30/05/2012 06:39
שאפתנית
Posts: 8392
|
אקורדיאון כתב:
באמת יישר כח שאפתנית,את מודל לחיקוי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/05/2012 05:50
אקורדיאון
Posts: 16381
|
באמת יישר כח שאפתנית,את מודל לחיקוי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 15:19
שאפתנית
Posts: 8392
|
התגובות שלכן מרגשות. אני יודעת שאם לא הייתי שייכת למסגרת ולעשייה הקבוצתית שלנו בטוח שהיום הייתי בן אדם מאוד עצוב ועם משקל רב אבל כמו שכתבתן אני במקום אחר וכמו שחשוב לי לשמור על בריאותי מאוד מאוד חשוב לי לשמור על בריאות ילדי כדי לחסוך מהם את ההתמודדות עם ההשמנה. תודה לאל ילדי רזים וכך אני רוצה שישאר ואם זה מצריך לקבל החלטות כבר מעכשיו אז אני עושה את זה כי אחר כך יהיה מאוחר מידי ואני לא מוכנה לעבור איתם את המסלול שאני עוברת עם עצמי.
תודה לכן 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 10:58
dany
Posts: 19819
|
שאפתנית אני מורידה בפניך את הכובע!!!!!!!!!!!
התמודדת עם בעיה קשה מאד ובצורה נפלאה .
וכפי שאשירה כתבה עלית 10 כיתות ואת ממש כבר בוגרת אמיתית.
מאחלת לך שתמיד תמיד תעמדי על דעתך ותעשי מה שטוב ובריא בעיניך לך ולמשפחתך. ואמא תבין אני בטוחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 10:15
אשירה
Posts: 4292
|
כל הכבוד שאפתניתוש, לעמוד באומץ לב מול אדם אהוב שזו אימך ולבקש שתחרוג מהמסורת זה דבר לא פשוט בכלל. אני בטוחה שהיא רוצה את טובתך ומבינה לליבך אבל זה פשוט חזק ממנה.
ואת, יקירתי, עלית כל כך הרבה כיתות שכבר הגעת לפרופסורה, לשבת בחג מול מאכלים מסורתיים ובטח מאוד מאוד טעימים ולשמש דוגמה ומופת לכל מי שסביבך ובראש ובראשונה לילדייך, אני פשוט מקנאה מקנאה מקנאה, אני רוצה לזכות ולהגיע ולהיות כמוך, כי עשית זאת ממקום של כוח ולא של סבל ומסכנות.
אוהבת אותך מאוד,
שאפתנית כתב:
את צודקת ולפעמים חשיבה אגואיסטית מתקבלת לא טוב בסביבתנו אבל אין ברירה. אני בת לעדה העירקית ויש אצלנו מאכל שמכינים רק בשבועות והוא כמובן עשוי מבצק עם הרבה מרגרינה וזה עוד לפני שדיברנו על התוספות שמוסיפים לו לפני האכילה, ולא ארבה במילים, מה שרציתי לומר לך שביקשתי השנה מאימי לא להכין לנו את המאכל הזה גם אם אוכלים אותו פעם בשנה זה מיותר מבחינה בריאותית ואני לא רוצה להתחיל עם זה אפילו וגם לא רוצה לתת לילדי כי הם לא מכירים את זה אז למה לדחוף להם משהו שאחר כך הם יכולים לאהוב ולכי תורידי אותם מזה. את לא מבינה איזה תשובות קיבלתי מאחותי ואימי: זו מסורת, מותר לך לאכול מידי פעם, פעם בשנה מה יקרה. אבל כמו שאמרת היתי תקיפה ולא ויתרתי אמרתי לאימי שהיא יכולה להכין להם אבל לא לי ולמשפחתי ואם היא בוחרת להפגע ולראות את חצי הכוס הריקה זו בחירה שלה כי אני מסתכלת על חצי כוס מלאה ובוחרת בחיים בריאים וזה הרבה יותר חשוב ממסורת. אז אני מאוד מבינה את דבריך ומחזקת אותך כי אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו ולא לוותר ולהיכנע לאויבים כי זה גם ככה יקרה לנו אז לפחות שיקרה לעיתים רחוקות וכל עוד זה תלוי בנו לא מכניסים אותם הביתה. נשיבוקים חמים  אשירה כתב: תודה, מתוקה, אני מאמצת את החיבוק ששלחת לי, כבר חזרתי לשפיות, והמסקנה שלי ממה שקרה היא שאסור לי להכניס אויבים הבייתה נקודה!!! לא בשם חג או חגיגה ולא בשביל אף אחד ושום דבר, עלי להיות אסרטיבית וגם לחשוב חשיבה אגואיסטית בעניין זה, אם זה לא בבית אז גם הנפילה אם היא מתרחשת יש לה את הגבולות שלה. נשיקות. שאפתנית כתב: ואוו איזה פוסטים מהלב כתבתן כאן, אשירה התחלת שרשור מדהים. קראתי את דבריך רק עכשיו וכל מה שאני עושה זה מהנהנת בראש וכל כך מתחשק לי לחבק אותך עכשיו, לתת לך חיבוק גדול כי אין אחת שלא מבינה לליבך, אין אחת שלא עברה/עוברת את מה שתארת כל כך בבהירות ובאמת גדולה.
אנחנו בני אדם ולעיתים קשה לנו להתמודד ולעיתים אנחנו כל כך חזקות שהכל מתגמד ונמס לידנו וזו ההתמודדות היום יומית שלנו ואסור לוותר. פעם מצליחים ופעם נכשלים וזה בהחלט עדיף על כשלון מוחלט.
דניאלוש קראתי את דבריך ויש בהם חוכמה רבה מהנסיון הנצבר. כמה שאת צודקת ולא סתם נחושה לקחה את המשפט החזק שכתבת כי אם לא היה משנה לנו אף אחת מאיתנו לא היתה נמצאת כאן עכשיו.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 09:57
נחושה
Posts: 6982
|
אתן מרגשות בתובנות ובתמיכה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 09:41
שאפתנית
Posts: 8392
|
את צודקת ולפעמים חשיבה אגואיסטית מתקבלת לא טוב בסביבתנו אבל אין ברירה. אני בת לעדה העירקית ויש אצלנו מאכל שמכינים רק בשבועות והוא כמובן עשוי מבצק עם הרבה מרגרינה וזה עוד לפני שדיברנו על התוספות שמוסיפים לו לפני האכילה, ולא ארבה במילים, מה שרציתי לומר לך שביקשתי השנה מאימי לא להכין לנו את המאכל הזה גם אם אוכלים אותו פעם בשנה זה מיותר מבחינה בריאותית ואני לא רוצה להתחיל עם זה אפילו וגם לא רוצה לתת לילדי כי הם לא מכירים את זה אז למה לדחוף להם משהו שאחר כך הם יכולים לאהוב ולכי תורידי אותם מזה.
את לא מבינה איזה תשובות קיבלתי מאחותי ואימי: זו מסורת, מותר לך לאכול מידי פעם, פעם בשנה מה יקרה. אבל כמו שאמרת היתי תקיפה ולא ויתרתי אמרתי לאימי שהיא יכולה להכין להם אבל לא לי ולמשפחתי ואם היא בוחרת להפגע ולראות את חצי הכוס הריקה זו בחירה שלה כי אני מסתכלת על חצי כוס מלאה ובוחרת בחיים בריאים וזה הרבה יותר חשוב ממסורת.
אז אני מאוד מבינה את דבריך ומחזקת אותך כי אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו ולא לוותר ולהיכנע לאויבים כי זה גם ככה יקרה לנו אז לפחות שיקרה לעיתים רחוקות וכל עוד זה תלוי בנו לא מכניסים אותם הביתה.
נשיבוקים חמים
אשירה כתב:
תודה, מתוקה, אני מאמצת את החיבוק ששלחת לי, כבר חזרתי לשפיות, והמסקנה שלי ממה שקרה היא שאסור לי להכניס אויבים הבייתה נקודה!!! לא בשם חג או חגיגה ולא בשביל אף אחד ושום דבר, עלי להיות אסרטיבית וגם לחשוב חשיבה אגואיסטית בעניין זה, אם זה לא בבית אז גם הנפילה אם היא מתרחשת יש לה את הגבולות שלה. נשיקות. שאפתנית כתב: ואוו איזה פוסטים מהלב כתבתן כאן, אשירה התחלת שרשור מדהים. קראתי את דבריך רק עכשיו וכל מה שאני עושה זה מהנהנת בראש וכל כך מתחשק לי לחבק אותך עכשיו, לתת לך חיבוק גדול כי אין אחת שלא מבינה לליבך, אין אחת שלא עברה/עוברת את מה שתארת כל כך בבהירות ובאמת גדולה.
אנחנו בני אדם ולעיתים קשה לנו להתמודד ולעיתים אנחנו כל כך חזקות שהכל מתגמד ונמס לידנו וזו ההתמודדות היום יומית שלנו ואסור לוותר. פעם מצליחים ופעם נכשלים וזה בהחלט עדיף על כשלון מוחלט.
דניאלוש קראתי את דבריך ויש בהם חוכמה רבה מהנסיון הנצבר. כמה שאת צודקת ולא סתם נחושה לקחה את המשפט החזק שכתבת כי אם לא היה משנה לנו אף אחת מאיתנו לא היתה נמצאת כאן עכשיו. |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 09:37
אשירה
Posts: 4292
|
קרולין יקרה,
תודה על התמיכה והעידוד, אני שואבת מכך המון כוח,
אוהבת,
קרולין כתב:
אשירה יקרה שלנו,
כולנו באותה הסירה. ולכולנו לא קל בכלל.
הכי חשוב שנתמקד בעשייה, בטוב, ובדרך שלנו לאיכות חיים. כל השאר הוא חלק בלתי ניפרד מהתהליך ועם הזמן, והתירגול החלק הזה הופך ליותר מינורי...עדיין תמידדדדד
נצטרך להיות במודעות, בחירה ושליטה וזאת כוחה של מסגרת.
שיהיה לך ים של הצלחהההההה את מרגשתתתת מאד.
נשיקות
קרולין
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/05/2012 09:34
אשירה
Posts: 4292
|
תודה, מתוקה, אני מאמצת את החיבוק ששלחת לי, כבר חזרתי לשפיות, והמסקנה שלי ממה שקרה היא שאסור לי להכניס אויבים הבייתה נקודה!!! לא בשם חג או חגיגה ולא בשביל אף אחד ושום דבר, עלי להיות אסרטיבית וגם לחשוב חשיבה אגואיסטית בעניין זה, אם זה לא בבית אז גם הנפילה אם היא מתרחשת יש לה את הגבולות שלה.
נשיקות.
שאפתנית כתב:
ואוו איזה פוסטים מהלב כתבתן כאן, אשירה התחלת שרשור מדהים. קראתי את דבריך רק עכשיו וכל מה שאני עושה זה מהנהנת בראש וכל כך מתחשק לי לחבק אותך עכשיו, לתת לך חיבוק גדול כי אין אחת שלא מבינה לליבך, אין אחת שלא עברה/עוברת את מה שתארת כל כך בבהירות ובאמת גדולה.
אנחנו בני אדם ולעיתים קשה לנו להתמודד ולעיתים אנחנו כל כך חזקות שהכל מתגמד ונמס לידנו וזו ההתמודדות היום יומית שלנו ואסור לוותר. פעם מצליחים ופעם נכשלים וזה בהחלט עדיף על כשלון מוחלט.
דניאלוש קראתי את דבריך ויש בהם חוכמה רבה מהנסיון הנצבר. כמה שאת צודקת ולא סתם נחושה לקחה את המשפט החזק שכתבת כי אם לא היה משנה לנו אף אחת מאיתנו לא היתה נמצאת כאן עכשיו.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 18:35
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה יקרה שלנו,
כולנו באותה הסירה. ולכולנו לא קל בכלל.
הכי חשוב שנתמקד בעשייה, בטוב, ובדרך שלנו לאיכות חיים. כל השאר הוא חלק בלתי ניפרד מהתהליך ועם הזמן, והתירגול החלק הזה הופך ליותר מינורי...עדיין תמידדדדד
נצטרך להיות במודעות, בחירה ושליטה וזאת כוחה של מסגרת.
שיהיה לך ים של הצלחהההההה את מרגשתתתת מאד.
נשיקות
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 06:59
שאפתנית
Posts: 8392
|
ואוו איזה פוסטים מהלב כתבתן כאן, אשירה התחלת שרשור מדהים. קראתי את דבריך רק עכשיו וכל מה שאני עושה זה מהנהנת בראש וכל כך מתחשק לי לחבק אותך עכשיו, לתת לך חיבוק גדול כי אין אחת שלא מבינה לליבך, אין אחת שלא עברה/עוברת את מה שתארת כל כך בבהירות ובאמת גדולה.
אנחנו בני אדם ולעיתים קשה לנו להתמודד ולעיתים אנחנו כל כך חזקות שהכל מתגמד ונמס לידנו וזו ההתמודדות היום יומית שלנו ואסור לוותר. פעם מצליחים ופעם נכשלים וזה בהחלט עדיף על כשלון מוחלט.
דניאלוש קראתי את דבריך ויש בהם חוכמה רבה מהנסיון הנצבר. כמה שאת צודקת ולא סתם נחושה לקחה את המשפט החזק שכתבת כי אם לא היה משנה לנו אף אחת מאיתנו לא היתה נמצאת כאן עכשיו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 06:07
dany
Posts: 19819
|
נחושה אהובה
שמחה שיכולתי לתת לך השראה, איך אנחנו אומרות מלימון נעשה לימונדה. ואת מצאת את כמה המילים בידיוק האלו מלימון נעשה לימונדה.
אצלי החלה ספירה לאחור, 92 יום למקצה ראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
קראתי הכול, מרגש במיוחד והמשפט שלקחתי איתי לפוסט שאכתוב היום....
תודה דני- זה המשפט...לי זה משנה!!!
אשירוש יקרה, מכל מה שכתבת אני דווקא מתמקדת בעשיה הטובה ובהשיגיה ולא במעידה.
בהצלחה יקירה, עשיה אופטימית ונחושה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 05:44
נחושה
Posts: 6982
|
קראתי הכול, מרגש במיוחד והמשפט שלקחתי איתי לפוסט שאכתוב היום....
תודה דני- זה המשפט...לי זה משנה!!!
אשירוש יקרה, מכל מה שכתבת אני דווקא מתמקדת בעשיה הטובה ובהשיגיה ולא במעידה.
בהצלחה יקירה, עשיה אופטימית ונחושה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 05:29
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אשירה כתב:
תדה לכן יקירותי,
רק כאן המקום שיכול להכיל אותנו ושבו אנחנו לא צריכות להתאמץ להסביר כדי שיבינו אותנו.
דנילה, מהבוקר - לשיגרה, את ואני, אצלי למזלי נגמרו החגיגות הגדולות, לא יודעת איך אצלך.....
טלוש, את בעיני גיבורה ומחוננת בפני עצמך אך מי כמוך מבינה אותנו...
בלונדה חמודה, את כבר נגעת בשמיים ויודעת איך זה להרגיש שם, אל תתני לקילוגרמים לחזור....
והסמויה היקרה, היום את נמצאת במקום שכולנו שואפות אליו, תשארי שם וגם אנחנו נגיע אלייך מתישהו.....
אוהבת אתכן,
תודה יקירה ובהחלט מבינה כי חוויתי על בשרי תנודות לכאן ולכאן לא אחת חלף המוחי הרעיון להרים ידיים אבל כשנזכרתי באיכות החיים ומצב הרוח והבריאות עם עוד 50 קילו
יותר קבלתי פחד מוות ואין שום סיכוי שאני חוזרת לשם.
בהצלחה לשבוע חדש יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/05/2012 01:35
אייריס
Posts: 3744
|
היי לכל הנשים המדהימות שכאן כל כך מזדהה איתכן ומבינה את הרגשות. הכי קל היה לנו להרים ידיים וזהו, אני מאחלת לכם ולי המשך הצלחה שפוי בדרך נכונה ובטוחה הכל כבר נאמר ומצטרפת לכל מילה. שבוע טוב :-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/05/2012 09:01
הסמויה
Posts: 2467
|
נכון אשירה
שלושה חודשים זה המון זמן דני ואת בנחישות ואני מאמינה שתצליחי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/05/2012 08:59
אשירה
Posts: 4292
|
שלושה חודשים זה המון זמן ואת יכולה, בלי להצהיר הצהרות כי זה באמת מלחיץ, פה זה בסדר להגיד, אף אחד לא שומע, פה אנחנו מדברים בעצם אל עצמנו,
נשיקות,
dany כתב:
בוקר טוב יקירה אין לי שום סיבה למסיבה, ביום שישי היו כל החבריה....... אתמול עד הערב היתה הנסיכה עד שאמא שלה באה לקחת אותה. בעלי הלך עכשיו לבית כנסת היום יש יזכור. ובאמת אין שום סיבה בעולם להתחיל להתפרע......... צריך רק להשאר קרת מזג ורוח, להמשיך לדבר עם הצד השפוי שלי............ ולנסות לעבור את היום בשלום, זהו רק להיום. בהצלחה גם לך יקירתי ונדווח מחר שהיום עבר ללא כל תקלות. ושוב לא רוצה לעשות הבטחות אבל לא יכולה להתאפק............חחחחחחחחחח מהיום בדיוק עוד שלושה חודשים יום הולדתי ה-62 ומאד מאד מאד רוצה להיות עם כמה כאלו נחמדים מינוס...... לא מגדירה כמה, כי זה סתם מכניס ללחץ אטומי, פשוט שהיו פחות!!!!!!!!! אשירה כתב: תדה לכן יקירותי,
רק כאן המקום שיכול להכיל אותנו ושבו אנחנו לא צריכות להתאמץ להסביר כדי שיבינו אותנו.
דנילה, מהבוקר - לשיגרה, את ואני, אצלי למזלי נגמרו החגיגות הגדולות, לא יודעת איך אצלך.....
טלוש, את בעיני גיבורה ומחוננת בפני עצמך אך מי כמוך מבינה אותנו...
בלונדה חמודה, את כבר נגעת בשמיים ויודעת איך זה להרגיש שם, אל תתני לקילוגרמים לחזור....
והסמויה היקרה, היום את נמצאת במקום שכולנו שואפות אליו, תשארי שם וגם אנחנו נגיע אלייך מתישהו.....
אוהבת אתכן,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/05/2012 08:58
הסמויה
Posts: 2467
|
לגב אין הרבה מה לעשות רק לחכות שזה יעבור
מחר אלך למסז'
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/05/2012 08:57
dany
Posts: 19819
|
תודה ותדאגי לגב שלך.
הסמויה כתב:
דני
את נחושה ואני מאמינה שאת יכולה לעשות את זה
בהצלחה יקירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/05/2012 08:56
הסמויה
Posts: 2467
|
דני
את נחושה ואני מאמינה שאת יכולה לעשות את זה
בהצלחה יקירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|