|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
08/03/2011 00:49
יולי
Posts: 754
|
תודה רבה לכל המגיבות, שמחתי לשמוע (או יותר נכון לקרוא) את כל התגובות המפרגנות והאהבה מכולן. ותודה רבה למירי על העידוד והתמיכה האינסופית, אני לא בטוחה שהשבוע אומנם אגיע להרצאה, עדיין מחלימה מהשפעת אבל כותבת כל ביס והחלפתי לקטניות סנפרוסט וללא קוסקוס. התחלתי חטיף יומי (בנוסף ל- 600 ק"ל של פחמימה) ומנסה להחליף לחם של בוקר (בתור ניסוי בברנפלקס- כוס דורלקס וחצי כוס חלב או את הארוחה המומלצת שלך עפ התפוח וקווקר מהשקית החומה. אני לא רגילה לקווקר בכלל ואנסה את זה מחר. עד היום ניסיתי מס' פעמים בודדות ובינתיים לא התמכרתי אבל אני אתן לזה סיכוי כי באמת שאין לי מה להפסיד חוצ מהשומן (אנסה מחר מקווה שישביע כי שכחתי איך ההרגשה של התפוח וקווקר צריכה לנסות...מקווה גם שיהיה לי טעים) טוב, אני צריכה קצת גמילה מלחם (חלקית, לא מלאה, אני לא אוהבת להיות קיצונית ולהגיד לעצמי אסור לגמרי, אוהבת לנסות, אה, ואני גם אוהבת לחם קל מלא..וגמילה מהנוחיות של להכין שקית קוסקוס לעצלנים, הגיע זמן ללמוד או להיזכר איך מבשלים טעים ולהשקיע קצת יותר במטבח.
וגם-
האם יש הצעות לחזה עוף חוצ ממחבת פסים, אבל שלא יהיה בלימון (ניסיתי ולא אהבתי) ולא ברוטב עגבניות ולא ברוטב סויה. האם אפשר לאפות חזה עוף ולא ייצא לי יבש? אשמח להצעות (שימו לב כי יש לי נטייה לשרוף אוכל, אז אני צריכה הוראות מדוייקות. כולל להבה או זמן בתנור וטמפ' מדוייקת (מה זה חום בינוני גבוה? אני תמיד שמה עך 200 מעלות האם זה שורף אוכל? מדובר באובן טוסטר בינוני גדול)
אשמח לתגובות, בהצלחה לכל המרזים והמרזות
ותודה למירי על התמיכה
יעל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 19:31
שאפתנית
Posts: 8392
|
יעלי כמו כולנו גם את למודת נסיון כל שנותר לי זה לאחל לך בהצלחה וזכרי כולנו מתמודדות ביחד!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 18:28
דרך המלך
Posts: 5707
|
מירי יקרה
כל הכבוד לך על השליטה בארוע!!!!!! את מודל לחיקוי עבור כולנו...
אכן כך גם מבוגרים הם ילדים והם צריכים גבולות שימתנו אותם ..
אני מאמינה שבן אדם ללא גבול הולך פשוט לאיבוד...
שיהיה לך ערב נעים
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 13:31
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
יעלי היקרה איזה יופי הוצאת הכל החוצה..
מעולה עכשיו אפשר להתקדם.
את מסוגלת ויכולה להחזיר חובות,
קודם כל תהיי בריאה ותשתדלי להגיע להרצאה השבועית
היא מאד מחדירה מוטיבציה...
נשיקות ואהבה מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 09:33
אשירה
Posts: 4292
|
יעל יקרה,
תודה על השיתוף,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 05:47
dany
Posts: 19819
|
יעלי ביקשת ברכות ואיחולים להצלחה אז הנה אני שולחת לך מלא הטנא מכל הלב בהמון אהבה.
ובנוגע לפוסט הארוך והמרגש שלך שכל מילה היתה בו כאילו וכל אחת מאיתנו כתבה אותו.
הסכמה מוחלטת!!!!!!!!!
כמה מתאים לנו, שאנחנו שפופות כי לא שמרנו אז אין חשק לכלום, לא להתאפר לא להסתרק לא להתיפיף ולא להתלבש ולצאת...... אלא רק להתכנס בתוכנו ולהיות עוד יותר אומללות.
יעלי האם רק ההשמנה מגדירה אותנו???????????
לדאבוני אני מרגישה כמוך אך מנסה להסביר לעצמי שלא זו ההגדרה שלי....... לא כל כך עוזר........ ושאני יורדת ועוד לפני כן שאני שומרת ויותר מיום אחד איזו תחושה של אושר והצלחה.
אז כן כולנו כאן מרגישות ממש כמוך......... ובכל זאת הכל בידינו....... אף אחד לא מכריח אותנו לקחת עוד פחמימה, לערוך קניות שלא בהתאם, להכניס אויבים הביתה, או אפילו לאכול הרבה דיאטה........... המודע שלנו כל כך יודע ומבין מה אנחנו רוצים אז בואי נשדר כל היום במוחנו.......... אני רוצה להצליח, אני רוצה לשמור, אני רוצה לרדת, אני רוצה לטפל בבעיה שלי ולפתור אותה, אני רוצה להיות במיטבי ,אני רוצה ואני מצליחה!!!!!!!!!!!!!!!!
שבוע נפלא יעלי והמון המון הצלחה.
חיבוק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/03/2011 05:29
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יעל מסירה את הכובע על הפתיחות ולמעשה דיברת לעצמך ונגעת בנימים של כל אחד מאיתנו.
כפי שאני חוזרת בכל פעם מחדש בכל מצב,למעלה או למטה מזל גדול הוא שהשכלנו להודות כי קיימת
בעייה וחובה לטפל בה ומטפלים בה במסגרת שאין לה מחיר.
מאחלת לך המון בהצלחה ואת מסוגלת ,אין לי ספק.
נשמח שקרוא אותך יותר בפורום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 22:20
קרולין
Posts: 6651
|
יעל יקרה,
איזה פוסט מרגש, תודה על השיתוף והכנות שלך. זה ממש לא מובן מאליו.
אני מאחלת לך ים של הצלחה ומחזיקה לך אצבעות חזקקקקקק להחזרת החובות ובעיקר להפנמה שהפעם זה לתמיד, להגיע ליעד ול"שחק" על גג 2 קילו ....
שלב השמירה הוא שלב מאד מאד מורכב ולא קל בכלל....הוא מצריך את כל הכלים שהיו לנו בתהליך ההרזייה עצמו ועוד יותר...
ובאמת מזל גדול שאנחנו במסגרת עם מירי שלנו מתמידים ומשתדלים כי אחרת לא רוצה לחשוב מה היה קורה....
מבחינתי מירי בלקין והחוג הם: המקום/הבית/הגבול/השפיות/המסגרת/האיכות חיים וזה שווה הכל.
שיהיה לכולנו רק טוב וים ים של ה צ ל ח ה בתהליך.....
לילה טוב
אוהבת
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 22:08
יולי
Posts: 754
|
גבולות
לדעתי כל מי שנמצא במסגרת יודע שגבולות מאוד חשובים וחלק מהעניין הוא להגיע לשמור ולהשקל. הלוואי והדברים היו כ"כ פשוטים ברמה הזו. בעיקרון, אוכל. מה עשינו ממנו. אנו אוכלים כדי לחיות, אבל גם כדי להנות, וכאן, בגלל שכולנו פה שמנמודים בגדלים שונים, ויש כאלו שנגעו באושר, ויש כאלו שבדרך אליו, יש חדשים שמלאים במרץ, וישנים במערכת שזקוקים לקריאת השכמה, ויש כאלו שנגעו בחלום, ויחד עם המסגרת מעלים קילוגרמים ומרגישים שהם קופצים מעזריאלי (אל תדאגו- זו מטפורה בלבד, אני מדגישה) כלומר, מאבדים שליטה. ואני הרגשתי ככה במשך כמה חודשים, ועדיין קצת חלשה ומרגישה שכרגע אני צריכה קצת יותר יחס אישי וטיפול מיוחד ואין ספק שאני מקבלת את תשומת הלב ממירי. בכל פעם שאני מעלה היא אומרת לי שזה לא יפה, ויולי את מוכרחה לחזור לעצמך ולרזות, את יכולה ועשית את זה כבר פעם, וחבל, כבר רואים עלייך, ואפילו בבדיקה של הרישום שלי,כבדרך אגב, שהרישומים (רשימות אוכל) שלי לא כ"כ טובים, ו..שאני בבית הבראה. האמת, מירי- את צודקת במאה אחוז. אני באמת פישלתי בגדול. אני פשוט תופחת וחבל, כי אני יודעת, שאני בחורה יפה, ומטופחת, ושכבר נראיתי יותר טוב, ושבפנים שלי הייתה יותר שמחה ובטח יותר אור בעיניים. אני רוצה להאמין שהניצוץ הזה יחזור, בגלל שהאמת שאני פשוט רוצה. היום לא הגעתי להרצאה כי הייתי חולה, ואני עדיין חלשה ולוקחת תרופות (שפעת) אני מקווה שאני אצליח להגיע לחוג אחר השבוע , אבל אני לא בטוחה (לא כי אני לא רוצה, אלא מפני שאני מוכרחה לעבוד גם שאני חולה, ועם הנוסידקס אני פשוט מסוחררת ומיובשת ונורא קשה לי נסוע ככה באוטובוס, כמו שאת יודעת, אני עובדת מהבית, כך שאני לא יוצאת בעצם חוץ מהחוג, ושצריך סידורים, או משפחה, אבל לא עכשיו שאני חולה) אולי אגיע ביום רביעי אם אצליח להחליף לתלמידה שלי שעה ליום חמישי (בתקווה שזו לא תבטל ברגע האחרון, כי זה הימור...) האמת, היא, שבנוסף, אני מתה מפחד מהשקילה השבוע ומרגישה שאני פשוט רוצה להשקל בשבוע הבא ביום ראשון . דיברנו בטלפון, ולא שמת לב, אולי, אבל קראת לי פעמיים "ענת" אני יודעת שענת זו ביתך, ואני מרגישה באמת אצלך כמו משפחה, כמו אימא כזאת, ואני יודעת שזה היה בטעות, אבל, הטעות חיממה לי את הלב. מוכרחה להודות...אני יודעת שאכפת לך ממני, כי אחרת, לא היית אומרת לי להגיע בכ"ז היום. לא הגעתי ובטח פיספסת הרצאה טובה. האמת עבר לי בראש להגיע בלי להישקל , חד פעמי, אבל אני לא רוצה להרגיל את עצמי לזה, כי ...זה לא אמיתי (אני בטוחה שהשבוע עליתי קילו- שניים) ואין לי משקל בבית, אבל זה הימור כזה, כי אני חולה ו..שחולים יש נטייה להתקע על סוכרים (דבש..פרוסת עוגה לעיצוב האישיות, 2 פרוסות לחם קל בערבכי אני נורא חלשה וחייבת פחמימה, וכן..בלעתי שילמתי..אני בטוחה ובמודעות בחרתי השבוע לתת לעצמי להתחיל מחדש והיום, כבר אחרי שדיברנו סידרתי לי בראש שאני עוברת לחטייף יומי וממשיכה רישום, כי אני רושמת כל הזמן, גםן שבוע שעבר וממשיכה גם השבוע, ובמודעות יותר גדולה, כי נמאס לי לשלם בקילוגרמים. אני באמת רוצה לחזור לעצמי, לבגדים הקטנים והיפים שלי, לתסרוקות ששכחתי לעשות לעצמי, לאיפור יפה בעיניים, כי למדתי איפור מקצועי ויש לי מה להדגיש, לנעליים יפות ונוחות ובעיקר להרגשה שניצחתי, ושאני יכולה להכנס לחנות ולבקש מידה 40-42 ולא 42-44 כי אני לא מאוד גבוהה, וכי כן, יש לי צמיג לא מחמיא, וגדלו לי פולקעס ורגליים, שרק אני יודעת כמה שאני לא אוהבת. נכון שאפשר למצוא בגדים שמטשטשים ולהראות יפה ולעשות לעצמי תמיד תסרוקות ואיפור, אבל שאני משמינה, פשוט אין לי חשק כי זה מרגיש לי כמו השמנות הגדולות האלו עם התכשיטים הגדולים והכבדים והאיפור הצועק והציפורניים הארוכות מידי האלו, ואני לא אוהבת את המראה הזה. אני אוהבת להראות צעירה מגילי, ורק אני יודעת שבפנים אני לא נראית בת 34, אולי בת 27, אבל בגוף אני נראית אחרי לידה, ואפילו ילד אחד אין לי, ומה יהיה אחרי הריון (אבל אחד אמיתי?), אני פשוט מוכרחה להתניע מבערים ולאט לאט בסבלנות ועקשנות לחזור לבלי פחמימות מחמש (שעשיתי את זה דווקא בחודשיים האחרונים, לא כולל שישי- מעכשיו כולל שישבת בלי נדר. ומעכשיו- חטיף יומי, ולא שבועי, כי איבדתי את הצפון, והייתי בטוחה שפיצה (רבע מטר- פיצה מטר....) לא תשמין אותי בתור חטיף שבועי. טוב, אז פעם- פעמיים באמת כלום, אבל כל שבוע (היה, תם ונשלם- זה באמת כבר מוגזם) מממ. וגם מגנום וביסלי לא ממש מעורר את החושים, להיפך, באותו היום אני ממש מתחזרת ויום אחרי קשה מאוד כי יש תחושת רעב כזו ואני רק מוצאת את עצמי מחכה לשבוע הבא, וככה, לפעמים פה ושם גונבת פרוסות לחם, כי אני מרגישה איינקשס לפחמימה מרושעת שנורא רוצה להדבק לי לתוכעס וכך הלאה והלאה. לכן, אני לא רוצה לצאת בהבטחות כמו שתמיד הייתי כותבת פה, כי הייתי מרגישה שאני עושה צחוק מעצמי, יום אחד מחליטה החלטות דרמטיות ויום אחר נופלת לתהום הפחמימה. אז, אני כן מתכוונת להמשיך לרשום, וכן מתכוונת לחטיף יומי (וגם רכשתי לי כמה לימים הקרובים, ולשתות הרבה, לא יודעת מה בקשר לצעדות, אבל, לאט לאט, וכל פעם שינוי קטן, והשינוי הקרוב הוא חטיף יומי. 600 פחמימה, ועד 100 לחטיף יומי. כל יום. ואני יודעת שלא ביום אני ארד את המשקל הזה, למרות שכל ההשמנה המסיבית שלי ב 3 חודשים האחרונים, וסביב השנה האחרונה שככה יצאתי מהשיטה והמסגרת. טוב, אז אם צריך לעשות שינוי, אני אעשה, כי אין לי דרך אחרת, זה יקרה, ולאט לאט (דווקא רוצה מהר מהר, אבל גם הרצל רצה..) הכל ירד ושוב אני אהיה יותר דקה. זה יקרה, יש לי זמן, יש לי סבלנות, אני רוצה לעשות את זה בכיף, לרזות, אבל אני עדיין לא יודעת לשמור ל משקל. אני אנסה אולי לרדת לאט לאט ואחרי כל 5 קילו לנסות רק לשמור, ואח"כ שוב להשקיע בהרזייה כדי ללמד את הגוף והנפש שזה אפשרי, וכמובן, להשאר כאן, כי אין לי בית אחר להרזייה ושמירת משקל (גם אם המאמנת קשוחה:cool אז, אוקיי, התעוררתי משנת החורף, ואני מרגישה יותר מודעת, לא מבטחה כלום, אלא לזרום לי מיום ליום עם מודעות ורישום (וכבוד למחברת )זהו.
מאחלת לכולם שמירה
ובעיקר לדעת לשמור על הגבולות,
כי פה אפשר ליפול
וגם לקום,
ושוב להמשיך לצעוד בתלם,
הדרך ארוכה וקשה
אבל הפסגה מתגמלת,
שלא לומר משכרת חושים,
רק, עצה ממני,
שאתם מגיעים לפסגה,
אל תשכחו לנשום עמוק ולשבת להסתכל קצת על הנוף, ולנוח
אבל לא להרדם
כי האוייבים תמיד יהיו שם,
אם לא בבית, תמיד יש מכולת, וזה לא משנה אם הם בבית, או במכולת, או בפיצרייה הסמוכה, השינוי בא מבפנים
וצריך לדעת להתמודד גם אם יש בבית איזה אוייב אחד או שניים (יש לנו גם בעל, ולרובכם גם ילדים) ואם לא בבית, יש גם ארועים וחגים, וצריך לדעת מה לעשות איתם. אז, אל תהיו כמוני, ואל תקפצו מהפסגה לעשות באנג'י כי ההדרדרות קשה וכואבת ואח"כ קצת קשה לטפס חזרה, וזה נהייה יותר מעייף, לכן, אם אתם ביעד שלכם, אם יש דבר כזה, תשמחו בו ותשמרו, וגם אם עליתם קילו שניים, מייד להחזיר חובות (ככה עשיתי תמיד שהייתי בדרך לשם) ועכשיו אני אחזיר חובות ואעבוד קשה כי אני במינוס עצבני כאן אצל מירי, ואני שונאת חובות, אז, תאחלו לי בהצלחה,
ותשמרו על עצמיכם.
יעל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 21:38
avi_i
Posts: 269
|
אני הכי בעד גבולות, לצערי אני גם מאלו שבודקים את הגבולות של עצמם כל הזמן ובראש מסרת לקבל גבולות...(חופש חופש חופש - גבול הוא מגביל) כן קשה עם שני הצדדים האלו באישיות שלי.
לביאה - הגבול היחידי שאני עומדת בו בגבורה בעניין הדיאטה הוא רשימת קניות, אין מצב ולא קורה לי שאני הולכת לעשות קניות בלי רשימה, אני כבר יודעת איפה נמצא כל דבר בסופר שלי ליד הבית ואני הולכת בלי להיסתכל ימינה ושמאלה עם האייפוד שלי והמוזיקה כך ששום שוקולד או עוגה לא ידברו אליי מהמדפים!!! רשימה אחת לאחת, חשבון והביתה! אני גם לא הולכת לשום סופר אחר שאני לא מכירה שלא יהיה מצב שאני אסתובב ברוגע וייכנע לפיתויים.
בהצלחה
אבי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 21:23
יולי
Posts: 754
|
גבולות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 16:02
dany
Posts: 19819
|
לביאה יקירתי
את שואלת איך למצוא את הגבולות בשעה שאת נמצאת באיזו מצוקה או תחושה של פריצת גבולות, וזו הרי שאלת מליון הדולר שכבר דיברתי עליה.
אז לפרקטיקה............
לחשוב על הצלחה בכל יום ויום ולעיתים כל שעה ושעה, כן יש ימים כאלו שכל שעה נחשבת............... יש ימים שעוברים יותר ביעף ואז התחושה הרבה יותר קלילה.
ומה עושים שהבולמוס............... קופץ עלינו ומתקיף........... מירי אומרת שלא יהיה עם מה.......... פשוט שלא יהיו אויבים בבית........ לדאבוני עד היום עדיין לא מצאתי את האומץ לנקות את הבית טוטאלית............ ואת עדיין יש לך ילדים קטנים בבית כך שבאמת קשה לנקות בית............ אז קונים בידיוקכמות לכל יום והרי לא תאכלי את "של הילדים".
אני יודעת שהוא מגיע השד ההוא אז בכלל אפשר להשתולל לא עם אויבים אלא עם מה שמותר לנו אבל הרבה הרבה הרבה...........
לשתות הרבה......... המון שיחות פנימיות............ לעבוד על ההליכון, לצלצל לחברה, לשבת ליד המחשב,לסדר תמונות ובדרך למצוא תמונות מתקופות יפות עושה חשק להיות שם שוב.
לקרוא ספר............. במיטה לשם לא מכניסים אוכל!!!!!!!!
לצאת לטייל......... קשה עם 4 ילדים כולל תינוקת בשנחאי בעונה הזו שקר ומגעיל........... אך הנה ראיתי שיצאת עם הבנות לסיבוב שוק כך שזה ניתן.
מה אומר לך חמדתי
את בחורה נבונה, פקחית , ובטוחה אני שיש לך את כל התשובות האלו שכאן כתבתי......... ובוודאי עוד יוסיפו כאן רבות כל אחת מנסיונה העשיר........
ולעיתים לדאבוני הרב שום דבר לא עוזר וצריך לעבור את המשבר על מנת לקום ממנו מחוזקים יותר ונבונים יותר. כן זוהי דרכנו לא קלה.
בהצלחה כי את יכולה
נשיבוקים
לביאה כתב:
מירי היקרה זה בוודאי לא במקרה שההרצאה על גבולות באה בחודש שבו אני חוגגת שנה ב"אקדמיה של מירי בלקין...". אני תומכת נלהבת של הצבת גבולות. תודה לאל, עד כה אני מרגישה שאני מבצעת את תפקידי ההורי והמקצועי בצורה משביעת רצון. ילדיי המופלאים (עדיין רכים בשנים) מאשרים זאת מדי יום ביומו, כך שאני מקבלת "אישור" לדרך שלי. עם זאת, אני מאבדת את כל איכויותיי כשמדובר באוכל ואכילה. וחשבתי הרבה לאחר שהקשבתי להרצאה, איך אני מוצאת דרכים לעמוד בגבולות הדיאטה. איך אני מחזיקה את עצמי? מגבילה את עצמי? כדי שאוכל להרגיש את אותה גאווה ושמחה בתחומים אחרים (וגם, על הדרך, להיות רזה ויפה יותר). וזו שאלה עם פתרונות רבים, רק אני זו שצריכה להיות פנויה להכיל אותם. כי היום למשל, הלכתי לשוק (עם הבנות, אין בי"ס ביום ראשון) וקניתי שפע ירקות שיהיה לי לשעת משבר ולארוחות הבאות. וכמובן שיש עוד פתרונות, חלקם קשורים לחשיבה וחלקם למעשה. אני מזמינה אתכן חברות יקרות לתת לי רעיונות לפתרונות. כבר קרה לי פעמים רבות שנפתחו לי העיניים והתרחבו לי המוח והלב כי קראתי דברי חוכמה של חברות אחרות. כפי שנאמר "מכל מלמדיי השכלתי..." ולבסוף מירי יקרה, אני מודה לך על כל השיעורים שאת מלמדת אותי. אמנם לא קל כשאלו שיעורים וירטואליים אבל זה הכי טוב שאפשר כרגע. המשך שבוע קל ומוגבל...  |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 15:11
לביאה
Posts: 402
|
מירי היקרה
זה בוודאי לא במקרה שההרצאה על גבולות באה בחודש שבו אני חוגגת שנה ב"אקדמיה של מירי בלקין...".
אני תומכת נלהבת של הצבת גבולות. תודה לאל, עד כה אני מרגישה שאני מבצעת את תפקידי ההורי והמקצועי בצורה משביעת רצון.
ילדיי המופלאים (עדיין רכים בשנים) מאשרים זאת מדי יום ביומו, כך שאני מקבלת "אישור" לדרך שלי.
עם זאת, אני מאבדת את כל איכויותיי כשמדובר באוכל ואכילה. וחשבתי הרבה לאחר שהקשבתי להרצאה, איך אני מוצאת דרכים לעמוד בגבולות הדיאטה. איך אני מחזיקה את עצמי? מגבילה את עצמי? כדי שאוכל להרגיש את אותה גאווה ושמחה בתחומים אחרים (וגם, על הדרך, להיות רזה ויפה יותר). וזו שאלה עם פתרונות רבים, רק אני זו שצריכה להיות פנויה להכיל אותם. כי היום למשל, הלכתי לשוק (עם הבנות, אין בי"ס ביום ראשון) וקניתי שפע ירקות שיהיה לי לשעת משבר ולארוחות הבאות. וכמובן שיש עוד פתרונות, חלקם קשורים לחשיבה וחלקם למעשה.
אני מזמינה אתכן חברות יקרות לתת לי רעיונות לפתרונות. כבר קרה לי פעמים רבות שנפתחו לי העיניים והתרחבו לי המוח והלב כי קראתי דברי חוכמה של חברות אחרות. כפי שנאמר "מכל מלמדיי השכלתי..."
ולבסוף מירי יקרה, אני מודה לך על כל השיעורים שאת מלמדת אותי. אמנם לא קל כשאלו שיעורים וירטואליים אבל זה הכי טוב שאפשר כרגע.
המשך שבוע קל ומוגבל...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 12:20
dany
Posts: 19819
|
מבטיחה ומקיימת זו המנטרה!!!!!!!!!!!!!!!!!
אקורדיאון כתב:
אקורדיאון כתב: אשירוש גם במקום שאת מתארת הייתי לא אחת אבל יצאתי ממנו וגם כאן בפיסגה
זה קורה,אני רק מקווה שאחזור היום לשפיות והתובנות יעפילו על הטימטום הזה,אין לי מילה אחרת.
בהצלחה לכולנו. חוזרת בי ,איך דני אומרת מבטיחה!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 12:19
dany
Posts: 19819
|
תודה מירי את היא ההשראה.
miribelkin כתב:
חברי פורום יקרים אני ממש נהנית לקרא את התובנות והווידויים
המרשימים שלכם,איך נאמר אם תירזו אין זו אגדה.....
ההשקעה משתלמת והעשיה והתירגול משנים ומפתחים אותנו
שבוע נפלא ולהתראות במעמד השקילה זה הגבול השבועי.
אוהבת ומכבדת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 12:19
dany
Posts: 19819
|
יעלי בהצלחה כי את יכולה ומגיע לך!!!!!!!!!!
יעלי כתב:
דני, אני מרגישה שאת ממש כותבת מפי. גם אני במן מצב כזה מעצבן ולא יציב, ולא רוצה להיות שם. אז מרגע זה - נהיה חזקות ובשליטה ונצא מהמעגל השטני הזה! בהצלחה! נשיקות dany כתב: ואני שוב חוזרת לשאלת מיליון הדולר........... הלוואי שהיתה לי תשובה אז אולי הייתי אשה עשירה............. למה יש תקופות ,לדאבוני לא ארוכות, שזה הולך ממש זורם ואין שום בעיה לשמור ופתאם יש תקופה ,שהיא לרוב ארוכה יותר, שבה זה לא הולך  יום כן יומיים לא, עוד יום כן שוב יומיים לא, וכן הלאה הימים עוברים ממש בבזבוז ומזמוז... למה????????????????? כבר הייתי במקום שאני הכי רוצה להיות בו במשקל יעד נהדר הרגשתי מצויין עם עצמי בתוך הבגדים, בתוך העור שלי. והנה אני לבדי............ בודקת גבולות............. פורצת אותם........... ושוב מתמכרת לטירוף הזה............. שהוא עוש ה לי הרגשת גועל , בחילה, חולי, פיזי אמיתי, הכל כואב, הבטן, הגב, הצלעות, והכי הכי הלב......... כי שוב פעם אני מפסידה לעצמי. כתבתי חודש חדש......... חודש תחילת האביב , תחילת ההתחדשות... מקוה שהתקופה הזו של עשיה שוב תגיע בצורה יסודית ועמוקה.......... כי די נמאס לי להפסיד לעצמי. והמלה מקווה היא לא כלכך טובה כי היא משאירה מקום לאי עשיה............. אז לא מקוה אלא מבטיחה ועושה............ אמן ותודה על המקום לשפוך את הלב |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 12:18
dany
Posts: 19819
|
לא רוצה לחפור יותר
רוצה לעשות ולהצליח קצת התרחקתי ממשקל היעד...............
אשירה כתב:
דני אהובה, איזה תאור כל כך מוחשי את מתארת על מה שקורה לך בתוך "הקישקס", והדברים יוצאים ממך, כשאת בעצם כבר במשקל היעד, נראית מליון דולר, יפהפית הכוכבים על הר הכרמל!!! הכנות שלך והפתיחות שלך יוצאות מהלב ונכנסות ללב!!! נשיקות, dany כתב: ואני שוב חוזרת לשאלת מיליון הדולר........... הלוואי שהיתה לי תשובה אז אולי הייתי אשה עשירה............. למה יש תקופות ,לדאבוני לא ארוכות, שזה הולך ממש זורם ואין שום בעיה לשמור ופתאם יש תקופה ,שהיא לרוב ארוכה יותר, שבה זה לא הולך יום כן יומיים לא, עוד יום כן שוב יומיים לא, וכן הלאה הימים עוברים ממש בבזבוז ומזמוז... למה????????????????? כבר הייתי במקום שאני הכי רוצה להיות בו במשקל יעד נהדר הרגשתי מצויין עם עצמי בתוך הבגדים, בתוך העור שלי. והנה אני לבדי............ בודקת גבולות............. פורצת אותם........... ושוב מתמכרת לטירוף הזה............. שהוא עוש ה לי הרגשת גועל , בחילה, חולי, פיזי אמיתי, הכל כואב, הבטן, הגב, הצלעות, והכי הכי הלב......... כי שוב פעם אני מפסידה לעצמי. כתבתי חודש חדש......... חודש תחילת האביב , תחילת ההתחדשות... מקוה שהתקופה הזו של עשיה שוב תגיע בצורה יסודית ועמוקה.......... כי די נמאס לי להפסיד לעצמי. והמלה מקווה היא לא כלכך טובה כי היא משאירה מקום לאי עשיה............. אז לא מקוה אלא מבטיחה ועושה............ אמן ותודה על המקום לשפוך את הלב |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 10:14
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חברי פורום יקרים אני ממש נהנית לקרא את התובנות והווידויים
המרשימים שלכם,איך נאמר אם תירזו אין זו אגדה.....
ההשקעה משתלמת והעשיה והתירגול משנים ומפתחים אותנו
שבוע נפלא ולהתראות במעמד השקילה זה הגבול השבועי.
אוהבת ומכבדת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 08:53
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יעלי כתב:
דני, אני מרגישה שאת ממש כותבת מפי. גם אני במן מצב כזה מעצבן ולא יציב, ולא רוצה להיות שם. אז מרגע זה - נהיה חזקות ובשליטה ונצא מהמעגל השטני הזה! בהצלחה! נשיקות dany כתב: ואני שוב חוזרת לשאלת מיליון הדולר........... הלוואי שהיתה לי תשובה אז אולי הייתי אשה עשירה............. למה יש תקופות ,לדאבוני לא ארוכות, שזה הולך ממש זורם ואין שום בעיה לשמור ופתאם יש תקופה ,שהיא לרוב ארוכה יותר, שבה זה לא הולך יום כן יומיים לא, עוד יום כן שוב יומיים לא, וכן הלאה הימים עוברים ממש בבזבוז ומזמוז... למה????????????????? כבר הייתי במקום שאני הכי רוצה להיות בו במשקל יעד נהדר הרגשתי מצויין עם עצמי בתוך הבגדים, בתוך העור שלי. והנה אני לבדי............ בודקת גבולות............. פורצת אותם........... ושוב מתמכרת לטירוף הזה............. שהוא עוש ה לי הרגשת גועל , בחילה, חולי, פיזי אמיתי, הכל כואב, הבטן, הגב, הצלעות, והכי הכי הלב......... כי שוב פעם אני מפסידה לעצמי. כתבתי חודש חדש......... חודש תחילת האביב , תחילת ההתחדשות... מקוה שהתקופה הזו של עשיה שוב תגיע בצורה יסודית ועמוקה.......... כי די נמאס לי להפסיד לעצמי. והמלה מקווה היא לא כלכך טובה כי היא משאירה מקום לאי עשיה............. אז לא מקוה אלא מבטיחה ועושה............ אמן ותודה על המקום לשפוך את הלב
כולנו באותה סירה .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
06/03/2011 08:53
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אקורדיאון כתב:
אשירוש גם במקום שאת מתארת הייתי לא אחת אבל יצאתי ממנו וגם כאן בפיסגה
זה קורה,אני רק מקווה שאחזור היום לשפיות והתובנות יעפילו על הטימטום הזה,אין לי מילה אחרת.
בהצלחה לכולנו.
חוזרת בי ,איך דני אומרת מבטיחה!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|