04/11/2010 13:07
dany
Posts: 19819
|
אשירה יקירתי
את מזכירה לי סיפור שממש כבר הפך לבדיחה ביני ובין הבת השניה שלי....... בדיחה עצובה
הייתי מחכה שילכו לישון הילדים....... בעלי לא היה בבית פגישות ועיניינים......... ואני אט אט חומקת אל הפריזר, לוקחת את קופסת הגלידה וככה כמו שאני מחבקת אותה וחוזרת לסלון לראות איזו סדרה בירדן, כי אצלנו היה רק ערוץ 1........ ואז הקטנה שהיא ממזרה גדולה עד היום..... היתה צועקת לי "אמא..... מה לקחת???????"
ואני הייתי מתביישת ומחזירה את הגלידה למקומה........... אבל לא למדתי!!!!!!!!!!
כך שכולנו באותה הסירה......... קונים לאורחים ומקווים שהם לא יגעו........קונים לילדים ומחסלים לפני........
מקווה שאני אתבגר לפני שאהיה זקנה זקנה............
היום יום נהדר!!!!!!!!!!
אשרי וטוב לי שיגמר כך
אמן
נשיבוקים
דני
אשירה כתב:
שאפתנית כתב: הדס היקרה טיפ שאני יכולה לתת לך מעצמי, אני מיישמת את זה יום יום וכבר שנים רבות ולי אישית זה מאוד עוזר (במיוחד אחרי פעם אחת שחיסלתי לילדי חטיף שאחר כך הם רצו ולא היה מה לתת כי אמא שלהם אכלה וזה שבר לי את הלב ובעקבות זה בא השינוי). אני פשוט אומרת לעצמי זה לא שלך זה של הילדים ואת לא תאכלי להם כי אחר כך הם ירצו ולא יהיה. אותו הדבר אם יש דברים שבעלי אוהב (וברור לך שהוא אוכל בשליטה, רק טועם) אז אני לא נוגעת בהם כי אני מתפדחת לחסל לו אז פשוט אני אומרת לעצמי זה לא שלך, זה שלהם ובחיי שזה עוזר לי לעמוד בפיתוי, בכדי לא לגרום לעצמי פדיחה והרגשה לא טובה אני פשוט יודעת שזה שלהם ואני לא נוגעת.
תנסי, בהצלחה, שאפתנית שאפתנית חמודה, את מזכירה לי משהו על עצמי (לפני השינוי שלך). הייתי קונה הבייתה חטיפים, כביכול בשביל הילדים. אם הם אכלו מיד, יצאתי בסדר. אם לא אז היו שני מצבים, או שבכלל הם לא ידעו שזה נקנה כי הייתי אוכלת את זה ולא נודע כי בא אל קירבי. או שהם כן ידעו שיש בבית, ואז לפעמים, בלילה או בשעת חולשה לא הייתי עומדת בפיתוי, הייתי אוכלת, ואחר כך הבושה אכלה אותי. רק התפללתי שהם ישכחו מקיומו של החטיף או לחילופין שאספיק לקנות אחר לפני שירגישו. תמיד לאחר ארוע כזה הייתי כועסת על עצמי ולא מבינה, איך אדם בוגר, שקול, יודע לתת עצות ותובנות לכולם ונחשב חכם ונבון, מתנהג בצורה כה אינפנטילית כמו ילד שלא מסוגל לדחות סיפוקים, וההערכה העצמית שלי הייתה צונחת לאפס. זה כמובן רק הביא בעקבותיו אכילה נוספת וחוזר חלילה. תודה לאל שהימים האלה עברו, היום אני יותר מאופסת ומאוזנת בנושא זה (וזה לא אומר שזה לא יכול לקרה לי גם היום.....) אבל איבדתי הרבה שנים של איכות חיים בגלל זה. היום, בגלל גיל ומצב בריאות הרבה יותר קשה להוריד משקל מאשר בגיל צעיר. לכן אני רוצה שהצעירות יקראו ויבינו ואולי עזרתי למישהי אפילו במשהו קטן וזה שכרי על החשיפה. אוהבת מאוד,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2010 12:15
אשירה
Posts: 4292
|
שאפתנית כתב:
הדס היקרה טיפ שאני יכולה לתת לך מעצמי, אני מיישמת את זה יום יום וכבר שנים רבות ולי אישית זה מאוד עוזר (במיוחד אחרי פעם אחת שחיסלתי לילדי חטיף שאחר כך הם רצו ולא היה מה לתת כי אמא שלהם אכלה וזה שבר לי את הלב ובעקבות זה בא השינוי). אני פשוט אומרת לעצמי זה לא שלך זה של הילדים ואת לא תאכלי להם כי אחר כך הם ירצו ולא יהיה. אותו הדבר אם יש דברים שבעלי אוהב (וברור לך שהוא אוכל בשליטה, רק טועם) אז אני לא נוגעת בהם כי אני מתפדחת לחסל לו אז פשוט אני אומרת לעצמי זה לא שלך, זה שלהם ובחיי שזה עוזר לי לעמוד בפיתוי, בכדי לא לגרום לעצמי פדיחה והרגשה לא טובה אני פשוט יודעת שזה שלהם ואני לא נוגעת.
תנסי, בהצלחה, שאפתנית
שאפתנית חמודה,
את מזכירה לי משהו על עצמי (לפני השינוי שלך). הייתי קונה הבייתה חטיפים, כביכול בשביל הילדים.
אם הם אכלו מיד, יצאתי בסדר. אם לא אז היו שני מצבים, או שבכלל הם לא ידעו שזה נקנה כי הייתי אוכלת את זה ולא נודע כי בא אל קירבי.
או שהם כן ידעו שיש בבית, ואז לפעמים, בלילה או בשעת חולשה לא הייתי עומדת בפיתוי, הייתי אוכלת, ואחר כך הבושה אכלה אותי. רק התפללתי שהם ישכחו מקיומו של החטיף או לחילופין שאספיק לקנות אחר לפני שירגישו.
תמיד לאחר ארוע כזה הייתי כועסת על עצמי ולא מבינה, איך אדם בוגר, שקול, יודע לתת עצות ותובנות לכולם ונחשב חכם ונבון, מתנהג בצורה כה אינפנטילית כמו ילד שלא מסוגל לדחות סיפוקים, וההערכה העצמית שלי הייתה צונחת לאפס. זה כמובן רק הביא בעקבותיו אכילה נוספת וחוזר חלילה.
תודה לאל שהימים האלה עברו, היום אני יותר מאופסת ומאוזנת בנושא זה (וזה לא אומר שזה לא יכול לקרה לי גם היום.....) אבל איבדתי הרבה שנים של איכות חיים בגלל זה. היום, בגלל גיל ומצב בריאות הרבה יותר קשה להוריד משקל מאשר בגיל צעיר.
לכן אני רוצה שהצעירות יקראו ויבינו ואולי עזרתי למישהי אפילו במשהו קטן וזה שכרי על החשיפה.
אוהבת מאוד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2010 06:28
אקורדיאון
Posts: 16381
|
dany כתב:
כל הזמן לעבוד עם דימיון מודרך.............. זה סתם פלסטיק!!!!!!!!!!!
בסוף זה יעבוד.
יום נהדר
דני
אכן כך חייבים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2010 05:15
dany
Posts: 19819
|
כל הזמן לעבוד עם דימיון מודרך.............. זה סתם פלסטיק!!!!!!!!!!!
בסוף זה יעבוד.
יום נהדר
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/11/2010 00:17
tutit
Posts: 2431
|
וואו תודה דני,אקו,ענת,דובונית,רבקה,אורלי ושאפתנית
כמה טיפים לעיניין קיבלתי,הבמבה זה אחד הדברים הכי קשים לי כי שניהם(בן 4,והקטן בן שנה)
משוגעים על זה ואני מוצאת את עצמי נותנת לקטן אחד ובינתיים אכלתי איזה 7 ,ממש חזירות לשמה
אני לוקחת את הטיפים שלכן לתשומת ליבי ואנסה ממחר לישם
שולחת לכן אהבה בחזרה
.gif) הדס
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 14:05
שאפתנית
Posts: 8392
|
הדס היקרה טיפ שאני יכולה לתת לך מעצמי, אני מיישמת את זה יום יום וכבר שנים רבות ולי אישית זה מאוד עוזר (במיוחד אחרי פעם אחת שחיסלתי לילדי חטיף שאחר כך הם רצו ולא היה מה לתת כי אמא שלהם אכלה וזה שבר לי את הלב ובעקבות זה בא השינוי). אני פשוט אומרת לעצמי זה לא שלך זה של הילדים ואת לא תאכלי להם כי אחר כך הם ירצו ולא יהיה. אותו הדבר אם יש דברים שבעלי אוהב (וברור לך שהוא אוכל בשליטה, רק טועם) אז אני לא נוגעת בהם כי אני מתפדחת לחסל לו אז פשוט אני אומרת לעצמי זה לא שלך, זה שלהם ובחיי שזה עוזר לי לעמוד בפיתוי, בכדי לא לגרום לעצמי פדיחה והרגשה לא טובה אני פשוט יודעת שזה שלהם ואני לא נוגעת.
תנסי, בהצלחה, שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 13:23
אורלי דריקס
Posts: 195
|
אכן זה לא קל שיש ילדים בבית וגם לי יש אותה הבעיה,
אז לגבי קרמבו, אני לא קונה בשום אופן את הקופסאות הגדולות האלה ברשתות
אם בא להם קרמבו, שנייה במכולת וזהו, לא מעיזה להכניס את זה.
לגבי חטיפים, קשה מאוד מאוד אבל תנסי לעבוד על עצמך
ובן כמה הילד שאוכל במבה? אצלי הם תאומים בני שנה וילד בן 3
אז אני שמה להם בצלחת, מסתכלת מהצד מה הם עושים ואיך הם אוכלים,
מנסה להתרחק מאיזור הבמבה, בינינו אין כמו במבה ולא שווה לי
לעלות במשקל בגלל שנייה של הנאה.
תנסי להוריד את כמויות החטיפים, אני מורידה להם
ורק בטיולים בד"כ קונה וזהו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 12:54
רבקה
Posts: 8411
|
הדס מתוקה אכן קשה וקשה מאוד
בייחוד כשיש ילדים קטנים שיהיו בריאים
אבל כולנו יודעים שזה אפשרי עם הרבה מוטיבציה לוויתור
אנחנו צועדים לעבר מטרה מסויימת ונאפשר לה לצעוד בבטחה
אני בטוחה שאת כבר לאט לאט מצמצמת במתוק, בהצלחה
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 08:53
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
חמודה HADASOSH1 תזכרי שגם ילדיך לא חייבים מתוק
ואם את נותנת להם מידי פעם במבה אז לא אוכלים להם זה לא מנומס ולא יפה
ומבחינתך זה פלסטיק ואני ממליצה לך למצוא או חטיף יומי שלא פותח לך את הלוע
או להמנע עד לסופש זה לפי מה שמתאים לך ולשתות הרבה הרבה
והכי הרבה לתת את הילדודס לבעל ולבקש שהוא יתן להם את המתוק שלהם
בהצלחה ואנו איתך ובטוחה שאחרי ששיתפת יהיה לך מודעות גדולה יותר 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 06:50
ענת
Posts: 3849
|
הדס יקרה,אכן המתוק הוא האוייב שלנו שמחכה לנו בכל פינה...
ממליצה כגמילה שבוע בלי מתוק ואחכ כהמלצתה של מירי רק שבת
את המתוק מנה מכובדת ולא החטיפי מיני....בהצלחה עדכני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 05:27
אקורדיאון
Posts: 16381
|
בקר טוב יקירה.
מכת המתוק היא מכה כואבת.
כמכורה למתוק לא מתחילה עם זה ולו אפילו ביס.
תמיד הוא מביא אחריו במקרה הטוב חבר שניים אבל בדרך כלל
בולמוס של מתוק ,שלא נדבר שמשם זה היה מביא אותי למתוק,מלוח חריף וחוזר חלילה.
לכן מעדיפה עם כל הקושי וזה קשה,לדבר לעצמי ולאמר זה רעל עכברים סכנה.
נסי לפחות לתקופה לא להתחיל עם זה.העמידי לעצמך יעד שבוע שבועיים ותווכחי שניתן.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 05:22
dany
Posts: 19819
|
מתוקה
לאט לאט תחדור המשמעת גם לכאן!!!!!!!!
הרישום מעולה, ולגבי החטיפים בנות הציעו כאן דמיון מודרך לחשוב שאלו מוצרי פלסטיק.
אז אולי כדאי לעשות מנהג של פעם בשבוע ולא כל יום, אז את לא נוגעת בכלל ולא מתחילה עם זה!!!!!!!
ופעם בשבוע יוצאת ואוכלת משהו נהדר מחוץ לבית כמו חגיגה ושמגיעה לך אחרי שבוע של עבודה טובה.
המון הצלחה יקירתי
ותראי תוצאות טובות.
וכן גם חצי קילו זה נפלא
חצי קילו בשבוע אלו 26 קילו בשנה!!!!!!!
נשיקות
דני
hadasosh1 כתב:
על העידוד ולגבי ההצעה לרשום אכן רשמתי אבל בכל זאת שמרתי יותר מבחינת ארוחת הערב שלפעמים קיזזתי בה והרגשתי שזה יעזור לרדת אבל לפי מה שאחכ ראיתי עם הדיאטנית ביחד החטיפי מיני שלא ממש הסתפקתי ב-1 ליום הרסו,תמיד בזוגות.איך מוותרים על המתוק הזה אני מכורה ויש לי ילדים אז יש קצת באמת שקצת ,מאז הדיאטה הורדתי כמויות של שטויות,אבל הבמבה של הקטן מתגנבת לי לתפריט והקרמבו שלפעמים יש ומותר 1 ביום גם קורץ לי ואני לוקחת 2....קשה לי בלי המתוק,וזאת הסיבה שלא ירדתי למרות השמירה וההקפדה והרישום. בכל מקרה בהצלחה לכולכן לקחתי את עצמי בידיים מהיום והלך די טוב טפו טפו... מקוה שהשבוע נראה כבר ירידות אפילו חצי קילו גם טוב.... הדס
edited by dany on 11/3/2010
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/11/2010 01:35
tutit
Posts: 2431
|
על העידוד ולגבי ההצעה לרשום
אכן רשמתי אבל בכל זאת שמרתי יותר מבחינת ארוחת הערב שלפעמים קיזזתי בה והרגשתי שזה יעזור לרדת
אבל לפי מה שאחכ ראיתי עם הדיאטנית ביחד החטיפי מיני שלא ממש הסתפקתי ב-1 ליום
הרסו,תמיד בזוגות.איך מוותרים על המתוק הזה אני מכורה ויש לי ילדים אז יש קצת
באמת שקצת ,מאז הדיאטה הורדתי כמויות של שטויות,אבל הבמבה של הקטן מתגנבת לי לתפריט והקרמבו שלפעמים יש
ומותר 1 ביום גם קורץ לי ואני לוקחת 2....קשה לי בלי המתוק,וזאת הסיבה שלא ירדתי למרות השמירה וההקפדה והרישום.
בכל מקרה בהצלחה לכולכן
לקחתי את עצמי בידיים מהיום והלך די טוב טפו טפו...
מקוה שהשבוע נראה כבר ירידות אפילו חצי קילו גם טוב....
הדס
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|