30/11/2010 10:35
רבקה
Posts: 8411
|
אשירה יקירתי
התייחסותך לכל אחת ואחת מאיתנו מחמם את הלב
אני מקווה שקמת לבוקר בהיר יותר
והמון כוחות להתגבר על הצער
חיזקי ואימצי עם חיבוק ענק
ואנו כולנו כאן ביחד
אוהבת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 06:45
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
אשירה יקרה
העצמת את תחושותי כשנגעת בכל אחד ואחד מאיתנו למרות כל הכאב שאת חווה
תודה על מילותיך על השיתוף על הכנות ועל ההזדמנות לסייע לך להמשיך להביט קדימה לעבר חיים טובים יותר
בכל מילה שאת כותבת מרגישים איך נפתח בפניך עולם חדש ואת החלטת לקבלו במלוא מובן המילה
אז אני בטוחה שתהיי שם לעזר למשפחה של חברתך לתמוך ולחזק כשצריך
ויודעת שגם החריגות באוכל זה עניין של תק' והן במודעות וקטנות בגלל המצב אז זה ממש שולי
ואומנם כמו שאמרת לא חייב להיות כאן כל יום אך תמיד לזכור שאכן כאן בחרנו את המשפחה שלנו ואנו יודעים לתת בית חם בכל שעה
תמיד כאן בשבילך ושתמיד תדעי ימים טובים ובשורות משמחות
חיבוק דב ענק ....
אשירה כתב:
חברי פורום יקרים,
לאחר שעניתי לכל אחד ואחד באופן אישי רציתי להודות לכולכם. כי למרות שלא הייתי מסוגלת לכתוב היום בפורום ולהתיחס להודעות שנכתבו, הייתי מחוברת אליכם בכל הזדמנות שהייתה לי ושאבתי המון כוח מכל מה שכתבתם לי ומכל מה שנכתב בכלל בפורום, גם דברים שלא קשורים אלי כלל.
זה לא יאומן כמה כוח וכמה אנרגיות טובות הפורום הזה משדר. זהו הכוח שלנו ואני רק מקווה שנמשיך בו.
גם אם לפעמים קצת מתעייפים וקצת מתנתקים זה בסדר, אי אפשר להיות תמיד בפוקוס ותמיד להשתתף באופן פעיל. אבל גם כשנחים קצת עצם הידיעה שהפורום ממשיך להתקיים, תמיד נוכל לחזור אליו ותמיד הוא יכיל אותנו על כאבינו ושמחותינו, כל זה נותן לנו המון כוח להמשיך, להשתדל, לעשות ולהצליח.
אוהבת אתכם מאוד מאוד,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 05:58
dany
Posts: 19819
|
אשירה יקירתי
אני מאמינה שהעברת כאן מסר מדויק שכולנו מרגישים אותו.
אוהבת
דני
אשירה כתב:
חברי פורום יקרים,
לאחר שעניתי לכל אחד ואחד באופן אישי רציתי להודות לכולכם. כי למרות שלא הייתי מסוגלת לכתוב היום בפורום ולהתיחס להודעות שנכתבו, הייתי מחוברת אליכם בכל הזדמנות שהייתה לי ושאבתי המון כוח מכל מה שכתבתם לי ומכל מה שנכתב בכלל בפורום, גם דברים שלא קשורים אלי כלל.
זה לא יאומן כמה כוח וכמה אנרגיות טובות הפורום הזה משדר. זהו הכוח שלנו ואני רק מקווה שנמשיך בו.
גם אם לפעמים קצת מתעייפים וקצת מתנתקים זה בסדר, אי אפשר להיות תמיד בפוקוס ותמיד להשתתף באופן פעיל. אבל גם כשנחים קצת עצם הידיעה שהפורום ממשיך להתקיים, תמיד נוכל לחזור אליו ותמיד הוא יכיל אותנו על כאבינו ושמחותינו, כל זה נותן לנו המון כוח להמשיך, להשתדל, לעשות ולהצליח.
אוהבת אתכם מאוד מאוד,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 05:56
dany
Posts: 19819
|
מאחלת לך שכך יהיה........ להתגבר על הכאב הנורא ולזכור באהבה גדולה .....אמן!!!!!!
אשירה כתב:
dany כתב: אשירה אהובה
אין מילים לנחם ולעודד במכה כל כך קשה ואנושה...... כל המילים מתגמדות......
אני איתך בכאבך הנורא, מקווה שתוכלי ללכת היום לתת לה כבוד אחרון, שתוכלי להיות שם למען ילדיה, וגם למענך על מנת להיפרד ממנה.
מחבקת אותך חזק חזק ושולחת לך כוחות להתחזק.
באהבה רבה
דני
נ.ב
תמיד ישארו איתך הזכרונות הנהדרים אותם תיארת כה יפה ועם זכרונות אלו תשארי והם יעודדו אותך . דני אהובה, אכן זאת מכה קשה מאוד בשבילי, אחת החברות הטובות ביותר שהיו לי, גם כחברה וגם כבן אדם. היה כל כך עצוב בלוויה שלה, כולנו המומים, אי אפשר לקלוט. כמו שכתבת, ישארו לי ממנה רק זכרונות טובים ואשתדל להיות בשבילה אדם עוד יותר טוב. אוהבת מאוד,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 05:54
ענת
Posts: 3849
|
אקורדיאון כתב:
אשירה כתב: ענת כתב: אשירה יקרה,
ליבי איתך...האמת אני קוראת והדמעות זולגות כי הרגשתי אותך
אך תפסי את עצמך ותלכי למעמד הקבורה ליד עם משפחתה הם בטוח זקוקים לך
ואת בשבילך הפרדה...
שמרי על עצמך ורק בריאות
ולהנות מכל רגע בחיים כמה שאפשר
נשיקות ענת ענת המתוקה, התרגשותך נגעה לליבי, הרגישות שלך ניכרת בכל. הייתי כמובן בלווייה. גם כאשר כתבתי אתמול שאני פוחדת ללכת ידעתי שאלך, רק נתתי ביטוי למה שהרגשתי. חיבקתי חזק את ילדיה, ביחוד את הבת שהיא אם לילד עיוור מלידה ועוד שתי בנות קטנות וחברתי הייתה לה משענת כל כך חזקה ויציבה במשך כל שנות ההתמודדות הקשות. ליבי איתם ואני מאוד דואגת להם. אם הם ירצו את עזרתי אני מאוד אשמח לעזור להם בכל צורה שהיא. תודה ענתי על תנחומייך, אני בטוחה שיקבלו בשמחה את התמיכה שלך.
אשירה יקרה,תודה על הפרגון את מקסימה,בטוחה שאת תהי שם בשבילם....אני יודעת שלא היית מוותרת ללכת
את אישה חמה.
חזקי ואמצי כולנו איתך
נשיקות ענת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 04:50
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אשירה מרגשת וקולעת בדברייך כמו תמיד.
תודה לך על הפירגון.
מקווה שתקומי לבוקר שפוי יותר .
מחבקת ואוהבת מאוד!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:55
אשירה
Posts: 4292
|
חברי פורום יקרים,
לאחר שעניתי לכל אחד ואחד באופן אישי רציתי להודות לכולכם. כי למרות שלא הייתי מסוגלת לכתוב היום בפורום ולהתיחס להודעות שנכתבו, הייתי מחוברת אליכם בכל הזדמנות שהייתה לי ושאבתי המון כוח מכל מה שכתבתם לי ומכל מה שנכתב בכלל בפורום, גם דברים שלא קשורים אלי כלל.
זה לא יאומן כמה כוח וכמה אנרגיות טובות הפורום הזה משדר. זהו הכוח שלנו ואני רק מקווה שנמשיך בו.
גם אם לפעמים קצת מתעייפים וקצת מתנתקים זה בסדר, אי אפשר להיות תמיד בפוקוס ותמיד להשתתף באופן פעיל. אבל גם כשנחים קצת עצם הידיעה שהפורום ממשיך להתקיים, תמיד נוכל לחזור אליו ותמיד הוא יכיל אותנו על כאבינו ושמחותינו, כל זה נותן לנו המון כוח להמשיך, להשתדל, לעשות ולהצליח.
אוהבת אתכם מאוד מאוד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:40
אשירה
Posts: 4292
|
hadasosh1 כתב:
אשירה אהובתנו תראי איזה תגובות חמות קיבלת-תתחזקי את נשמעת ממש שבורה... תלכי להלוויה זה העיקר שתהיי שם פיזית גם אם מאוד קשה לך לדבר,את לא חייבת אני עברתי את זה בהלוויה של אבא של בעלי,לא ידעתי מה להגיד וכשהגעתי הבנתי שלא צריך לדבר יותר מידי אלא רק לתת חיבוק מנחם, מספיקה מילה או שתיים מה שיוצא זה בסדר-העיקר שתגיעי כי זה נותן כוח למשפחה שזה מאוד חשוב.  מקוה שהזמן ירפא את הכאב. משתתפת בצערך-כואב מאוד לשמוע במיוחד שראית אותה אחרי שיפוץ מאושרת....הבית נשאר והיא לא-עצוב 
הדס חמודה,
תודה לך על דברייך החמים והמנחמים. את קראת את הידיעה בערב אבל הלוויה כבר הייתה היום, וכמובן שהייתי שם וחיבקתי, ויכולתי רק להזדהות עם הכאב שלהם, כי קשה להתנחם במצב כזה כאשר הכל כל כך פתאומי ולא צפוי וההלם גדול מאוד.
אני באמת אזכור אותה תמיד מאושרת כמו שראיתי אותה בפעם האחרונה, חבל רק שהיא לא תזכה להנות יותר ביחד עם משפחתה המקסימה והאהובה.
שוב תודה, אוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:29
אשירה
Posts: 4292
|
דובונית אכפת לי כתב:
אשירה יקרה
מצטרפת כאן לבנות אנו איתך ומשתתפים בצערך על מות חברתך
דבר לא קל ואף קשה הנך עוברת ואני כה מבינה לליבך
גם לי היה איש יקר שהכרתי וגם הוא נפטר מדום לב לפתע פתאום בגיל צעיר
ולא ידעתי איך ללכת לנחם אך עם הדמעות הלכתי וניחמתי את אחיו שהכרתי טוב
לאחר מכן כמה בחודשים הראושנים כשהייתי פוגשת את אחיו היה לי נורא קשה אך
הזמן עובר ולא שוכחים זוכרים את הזכות להכיר אדם נפלא שהיה לצידנו בעת לה הזדקקנו
אז קחי עימך את הדברים הטובים עשי מה שאת מרגישה לנכון עם משפחתה
ואנו כאן מחבקים ותומכים בך לאורך כל הדרך
דובונית יקרה,
נגע לליבי השיתוף ששיתפת עם האובדן שלך.
זהו דבר נורא שאי אפשר להתכונן אליו, במיוחד אם זה קורה לאדם צעיר.
התופעה של דום לב זאת אחת התופעות הנעלמות והיותר מפחידות שיש, למרות שכל מוות הוא מוות והוא סופי, אבל כאן הפתאומיות מכה אותנו בשוק.
תודה על החיבוק והתמיכה,
אוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:22
אשירה
Posts: 4292
|
קרולין כתב:
אשירה יקרה,
כולנו כאן איתך ובשבילך תמיד.
מחבקת אותך חזקקקק ושולחת לך המון חיזוקיםםםם.
קרולין.
תודה קרולין יקרה,
אני באמת מתחזקת מכל התמיכה הענקית שאני מקבלת כאן בפורום.
אוהבת מאוד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:19
אשירה
Posts: 4292
|
רעותה כתב:
אשירה יקרה ,
כולנו איתך.
שולחת לך המון חיבוקים וחיזוקים.
אני בטוחה , שתוכלי לתרום כחברה למשפחה ברגעים אלו.
ואנחנו כאן עבורך תמיד.
רעותה
רעותה יקרה,
תודה על החיבוקים והחיזוקים.
אתם נותנים לי המון כוח להתמודד גם עכשיו עם המקרה העצוב הזה.
שוב תודה על התמיכה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:15
אשירה
Posts: 4292
|
רבקה כתב:
אשירה יקירתי משתתפת בצערך וזלא תעי עוד צער.
קשה מאוד לעבור רגע קשה כזה
מעבר לזה שאת צריכה להיות שם עבור משפחתה
את חייבת זאת גם לעצמך
כי אם לא תלכי בטוח לא תסלחי לעצמך על כך
אז חיזקי אמצי ועברי זאת בגבורה
אין מה לעשות
את העבר אין להשיב לצערינו הרב
חיבוק גדול לתמיכה באהבה
רבקה מקסימה,
תודה לך על דברי הניחומים ועל החיבוק הגדול.
אכן אי אפשר להשיב את העבר ואין מה לעשות.
זהו אחד הרגעים בחיים שאנו מרגישים כמה אנו חסרי אונים מול הגורל שלפעמים הוא אכזרי ביותר.
כמובן שהייתי היום עם המשפחה בטקס הלוויה וניחמנו אחד את השני.
תודה ואוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 01:07
אשירה
Posts: 4292
|
הסמויה כתב:
ליבי ליבי איתך
אין ספק שזו מכה שגרמה לך להלם
אבל את חייבת להיות עכשיו חזקה, קודם כל בשביל עצמך ובשביל משפחתה
לכי אליהם ותתאבלי ביחד איתם
חשוב להתאבל ולא לדלג על השלב הזה
רק אל תתנחמי באוכל כי הוא ממש לא מנחם
חיזקי ואנו כאן למענך
תודה רבה לך, סמויה יקרה, על הזדהותך עם רגשותי.
אכן ההלם היה גדול מאוד בשבילי וכמובן הלם גדול בהרבה יותר בשביל משפחתה.
ובאמת אחד הדברים שאני אתנחם בהם הוא אם יתאפשר לי לעזור להם במעט להתמודד עם האובדן.
בקשר לאוכל אני משתדלת. לא אוכל לאמר שהכל לגמרי בסדר אבל גם כשאני חורגת אני מאוד מקפידה שזה יהיה בכמויות קטנות.
תודה מקרב לב,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:56
אשירה
Posts: 4292
|
בלונדה.... כתב:
אשירה יקרה,
משתתפת בצערך ומחבקת אותך...
אין לך הרבה מה לעשות פשוט לבוא לחבק אותם ולתמוך בהם...
תחשבי על הדברים הטובים שהיו בה וככה תזכרי אותה,
שולחת לך המון תנחומים וחיבוקים
בלונדה יקרה,
זה באמת מה שעשיתי, הייתי שם וחיבקתי אותם.
הזכרתי לעצמי שעם כל הכאב שלי אז שלהם גדול פי כמה וכמה, ואני רציתי רק לעזור להם ככל יכולתי.
ואותה באמת אזכור תמיד, היא הייתה חלק מחיי והיא תישאר איתי תמיד.
תודה לך על תנחומייך,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:48
אשירה
Posts: 4292
|
נחושה כתב:
אשירה יקירה,
אנחנו לא מכירות באופן אישי אך אנו בפורום משפחה אחת גדולה.
ראשית, משתתפת בצערך הרב על מותה
שנית, אשרייך שזכית לראותה בביתה מבצרה מאושרת כבת מלך אשר יש לה הכול ובטוב טעם.
זכית להיות חברתה ולכן יש לך זכות גדולה לנחם את ילדיה האהובים ולספר אודותיה.
לעולם לא תחסר לך כי אם הייתה אהובה ונאהבת ע"י ידך היא תהיה תמיד בליבך בכל יום יותר ממה שתוכלי לדמיין.
העצב והגעגועים הרי מתקהים עם הזמן, המרפא הכול.
ובינתיים, לכי מחר היי שם בשבילם
נחושה
edited by נחושה on 11/29/2010
נחושה יקרה,
אני באמת מרגישה בפורום כמו בתוך סוג של משפחה. ולעומת משפחות ביולוגיות שלא תמיד שוררים יחסים כל כך יפים וטובים, פה כל אחד נותן רק את הטוב שבו. כי פה זו משפחה שאנו בוחרים בה ואז כל אחד עושה כמיטב יכולתו למען האחרים.
תודה לך על תנחומייך. אני באמת אזכור את חברתי רק לטובה. אני כל כך שמחה שהספקתי לבקר אותה בביתה המחודש ולראות אותה באושרה. זה הזכרון האחרון שיש לי ממנה והוא כמובן בנוסף לכל שאר הזכרונות עליה כאדם וכחברה. הכרתי אותה לפני כשלושים שנה כאשר השתתפנו בסדנה מסויימת ומאז השתלבו דרכנו ונוצרה חברות אמיתית ועמוקה וכך אזכור אותה תמיד.
תודה לך מקרב לב,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:34
אשירה
Posts: 4292
|
דפי כתב:
אשירה יקרה.
צר לי לשמוע על פטירת חברתך.
אני מבינה את הכאב והחשש מהיום.
אבל את צריכה להיות שם . ללוות אותה למנוחתה האחרונה ולתמוך במשפחה.
שמרי על עצמך אהובה. אנחנו כאן אתך ובשבילך,
דפי.
דפי יקרה,
תודה על תנחומייך.
כמובן שהייתי בלוויה, כאשר כתבתי שאני פוחדת ללכת לא התכוונתי שלא אלך, פשוט ידעתי שזה יהיה קשה כל כך, כל הפתאומיות שזה קרה, וכל מה שהיא השאירה אחריה, משפחה שלמה שהיא היתה העוגן ועמוד התווך שלהם. הקושי שלי מתגמד לעומת הקושי שלהם.
הרבה תודה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:26
אשירה
Posts: 4292
|
שאפתנית כתב:
אשירה אהובה ליבי איתך. צר לי על כאבך!!!
אני מאחלת לך תהיה מספיק חזקה ללכת להלוויה, לנחם את ילדיה שזקוקים לך כרגע וגם להתנחם מהם ולאסוף משם את הכוחות להמשך הדרך. כמובן יקירתי שאת לא נופלת ומתנחמת באוכל. זו לא אופציה לגביך!!! זכרי, התנחמי ונחמי את האנשים אבל לא ליפול באוכל.
אוהבת, מחבקת ומחזקת אותך. המשיכי לכתוב בפורום כדי שנוכל לעודד.
שלא תדעי עוד צער יקירתי!!!
שאפתנית אהובה שלי,
תודה לך על כל החיזוקים. את הראשונה שנגעת בעניין האוכל. אינני יכולה לאמר שאני מחוננת ושהכל כשורה בנושא האוכל, אבל אני כל הזמן במודעות וגם כאשר חרגתי נזהרתי שזה יהיה בכמויות ממש מזעריות. עדיין לא הגעתי לשלב של מירי ואקו אבל אני מרגישה שאתם כל כך עוזרים לי וללא התמיכה שאני מקבלת פה המצב היה גרוע בהרבה.
תודה לך על תמיכתך לאורך כל הדרך.
אוהבת מאוד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:16
אשירה
Posts: 4292
|
אקורדיאון כתב:
אשירה כתב: ענת כתב: אשירה יקרה,
ליבי איתך...האמת אני קוראת והדמעות זולגות כי הרגשתי אותך
אך תפסי את עצמך ותלכי למעמד הקבורה ליד עם משפחתה הם בטוח זקוקים לך
ואת בשבילך הפרדה...
שמרי על עצמך ורק בריאות
ולהנות מכל רגע בחיים כמה שאפשר
נשיקות ענת ענת המתוקה, התרגשותך נגעה לליבי, הרגישות שלך ניכרת בכל. הייתי כמובן בלווייה. גם כאשר כתבתי אתמול שאני פוחדת ללכת ידעתי שאלך, רק נתתי ביטוי למה שהרגשתי. חיבקתי חזק את ילדיה, ביחוד את הבת שהיא אם לילד עיוור מלידה ועוד שתי בנות קטנות וחברתי הייתה לה משענת כל כך חזקה ויציבה במשך כל שנות ההתמודדות הקשות. ליבי איתם ואני מאוד דואגת להם. אם הם ירצו את עזרתי אני מאוד אשמח לעזור להם בכל צורה שהיא. תודה ענתי על תנחומייך, אני בטוחה שיקבלו בשמחה את התמיכה שלך.
טלוש,
אוהבת אותך ותודה!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:13
אשירה
Posts: 4292
|
רייצ'ל כתב:
אשירה יקרה
ליבי ליבי איתך אין מילים מנחמות
האבדה קשה ואלו הם החיים לצערנו
תהיי חזקה תלכי להלוייה כי גם בני משפחתה
של חברתך זקוקים לך
מחבקת אותך
רייצ'ל
רייצ'ל יקרה,
תודה על מילותייך החמות והמנחמות,
אכן זה גורלנו לקבל בחיים את האובדן של האנשים היקרים לנו.
הייתי כמובן בלוויה וחיבקתי אותם. היה לא קל. זה היה הלם לכולם בגלל הפתאומיות שזה קרה.
המון תודה לך,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
30/11/2010 00:08
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אשירה כתב:
ענת כתב: אשירה יקרה,
ליבי איתך...האמת אני קוראת והדמעות זולגות כי הרגשתי אותך
אך תפסי את עצמך ותלכי למעמד הקבורה ליד עם משפחתה הם בטוח זקוקים לך
ואת בשבילך הפרדה...
שמרי על עצמך ורק בריאות
ולהנות מכל רגע בחיים כמה שאפשר
נשיקות ענת ענת המתוקה, התרגשותך נגעה לליבי, הרגישות שלך ניכרת בכל. הייתי כמובן בלווייה. גם כאשר כתבתי אתמול שאני פוחדת ללכת ידעתי שאלך, רק נתתי ביטוי למה שהרגשתי. חיבקתי חזק את ילדיה, ביחוד את הבת שהיא אם לילד עיוור מלידה ועוד שתי בנות קטנות וחברתי הייתה לה משענת כל כך חזקה ויציבה במשך כל שנות ההתמודדות הקשות. ליבי איתם ואני מאוד דואגת להם. אם הם ירצו את עזרתי אני מאוד אשמח לעזור להם בכל צורה שהיא. תודה ענתי על תנחומייך,
אני בטוחה שיקבלו בשמחה את התמיכה שלך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|