21/04/2012 13:44
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה מקווה שאת כבר בתוך התכנית עמוק והשקילה השבוע תוכיח זאת, ומבינה כל מילה שאת כותבת עמוק עמוק ולמרות שאני כבר 34 שנים אחרי הלידה האחרונה חחחחחחחחחחחחח
לעיתים הסטירה מעוררת ומביאה למעשים ולתוצאות.
גם בעלי לדאבוני...........תמיד מרוצה גם שאני ממש אבל ממש לא!!!!!!!!!!!!
אני נוזפת בו, תעזור לי, כי אם אתה אומר שאין צורך אז שמנמודה שכמוני ממש מוותרת על המאבק מראש.
מודיעה לך שאחרי הטיול שעשיתי השבוע בפריז אם הייתי שוקלת 15 קילו פחות היה לי ולרגלי האומללות הרבה הרבה יותר קל, אין לי כל ספק בכך.
אמנם לא ויתרתי והלכתי בלי סוף, אך הסבל היה נוראי, וחבל הייתי צריכה רק להנות ולא לסבול וכל זאת כי אני הזנחתי ולא מישהי אחרת.
בהצלחה יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 16:51
tal_f
Posts: 900
|
שלך תשתנה לטובה ויהיה יותר קל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 16:50
tal_f
Posts: 900
|
מיכל.. אני בטוחה שאת תצליחי ולא תוותרי לעצמך.
כל צעד חיובי יגרור אחריו צעד נוסף.
ופתאום השיגרה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 16:05
קרנושה
Posts: 3420
|
מיכלי,
ישבתי הבוקר בין לבין הדברים שלי והצלחתי לקרוא את הפוסט הזה, המרגש משהו..
ואני רוצה להגיד לך דבר אחד-את פשוט מלכה! ואני יודעת את הכאב הזה שלך כי דיברת איתי על זה לא פעם כשבאת לשבת לידי בהרצאות של מירי,
ואני רואה את הכאב ומבינה אותך אבל גם בטוחה שלא תוכלי לוותר לעצמך יותר ושהשינוי כבר הגיע כי מים עד נפש באו...וזה היופי שבמקומות האלו,
הסטירות האלו, הכל וכל מה שקורה לנו הוא לטובה..כי ככה אנחנו מתחילים לנוע באמת מניסיון אישי. אפילו עשיר.
אוהבת אותך ומשוכנעת בהצלחה שלך. את אלופה! נשיקות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 15:17
שאפתנית
Posts: 8392
|
יולי מילת המפתח בפוסט שלך היא ההתמדה ובזה את צודקת בהחלט, מה ששומר עלינו ומציל אותנו זו ההתמדה, גם אם נכנסו לתקופה של אכילה הרי היא מסתיימת ושוב חוזרים לשמירה (התמדה) אז צריך לנצל את גלגל ההצלה הזה כל הזמן ופשוט להתמיד.
יולי כתב:
מיכל,
אני מצטרפת לחברותיי בפורום ואכן, בעל תומך בדיאטה זה לא ממש משהו מובן מאליו, כי יש בעלים שעוזרים יותר ויש שפחות ואני שמחה בשבילך שגיתי תמיד אומר לך שאת יפה ולא משנה מה...
לגבי המשקל- אני מבינה לליבך, לא קל לקבל סטירה מהמשקל ואני בטוחה וידעת שמירי רוצה רק את טובתך ואני יודעת גם שלפעמים מעירים משהו בכנות פשוט מתוך אכפתיות ומתוך רצון גם לעורר לפעולה...טוב עשית ששפכת פלמוליב על כל האוייבים ותזכרי שלמרו העייפות, למרות התיזוזים זה כיף גדול להכין אוכל דיאטתי ובריא, זה מפנק את הגוף וזה גם מפנק את הנשמה כי הגוף שלנו יודע מה טוב בשבילו...נכן, שממש כיף לאכול שוקולדים קנים במילוייים שונים (חופשת הפסח עשתה גם בי שמות...) ונכון שעכשיו שנגמרו המצות פתאום יש חשק גדול לחמץ...מסוגים שונים, ואני מצאתי את עצמי בשבת בליילה עם משולש פיצה ודיאט קולה...ואני אפילו לא בהריון אבל יש לי תיאבון של אישה בהריון....רק בלי ההריון....ולא חשוב שהפיצה עלתה לי כל הליילה הרגשתי רע ונרדמתי רק בארבע לפנות בוקר...עם פחד ממה החג עשה לי, עם אמירה שמחר יום חדש (ואכן, ממחר- שזה היום- דיאטה!) ובכלל- כולנו משקרות לעצמנו, כולנו עולות ויורדות אבל המשותף לכולנו היא ההתמדה, העמידה האיתנה הזו מול השקילות, ומול הרצון להיות רזות..ועם אי עשייה של דיאטה ועם דיאטה לתקופות טובות יותר.
מיכל- החגים לפעמים מוציאים אותנו מאיזון וזה תלוי באיזו תקופה אנחנו נמצאות שיותר טוב או לא לחוץ אנחנו בדיאטה ושיותר רגוע אנחנו שומרות יותר...חשוב שתדעי שצרת רבים זו נחמה גדולה מאוד כדברי מירי מורתנו ולי נותר להסכים עם זה, היום למשל- הייתי מוכנה לצאת לחוג, הייתי כבר עם הפן ביד ועם הלק ביד השנייה אבל עד שכבר כמעט יצאתי נזכרתי שתותי (הפינצרית שלי) עוד לא יצאה לטיול הבוקר שלה (וזה טיולון קטן אבל זה 10 דקות)...אני מגיעה באוטובוס לר"ג אז כברא הבנתי שאני אגיע בריצה לחוג ורציתי להגיע בכיף במיוחד שאני יודעת שעליתי בחג אז לפחות צבעי טמבור, בגד מחמיא...בקיצור אני כבר אחרי ארוחת בוקר וקפה לבושה לחוג אבל ...אגיע ביום רביעי כי אני לא מסוגלת להפסיד את החוג וההרצאה וגם לא רוצה,,,זה פשוט תכנון הזמן שלי....וגם מראש התלבטתי אם לדחות שקילה לרביעי...אז כך יצא ...אני אשמור ואחזור קצת לתלם היום ומחר אבל פשוט אכילה רגילה בלי קיזוזים ובלי עונשים ואנצל את הזמן לסידורים, (שוב הארון שלי הפוך לגמרי) , לקריאה ומנוחה , ואולי הליכה ברגל (זה קשה לי להבטיח...אבל, אפשר ללכת לסידורים ברגל. גם זה משהו)
בקיצור מיכל- אני גם תוך כדי התגובה שלי מספרת לך גם על עצמי אבל תקחי את זה יותר בקלילות, תהני מהחג, מתומר ומכל מה שהחיים מזמנים לנו, ואם היום עלית, אז שבוע הבא או עוד שבועיים זה יירד, וכל שבוע יירד עוד קצת ועוד קצת בלי לחץ, רק עם תכנון ארוחות מסודרות וכו' אני בטוחה שאני ואת ועוד הרבה עלו בחג כי בכל זאת מתארחים ומארחים ויש פיתויים מאוד טעימים אבל זה כעת מאחורינו ומעכשיו אנו חוזרות לשיגרה, אנחנו יכולות ואני בטוחה שנצליח, אז נגבי את הפירורים, וסלקי את הגוש מהגרון כי זה באמת לא שווה את זה אכלת..נהנית...גם זה חשוב לפעמים, אבל מעכשיו שתינו חוזרות לשיגרה בכיף ולעשייה גם אני כעת מנגבת את הפירורים וחוזרת לשיטה ולדיאטה..
יום מקסים,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 10:53
יולי
Posts: 754
|
מיכל,
אני מצטרפת לחברותיי בפורום ואכן, בעל תומך בדיאטה זה לא ממש משהו מובן מאליו, כי יש בעלים שעוזרים יותר ויש שפחות ואני שמחה בשבילך שגיתי תמיד אומר לך שאת יפה ולא משנה מה...
לגבי המשקל- אני מבינה לליבך, לא קל לקבל סטירה מהמשקל ואני בטוחה וידעת שמירי רוצה רק את טובתך ואני יודעת גם שלפעמים מעירים משהו בכנות פשוט מתוך אכפתיות ומתוך רצון גם לעורר לפעולה...טוב עשית ששפכת פלמוליב על כל האוייבים ותזכרי שלמרו העייפות, למרות התיזוזים זה כיף גדול להכין אוכל דיאטתי ובריא, זה מפנק את הגוף וזה גם מפנק את הנשמה כי הגוף שלנו יודע מה טוב בשבילו...נכן, שממש כיף לאכול שוקולדים קנים במילוייים שונים (חופשת הפסח עשתה גם בי שמות...) ונכון שעכשיו שנגמרו המצות פתאום יש חשק גדול לחמץ...מסוגים שונים, ואני מצאתי את עצמי בשבת בליילה עם משולש פיצה ודיאט קולה...ואני אפילו לא בהריון אבל יש לי תיאבון של אישה בהריון....רק בלי ההריון....ולא חשוב שהפיצה עלתה לי כל הליילה הרגשתי רע ונרדמתי רק בארבע לפנות בוקר...עם פחד ממה החג עשה לי, עם אמירה שמחר יום חדש (ואכן, ממחר- שזה היום- דיאטה!) ובכלל- כולנו משקרות לעצמנו, כולנו עולות ויורדות אבל המשותף לכולנו היא ההתמדה, העמידה האיתנה הזו מול השקילות, ומול הרצון להיות רזות..ועם אי עשייה של דיאטה ועם דיאטה לתקופות טובות יותר.
מיכל- החגים לפעמים מוציאים אותנו מאיזון וזה תלוי באיזו תקופה אנחנו נמצאות שיותר טוב או לא לחוץ אנחנו בדיאטה ושיותר רגוע אנחנו שומרות יותר...חשוב שתדעי שצרת רבים זו נחמה גדולה מאוד כדברי מירי מורתנו ולי נותר להסכים עם זה, היום למשל- הייתי מוכנה לצאת לחוג, הייתי כבר עם הפן ביד ועם הלק ביד השנייה אבל עד שכבר כמעט יצאתי נזכרתי שתותי (הפינצרית שלי) עוד לא יצאה לטיול הבוקר שלה (וזה טיולון קטן אבל זה 10 דקות)...אני מגיעה באוטובוס לר"ג אז כברא הבנתי שאני אגיע בריצה לחוג ורציתי להגיע בכיף במיוחד שאני יודעת שעליתי בחג אז לפחות צבעי טמבור, בגד מחמיא...בקיצור אני כבר אחרי ארוחת בוקר וקפה לבושה לחוג אבל ...אגיע ביום רביעי כי אני לא מסוגלת להפסיד את החוג וההרצאה וגם לא רוצה,,,זה פשוט תכנון הזמן שלי....וגם מראש התלבטתי אם לדחות שקילה לרביעי...אז כך יצא ...אני אשמור ואחזור קצת לתלם היום ומחר אבל פשוט אכילה רגילה בלי קיזוזים ובלי עונשים ואנצל את הזמן לסידורים, (שוב הארון שלי הפוך לגמרי) , לקריאה ומנוחה , ואולי הליכה ברגל (זה קשה לי להבטיח...אבל, אפשר ללכת לסידורים ברגל. גם זה משהו)
בקיצור מיכל- אני גם תוך כדי התגובה שלי מספרת לך גם על עצמי אבל תקחי את זה יותר בקלילות, תהני מהחג, מתומר ומכל מה שהחיים מזמנים לנו, ואם היום עלית, אז שבוע הבא או עוד שבועיים זה יירד, וכל שבוע יירד עוד קצת ועוד קצת בלי לחץ, רק עם תכנון ארוחות מסודרות וכו' אני בטוחה שאני ואת ועוד הרבה עלו בחג כי בכל זאת מתארחים ומארחים ויש פיתויים מאוד טעימים אבל זה כעת מאחורינו ומעכשיו אנו חוזרות לשיגרה, אנחנו יכולות ואני בטוחה שנצליח, אז נגבי את הפירורים, וסלקי את הגוש מהגרון כי זה באמת לא שווה את זה אכלת..נהנית...גם זה חשוב לפעמים, אבל מעכשיו שתינו חוזרות לשיגרה בכיף ולעשייה גם אני כעת מנגבת את הפירורים וחוזרת לשיטה ולדיאטה..
יום מקסים,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 09:40
הסמויה
Posts: 2467
|
מיכל
יש לך בעל תומך , מבין ומפרגן שעושה איתך את התהליך הזה
וזה לא מובן מאליו
נצלי זאת ותחזרו לתוכנית
אתם יודעים שזה אפשרי
אז בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 08:50
אשירה
Posts: 4292
|
מיכל,
באמת כבר כתבו לך הכל,
ואת כבר ניגבת פרורים ושמת פלמוליב,
ואת התורה את הרי יודעת על בוריה,
ואת תצליחי!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 08:43
אשירה
Posts: 4292
|
שאפתנית כתב:
מיכלי כתבו לך הכל אבל רציתי להוסיף דבר אחד, משהו שנזכרתי בו בעודי קוראת את הפוסט המרגש והאמיתי שכתבת.
במהלך הקריאה נזכרתי פתאום בפוסטים שהיית כותבת בעבר ובאחד מהם זכור לי במיוחד איך תארת את הרגשתך לאחר שירדת באותו השבוע 2 ק"ג. מה שאני רוצה לומר לך פשוט מאוד, את בהחלט יכולה, היית שם פעם ותנסי להיזכר בפוסט הזה ובהרגשה המדהימה שאפפה אותך כשכתבת אותו. תשאבי משם את הכוחות ותזכירי לעצמך שהיית שם ואת בהחלט מסוגלת לחזור לעשייה הזו.
לקחת פסק זמן, כמו שגיתי כתב צפתם ביחד וזה בסדר, הייתה תקופה שגם אני צפתי כי כמה אפשר לדהור קדימה, צריך קצת לנוח וזה עדיין לא אומר שצוברים נזקים אבל עכשיו החלטתם שמספיק לצוף וחוזרים לעשייה ואת הרי מלכת העשייה, מלכת פשטידת הטונה, הסלטים החתוכים מראש, הביצה הקשה והכריך שהכנת ללימודים (את רואה אני זוכרת איך היית מתארגנת לימים שלמים מחוץ לבית)
נגבי הדמעות, את אישה יפה ואת זה אני רואה מהתמונה שלך בפורום כי לצערי עדיין לא נפגשנו במציאות. אני מחבקת אותך בחום ושוב אומרת. את יכולה, היית שם, חזרי לזה שוב בגדול ומבטיחה לך שבשבוע הבא 2 הק"ג שעלו מתעופפים להם.
בהצלחה!!!
מקסימה!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 06:54
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי כתבו לך הכל אבל רציתי להוסיף דבר אחד, משהו שנזכרתי בו בעודי קוראת את הפוסט המרגש והאמיתי שכתבת.
במהלך הקריאה נזכרתי פתאום בפוסטים שהיית כותבת בעבר ובאחד מהם זכור לי במיוחד איך תארת את הרגשתך לאחר שירדת באותו השבוע 2 ק"ג. מה שאני רוצה לומר לך פשוט מאוד, את בהחלט יכולה, היית שם פעם ותנסי להיזכר בפוסט הזה ובהרגשה המדהימה שאפפה אותך כשכתבת אותו. תשאבי משם את הכוחות ותזכירי לעצמך שהיית שם ואת בהחלט מסוגלת לחזור לעשייה הזו.
לקחת פסק זמן, כמו שגיתי כתב צפתם ביחד וזה בסדר, הייתה תקופה שגם אני צפתי כי כמה אפשר לדהור קדימה, צריך קצת לנוח וזה עדיין לא אומר שצוברים נזקים אבל עכשיו החלטתם שמספיק לצוף וחוזרים לעשייה ואת הרי מלכת העשייה, מלכת פשטידת הטונה, הסלטים החתוכים מראש, הביצה הקשה והכריך שהכנת ללימודים (את רואה אני זוכרת איך היית מתארגנת לימים שלמים מחוץ לבית)
נגבי הדמעות, את אישה יפה ואת זה אני רואה מהתמונה שלך בפורום כי לצערי עדיין לא נפגשנו במציאות. אני מחבקת אותך בחום ושוב אומרת. את יכולה, היית שם, חזרי לזה שוב בגדול ומבטיחה לך שבשבוע הבא 2 הק"ג שעלו מתעופפים להם.
בהצלחה!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2012 05:14
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אכן לא אחת חשובה הסטירה כדי לקום להסתכל במראה ולומר זהו זה ,מהרגע.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 23:15
רעותה
Posts: 869
|
מיכל יקרה,
מבינה לליבך ובטוחה שהשורההתחתונה תהיה הקו האדום בדבריך .
הטיפ שלי עבורך - שזה אחד הדברים המקלים, זה פשוט להוריד את הלחץ מכל העניין של צריך לרדת במשקל .
תהנו ביחד מהעשייה ותזרמו איתה.
בהצלחה ושיהיה בכיף
רעותה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 22:36
gity1
Posts: 28
|
ריגשת מאוד אישתי היקרה
אני מרגיש שאנחנו באמת מוכנים להיכנס לדיאטה שוב
לא עוד לצוף על מים מלוחים (וגם מתוקים)
שיהיה שבוע טוב לכולם
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 22:18
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
יפתי אני ממש לא התכוונתי להעליב את יודעת.....אני אוהבת אותך מאד
ולאחר הפוסט שכתבת בכנות ובכישרון כה רב....אני חושבת שאת בדרך הנכונה.
אני איתך לאורך כל הדרך ובטוחה שתצליחי עם גיתי היקר לחזור לתלם...
בהצלחה גאה בכם ואוהבת מאד מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 21:40
נחושה
Posts: 6982
|
מיכל שרון כתב:
איזה מרגשות אתן! תודה על התגובות החמות והתמיכה.. זה ממש עוזר לשיפור ההרגשה.
אני כבר אחרי פלפל אדום עם גבינה וכוס תה צמחים היישר מהעציצים.. חלוט טרי.
רגועה, נינוחה ובהחלט מתחילה לחוש את המוטיבציה מחלחלת פנימה..
החלטתי ממחר לחזור לרישום ואולי ככה לקבל שליטה בחזרה על האוכל.
שיהיה לי בהצלחה (:
והכי חשוב....לנשום עמוק, לשטוף פנים, הכול בסדר......!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 21:39
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקירה,
ראשית היית מהממת בשימלה הכחולה ואת יפה אמיתית.
כדי למנוע שאלות כאלו העתיד, אני מציעה לך ללכת עם מחטב/בגד גוף עד שהפרופורציות יחזרו לאט אבל בטוח.
כעת לענייננו, אולי טוב ההערה של מירי כדי לטלטל אותך שנה אחרי הולדת תומר ולא כשיהיה בבר מצווה....
רובנו כשאומרות שאנחנו אחרי לידה מתכוונות ל..."הילד תיכף מתגייס פשוט נרדמתי בשמירה".
אז זהו בדיוק הזמן וטוב עשית עם מעשה הפלמוליב, ומה שהיה נגמר ואת מחליטה מהרגע לחזור להיות רעיה סקסית ואמא סקסית וזה לא אומר 30 קילו פחות מחר בבוקר, זה כן אומר שבזמן הקרוב לא משנה מה, אין מתוקים.
את כל השאר את יודעת....ואם לא היה קשה לא היה הפורום התומך והמפרגן זהה שלנו.
ובהקשרים אחרים של ריגשי או תיסכול , לא באוכל....תעשי עוד אמבטיה, תמרחי עוד קרם מפנק, תתאפרי, תצאי לסרט....העיקר לפרק את הקשר אוכל וניחומים/פרס....
סומכת עלייך יקירה במאה אחוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לכי לישון על זה.....חלומות פז.
נחושתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 21:33
מיכל שרון
Posts: 1318
|
איזה מרגשות אתן! תודה על התגובות החמות והתמיכה.. זה ממש עוזר לשיפור ההרגשה.
אני כבר אחרי פלפל אדום עם גבינה וכוס תה צמחים היישר מהעציצים.. חלוט טרי.
רגועה, נינוחה ובהחלט מתחילה לחוש את המוטיבציה מחלחלת פנימה..
החלטתי ממחר לחזור לרישום ואולי ככה לקבל שליטה בחזרה על האוכל.
שיהיה לי בהצלחה (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 21:03
אייריס
Posts: 3744
|
אהובה יקרה, לפעמים טוב שנעלבים ולוקחים לתשומת ליבנו ואז אחרי שנעלבים בוכים צורחים ולא מבינים למה ואיך עושים החלטה אמיצה ואת עשית עצם העובדה שאת פה וששפכת פלמוחיב!!!!! כבר על זה מגיע לך קרדיט ומפה הדרך מוכרת לנו אז קדימה מחזקת מחבקת ומנשקת אותך וביחד נצליח להוריד את העודפים המעצבנים :-)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 20:43
adish
Posts: 342
|
מיכל היקרה
נכון קשה מאוד להרגיש ככה גם לי יש בטן הריון אבל בלי הריון
עכשיו יש לך ולי את כל המוטיבציה להוריד את זה למרות הקושי והפיתויים
המון הצלחה יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2012 20:31
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכלוש
גיתי אומר לך שאת מהממת ואהי מרשה לעצמי לומר לך זאת גם... את מהממת וכל הכבוד על הכנות ועל השיתוף.
נכון זה מעליב זה פוגע ותלוי מי אומר לנו ואיך... בחרת להעלב ומותר לך ומותר גם לבכות ואני מרגישה עכשיו שאת לידיי וממש בא לי לחבק אותך...
הגעת הביתה הילד ישן ועובדה בחרת לכתוב בפורום ולקחת פולמוליב -את אלופהומעכשיו בזכות "הסטירה"לוקחים את עצמנו ביחד כן גם אני מרגישה בהריון ואני כבר 8שנים אחרי לידה... תתאוששי שתי משהו חם להרגיע את הדמעות ומבטיחה לך ששבוע הבא ושבוע לאחריו יבואו הירידות ובגדול...
אסיים שוב במשפט הפתיחה שלי את מהממת
שולחת לך חיבוקי ועוד חיבוקי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|