24/12/2010 07:45
 dany Posts: 19819
|
אמן!!!!!!!!!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/12/2010 06:40
 אקורדיאון Posts: 16381
|
dany כתב:
הסופ"ש הזה יהיה אחר לחלוטין כך החלטנו!!!!!!!!! כן כן שהרי אכן היתה התחייבות.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/12/2010 06:27
 dany Posts: 19819
|
הסופ"ש הזה יהיה אחר לחלוטין כך החלטנו!!!!!!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/12/2010 05:46
 אקורדיאון Posts: 16381
|
dany כתב:
סופ"ש נהדר ופנינים זה תמיד טוב  בוקר טוב לך וסוף שבוע רגוע ובשליטה מה שאצלי לא קרה בשבוע שעבר אבל הנה חלף שבוע ובשלום.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/12/2010 05:44
 dany Posts: 19819
|
סופ"ש נהדר ופנינים זה תמיד טוב
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/12/2010 22:46
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
אהבתי את הפנינים של כל אחת ואחת למצב כאן אכן זה עבודה מתמדת על הראש בעיקר אז שלא נברח מעצמנו ולא נחזור ונתחבא אחרי האוכל בהצלחה ואחלה סופש
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 15:40
 אשירה Posts: 4292
|
בצקיסטית בגמילה כתב:
מזל טוב יקירי! הגעת לנקודת שבירה. כל אחד עובר את זה בנקודה כזאת או אחרת. מצד אחד מרגישים יותר נוח עם הגוף - כבר לא מתנשפים, הבגדים נראים יותר טוב, בדיקות הדם בנורמה, מקבלים מחמאות מסביב. מצד שני מתגעגעים לביסלי/עוגות/פיצוחים/פיצה/תפוז במקום תפוח - כל אחד מה שעושה לו את זה. אז גונבים ביס ורואים שלא קורה שום דבר, וגונבים עוד ביס ומתחילים לתחמן את המערכת ופתאום "נתקעים" על המשקל ואפילו עולים פה ושם ואז נבהלים. זאת הנקודה שחייבים לאסוף את כל הכוחות הנפשיים ולהישאר במסגרת! כאן מתחילה העבודה המנטאלית הקשה ביותר! לעבוד על הרצון להיות בריאים ויפים, הרצון לשמור על תוצאות ההרזיה ואפילו לרזות עוד קצת. ללמוד לקבל את הגוף החדש. כל יום ואפילו כל דקה זה מאבק מחדש. הפיתויים נמצאים מסביבינו כמו זבובים. למזלינו, אנחנו במסגרת ויכולים לכתוב בפורום כל הזמן. אני אישית מצאתי לזה פיתרון - אני כל הזמן אומרת לעצמי שנשאר לי לרזות עוד (ובאמת נשאר לי) וככה מבלי לשים לב אני פחות או יותר על אותו משקל כבר כמעט שנתיים. אם הייתי אומרת לעצמי שאני שומרת - לא הייתי מצליחה. זה מצב שאני לא מכירה. אני יודעת רק לעלות ולרדת. ואני מלשינה על עצמי - גם אני "חוטאת" מדי פעם. אבל גם אני בן אדם כמו כולם, גם לי קשה וגם אני אוהבת לאכול ומתגעגעת לכל מיני דברים. אבל החוכמה היא להישאר במסגרת ולחזור לשגרת האכילה השפויה מיד. המשך הצלחה. 
חגית יקרה, התיאורים שלך כל כך מדוייקים, העצות שלך כל כך בגובה העיניים, והפתרון שמצאת בקשר לשמירה הוא ממש גאוני!!!
תודה על כל התובנות,
אוהבת,
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 15:25
 אקורדיאון Posts: 16381
|
כן כן אלה אנחנו,בודקים גבולות.רק לא להרדם בשמירה בשונה לפעמים קודמות. להתעורר כשעוד הבגדים עולים ונראים נהדר.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 14:08
 dany Posts: 19819
|
חגיתי תיארת אז זה כל כך יפה......... ואולי באמת המקום הפסיכולוגי שבו את נמצאת מחזיק אותך בעמדת שמירה ולא תרדמת. כל אחד עם האופי שלו, אני אם האופי שלי צריכה להגיע את המקום הנמוך ביותר שאפשרי...... שאם לא כן אני לא מרגישה שאני מצליחה. אבל בתכלס אני בעצם באותו מקום כמוך, מתנדנדת על כמה קילוגרמים לפני "האושר", נוגעת בו ומיד ממריאה כמה למעלה עכשיו קבענו יעד פורים......... מקווה שהפעם כן אגיע ליעד ואשאר בו ולא אברח שוב פעם לכיוון מעלה.
בצקיסטית בגמילה כתב:
מזל טוב יקירי! הגעת לנקודת שבירה. כל אחד עובר את זה בנקודה כזאת או אחרת. מצד אחד מרגישים יותר נוח עם הגוף - כבר לא מתנשפים, הבגדים נראים יותר טוב, בדיקות הדם בנורמה, מקבלים מחמאות מסביב. מצד שני מתגעגעים לביסלי/עוגות/פיצוחים/פיצה/תפוז במקום תפוח - כל אחד מה שעושה לו את זה. אז גונבים ביס ורואים שלא קורה שום דבר, וגונבים עוד ביס ומתחילים לתחמן את המערכת ופתאום "נתקעים" על המשקל ואפילו עולים פה ושם ואז נבהלים. זאת הנקודה שחייבים לאסוף את כל הכוחות הנפשיים ולהישאר במסגרת! כאן מתחילה העבודה המנטאלית הקשה ביותר! לעבוד על הרצון להיות בריאים ויפים, הרצון לשמור על תוצאות ההרזיה ואפילו לרזות עוד קצת. ללמוד לקבל את הגוף החדש. כל יום ואפילו כל דקה זה מאבק מחדש. הפיתויים נמצאים מסביבינו כמו זבובים. למזלינו, אנחנו במסגרת ויכולים לכתוב בפורום כל הזמן. אני אישית מצאתי לזה פיתרון - אני כל הזמן אומרת לעצמי שנשאר לי לרזות עוד (ובאמת נשאר לי) וככה מבלי לשים לב אני פחות או יותר על אותו משקל כבר כמעט שנתיים. אם הייתי אומרת לעצמי שאני שומרת - לא הייתי מצליחה. זה מצב שאני לא מכירה. אני יודעת רק לעלות ולרדת. ואני מלשינה על עצמי - גם אני "חוטאת" מדי פעם. אבל גם אני בן אדם כמו כולם, גם לי קשה וגם אני אוהבת לאכול ומתגעגעת לכל מיני דברים. אבל החוכמה היא להישאר במסגרת ולחזור לשגרת האכילה השפויה מיד. המשך הצלחה. 
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 14:04
 dany Posts: 19819
|
שוכחים שהראש הוא נשאר שמן. ודבר נוסף שאת התכונה להשמין בשיא המהירות אנחנו לא מאבדים לנצח.... לדאבוני הרב spunkil כתב:
אשירה.. זה בדיוק זה, אני די חדש אז להרצאה הזאת עוד לא הגעתי, וכנראה שבדיוק עם הדברים האלה שבאים לקראת ההרזיה באמת קשה להתמודד ובאופן תת מודע מתחילים לאכול. חוץ מזה שיש את הקטע שכאילו שאם כבר הצלחנו אז אנחנו חושבים שאנחנו כבר רזים ויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, רק ששוכחים שהראש עדיין של שמן.. 
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 12:36

Posts:
|
חגיתוש כתבת כל כך יפה ותיארת במדוייק מה שכולנו עוברים
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 12:09
 בצקיסטית בגמילה Posts: 389
|
מזל טוב יקירי! הגעת לנקודת שבירה. כל אחד עובר את זה בנקודה כזאת או אחרת. מצד אחד מרגישים יותר נוח עם הגוף - כבר לא מתנשפים, הבגדים נראים יותר טוב, בדיקות הדם בנורמה, מקבלים מחמאות מסביב. מצד שני מתגעגעים לביסלי/עוגות/פיצוחים/פיצה/תפוז במקום תפוח - כל אחד מה שעושה לו את זה. אז גונבים ביס ורואים שלא קורה שום דבר, וגונבים עוד ביס ומתחילים לתחמן את המערכת ופתאום "נתקעים" על המשקל ואפילו עולים פה ושם ואז נבהלים. זאת הנקודה שחייבים לאסוף את כל הכוחות הנפשיים ולהישאר במסגרת! כאן מתחילה העבודה המנטאלית הקשה ביותר! לעבוד על הרצון להיות בריאים ויפים, הרצון לשמור על תוצאות ההרזיה ואפילו לרזות עוד קצת. ללמוד לקבל את הגוף החדש. כל יום ואפילו כל דקה זה מאבק מחדש. הפיתויים נמצאים מסביבינו כמו זבובים. למזלינו, אנחנו במסגרת ויכולים לכתוב בפורום כל הזמן.
אני אישית מצאתי לזה פיתרון - אני כל הזמן אומרת לעצמי שנשאר לי לרזות עוד (ובאמת נשאר לי) וככה מבלי לשים לב אני פחות או יותר על אותו משקל כבר כמעט שנתיים. אם הייתי אומרת לעצמי שאני שומרת - לא הייתי מצליחה. זה מצב שאני לא מכירה. אני יודעת רק לעלות ולרדת. ואני מלשינה על עצמי - גם אני "חוטאת" מדי פעם. אבל גם אני בן אדם כמו כולם, גם לי קשה וגם אני אוהבת לאכול ומתגעגעת לכל מיני דברים. אבל החוכמה היא להישאר במסגרת ולחזור לשגרת האכילה השפויה מיד.
המשך הצלחה.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 10:48
 שאפתנית Posts: 8392
|
זו בדיוק הנקודה!!! הגענו לשם, הצלחנו ואנחנו חושבים שאנחנו רזים ויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. אז זהו, שלא!!! ופה כל שמנמוד שירד יפה הורס לעצמו ומעלה הכל חזרה וכמובן שזה כולל גם אותי. חשבתי שאני חסינה, לי זה לא יקרה והופ עלו להם 30 קילו בחזרה עם הרבה הכחשה ועיוורון. אז אסור לתת לזה לחזור על עצמו כי כמו שמירי אומרת כמה פעמים בחיים יש לך כוח להוריד משקלים כאלו. spunkil כתב:
אשירה.. זה בדיוק זה, אני די חדש אז להרצאה הזאת עוד לא הגעתי, וכנראה שבדיוק עם הדברים האלה שבאים לקראת ההרזיה באמת קשה להתמודד ובאופן תת מודע מתחילים לאכול. חוץ מזה שיש את הקטע שכאילו שאם כבר הצלחנו אז אנחנו חושבים שאנחנו כבר רזים ויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, רק ששוכחים שהראש עדיין של שמן.. 
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 10:21
 spunkil Posts: 111
|
אשירה.. זה בדיוק זה, אני די חדש אז להרצאה הזאת עוד לא הגעתי, וכנראה שבדיוק עם הדברים האלה שבאים לקראת ההרזיה באמת קשה להתמודד ובאופן תת מודע מתחילים לאכול. חוץ מזה שיש את הקטע שכאילו שאם כבר הצלחנו אז אנחנו חושבים שאנחנו כבר רזים ויכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, רק ששוכחים שהראש עדיין של שמן..
-- רזיתי אצל מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 07:18
 אשירה Posts: 4292
|
ספנקיל יקר, התופעה שאתה מדבר עליה מוכרת, להצליח להצליח להצליח, ורגע לפני המטרה לקלקל,
יש לזה כל מיני הסברים פסיכולוגיים, מירי דיברה על כך באחת ההרצאות. כאשר אנו משיגים את המטרה פתאום אנחנו צריכים לעמוד בפני המציאות ולממש את כל ההבטחות שהבטחנו לעצמנו אם רק נצליח לרזות.... ולפעמים זה קשה, לפעמים נוח יותר להישאר עם המשימה של הדיאטה כדי לא להתמודד עם משימות אחרות אולי קשות יותר למרות שהן בלתי נראות לעין.
יכול להיות שאני סתם מקשקשת וזה בכלל לא המקרה שלך, מתנצלת עם זה כך!!!
בכל אופן כאן אנו בדיוק במקום להתגבר על המעצור הזה, ותהיה סיבתו אשר תהיה, וכן לשאוף באומץ ולהגיע למטרה.
המון בהצלחה,
-- אשירה
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 06:24
 דובונית אכפת לי Posts: 4630
|
נרשם הכל ואת מחוזק יותר פורק רושם וממשיך הלאה אז השמיים הם הגבול בהצלחה בהמשך
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 05:10
 dany Posts: 19819
|
בהצלחה spunkil כתב:
תודה מירי ולכל המחזקות...
לפעמים עוזר סתם לפרוק ............ ואני חוזר לתלם ולירידות גם השבוע
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 05:00
 אקורדיאון Posts: 16381
|
spunkil כתב:
תודה מירי ולכל המחזקות...
לפעמים עוזר סתם לפרוק ............ ואני חוזר לתלם ולירידות גם השבוע ברור,בהצלחה!!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 01:04
 spunkil Posts: 111
|
תודה מירי ולכל המחזקות...
לפעמים עוזר סתם לפרוק ............ ואני חוזר לתלם ולירידות גם השבוע
-- רזיתי אצל מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/12/2010 00:48
 tutit Posts: 2431
|
spunkil יקר! כמו שמירי הסבירה בהרצאה האחרונה ברגע שחושבים על מצב בו חל באדם השינוי תמיד יתגנב איזה פחד משינוי ונחוש רצון לחזור למצב המוכר למי שהיינו-למרות חוסר ההגיון שבדבר. אז אל תכנע לפחד אתה כבר מאוד קרוב ליעד שאם תשמור על ההישג הוא יעשה אותך בריא, יותר מאושר יותר, וטוב יותר...אז בהצלחה... ומסכימה עם קרולין שהזכירה שהקורס הוא לכל החיים! אין לנוח על זירי דפנה-זה יחזור בצ'יק ועם ריבית אז חבל קח לתשומת לבך!!!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|