19/07/2011 11:50
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
המון המון בריאות לילדך 
ואנו פה להחזיר לך כל פעם את הכוח לשם כך נועד הפורום
אז כל הכבוד על כל שאת עושה ומשתדלת וכמו שנכתב גם מים נעושים חור באבן רק סבלנות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2011 07:57
נחושה
Posts: 6982
|
יקירתי, את בדרך הנכונה ורון יעשה הכול כדי לעזור לך...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/07/2011 05:27
אקורדיאון
Posts: 16382
|
החלמה לרון ולך שאפו על הנחישות.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 14:23
רבקה
Posts: 8411
|
טלי יקירתי עוברים למחשבות חיוביות
ואז הכל נראה אחרת
בראש וראשונה מאחלת בריאות לרון
כאשר ילד חולה הכל משתנה וההרגשה קשה
טלי אין כזה דבר "אין סיכוי שאי פעם ארזה"
גם מים באבן עושים חור
ותאמיני לי מניסיון רב אצל מירי הגדולה מכולן
העייפות החולשה הרגש מוביל את כולנו לאכילה
אין לנו ברירה אלא להתמודד איתה ולשדר לעצמינו
אם הם יכולים גם אנחנו יכולים
גם ימים קשים עוברים ובסופו של דבר הכל מסתדר
ואת נשארת עם השומן שנדבק ונדבק וקשה להיפטר ממנו
אז בידינו אנו נמזער נזקים והתמדה ,שליטה, עזרה ותמיכה
יובילו להצלחה ותמצאי עצמך גם עם ירידה להרזייה
בהצלחה ומחשבות חיוביות בבקשה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 13:37
שאפתנית
Posts: 8392
|
טלי כל הכבוד על רוח הלחימה בשומנים ובפחמימות.
אני מאחלת לרון בריאות ושיחזור לשגרה במהרה. אין ספק שמטפלת לא פותרת את בעיות החולי של הילדים למרות שבמשפחתון הם חולים יותר אבל גם מתחסנים מהר יותר.
כל הכבוד על ההליכה והרכיבה והירקות החתוכים זה בכלל שוס.
בהצלחה בהמשך השבוע!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 12:23
dany
Posts: 19819
|
זאת הרוח כל הכבוד
בריאות לרון הקטן
והמשיכי כך אמא נהדרת
talime כתב:
אין עליכן, באמת!
אז ככה
כשהגעתי אתמול מהעבודה מבט אחד על הבונבון ואמרתי לבעלי שיחיה שצריך להזמין רופא.
הוא היה בלי חום, בלי כל סימן ברור- אבל אמא יודעת...
נו, תוך 30 דקות רון התחיל להקיא ולהקיא ולהקיא. הרופא נתן הפניה למיון אם ההקאות ימשיכו אבל ברום השם המצב השתפר.
לפחות הבנתי למה היה לנו לילה כזה ז=ו-ו-ע-ה!!
ב 21:00 כשרון ישן התלבטתי ביני לבין עצמי, ובסוף עליתי על האופנים ל20 דקות אמנם, אבל ברמת העיפות שהיתה לי זה הישג אדיר.
הלילה עבר בסדר, כנראה שמחלה הפילה אותו שדוד והוא אמנם קם להנקה אבל ישן טוב שאר הזמן.
מכיוון שלא הלכתי לעבודה היום (אני לא משאירה אותו עם המטפלת לבד כשהוא ככה כי הוא לא אוכל מוצקים כשחולה רק יונק) עליתיח בבוקר עשרון נרדם על ההליכון לחצי שעה.
בזמן הזה ביקשתי מהמטפלת המקסימה, נהדרת שלי שתחתוך לי ירקות כדי שלא אנשנש כל היום בבית.
בקיצור, אנחנו יותר אופטימים היום- הרבה מאוד בזכות כולכן שממש חיזקתם אותי והחדרתם בי רח קרב (נגד הפחממות והשומנים כמובן)
אז המון תודה, בעזרת השם רון ירגיש טוב במהרה (חשבתי שאם יהיה בבית עם מטפלת ולא בגן לא יהיה חולה כל כך...)
טלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 10:37
talime
Posts: 48
|
אין עליכן, באמת!
אז ככה
כשהגעתי אתמול מהעבודה מבט אחד על הבונבון ואמרתי לבעלי שיחיה שצריך להזמין רופא.
הוא היה בלי חום, בלי כל סימן ברור- אבל אמא יודעת...
נו, תוך 30 דקות רון התחיל להקיא ולהקיא ולהקיא. הרופא נתן הפניה למיון אם ההקאות ימשיכו אבל ברום השם המצב השתפר.
לפחות הבנתי למה היה לנו לילה כזה ז=ו-ו-ע-ה!!
ב 21:00 כשרון ישן התלבטתי ביני לבין עצמי, ובסוף עליתי על האופנים ל20 דקות אמנם, אבל ברמת העיפות שהיתה לי זה הישג אדיר.
הלילה עבר בסדר, כנראה שמחלה הפילה אותו שדוד והוא אמנם קם להנקה אבל ישן טוב שאר הזמן.
מכיוון שלא הלכתי לעבודה היום (אני לא משאירה אותו עם המטפלת לבד כשהוא ככה כי הוא לא אוכל מוצקים כשחולה רק יונק) עליתיח בבוקר עשרון נרדם על ההליכון לחצי שעה.
בזמן הזה ביקשתי מהמטפלת המקסימה, נהדרת שלי שתחתוך לי ירקות כדי שלא אנשנש כל היום בבית.
בקיצור, אנחנו יותר אופטימים היום- הרבה מאוד בזכות כולכן שממש חיזקתם אותי והחדרתם בי רח קרב (נגד הפחממות והשומנים כמובן)
אז המון תודה, בעזרת השם רון ירגיש טוב במהרה (חשבתי שאם יהיה בבית עם מטפלת ולא בגן לא יהיה חולה כל כך...)
טלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 08:54
רייצ'ל
Posts: 1323
|
טלי יקירתי
כתבו כמעט הכל
המאבק היום יומי שלנו לא קל
לכל אחד מאיתנו יש אכילה ריגשית אחרת לא היינו שמנמודים
אחד בגלל הילדים או בני משפחה או ההורים או הבן זוג או לימודים ומבחנים
ועוד כל מיני......
העיקר זה לא לוותר את לא לבד כולנו כאן איתך מחזקים ומעודדים אותך
היי חזקה החיים ממשיכים ואנחנו כאן לא מוותרים אין מצב
שיהיה בהצלחה
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 08:47
שאפתנית
Posts: 8392
|
טלי המאבק לא קל אבל אסור לנו לוותר. גם אם לא יורדים במשקל לפחות לא לעלות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 07:54
רוויטל
Posts: 288
|
טלי את חייבת להיות בשליטה
אחרת את תישאבי אל הפיתויים המיותרים.
אחרי זה באה החרטה.
תחליטי שהקיץ את הולכת להיות רזה יותר
עוד לפני החגים.
זירקי כל פיתוי
וחישבי בראש וראשונה על בריאותך ועצמך.
אני מאמינה בהחלטות אבל אמיתיות.
אם רוצים זה מצליח, אבל רוצים באמת!!
כיתבי לנו ותדווחי.
--
מודעות....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 22:26
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
אחרי כל כך הרבה עידוד ופירגון תאמיני בעצמך כי את יכולה לעזור לעצמך וגם לבקש כמובן עזרה. גם אני ביקשתי עזרה בזמנו וזה עבד כי לא נכנסו אוייבים הביתה. תעשי לעצמך טוב ותזכרי שזו תקופה והכל עובר חביבי. מעבר לכך תנסי לכתוב כל יום את הדברים הטובים שקרו לך גם בדיאטה וגם בשטחים אחרים שנושקים לדיאטה. תראי שיש המון כאלה ותראי את הכוס המלאה תמיד ואני בטוחה שיש לך כוס מלאה בדברים טובים. הניחי בצד את הדברים הפחות טובים. עייפות היא מתכון לאכילה לא מבוקרת ובהחלט את זקוקה למנוחה כדי להרפות כדי להרגיש טוב עם עצמך. אני לא אופה ואפילו אם באים חברים משתדלת לקנות בדיוק מה שצריך ואולי לאמץ את מה שמירי עושה מארחת בחוץ את חבריה. זה הרבה יותר בטוח וקליל. לא תמיד אפשר אבל שווה לנסות פעם אחת לפחות. את לא בכייינית את מצרה על כך שכוח הרצון שלך אינו עומד בפני הפיתויים. גם זה קרה לי כל כך הרבה פעמים לאורך השנים. אבל החלטתי זהו זאת השנה שאני אעשה זאת וזו מתנתי לקראת גיל ה-60 שמתקרב בצעדי ענק. אין לי ברירה וטוב שהגעתי למסקנה זו. באמת אין לי ברירה ואני רוצה לשמור על אורח חיים תקין ובריא כדי שאוכל לעמוד על רגלי ולהמשיך לעזור לאנשים ובעיקר בעיקר שאוכל לעמוד על במות וגם לקפץ במידת האפשר ולהביא את מקסימום האמן שבי דרך האמנות שאני עושה סיפור סיפורים ומשחק. אין מצב שאני אתן לאוכל לשלוט בי, וגם אם קרה זה יעבור ותמיד יש את מחר בבוקר ואקום עם חיוך גדול ואודה לקב"ה שאני עומדת על רגלי ויכולה לעשות כל מה שאני רוצה. ליל מנוחה והמון חלומות טובים וחיוביים לכולם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 14:18
יולי
Posts: 754
|
היי טלי,
קודם כל, הכי חשוב זה בלי רגשות אשמה, אם אכלת כבר אז את הנעשה אין להשיב, אבל אני מבינה ממך שאת באמת עייפה מאוד וזה קשה. , תנסי לראות מתי את יכולה לתפוס תנומות קצרות, שאת בבית, תנסי להיעזר באמך או בבעלך או בחברה טובה, אני בטוחה שיש סביבך משפחה חמה אוהבת ותומכת ושאם רק תבקשי קצת עזרה ותמיכה הם יהיו שם לצידך. גם בעניין עזרה קצת עם הילדים כדי שתוכלי קצת לנוח כי נראה שאת ממש צריכה לנוח קצת. בנוסף- אני שמחה שיש ירקות חתוכים והכל בבית, וזה נהדר ועוד דבר- פשוט אל תכניסי אוייבים הבייתה, אני מצטרפת לכותבות האחרות ותומכת מאוד בעניין של לא להכניס אוייבים במיוחד אם את בתקופה שיותר קשה בדיאטה בגלל העייפות ולכן האכילה המפצה. אגב, אכילת פחמימות (שאנחנו כ"כ אוהבים, גם אני...) גורמת ליותר עייפות כי אחרי שאוכלים פחמימות קצת מרגישים עייפים. אז הרבה מיים מינרליים (עדיף קרים) ירקות, קצת גבינה - תעשי מטבלים מעניינים, 3 ארוחות מסודרות ביום, רק של אוכל בריא טעים ומשביע ואפשר קצת יותר חלבונים אם רעבים, את חייבת לעצמך לשבת ולאכול כי הגוף שלך צריך ומגיע לך לשבת לאכול כמו כולם ובמשך חצי שעה של ארוחת צהריים את תשבי לאכול ושאר העולם יכול לחכות..ממש כך.(גם בעבודה מגיעה לך הפסקה אני בטוחה, אז בלי טלפונים ובלי הפרעות לשבת ולאכול בכיף ואם את בבית, אז תפני לך זמן לאכול כמו שצריך גם בלי פעולות נלוות בלי טלפונים או טלויזיה, לשבת בכיף, ותראי שזה יעזור)
שוב,
אני ממש תומכת נלהבת של לבקש בצורה יפה בשיחה עניינית עזרה מהבעל והמשפחה וכל מי שרוצה לעזור בכיף, כי גם לך מגיע לנוח, או לשבת לאכול בנחת ארוחות ולא בלחץ של זמן. העניין הוא שאנחנו הנשים נוטות תמיד לעשות הכל בעצמנו, כי כך חונכנו, ואנחנו חושבות אולי (כולל שגם אני חוטאת בזה לעיתים) שאם אנו מבקשות עזרה זה סוג של חולשה , אבל ממש לא אנחנו לא סופר- וומן, אלא רק בני אדם, וכדאי לשתף, בשיחה, בכיף וכדאי ומומלץ לבקש עזרה , ואם לא מביית, ואם אפשרי כלכלית אז אולי קצת עזרה חיצונית מבחוץ של עוזרת / מטפלת כדי שבאמת תוכלי לנוח קצת למענך קודם כל, ואח"כ גם למען הבעל הילדים ולכולם. וחשוב שתזכרי0 שלך טוב- גם לכולם מסביב טוב.
ו..אני בטוחה שזה רק תקופה והכל יהיה בסדר, בנוסף ..עוד משהו קטן..זה בסדר להשאיר כיור עם כלים אם את עייפה, זה בסדר לנמנם אם יש לך זמן, ואם לא- אז שהתינוק ישן ואת בבית, נצלי את זה כדי לנמנם גם את , וזה בסדר גם לבקש עזרה. מילת המפתח היא לדבר ולדבר (תקשורת) כי אחרי שמדברים הכל נראה אחרת ופתאום הפילים שאנו יוצרים במחשבה מתגמדים ואנחנו רואים שהחיים בעצם, ממש בסדר ואפילו יפים. אז נכון, יש ימים קלים ויש קשים יותר, אבל ס"ה"כ תקשורת זו מילת המפתח.
מאחלת לך יום מקסים
באנרגיות חיוביות
ו..בטח שיש סיכוי שתרזי.
וכל יום חדש הוא התחלה חדשה
וכל יום נותן גם הזדמנות חדשה להתחיל שינוי
בתפיסה / במחשבה ואני בטוחה שתהיי בסדר כי את במסגרת ואת בכל אופן במודעות ותרזי לאט לאט אף אחד לא רודף אחרייך וזה יקרה בזמן ובקצב שלך
יהיה טוב,,
אחלה יום,
יולי
edited by יולי on 7/17/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 13:58
קרולין
Posts: 6651
|
יקירתי,
אין סיכוי שלא תרזי!!! גם מים עושים באבן חור! תמשיכי להתמיד ,להשקיע בעצמך ובתהליך והתוצאות תגענה ובענק!
סבלנות, נחישות, התמדה, מודעות, בחירה כל זה ועוד ,כולנו לומדים כל יום וכל הזמן לתרגל ולעשות שינוי יחד עם מירי המדהימה שלנו.
אני בטוחה שההתמדה בתהליך תביא לך יופי של תוצאות.
בהצלחהההה רבהההההההה.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 12:43
dany
Posts: 19819
|
ברור שזה רק אנחנו הרי אף אחד לא דוחף לנו לפה......................
אבל בואי נסלק את המילה אשמה מהלקסיקון כמו את כל המילים השליליות שאנחנו אומרות על עצמנו........... בואי נפרגן גם בימים לא קלים.
ויש לך כאלו.
אז כלל עכשיו שאת כל כך חלשה לא מכניסים אוייבים הביתה כי רק את אוכלת אותם!!!!!!!!!!!!
והכי חשוב מפרגנת לעצמך כי מגיע לך.
חיבוק לעידוד
talime כתב:
אתן כל כך מקסימות
אני חייבת להגיד שלא בעלי ולא אמא שלי הבעיה- אני, אני האשמה
בעלי היה זורק את העוגה, ואמא שלי לא הייתה שולחת אותה אם היתה חושבת לרגע שביתה החזרזירה תאאכל אותה במקום בעלי הרזה (המסריח)
אני, אני פשוט מחפשת כל היום דרכים לפצות את עצמי.
אוף!!!!!
לפחות בעבודה אין כלום- אני מקסימום יכולה לקחת אגס מהמקרר, ולשתות עוד כוס מים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 11:56
talime
Posts: 48
|
אתן כל כך מקסימות
אני חייבת להגיד שלא בעלי ולא אמא שלי הבעיה- אני, אני האשמה
בעלי היה זורק את העוגה, ואמא שלי לא הייתה שולחת אותה אם היתה חושבת לרגע שביתה החזרזירה תאאכל אותה במקום בעלי הרזה (המסריח)
אני, אני פשוט מחפשת כל היום דרכים לפצות את עצמי.
אוף!!!!!
לפחות בעבודה אין כלום- אני מקסימום יכולה לקחת אגס מהמקרר, ולשתות עוד כוס מים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 11:50
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
talime חמודה
כהריונית תמיד אומרים לי קחי שיהיה בבית שתרצי תאכלי
ואני תמיד מתעקשת שאם אוכל קצת יותר מהדברים אסורים זה לא יהיה בביתנו
כי בעלי יחד איתי שומר חניך של מירי ואני משתדלת לעזור לו כמה שניתן לא תמיד מצליח
ולכן המלצתי היא לנסות לדבר עם אימך ועם בעלך לנסות לסייע לך בעניין אי הכנסת אויייבים הביתה כמה שניתן
שבו כל המשפחה יחד ושוחחו על איך ניתן לסייע ולעזור זה לזה
מותר לך לבקש עזרה מותר לך להתפרק ולאכול אך כמובן לעולם לא להכנע למשפט כמו בכותרת
חישבי חיובי עשי השתדלי כמה שניתן ובטוחה שעם הזמן הילד יגדל גם וגם יהיה קל יותר בהצלחה
וכמובן אנו איתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 11:43
dany
Posts: 19819
|
חבל שלא זרקת אותה אתמול לפח!!!!!!!!!!
ובכל זאת
את כאן ואת לא מוותרת
שיהיה המשך שבוע נפלא
מכל הלב
talime כתב:
אוי- כמה בתיאוריה הכל נכון אך המציאות שונה לחלוטין.
אתמול אחרי הפוסט עשיתי הליכה והתחייבתי לעצמי שהיום יהיה שונה, היום אוכל ירקות, אשמור, לא אחפש פיצוי באוכל, אזכור את כל הטוב שעוטף אותי...
אחרי לילה ס-י-ו-ט על הבוקר אכלתי את אותה חתיכת עוגה שאתמול בסוף ניצלה...
כשבעלי המסכן שאל אותי, בחיל ורעדה, אם אני בטוחה שאני רוצה לאכול אותה, נהמתי עליו כמו חיה פצועה שיניח לי לנפשי.
מסכן, באמת מסכן.
למזלי הגדול יש לי כרטיס זהב, וגם בלעדיו אין סיכוי שהייתי מפסיקה את החוג, כך שאני איכשהו מתנחמת שאולי לא ארד מהפסים לגמרי.
נקווה לפחות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 10:39
talime
Posts: 48
|
אוי- כמה בתיאוריה הכל נכון אך המציאות שונה לחלוטין.
אתמול אחרי הפוסט עשיתי הליכה והתחייבתי לעצמי שהיום יהיה שונה, היום אוכל ירקות, אשמור, לא אחפש פיצוי באוכל, אזכור את כל הטוב שעוטף אותי...
אחרי לילה ס-י-ו-ט על הבוקר אכלתי את אותה חתיכת עוגה שאתמול בסוף ניצלה...
כשבעלי המסכן שאל אותי, בחיל ורעדה, אם אני בטוחה שאני רוצה לאכול אותה, נהמתי עליו כמו חיה פצועה שיניח לי לנפשי.
מסכן, באמת מסכן.
למזלי הגדול יש לי כרטיס זהב, וגם בלעדיו אין סיכוי שהייתי מפסיקה את החוג, כך שאני איכשהו מתנחמת שאולי לא ארד מהפסים לגמרי.
נקווה לפחות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 05:34
dany
Posts: 19819
|
טלי יקרה
בתור אישה למודת דיאטות ונפילות קשות וארוכות ..............אך שלעולם לא מוותרת על התחושה הנפלאה של אשה במשקל יפה ונאה, לא אוותר וגם את לא תוותרי!!!!!!!!!!!!!
כרגע את נמצאת במקום לא קל מבחינה נפשית ופיזית וברור כמו כל שמנמוד אמיתי את נמשכת אל האוכל כמו הפרפר אל האור ............ ואת יודעת מה עושה האור לפרפר????????
התקופה הזו בסופו של עניין תחלוף ותעבור , ואת תחזרי אל שנת לילה תקינה וטובה, אל ימים נורמלים ......... והאמיני לי אפילו יגיעו ימים שיהיה לפתע זמן פנוי..............כן............ בידיוק כך!!!!!!!
לכן יקירה את צריכה לשנס את כל כוחותיך ולומר לעצמך היום הזה כבר עומד מאחורי הדלת ובאותו היום אני רוצה להיות גאה בעצמי ובאיך שאני נראית, למען עצמי בראש בראשונה ולאחר מכן למען בני
משפחתי.
מצאי לך כל מיני פטנטים קטנים שיעזרו לך לעבור ימים ולילות קשים, העזרי בבני המשפחה, מצאי לך רגע פנוי להתפנק ולהרגיש אחרת, חשוב חשוב מאד.
מאחלת לך הצלחה מכל הלב
שבוע נפלא
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 05:15
אקורדיאון
Posts: 16382
|
עוד איך יש סיכוי שתרזי,נפלת ותקומי ותמשיכי להתמודד יחד עם כולנו שנמצאים באותה סירה וכל אחד עם סיבותיו הוא.
בוקר חדש שבוע מחודש וקדימה לראות את חצי הכוס המלאה.
בהצלחה יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|