03/02/2011 00:22
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
איזה תמיכה איזה אהבה טיפים מילים חמות ולביאה את כבר חזרה בתלם זכרי האמיני קטן עליך כמו שהסתדרת בסין ובטח גם משם חששת גם תסתדרי כאן ואכן האוכל הוא לא זה שיסדר את בעיותיך בהצלחה 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2011 07:04
שאפתנית
Posts: 8392
|
שמחה שהגל הזה כבר מאחוריך ואת שוב על הסירה מפליגה בבטחה בים ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2011 04:44
dany
Posts: 19819
|
היום יום חדש ואני כולי תקווה שהיום כבר עובר לך אחרת
אין טעם לאכול את עצמנו תרתי משמע על דאגות העתיד........... ליקום יש דרך משלו לסדר את הדברים . ואכן הם יסתדרו על הצד הטוב ביותר.
ואילו את, מסביב יהום הסער ואת חותכת סלט וממשיכה לעבר יעד נוסף של הצלחה.
חיבוק חזק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2011 00:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יופי אני שמחה שהצלחתי לעודד ולתמוך.האמיני לי שהכל יבוא על מקומו בשלום
ועוד תצחקי על הכל.מקווה שתמשיכי בשליטה כי איך אמרנו מכאן הכל מתחיל.
מחבקת חיבוק גדול לחיזוק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/02/2011 00:42
tutit
Posts: 2431
|
לביאה יקרה!
באמת שכתבו לך הכל,אכילה רגשית היא אחת הבעיות הרציניות של השמנמודים....
וגם אני קצת נמצאת בשלב הזה,אבל הפורום עוזר והחלטתי להכנס כמה שיותר לקרוא כדי להתחזק..........
בהצלחה...................
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 21:11
EFF
Posts: 6417
|
לביאה יקרה - אכילה רגשית הוא "שמי השני"...עם כל הנסיון לא ליפול - קורה שנופלים... הקשיבי שוב להרצאות של מירי, קראי את מה שכותבים כאן בפורום - ואני מקווה שתתחזקי....בכל מקרה - בילוי נעים בראש השנה הסיני..צריך ללמוד מהם גם לחגוג(שוב חופש לילדים, הא??)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 18:56
קרולין
Posts: 6651
|
לביאה יקרה,
מצטרפת לבנות המקסימות התומכות והמעודדת.
כשיש לנו דאגות/בעיות/חששות אוכל מנחם ומפצה זמנית...אח"כ בא התסכול, המירמור והחרטה.
וזה בדיוק מה שאנחנו לומדים עם ואצל מירי :מסביב יהום הסער ואני חותכת סלט....
אני שמחה ששיתפת ,שמחה שעצרת את עצמך ומאחלת לך ים של הצלחה בתהליך ובכלל.
בטוחה שהכל יהיה לך בסדר.
תמיד כאן בשבילך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 18:49
דני
Posts: 18
|
שלום לביאה,
אני חדשה ושמי דני (לא Dany הראשונה שמופיעה כאן, אגב גילי החליט להותיר את השם כך אז ההבחנה תהיה שאצלי הוא מופיע בעברית...)
אני לא ממש מכירה את משפטי המפתח שחוזרים עליהם כאן וכולם משתמשים כמו לא מכניסים אויבים הביתה וכו' אם כי אני בוודאי מבינה את ההגיון ומנסה להטמיע. אך ניסיוני הוא שכאשר אני בתקופה רעבה אני מכינה בצורה מדויקת את האוכל, מבשלת. מהלך הבישול בשבילי מפחית את הרעב "הבולמוסי" מה שלדעתי נקרא כאן אכילה רגשית, זה נראה לי מתאים.
מאחר שאני מתגוררת בישראל ובארה"ב במקביל והאוכל במדינה אחרת לא תמיד מקל על שמירה ודיאטה. אם הייתי יכולה לתת לך עצה פרקטית על אף שאיני מכירה אותך ונסיבותיך ולא כל כך את הדיאטה של מירי משום שאני רק התחלתי, זה הכנת אוכל אפילו של הילדים, עיסוק באוכל של אחרים ושלי, הכנתו והקפדה משום מה הוא מהלך משביע. דבר נוסף שעוזר לי המון אך אני חוששת שלא מתאים לדיאטה, לפחות זו שאני קיבלתי הוא אכילה של בר גרנולה כזה אפילו עם שוקולד עד 100 קלוריות.
מקווה שעוזר,
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 17:15
בצקיסטית בגמילה
Posts: 389
|
היי לביאה
אם את בתקופה לא טובה - אל תאכלי בחוץ ואל תכניסי אויבים הביתה!
אם אין ברירה ואת יוצאת לבילוי בחוץ - תשתי תה בלבד! תאכלי רק בבית. תגיעי לאירוע שבעה!
מבחינת אוכל, אין לי מושג מה יש אצלכם לאכול אז תסלחי לי שאני לא יכולה לייעץ לך.
לגבי מקום המגורים שלך, אם אתם לא מצליחים למצוא מקום לשכור במקומות שהשכרת, למה לא תחשבי לשכור דירה במגדל העמק? העיר מאוד מאוד התפתחה בשנים האחרונות. יש מספר שכונות חדשות בצד המערבי כדוגמת יערת העמק וכד', וכמובן את שכונת נוף העמק המלאה בוילות.
אני בטוחה ששם תוכלי לשכור דירה או אולי אפילו בית דו-משפחתי. ומה לגבי רמת ישי או טבעון? מקומות לא רעים בכלל. מה לגבי אחד המושבים באיזור?
עמק יזרעאל משופע במושבים וסביר להניח שאפשר לשכור איזה בית פרטי באחד מהם. חבל "להיתקע" על איזה רעיון. אולי תשקיעו ותנסו להיעזר במשרד תיווך.
לגבי רמת הלימודים של הילדים - אם הם אף פעם לא היו בישראל ולא מכירים את המנטליות, בכל מקום יהיה להם "שוק". אי אפשר להכין אותם לזה, אבל זה יחסן אותם. עם הרבה תמיכה מכם הם יהיו בסדר.
בכל מקרה אני לא אגיד לך שלאכול עכשיו אכילה רגשית לא תעזור כי את יודעת את זה. אני רק רוצה להזכיר לך שבתור אמא ואישה יש לך אחריות כלפיי המשפחה שלך, ולפעמים את צריכה להיות חזקה בשבילם. אם תשמיני ותפגעי בבריאות שלך - תתקשי לתמוך במשפחתך ובכל המעבר הזה. אני במקומך הייתי מסתכלת עכשיו על המטרה ועל הטווח הארוך, ובמקום לאכול - מתכננת ופועלת: פונה למשרד תיווך, מחפשת מקום מגורים, מחפשת בית ספר וכו'. אם תפעלי - תמצאי פתרונות לבעיות ואז לא תרגישי צורך לאכול.
שיהיה בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:55
dany
Posts: 19819
|
לביאה יקירתי
רק עתה נכנסתי וראיתי את כל השרשור הנפלא הזה.... ממש תמצית הפורום.
קיבלת כאן כוחות ועידוד והנה כבר "תפסת" את עצמך ואת חוזרת לכוחותיך....... שמתי לב שכתבת שאת עכשיו 13 קילו פחות מזמן הגעתך לשנחאי וכל זאת עם הריון ולידה באמצע........ אז באמת יקירתי כל הכבוד . ואת יכולה לעשות זאת בגדול.
רציתי לשאול האם טבעון או רמת ישי לא יכולים להיות אופציה?????
מה שאני כן רוצה להוסיף ובעצם יותר נכון לחזק את המקום של הבחירה שלנו בדרך שלנו.... ההחלטות שאנחנו עושים ואת המחיר שאנחנו משלמים.
אז על המאזניים מה יותר חשוב לך מה יותר מהותי ועל מה את בשום אופן לא רוצה לוותר...... ואם המחשבות הללו תמשיכי ואני יודעת שאת תעשי את ההחלטות והבחירות הנכונות ושימי לב שזה בעצם מתאים לכל דבר במסלול חיינו.
אוהבת ומחזקת
נשיקות
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:47
לביאה
Posts: 402
|
אשירה כתב:
לביאה יקרה,
הבנות כתבו לך הכל, כל כך יפה ונכון,
ואין לי הרבה מה להוסיף מלבד דבר אחד.
אנו אוכלים ומשמינים כאשר יש בעיות, אבל אנו אוכלים ומשמינים גם כאשר הבעיות נפתרות,
אכילה רגשית היא אצלנו דבר שמלווה כל סוג של רגש אם זה רע או טוב.
בקיצור תמיד אנחנו נמצא צידוק (או תרוץ) לאכילה שלנו, אז שאלה אם זה שווה, והתשובה בפרוש לא!!!
כמובן שקל לתת עצות וקשה יותר לישם,
אז אני מחזקת אותך, הכל יהיה בסדר בארץ,
וחבל שזה יעלה לך בעליה חוזרת במשקל,
נשיבוקים,
אשירה יקרה
צודקת מיליון אחוז - לא רוצה לחזור שמנה לישראל.
כשהגענו לשנגחאי הייתי במשקל הכי גבוה שלי שהייתי בחיי (בעקבות משבר אישי שהייתי בו). היום אני נמצאת 13 ק"ג פחות מאז שהגעתי לכאן ואני בהחלט מתכוונת להמשיך במגמה הזו. אני רק בתחילת הדרך ועבודה רבה עוד לפניי. אמנם לא אגיע לישראל רזה, אבל גם 10 ק"ג נוספים של ירידה יתקבלו באהבה וחיבוק גדול (ממוצע של 2 ק"ג לחודש)...
נשיבוקים בחזרה אלייך יקירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:43
לביאה
Posts: 402
|
נינוש כתב:
לביאה יקרה, אחרי כל מה שכתבו לך ואני רואה שכבר חזרת לתלם, אני רוצה לספר לך שאני עליתי לארץ בגיל 14, הגיל הכי בעייתי
בלי לדעת עברית עם הורים עם קשיי פרנסה, סבא וסבתא זקנים ואח חולה בפוליו, הרבה בעיות יחד, היום זה נראה לי סוף העולם
אבל אז לא ראינו את כל זה, פשוט זרמנו עם החיים והשתדלנו להוציא את הכי טוב שיש.
תתעודדי, זה לא נורא, את מגיעה לארץ שלך, לשפה שלך, ואל תשכחי את הפורום שלך שמחזק אותך תמיד.
לא כתבתי לך את זה בשביל להראות לך שיש צרות גדולות יותר אלא לקחת הכל לאט לאט, יום אחרי יום והכי חשוב בפרופורציה.
את תראי, יבואו ימים טובים ובהירים.
נינוש היקרה
אין לך מושג כמה אני מודה לך - אני מודה לך על מילה פשוטה ונכונה - פרופורציה - כמה פשוט, ככה נכון. אני מודה שאני זקוקה שוב ושוב לתזכורת הזו. והדבר הראשון שעשיתי אחרי שחזרתי לתלם, זה לעזוב את כל החיפושים והטלפונים והבירורים כי עכשיו, בעודי חוזרת לאכילה שפויה ונבונה (ומרזה), הכי טוב להניח את הדברים בצד ולהמשיך הלאה ביום אחר.
תודה ואהבה לך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:34
אשירה
Posts: 4292
|
לביאה יקרה,
הבנות כתבו לך הכל, כל כך יפה ונכון,
ואין לי הרבה מה להוסיף מלבד דבר אחד.
אנו אוכלים ומשמינים כאשר יש בעיות, אבל אנו אוכלים ומשמינים גם כאשר הבעיות נפתרות,
אכילה רגשית היא אצלנו דבר שמלווה כל סוג של רגש אם זה רע או טוב.
בקיצור תמיד אנחנו נמצא צידוק (או תרוץ) לאכילה שלנו, אז שאלה אם זה שווה, והתשובה בפרוש לא!!!
כמובן שקל לתת עצות וקשה יותר לישם,
אז אני מחזקת אותך, הכל יהיה בסדר בארץ,
וחבל שזה יעלה לך בעליה חוזרת במשקל,
נשיבוקים,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:15
nikname
Posts: 230
|
לביאה כתב:
nikname כתב: לביאה, מושיטה לך יד לעצירה. רק אל תמשיכי במדרון התלול הזה.
המעבר הוא לא פשוט כלל, במיוחד מעבר בין מדינות. המתח מ"מה יהיה" מאוד גדול.
אבל, יכול להיות שיהיה מצוין.יכול להיות שתשתלבי כ"כ יפה (הרבה אפשר להעזר בילדים- להתחבר דרכם למבוגרים) שכל הפחדים יראו בסוף כלא הגיוניים
רק לא לפרוק את הפחדים באוכל. חבל לקלקל מה שהשגת כ"כ יפה לאחרונה. להוסיף הרגשת נאחס גם לכל הטרדות. (כמה שזה מוכר)
יהיה בסדר- תראי שכן. אולי גם בעזרת הפורום תמצאי עזרה/חברה באזור בו אתם מעונינים
בהצלחה רבה
נשיקות וחיבוקים מלכה מלכה היקרה תודה רבה על העידוד. כבר אספתי את עצמי ואני מטפסת למעלה, בחזרה לדרך הישר... וכשקראתי אותך אז אמרתי לעצמי - בעצם, כשאני מסתכלת אחורה, אז דברים כן הסתדרו לי, לנו ובסופו של דבר הייתי אסירת תודה על איך שהדברים התגלגלו, ככה שזה בסדר לחשוש אבל כדאי גם לזכור שבסוף דברים מסתדרים. אז עדיף לי לכתוב ולכתוב ולכתוב כל מה שמטריד אותי - רק לא לאכול... נשיקות וחיבוקים בחזרה ותודה רבה
לביאה, אני מדברת ומדברת - אבל גם אני עם קילו יותר בגלל המתח לקראת כניסתה של בתי הבכורה לכיתה א שנה הבאה.
היא לא התקבלה לבי"ס מצוין שאליו הולכים חבריה (בגלל איזור מגורים) ואנו נאלצים לשלחה לבי"ס פרטי כנראה כדי שלא תלך לבי"ס שרמתו נמוכה נמוכה
בסוף תפסתי את עצמי, אבל אני ממש מבינה מאיפה זה בא.... ולאן זה הולך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 15:06
נינוש
Posts: 1442
|
לביאה יקרה, אחרי כל מה שכתבו לך ואני רואה שכבר חזרת לתלם, אני רוצה לספר לך שאני עליתי לארץ בגיל 14, הגיל הכי בעייתי
בלי לדעת עברית עם הורים עם קשיי פרנסה, סבא וסבתא זקנים ואח חולה בפוליו, הרבה בעיות יחד, היום זה נראה לי סוף העולם
אבל אז לא ראינו את כל זה, פשוט זרמנו עם החיים והשתדלנו להוציא את הכי טוב שיש.
תתעודדי, זה לא נורא, את מגיעה לארץ שלך, לשפה שלך, ואל תשכחי את הפורום שלך שמחזק אותך תמיד.
לא כתבתי לך את זה בשביל להראות לך שיש צרות גדולות יותר אלא לקחת הכל לאט לאט, יום אחרי יום והכי חשוב בפרופורציה.
את תראי, יבואו ימים טובים ובהירים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 14:10
לביאה
Posts: 402
|
nikname כתב:
לביאה, מושיטה לך יד לעצירה. רק אל תמשיכי במדרון התלול הזה.
המעבר הוא לא פשוט כלל, במיוחד מעבר בין מדינות. המתח מ"מה יהיה" מאוד גדול.
אבל, יכול להיות שיהיה מצוין.יכול להיות שתשתלבי כ"כ יפה (הרבה אפשר להעזר בילדים- להתחבר דרכם למבוגרים) שכל הפחדים יראו בסוף כלא הגיוניים
רק לא לפרוק את הפחדים באוכל. חבל לקלקל מה שהשגת כ"כ יפה לאחרונה. להוסיף הרגשת נאחס גם לכל הטרדות. (כמה שזה מוכר)
יהיה בסדר- תראי שכן. אולי גם בעזרת הפורום תמצאי עזרה/חברה באזור בו אתם מעונינים
בהצלחה רבה
נשיקות וחיבוקים מלכה
מלכה היקרה
תודה רבה על העידוד. כבר אספתי את עצמי ואני מטפסת למעלה, בחזרה לדרך הישר...
וכשקראתי אותך אז אמרתי לעצמי - בעצם, כשאני מסתכלת אחורה, אז דברים כן הסתדרו לי, לנו ובסופו של דבר הייתי אסירת תודה על איך שהדברים התגלגלו, ככה שזה בסדר לחשוש אבל כדאי גם לזכור שבסוף דברים מסתדרים.
אז עדיף לי לכתוב ולכתוב ולכתוב כל מה שמטריד אותי - רק לא לאכול...
נשיקות וחיבוקים בחזרה ותודה רבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 14:06
לביאה
Posts: 402
|
נועהnh כתב:
לביאה היקרה ,
דבר ראשון , את פה אז יהיה בסדר .נופלים וקמים כולנו הרי בניאדם , ובטח כאשר ההורמונים משתוללים.
דבר שני : אני מכירה מישהוא(משפחה ) בגבעת אלה , אם תרצי מס' טלפון שיוכל לעזור לך אשמח לעזור .
חיזקי ואמצי , הרי הצלחת להתאקלם בסין , אז פה יהיה בטוח בסדר.
חיבוק גדול ממני נועה .
נועה היקרה
תודה רבה על המילים החמות והרצון לעזור. מאוד ריגשת אותי .
אם את רוצה לשמור על הפרטיות של משפחתך בגבעת אלה, תגידי לי ואני אכתוב לך את המייל הפרטי שלי ב-gmail.
חיבוק גדול בחזרה ותודה ענקית ונרגשת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 14:02
לביאה
Posts: 402
|
אקורדיאון כתב:
לביאה יקירה אני שולחת אותך לכתיבתך כאן לפני מספר ימים,נהנתי לקרוא אותך
וכבר ידעת אודות החזרה אך עדיין כנראה לא הפנמת והיית בשליטה ובמצב רוח
טוב לקראת החופשה של ראש השנה הסיני והחזרה לארץ.
מובן מאוד שכל הנושא מסורבל כפי שתיארת ומטריד ,מה יהיה.אומר לך שאם התאקלמת בסין
בבית יהיה הרבה יותר קל, יש לך מספיק זמן לבדוק אפשרויות מגורים לימודים ובאשר לחברה
חישבי חיובי,אנשים חדשים אנרגיות מחודשות,פגישה מחודשת עם משפחה חברים וותיקים,איתנו,
כפי שכתבנו לפני מספר ימים.והחשוב ביותר להפסיק עם התירוצים לאכול זה לא יסייע לא להשכרת בית ולא
לחברה זה רק יעשה פעולה הפוכה שהרי את יודעת כמוני כמה הכל קשור למצבנו בשליטה על האוכל.
לביאה אלה צרות בריאות,נראה לי שחוויתם חוויה מיוחדת לחיות בסין והייתי שם ,יודעת במה מדובר.
ובארץ בבית שלנו אין לי ספק שהכל יסודר על הצד הטוב ביותר,סבלנות וחשיבה חיובית.
מאלת לך המון הצלחה.
חיבוק גדול לחיזוק.
תודה תודה אקו יקרה
כל מילה - ישר לנשמה.
החזרה מסין כרוכה בהרבה קשיים שלא הייתי צריכה להתמודד איתם כאן, בעיקר בתחום מערכת החינוך לילדים והשכרת בית, כי ברילוקיישן התנאים מצויינים ולא דומים בכלל למה שיש בארץ. ולמרות הכל - אני מודה (ולא בגאווה בכלל) שכאשר אני באכילה שפויה, הכל נראה לי אפשרי ופתיר. ולכן השלב הראשון בהתארגנות לחזרה לישראל זה קודם כל לחזור לאכילה שפויה ומרזה....
אני מודה לך שהזכרת לי "ניגונים" אחרים שהיו לי לפני מס' ימים.
אספתי את עצמי ואני חוזרת לשם, הרבה יותר נעים...
באהבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 13:55
לביאה
Posts: 402
|
שאפתנית כתב:
שלום לביאה,
אני קוראת את דבריך ומבינה אותך. מבינה מאיפה נובעת המצוקה אבל את חייבת להבין דבר אחד חשוב. האוכל לא רק שלא יפתור שום מצוקה אלא להפך, הוא יעורר אצלך יותר מאוחר מצוקה חדשה ועדיף למנוע אותה. את כרגע מטפלת בעצמך ונמצאת בתהליך שאמור לפטור את המצוקה של המשקל העודף והמיותר שאנו סוחבים עלינו. תדמייני מה יקרה עוד מספר חודשים כשתחזרו לארץ ותסתדרו מבחינת בית, שכנים, מערכת חינוך ואז בבוקר תעמדי מול המראה ולא תכירי את עצמך. פתאום תגידי מי זו האישה הענקית הזו, מאיפה הגעת, איך נרדמתי, איפה הייתי (נכון שאני לא צריכה להמשיך?).
את נמצאת במסגרת שאמורה למנוע את המצב הכאוב שתיארתי לך כרגע. אל תגיעי לשם, הבטחנו לעצמנו שאנחנו לא חוזרות אחורה לימים השחורים ההם. את כתבת שאת לא יודעת איך תמצאי חברים חדשים, כמה זמן זה ייקח. אני לא חושבת שבמידה ותשמיני יהיה לך כל כך חשק להראות את פנייך ברבים. נראה לי שזה יגרום לך לשבת בבית ולאכול יותר מרוב תסכול.
אז יקירתי, תעזבי את המטבח ממנו לא תבוא הישועה. אתם חוזרים לארץ ובע"ה תראי שדברים יסתדרו. כדאי שתחזרי לכאן עם שמחת חיים ואהבה עצמית ולא שנאה שתדכא ותתקע אותך ביתר התחומים.
היי חזקה, תשתדלי לאכול נכון ולשתות הרבה.
את המתחים את מוזמנת להוציא כאן ולשתף אותנו וכמובן לצעוד הרבה יותר זה מנקה את הראש.
בהצלחה!!! תמיד חשבי על החודשים הבאים איך תרצי להראות ולהרגיש.
נשיבוקים, שאפתנית.
תודה תודה שאפתנית יקרה
על הכל, על ה"ניעור" המחבק, על הפוקוס בעיניים, על החומר למחשבה
אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב, ממשיכה הלאה כי אין לי ברירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/01/2011 11:55
שאפתנית
Posts: 8392
|
שלום לביאה,
אני קוראת את דבריך ומבינה אותך. מבינה מאיפה נובעת המצוקה אבל את חייבת להבין דבר אחד חשוב. האוכל לא רק שלא יפתור שום מצוקה אלא להפך, הוא יעורר אצלך יותר מאוחר מצוקה חדשה ועדיף למנוע אותה. את כרגע מטפלת בעצמך ונמצאת בתהליך שאמור לפטור את המצוקה של המשקל העודף והמיותר שאנו סוחבים עלינו. תדמייני מה יקרה עוד מספר חודשים כשתחזרו לארץ ותסתדרו מבחינת בית, שכנים, מערכת חינוך ואז בבוקר תעמדי מול המראה ולא תכירי את עצמך. פתאום תגידי מי זו האישה הענקית הזו, מאיפה הגעת, איך נרדמתי, איפה הייתי (נכון שאני לא צריכה להמשיך?).
את נמצאת במסגרת שאמורה למנוע את המצב הכאוב שתיארתי לך כרגע. אל תגיעי לשם, הבטחנו לעצמנו שאנחנו לא חוזרות אחורה לימים השחורים ההם. את כתבת שאת לא יודעת איך תמצאי חברים חדשים, כמה זמן זה ייקח. אני לא חושבת שבמידה ותשמיני יהיה לך כל כך חשק להראות את פנייך ברבים. נראה לי שזה יגרום לך לשבת בבית ולאכול יותר מרוב תסכול.
אז יקירתי, תעזבי את המטבח ממנו לא תבוא הישועה. אתם חוזרים לארץ ובע"ה תראי שדברים יסתדרו. כדאי שתחזרי לכאן עם שמחת חיים ואהבה עצמית ולא שנאה שתדכא ותתקע אותך ביתר התחומים.
היי חזקה, תשתדלי לאכול נכון ולשתות הרבה.
את המתחים את מוזמנת להוציא כאן ולשתף אותנו וכמובן לצעוד הרבה יותר זה מנקה את הראש.
בהצלחה!!! תמיד חשבי על החודשים הבאים איך תרצי להראות ולהרגיש.
נשיבוקים, שאפתנית.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|