|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
01/01/2013 22:50
קרנושה
Posts: 3420
|
אני איתך. זו שנה חדשה של רזון...לו רק נבחר. חלאס זו בהחלט הגדרה של מספיק ודיי!
אז קדימה, בוא נתפס ביחד לעבר ההצלחה אה?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2013 22:25
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
היום כבר שוקע לו אל תוך הלילה הקסום ושינה טובה זה בהחלט תרופה להמון דברים. אני החלטתי ממחר גם כן לבור לי דרכים מסויימות ולוותר על למשל לשתות קפה בחוץ כי זה המון חלב ולבטח אינו מועיל אולי גם מזיק לתהליך הירידה. נשארתי באותו מקום וזה לא טוב לי, אך אני מחייכת לעצמי וממחר מהדקת את השמירה על כללים מסויימים. קודם כל מחמאות זה דבר נהדר אבל בהחלט לא היתר להשתולל לאחר מכן ולקלקל חלילה השגים שכבר הושגו.אני מכבדת את גופי שאומר לי, אני קצת ברגיעה וצריך להתאפס על המשקל הנוכחי שהוא לכל הדעות מצויין אם כי אתם כבר יודעים שיש לי מטרה עד בערך 25 בינואר לרדת עוד במשקלי. בלי לחץ אני אומרת לעצמי, אעשה כמיטב יכולתי השאר הוא בידי שמים כי לגוף יש קצב ודרך משלו, וצריך להקשיב. בטוחני שבשבוע הבא יראו דברים אחרת לחלוטין. על מה עוד אני צריכה לוותר? כל יום לגופו נעבור אותו ונעשה מאזן בכל ערב. טפסני יקר, כוח רצון מול פחמימות אינו ברור מאליו גם אם אתה בפסגת ההשגים המקצועיים שלך בכל שטח אחר. כמו שאומרת מירי, אם זה היה קל, כבר היינו נעלמים.... אבל, לעבור כל כמה שעות בסדר זה כבר הישג. אני מדמיינת לעצמי כיצד הייתי בשנה שעברה בזמן הזה.כמה בכיתי על משקלי אז, עלי לראות את חצי הכוס המלאה. מירי כבר הגיעה להשגים שיותר גדולים מאשר גדולים הצליחה להפריד רגשות מאוכל,... כמה מאיתנו מגיעים לרמה גבוהה כזו? אני עדיין לא יכולה, כן, אני עובדת על זה ותרגול ואימון הם מילות מפתח אבל כמו שאני אומרת, לעיתים מצליחה ובפעמים אחרות לא מצליחה כמו כל אחד מאיתנו בחיים ובכל שטח. יש הצלחה ויש גם כשלון ... אם נחשוב על כל השטחים בחיים שבהם אנו פועלים, נראה וניווכח ש יש פעמים של הצלחה ויש אחרות. כך גם באכילה מאוזנת. אך כוח הרצון מוליך אותי מידי יום, ועלי לתקן כמה דברים בהתנהלות שלי על מנת ששבוע הבא יראה המשקל ירידה משמעותית... הבה נעשה חשבון נפש ונראה כיצד אפשר בדברים קטנים להצליח לקזז מעט, לוותר על אי אלו דברים וכל הקטנים הופכים למשהו יותר גדול ומשמעותי על מנת שלא לחבל בירידה.
בהצלחה לכולנו השבוע, אצלי הוא מתחיל מחר עד יום ג' הבא בע"ה. ליל מנוחה וחלומות מתוקים לכולם
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/01/2013 21:45
מטפס הרים
Posts: 1533
|
אוי ואבוי לי אם היום הראשון של השנה ישקף במשהו, ולו במעט, את המשכה התזונתי. לא אפרט על מה ולמה.. לא כדאי לכם לדעת... ושוב , שקילת הבוקר הראתה ירידה משמעותית ויפה מאוד ( כזכור לכם עליתי קילו ומשהו שבוע שעבר) , ומאוחר יותר פגשתי גברת שלא ראתה אותי כחצי שנה ו״ו׳אוו איזה יופי אתה נראה, איך ירדת״.. ואז , המישקל שחייך אלי הבוקר בגדול והמחמאות שבאו באמת ממקום טוב , במקום להוביל אותי ליום מעולה שיוריד אותי למישקל חדש עם ספרות חדשות ( עדיין באותה קידומת אבל אני כבר תקוע על אמצע הקידומת כבר זמן רב מידי...) הובילו אותי לנפץ במו ידי סכרים חיוניים ונתתי דרור לאכילה מאוד לא נבונה. וכן, אני מלקה את עצמי. כי מספיק עם זה כבר. זה לא היה צריך להתרחש בפרט שמחר צפוי לי יום עם אתגרים של אכילה בחוץ. נכון, מחר יום חדש, אני אתגבר, הכל יסתדר, אבל חלאס, די כבר... למה אני לא מצליח לנתב את ההישג עד כה למקום טוב? למה אני מוביל את עצמי לתהומות פשוט דוחים שכאלו? מדוע מחמאות של אנשים טובים הופכות עבורי לחרב פיפיות שרק פוצעות אותי? חלאס... אני לא מוכן שזה יימשך כך. לא יכול להיות שבמישורי חיים אחרים אני פועל כאילו השמיים הם הגבול וכאן הגבול שלי מתחיל וניגמר מול פחמימות ריקות מתוכן. זה כל כך מרגיז אותי. אז נכון שאני מטפס הרים, ואני מצוי על צוק, ואני מתעקש להגיע לפיסגה , ואני מתקדם עם ידיים חשופות יד ורגל במקביל, ומוכן להתאמץ והמון.. אבל חלאס .. הגיעה העת להפסיק את המצב הזה . לא מתאים לי אובדן השליטה העצמית הזו. חלאס!!!!!! זה בלתי ניסבל . להתראות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|