20/12/2010 14:02
יעלי
Posts: 589
|
מיכלי יקרה מאד.
מאד כאב לי לקרוא את דבריך והפגיעה הגדולה שעברת.
כל הדברים הכחמים כבר נכתבו.
רציתי רק לספר לך על דוגמא הפוכה שאני עברתי במהלך ההריון שלי.
אני דווקא הרגשתי שאני עולה יותר מידי במשקל, והאמת שהייתי נשואה טריה, ומאד השתוללנו עם האוכל.
כששאלתי את הרופא שלי אם העליה לא מוגזמת, הוא אמר "תעזבי, זה רק הצטברות נוזלים הכל יעבור אחרי הלידה".
את ההריון התחלתי עם 58 ק"ג וסיימתי מעל 80. מזה היה לפני כמעט 24 שנים. אז אני רק עסוקה במאבק בעודף המשקל הזה שכמובן עוד התפתח יפה...
אז שמרי על המשקל כפי שאת עושה. אני ממש גאה בך כל פעם שאת מספרת על ירידה או השארות באותו משקל.
7 ק"ג זה מעולה לחודש שישי, והכל יהיה בסדר גמור.
אוהבת
יעלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 13:35
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי מקווה שקמת הבוקר עם מצב רוח טוב
איך תמיד אני אומרת שרופאים לפני שהם מקבלים תעודה
צריכים לקבל תעודה גם אחרי קורס של יחסי ציבור
כמו שכולן כתבו לך את בסדר גמור
את בטח זוכרת את החישוב שעשינו בפעם האחרונה שהתראינו
אז בבקשה על תתעצבני
הוצאת כאן את רגשותייך ואנחנו איתך
את נראית יפה ובסדר גמור
והלוואי על כל הריונית לעלות שבעה קילו בתחילת השליש האחרון
נתראה בערב עם חיוך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 09:51
spunkil
Posts: 111
|
מיכל, הרופא הזה ממש דפ*ק 
תחליפי את הרופא..
וחוץ מזה את לא צריכה לשים כל כך הרבה על מה שאנשים אומרים...
גם אם הם רופאים, הם רק בני אדם ולא תמיד מצויידים ברגישות כלשהי
edited by spunkil on 12/20/2010
--
רזיתי אצל מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 09:45
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אשירה כתב:
מיכל יקרה,
אני לא יודעת איך את נראית (חוץ מהפנים היפהפיות שלך!)
אבל בלי קשר לאיך שאת נראית, אני אל הרופא הזה כבר לא הייתי חוזרת.
יש גבול למה ולכמה שאנחנו צריכים להרשות לאחרים להתעלל בנו, אפילו אם כוונתו הייתה טובה הדרך שבה עשה את זה הפכה אותו ללא ראוי!!!
אני יכולה להעיד שהיא ניראת ממש בסדר גמור ,בטן מתוקה ובכלל לא ניראת הריונית שמנה,ממש לא.
אבל באמת לא משנה גם אותי לא היה רואה רופא כזה עם כל האמון בו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 09:43
דפי
Posts: 1126
|
מיכל יקרה
צר לי שהיית צריכה לעבור ביקורת כזו לא מוצדקת מהרופא. אני אצל רופא כזה כבר לא הייתי מבקרת.
יש מלא רופאים טובים ורגישים ונגמר העידן שבו מותר לרופאים להתעלל בנו מילולית.
את מתנהלת נפלא והעליה שלך במשקל סבירה למצבך.
את עובדת עם מירי וקראתי לא פעם שמירי מציינת אותך. דווקא לו הייתי במקומך הייתי רצה למירי , כי היא הייתה מיד
מרגיעה אותך. תמשיכי כפי שהתנהלת עד עכשיו , תזקפי קומה ותגידי לעצמך " אני נהדרת . אני עושה הכל למען בריאותי ובריאות הילד שאני נושאת
ברחמי".
חבוק ענק דפי.
 edited by דפי on 12/20/2010
edited by דפי on 12/20/2010
edited by דפי on 12/20/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 09:28
nikname
Posts: 230
|
בוקר טוב מיכלי
הרופא אולי דואג לך אך את יודעת שיש דאגה ויש דאגה.
הרופא, עם כל המקצועיות שלו, צריך לדעת כי גם הדרך לומר את הדברים חשובה כמו הדברים עצמם. ממה שזכור לי, זו לא פעם ראשונה שהוא מעיר לך. אולי די כבר? חבל שכך הוא בוחר להציג את הדברים. אני לא הייתי מתקרבת אליו יותר. רגישות היא חלק ממקצועיות
הרי את יודעת שאת בסדר, את יודעת שאת שומרת ומקפידה ונראית נפלא ואין מה לעשות בהריון עולים במשקל
תהני מהיום
נשיקות וחיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:58
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלוש בוקר טוב!!!
אני מקווה שאת שוב מחייכת ושוכחת מהרופא הטיפש וחסר הטקט שביקרת אצלו אמש. את בחורה חכמה שיודעת בדיוק מה היא עושה ואת גם שייכת למסגרת אז אין סיבה שאף אחד ירד עליך בצורה מחפירה שכזו. גם אני בהריונות שלי הייתי עם עודף משקל (אומנם שקלתי פחות ממה שאני שוקלת היום אך עדיין זה עודף משקל) ואף פעם אף רופא לא העיר לי וכמו שכתבה לך לביאה בניגוד לרזות מעצבנות אחרות אני לא סבלתי מסכרת, רעלת וכל הדברים הרעים האלה.
היי חזקה ותמשיכי בדרכך!!
אוהבת, שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 08:26
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה
בוקר טוב לך! יום חדששששששששש השמש זורחת ואני כולי תקווה שגם המצב רוח שלך השתפר בהתאם.
צר לי לשמוע על התקרית עם הרופא שלך אני בטוחה שתדעי לעשות את הבחירות הנכונות בשבילך.
לכי לחוג, למיפגש עם מירי שם תקבלי ים של מוטיבציה.
נשיבוקים חמים
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 07:57
חיה'לה
Posts: 885
|
מיכל היקרה,
אני לא מבינה הרבה בהריונות,
אבל בחיים שלא תתני לאף אחד להשפיל אותך ולקסח אותך!!!
אין לאף אחד רשות!!!
והכי חשוב - היום יום חדש, שטוף שמש ואור, קחי את עצמך בידיים והמשיכי הלאה!!!
רק את יכולה להרים את עצמך, ואת תעשי את זה בגדול... בענק!!
אוהבת, חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 07:49
אשירה
Posts: 4292
|
מיכל יקרה,
אני לא יודעת איך את נראית (חוץ מהפנים היפהפיות שלך!)
אבל בלי קשר לאיך שאת נראית, אני אל הרופא הזה כבר לא הייתי חוזרת.
יש גבול למה ולכמה שאנחנו צריכים להרשות לאחרים להתעלל בנו, אפילו אם כוונתו הייתה טובה הדרך שבה עשה את זה הפכה אותו ללא ראוי!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 07:02
לביאה
Posts: 402
|
מיכל היקרה
הצטערתי לקרוא את מה שכתבת על הרופא חסר הרגישות. לצערינו יש כאלה ואת צריכה לחשוב רק על עצמך. רופאים מקצועיים יש הרבה, רופאים רגישים יש פחות. תמצאי לך את הרופא שאת מרגישה איתו בנוח ואיתו תלכי. זה טיפ שנתן לי הרופא שטיפל בי ומאז אני לא שוכחת את הטיפ הזה. אני כבר מזמן גמרתי לתת לאנשי מקצוע לרדת עליי רק בגלל יתרון המקצועיות. אני בעצמי מטפלת במקצועי ולעולם לא נתתי לעצמי להיות מעל מישהו בשם המקצוע והידע.
לגבי עובדות בשטח - כשאני שיתפתי את הרופא שלי על החששות להכנס להיריון נוסף עם עודף משקל (הייתי מעל 100 ק"ג) הוא צחק עליי ואמר שאמנם עודף משקל זה לא מומלץ, אבל הרבה נשים מתחילות היריון עם עודף גדול יותר וההיריון שלהם תקין. הגנטיקה היא הקובעת בד"כ. את יכולה להיות רזה דקיקה עם יתר ל"ד, עם סוכר גבוה וכו'. את ההיריון האחרון התחלתי בגיל 39, עם ל"ד תקין במשך כל ההיריון, רמות סוכר תקינות והחלמה מניתוח (קיסרי שלישי) שהדהימה אפילו אותי. והתחלתי את ההריון עם עודף משקל ג-ד-ו-ל- !
שורה תחתונה - אספי את עצמך, את אמנם אישה רגישה והריונית אבל את גם חכמה, משכילה ונבונה.
קחי לך ליטוף, חיבוק, מבט אוהב ואהבה רבה מהפורום והמשיכי הלאה. זקופה ואיתנה !
בהצלחה
|
|
+2
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 06:44
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
מיכל חמודה
כואב לי לקרוא שוא התייחס אליך בצורה כול כך בוטה
והאמת לא משנה הדאגה שלו ככה לא מדברים כמו שאמרת
אני לא הייתי נשארת שם ולו לא עוד דקה נוספת
היהי לי רופא נשים שהיה מצחקק איתי על בעיותי כאילו לי יש בעיות ואצלו זה שגרת חיים אז הוא מרשה לעצמו לצחוק
לא בבית ספרי ואני לא חושבת שיש מה להסביר כי הוא לא יבין אז עזבתי ואני היום אצל רופאה מדהימה שאין עליה פשוט מדהימה
תמשיכי להיות גאה בבמה שעשית עד היום ועל ההשתדלות הענקית שלך תפרגני לעצמך בחיבוק ותפיחה על השכם כי מגיע לך
זה שיש עוד שליש להריון לא אומר שחייב להפריז ועם המסגרת ומירי בטוח שלא תעלי עוד הרבה
מחזיקה לך אצבעות ומקווה שהצלחת לנוח פרקת וזה חשוב
בהצלחה היום ובכלל
קרן שמש שתחמם את יומך ותאיר את דרכך בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 05:40
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה מאד מאד
שבעה קילו ואת לפני השליש האחרון?....
אז מה הפוטנציאל לעלות עוד חמישה שישה קילו ואת עדיין במסגרת של הנורמלי..
אם לא היית במסגרת וכל כך שומרת היית גומרת הריון עם 30 פלוס.....
מה עקץ אותו??????
כנראה שהוא היה באיזה מצב רוח לפני שאת נכנסת אליו ואת קיבלת את המקלחת.........
ממש אל תקחי אותו ללב, ובהחלט שתפגשי איתו שנית מותר לך באסרטיביות להעיר שזו לא הדרך אפילו אם כוונותיו היו הכי טובות שבעולם.
איפה הרגישות לאשה בהריון? ראשון?
את ממשיכה בדרך שלך הנכונה והטובה, את עושה את המיטב שאת יכולה!!!
אף אחד לא אמר שאת צריכה להפסיק לאכול כי את בהריון!!!!!!!!!
נשמי עמקו, הרגעי, לכי לשקילה אצל מירי, קבלי ממנה נשיקה וחיבוק. והמשיכי בחייך המאושרים.
נשיבוקים
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 04:47
אקורדיאון
Posts: 16381
|
בוקר טוב מיכלי,מקווה שקמת הבוקר בהרגשה טובה יותר.
אני המומה מהרופא.אסרטיביות ?? זו אגרסיביות ולא מגיע לך.
יש דרך לדבר להסביר וזו בהחלט לא הדרך.
טוב שלא ענית באותו רגע רק חבל שהוא הצליח לקלקל לך
רגעים מאושרים.לא רוצה לתת עצות אבל אני הייתי מגיבה לאחר רגיעה
ומעמדת כח,רופאים הם לא סגנים של אלוהים.
באשר לך יקירתי חידלי להצטער על מה שלא עשית חשבי על מה שאת עושה וזה ממש לא פשוט
עם הורמונים משתוללים,מי יודע כמה היית עולה לולא המסגרת והמודעות שלך לנושא.
אז די מספיק לא שווה את עוגמת הנפש.
קומי ליום חדש עם אנרגיות חיוביות ובואי היום אלינו עם ראש מורם ומצב רוח מרומם.
שמרי על הבוטניקו שלך הוא רוצה אמא מחוייכת ומאושרת.
יום נהדר שיהיה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 01:33
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אז מה קרה היום אתן בוודאי תוהות ועל איזו נפילה מדובר?
ובכן הנפילה הגדולה היתה במצב רוח שלי, במוטיבציה שלי להמשיך להצליח כל שבוע ביעדים שהצבתי לעצמי ובעיקר ברצון שלי לעשות משהו עם עצמי באופן כללי...
היינו היום אצל הרופא שלי לבדיקה החודשית ואולטראסאונד.. כרגיל הגעתי נרגשת לראות את בוטניקו שכבר גדל והגיע למשקל של קילו בערך אבל מהר מאוד ההתרגשות חלפה והביקור קיבל תפנית מפתיעה.. תוך שתי דקות הרופא שלי שאני מאוד מעריכה ומכבדת יצא עלי בהתקפה שלוחת רסן לגבי העליה שלי במשקל, לגבי העובדה שאני אוכלת יותר מדי, הזכיר לי שכבר התחלתי את ההריון עם עודף משקל ולהפחיד אותי עם כל הדברים שמשקל עודף יכול לשבש ולגרום עד ללידה.. תשמעו איך שאני נעלבתי, ישר נסתם לי הפה והגרון התמלא דמעות ולא הצלחתי לדבר או להסביר והאמת שגם לא ממש היה למי.. הרופא שלי כמו הרבה רזים מסריחים לא עניין אותו שאני רעבה.. שלשמנמודה בראש כמוני 7 ק"ג עליה באמצע חודש שישי זו הצלחה כבירה והוא אשכרה העיז לתת לי הרצאה על ירקות ולעיסה והרגלי אכילה ועל העובדה שאני יכולה לחיות גם בלי פחמימות לתקופה.
אני לא אלאה אתכם בכמות השטויות שהוא פלט בעיקר בגלל שאת רובן לא שמעתי.. רק שמעתי שוב ושוב את הרופא שלי קורא לי שמנה!!!
ובסוף לא עמדתי בפרץ ופשוט התחלתי לבכות... הוא לא יכל למדוד לי מן הסתם לחץ דם... כבר לא עניין אותי האולטראסאונד.. לא שבוטניקו זז כמו מטורף, לא העובדה שראינו אותו מוצץ אצבע.. לא מכלום.. רק רציתי ללכת כבר משם ולשחרר את גוש המועקה שהתיישב לי בגרון ובחזה...
אני ארגיע אתכם בשלב הזה שהמאורע הזה לא הפיל אותי לאוכל.. יצאתי ממנו בכזו סערת רגשות והתחילה כזאת התפרצות של בכי שעשינו אחורה פנה ולא הלכתי למירי.. פשוט כי לא מצאתי כוחות לעמוד דווקא היום מול המשקל ולהיות מסוגלת אולי להתמודד עם עלייה (מה שקודם היה עובר בניחותא ובקבלה והשלמה.. כי אני הרי יודעת שאני לא נותנת לעצמי ולחשקים שלי דרור).. בכל אופן כשהגעתי הביתה ישר נכנסתי למיטה.. ועד עכשיו לא באמת נרגעתי...
לא מצליחה לישון, לא בא לי לאכול, לא בא לי להמשיך ללכת לרופא הזה ומצד שני אני גם מבינה את הדאגה שלו ומעריכה את המקצועיות שלו ויודעת שהוא בסה"כ ניסה להיות אסרטיבי איתי ולהבהיר לי את החשיבות שהוא מייחס לעלייה הפוטנציאלית שלי במשקל עכשיו שנכנסתי לשליש האחרון של ההריון...
הדבר היחיד שהוא לא לקח בחשבון זה שככה לא מדברים לאדם שסובל מבעיית השמנה... שהגישה היתה ממש שגויה.. שגם בלעדיו אני כל הזמן מודעת במאה אחוז ויותר למשקל שלי, לכל מה שנכנס לי לפה והוא רק עזר לייצר עוד לחץ שממש לא תורם לי ולתינוק שלי.
בכל מקרה, אני די שפופה עכשיו.. מרגישה ממש רע עם עצמי... על זה ששתקתי לו ולא העמדתי אותו במקום, על זה שנתתי לו לדבר אלי ככה, על זה שעליתי כבר 7 ק"ג.. על זה שאני יודעת שבתחילת ההריון יכולתי לעשות יותר ולא עשיתי... על זה שעכשיו נכנסו לי לראש פחדים מיותרים (כאילו שאין לי מספיק מאלו גם ככה).
בכל מקרה מחר (שזה בעצם כבר היום) אני רוצה להגיע לשקילה.. כי אין מה לעשות.. מצב רוח או לא אי אפשר לברוח ממנה... אני מקווה לא לעלות.. וגם אם כן.. יותר רע ממה שאני מרגישה עכשיו קשה להרגיש.. אז מילא..
בכל מקרה.. אני אנסה לחזור שוב למיטה.. בכל זאת לנמנם איזה שעה שעתיים...
edited by מיכל שרון on 12/20/2010
edited by מיכל שרון on 12/20/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|