25/11/2010 09:19
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מיכלוש ליבי כל כך איתך יקירה, אצלי עדיין הכל כל כך טרי וגם,
לא ברור לי איך עפו מאז עוד רגע חמישה חודשים.
אני נופלת המון ללילות עצובים כאלה שעושים גוש בגרון
ולא אחת מתחשק לי לקום ולרדת קומה קומה במקרר למרות
שכמוך אכילת לילה לא אופיינית לי וכאן שוב נכנסת השליטה העצמית
ועוצרת רגע לשאול את עצמי נו ומה זה יתן? זה רק יוסיף בסופו של דבר
רגשות של כעס עצמי של אחרי.
מיכלי את חזקה רגלייך טוב טוב על הקרקע וברור לי שאת אשר הבטחת לעצמך
כך תנהגי.גאה בך יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2010 08:21
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
זה עצוב שמאבדים אדם קרוב אבל אלו החיים וממשיכים הלאה אל תתני לעצבות לגרור אותך למקרר העסיקי את עצמך או צאי מהבית
ליבי איתך ושיהיה לך יום נפלא
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2010 08:08
jude
Posts: 29
|
הי מיכל
אבא שלי נפטר לפני 9 שנים ואני מבינה את ההרגשה שלך, בלי הודעה מוקדמת בגיל 50 מדום לב באמצע הלילה, הלילה היחידי שאני זוכרת כל פרט ופרט ממנו, השאיר את אמא שלי אלמנה בגיל 47 ואותנו הבנות, אני אומנם הייתי נשואה+ילד אבל אחותי הקטנה הייתה בת 13, כל הזכרה עדין מאוד קשה לנו,
מאז שאבא שלי נפטר נולדו עוד 6 נכדים, והחיים ממשיכים עם הזכרונות.
תמשיכי להיות חזקה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/11/2010 07:52
מיכל שרון
Posts: 1318
|
לילה לא קל עבר על כוחותינו.. לילה לא קל בכלל...
מחר זו האזכרה של אבא שלי.. כבר 5 שנים שהוא לא כאן.. אני בשוק איך הזמן טס... שהזמן לא עשה לי פחות להתגעגע... איך כל שנה סביב היום הזה אני נכנסת שוב לאותם לופים רגשיים.. עדיין לא תופסת שהוא השאיר אותי ככה.. יתומה קצת...
אתמול היה יום רגיל, עבודה, שגרה, דיאטה, שמירה והקפדה ואז בלילה נכנסתי למיטה ובבת אחת תפסה אותי העצבות ותחושת היתמות ובדיוק גיתי יצא לעבודה ועוד יותר הרגשתי נטושה כמו ילדה קטנה ולא יכולתי להפסיק לבכות וככה נרדמתי...
ובשעה 2:30 בלילה התעוררתי אלוהים יודע ממה ולמה (גם בוטן התעורר איתי) ולא הצלחתי לחזור לישון והמועקה עוד ישבה לי בגרון ורק רציתי לקום ולתקוע חצי מקרר.. אבל בשבוע כזה עם כזאת הרצאה יש לי פרצוף לתקיעות ליליות?! (מה גם שבכל ההיסטוריה השמנמודית שלי.. תקיעות ליליות אף פעם לא היו הקטע שלי.. אז עכשיו להתחיל?) בקיצור חשקתי שיניים, המשכתי לרחם על עצמי מתחת לשמיכה ובסוף כנראה נרדמתי ככה...
אז הלילה עבר בשלום מבחינת הדיאטה.. פחות מהבחינה הרגשית.. אני עוד קצת הפוכה הבוקר.. פחות מחוייכת... אבל לא נותנת לעצמי ליפול לבורות הרגשיים האלה בקטע של האוכל..
ואני כאן מתחייבת מולכם שגם היום בערב בבית הכנסת וגם מחר אחרי בית העלמין אני בבורקסים לא נוגעת!!! אני לא נותנת למלכודת השנתית לתפוס אותי גם בשומנים.. מספיק היא תופסת אותי בכל רמה רגשית אחרת...
אז זהו יקרות.. שיהיה לכולנו יום מקסים.. מקווה שתחושות הלילה הקשות יתפוגגו להן מהר ויאללה... לעבודה!!! 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|