08/09/2012 14:32
toly
Posts: 898
|
מיריל'ה אהובה
תודה על הפרגון והמחמאות
עכשיו אני צריכה באמת להוכיח במבחן התוצאה שאני כפי שציינת
אני חושבת ששזאת אחת הסוכיות הכאובות למרבית השמנדמודים- לא האוכל עצמו אלא למה אנחנו מתנהגים עם האוכל כפי שאנו נוהגים?
במידה מסויימת אפשר להשוות זאת וסליחה שאף אחד לא יפגע ממני
כמעט דומה הדבר לאדם המכור לסיגריות אלכוהול קניות וסקס(סידורים קניות וספונג'ה
אז אני מקווה ומייחלת ואף מאחלת לעצמי שהשנה אני יותר לומדת לשלוט במתוק ללמוד לעשות בחירות נבונות יותר באוכל
הרי את בתורה על בורייה כולנו מכירים עכשיו למלאכה ולעשייה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 13:34
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
טולי יקרה ומחוננת פתחת שירשורלתפארת....
תמשיכו אותו תשתפו ותתמכו, אני קוראת ומתמוגגת.....
ממש תלמידים נפלאים....אני מבורכת.
כל מילה אמת, ואנחנו בהנאה ובמודעות בשליטה ובהצלחה......
להתראות במעמד השקילה עם תפריט עצות ומתכונים לחג
אוהבת אתכם וגאה מאד מירי
|
|
+2
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 12:15
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הדיון בחליפת הפוסטים שעוררת, טולי,גורם לי לעצור לרגע את הטיפוס , למצוא פינה מוצלת ולחשוב. האם באמת הפיסגה היא היעד שלי? האם היא חזות הכל?האם ברגע שאגיע לפיסגה, כלומר אהיה מינוס 20 קג ואראה רזה, האם אז ףייפסק התהליך? האם יעלם אז הצורך התמידי לטפס , מילימטר אחר מילימטר, על המצוק? ובהמשך לידיעתי שהפיסגה, יפה ומרתקת ככל שתהיה, רוויה סכנת שכרון גבהים, אני מבין לפתע, שלא, לא הפיסגה היא היעד אלא תהליך הטיפוס עצמו . במילים פשוטות ולא פילוסופיות, גם כשאהיה או אראה רזה, ניגזר עלי להמשיך , להקפיד ולבדוק את הרגלי האכילה שלי כי השמנמוד שבי מחכה לי בפינה, אורב לי ורק ממתין לשעת כושר להפיל אותי מראש ההר לתחתיתו... ולמרות כל ההרזיה שכברהרזיתי בעבר וכל העליות שכבר עליתי, בשבילי זה סוג של פעם ראשונה שאני ממש מפנים או יותר נכון רואה אחרת את היעד שלי. התהליך עצמו, הטיפוס, הוא הוא היעד ואולי אם הבנתי את זה יש מצב שאצליח להישאר לנצח הפיסגה, ברגע שאגיע אליה... תודה על הפוסטים שלכן, שהיוו עבורי טריגר לתובנות עמוקות ישנות-חדשות. טוב, חייב להמשיך לטפס... להתראות .....ך
|
|
+2
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 12:05
dany
Posts: 19819
|
שח יקירה
כנראה עברת כאלו טלטלות בחייך שכאן במקום הזה החלטת להיות חלשה................
וכן זוהי לחלוטין הבחירה שלנו האוכל לא קופץ לידנו או לפינו........ אנחנו בוחרים לקחת אותו ולדחוף אותו פנימה. בגלוי ובמודע!!!!!!!!!!
יודעת שזה פלצני........ אך זו גם המכשלה שלי ולכן מותר לי.
מקווה שתעשי את השינוי הזה עתה שיש לך עוד שנים רבות להנות מהתוצאה הנפלאה.
בהצלחה מכל הלב
שח כתב:
טולי היקרה,  ממש חדרת לנבכי נישמתו של כל אחד ואחת מאיתנו וקראת את הנסתר (שלמעשה גלוי רק לנו..) רציתי לספר, שכשראיתי שיש פה משתתפת בשם "אקורדיון" נעתקה נשימתי לרגע, שהרי זהו ה-ה דבר שמגדיר אותי יותר מכולם (לגבי המשקל בלבד...) זהו ממש שמי השני (אם לא הראשון) העליות והירידות הקבועות במשקל לאורך חיי אלו אחד הדברים הכי מתישים שיש, מלחמה תמידית ובלתי פוסקת נגד המשקל, או שאולי להיות כנה ולומר נגד עצמי, נגד המאווים שלי, שלא ברור לי למה בגיל 31 הם עדיין בלתי ניתנים לריסון...  עברתי כל כך הרבה דברים בחיי, שדרשו ממני להיות חזקה, בינהם גם 2 לידות נוראיות על סף מוות!!!! והנה, המוות לא יכול לי, אבל המשקל כן???!!!! הכצעקתא?!  לסיכום, מבינה, מסכימה, מזדהה וכל מילה בסלע! המשך שבת בשליטה לכולנו  שח |
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 09:58
שח
Posts: 169
|
טולי היקרה,
ממש חדרת לנבכי נישמתו של כל אחד ואחת מאיתנו וקראת את הנסתר (שלמעשה גלוי רק לנו..)
רציתי לספר, שכשראיתי שיש פה משתתפת בשם "אקורדיון" נעתקה נשימתי לרגע, שהרי זהו ה-ה דבר שמגדיר אותי יותר מכולם (לגבי המשקל בלבד...) זהו ממש שמי השני (אם לא הראשון) העליות והירידות הקבועות במשקל לאורך חיי אלו אחד הדברים הכי מתישים שיש, מלחמה תמידית ובלתי פוסקת נגד המשקל, או שאולי להיות כנה ולומר נגד עצמי, נגד המאווים שלי, שלא ברור לי למה בגיל 31 הם עדיין בלתי ניתנים לריסון...
עברתי כל כך הרבה דברים בחיי, שדרשו ממני להיות חזקה, בינהם גם 2 לידות נוראיות על סף מוות!!!! והנה, המוות לא יכול לי, אבל המשקל כן???!!!! הכצעקתא?!
לסיכום, מבינה, מסכימה, מזדהה וכל מילה בסלע!
המשך שבת בשליטה לכולנו
שח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 08:55
dany
Posts: 19819
|
גם אני גם אני רוצה להיות רזה ולתמיד אם אפשר.........................
toly כתב:
ואנהו ואהו ועוד ואהו אילו תגובות מדהימות אנשים יקרים
ממש ריגשתם אותי בשיתוף על בעיה עןאבת שמסתבר מציקה לעוד אנשים יקרים ואהובים פה
אז ככה:
קרוליין-משפט השנה ואני מתחילה להפנים מאתמול וכל השנה עי באמת השינוי הוא בי בחשיבתי באמונותיי לגבי עצמי וכפועל יוצר מכך מה אני משדרת לסביבה כך זה במישורים רבים ובפרט בדיאטה
בנוסף החלטתי לחתוך בבשר החי להסתכל לעצמי טוב טוב בתוך הלבן של הנשמה ולשאול את עצמי ישירות- למה את עושה זאת לעצמך מתעללת ככה בגופך המסכן
אם אתם חושבים שטוב לי עם הפחמימות המיותרות וכובד הכרס הנני מודיעה לכם קבל עם ועדת פאריז וגם ניס ומונקו-לא!!!
התהליך עכשיו להוריד את מה שעלה הרבה יותר איטי ובגילוי נאות מייגע אבל יש לו ערך מוסף רב כי עכשיו אחרי שהוכחצי לעצני שאני חעולה לעלות במהירות המטאור הבנתי משהו ענק לגבי עצמי וחשיבתי
שמספיק עם התלות הנוראית הזו בפחמימות לרגע מרגיע ואחר כך משבש את כל אורח חיי אני עייפה אחרי פחמימה ריקה-לחם גלידה עוגות
אינני מרוכזת יותר עצבנית
אז מספיק עם השליטה של המתוק על חעי מעתה אני השולטת
בתור שינוי השבוע לא קניתי לחם הבייתה גם לא תמרים ואגוזי מלך(כב'ר חיסכון משמעותי בתקציב המזון שמנהלת הבנק שלי מאוד תאהב אותי על כך)
אני השנה לראש השנה לא מכינה קוגלים תוצרת ידיי גם לא צימע'סאלא סלט גבר חריף-מתוק- חמוץ טרי
ואני בטוחה וסמוכה שתפילותיי בחג יתקבלו על ידי "הבוס" גם ללא תפוח בדבש-אפשר בהחלט לוותר על מצווה זו בחג-שאלתי וקיבלתי אישור מרב ידוע ומוסמך בהלכות תזונה וכפרה
ולגבי השואלת איך ובכמה זמן מורידים עודף משקל רב
אוסיף ואומר כי גורם הזמן ממש לא רלבהטי וכשהתחלתי אצל מירי היקרה שלי לפני שלוש שנים היא לא קבעה לי משקל יעד גם אני לא הצבתי לי מטרה כה גרנדיוזית
פשוט סיכמתי עם עצמי שאם אוריד חמישה קילו זה יהיה נפלא
כשירדה החמישייה הראשונה אמרתי לעצמי בעידודה הרב של מירי עוד חמישייה וכך התקדמנו אט אט לכיוון הפיסגה
עחןם התהליך להשבת ה9060 יותר איטית ועל כל ירידה ואי בולמוס הנני מודה לעצמי למירי ולבורא עולם פי שבעתיים
מה שחשוב התמדה עשייה והרבה הרבה סבלנות(שאין לי מי יודע מה כרגע)
אבל לא לוותר כן זה קשה להתמודד עם בעיה כרונית מידי יום ביומו אבל זה עניין של בחירה והחלטה כפי שציין זאת מטפס הרים
ומה שחשוב לזכור שזה אפשרי וכי יש לפנינו דוגמא מאלפת מידי שבוע-מירי בלקין ששומרת ומשתדרגת כל העת מזה 30 שנה
אם היא יכולה-אז גם אני יכולה כי אני רוצה אחת ולתמיד להיות רזה!!!
שבת נפלאה לכולנו
ואני חותכת סלט לשקשוקה
טולי
edited by toly on 9/8/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 08:44
toly
Posts: 898
|
ואנהו ואהו ועוד ואהו אילו תגובות מדהימות אנשים יקרים
ממש ריגשתם אותי בשיתוף על בעיה עןאבת שמסתבר מציקה לעוד אנשים יקרים ואהובים פה
אז ככה:
קרוליין-משפט השנה ואני מתחילה להפנים מאתמול וכל השנה עי באמת השינוי הוא בי בחשיבתי באמונותיי לגבי עצמי וכפועל יוצר מכך מה אני משדרת לסביבה כך זה במישורים רבים ובפרט בדיאטה
בנוסף החלטתי לחתוך בבשר החי להסתכל לעצמי טוב טוב בתוך הלבן של הנשמה ולשאול את עצמי ישירות- למה את עושה זאת לעצמך מתעללת ככה בגופך המסכן
אם אתם חושבים שטוב לי עם הפחמימות המיותרות וכובד הכרס הנני מודיעה לכם קבל עם ועדת פאריז וגם ניס ומונקו-לא!!!
התהליך עכשיו להוריד את מה שעלה הרבה יותר איטי ובגילוי נאות מייגע אבל יש לו ערך מוסף רב כי עכשיו אחרי שהוכחתי לעצמי שאני יכולה לעלות במהירות המטאור הבנתי משהו ענק לגבי עצמי וחשיבתי שמספיק עם התלות הנוראית הזו בפחמימות לרגע מרגיע ואחר כך משבש את כל אורח חיי אני עייפה אחרי פחמימה ריקה-לחם גלידה עוגות
אינני מרוכזת יותר עצבנית
אז מספיק עם השליטה של המתוק על חעי מעתה אני השולטת
בתור שינוי השבוע לא קניתי לחם הבייתה גם לא תמרים ואגוזי מלך(כב'ר חיסכון משמעותי בתקציב המזון שמנהלת הבנק שלי מאוד תאהב אותי על כך)
אני השנה לראש השנה לא מכינה קוגלים תוצרת ידיי גם לא צימע'סאלא סלט גזר חריף-מתוק- חמוץ טרי
ואני בטוחה וסמוכה שתפילותיי בחג יתקבלו על ידי "הבוס" גם ללא תפוח בדבש-אפשר בהחלט לוותר על מצווה זו בחג-שאלתי וקיבלתי אישור מרב ידוע ומוסמך בהלכות תזונה וכפרה
ולגבי השואלת איך ובכמה זמן מורידים עודף משקל רב
אוסיף ואומר כי גורם הזמן ממש לא רלבנטי וכשהתחלתי אצל מירי היקרה שלי לפני שלוש שנים היא לא קבעה לי משקל יעד גם אני לא הצבתי לי מטרה כה גרנדיוזית
פשוט סיכמתי עם עצמי שאם אוריד חמישה קילו זה יהיה נפלא
כשירדה החמישייה הראשונה אמרתי לעצמי בעידודה הרב של מירי עוד חמישייה וכך התקדמנו אט אט לכיוון הפיסגה
עחןם התהליך להשבת ה9060 יותר איטית ועל כל ירידה ואי בולמוס הנני מודה לעצמי למירי ולבורא עולם פי שבעתיים
מה שחשוב התמדה עשייה והרבה הרבה סבלנות(שאין לי מי יודע מה כרגע)ז
אבל לא לוותר כן זה קשה להתמודד עם בעיה כרונית מידי יום ביומו אבל זה עניין של בחירה והחלטה כפי שציין זאת מטפס הרים
ומה שחשוב לזכור שזה אפשרי וכי יש לפנינו דוגמא מאלפת מידי שבוע-מירי בלקין ששומרת ומשתדרגת כל העת מזה 30 שנה
אם היא יכולה-אז גם אני יכולה כי אני רוצה אחת ולתמיד להיות רזה!!!
שבת נפלאה לכולנו
ואני חותכת סלט לשקשוקה
טולי
edited by toly on 9/8/2012
edited by toly on 9/8/2012
edited by toly on 9/8/2012
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 05:40
אקורדיאון
Posts: 16381
|
טולינקה יקרה אכן כל מילה מיותרת כי כל פגיעה בפוסט הזה היא ממש בול.
אבי שיהיה בריא אוכל גם תפוחי אדמה עם לחם, זכור לי כילדה כשאימי ז"ל היתה אופה בשבת בבוקר הוא היה מניח את התבנית על השולחן וחותך שורות
ולא נודי כי בא על קירבו ואני הייתי מסתכלת ומשמינה.
זאת בדיוק הסיבה שאנחנו כאן בדיוק באותה סירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 05:12
dany
Posts: 19819
|
טולי פריזיאית יקרה
עכשיו באמת נתת שוס של פוסט, פגעת בלב הבעיה, ככה ממש בתוך המטרה המדממת.
מה עובד אצלנו אחרת???? למה באמת אצלנו תמיד ובכל מצב הלע נפתח..... ואילו הם........ נסגר גם נסגר??????????
גנטיקה? אומרים שהיא קופצת דור, אולי צריך לבדוק אצל סבא וסבתא????????אבל אז היו "אוכלים" אחרים, לא היה כזה שפע, המטלות היומיות לקחו המון זמן אנשים הגיעו לשעת החשכה ונפלו על מיטתם בחוסר כוחות... ואצלנו הכל זמין, הכל נגיש, הרי לא תעמדי עכשיו בשדה לקצור ולקטוף ולעבד ולחבוץ את החלב ולתפוס את התרנגולת ולהתחיל את כל התהליך........ את צמחונית אז לא אמשיך.
הכוחות שאנשים השקיעו בכדי להגיע לצלחת האוכל היו אדירים....... ואצלנו הצלחת קופצת עלינו.............
ואולי גם אנשים לא היו כל כך מודעים לכל הבעיות הרגשיות..... זה לא היה מקובל ולא היה בכלל דבר שמדברים עליו או אולי אפילו חושבים עליו. אז לא נוכל לבדוק את הדורות הקודמים.........
אז נשאר עם איך פותרים את הכמיהה הנוראה הזאת לפחמימות........למה דווקא להן? למה אני לא כמהה לטונה? לעוד ביצה? לעוד גבינה? למה דווקא לבצק, למתוק וגם למלוח? שלא נדבר על כל מיני כאלו שיושבים להם בפריזר............. השם ישמור השנה אפילו לא מכניסה אותם הביתה כלכך חלשה אנוכי.
אז מעניין שגם בימים האחרונים אני מאד טרודה בבעיית הפחמימות, כי מכל עבר יש הצפה של אנשים שהחליטו לעבור גמילה ......... והתחלתי גם אני שוקלת את העניין, הרי גם מירי אומרת שבן אדם מבוגר לא צריך לאכול או יותר נכון לא חייב לאכול לחם........... ואז מה? קוואקר ממש לא בא בחשבון אצלי , אז הפייבר וואן...... נו טוב ניסיתי גם אותו מה אומר הוא כל כך טעים לי שאני מסוגלת לאכול ממנו שקית שלמה....... ככה כמו ביסלי...... אז עדיף שאשאר עם שתי פרוסות לחם קל המוכר והידוע...... ז"א שאני מגיעה למסקנה שכן כן בתוך המסגרת שיש לי אני צריכה ללמוד להתקיים, לעשות את הבחירה הנכונה, את ההחלטה האמיתית מה חשוב לי ומה לא..... ולעיתים הבחירה בדבר שחשוב לי היא כואבת ולא קלה.. ויש ימים שעוברים להם בנדנוד ובמחשבות טורדניות וזה כנראה לא יעזוב אותי לעולם, אך היכולת לעצור, לבלום, ולקבל את האומץ לא להתחיל, לא להתמכר, לא לברוח, זה לא יפתור דבר, אלא רק יחמיר את מה שכבר מעיק ומציק...... ואם כבר הצלחתי להשיל קילו או שניים בבולמוס פחמימתי של ערב אחד אני מחזירה אותם אלי בציק......... לא חבל???????????
וכן המשפט של קרולין הוא ממש משפט מחץ. האוכל הוא כאן אם נרצה או לא אז מי שצריך להשתנות זה אני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תודה לכם יקירי לא יאומן איך דברים מגיעים בידיוק שזקוקים להם הכי הכי.
שבת שלום
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 03:12
אשירה
Posts: 4292
|
טולי יקרה,
תודה לך, כתבת הכל, אין מה להוסיף, וכרגיל כתיבתך מדהימה ויכולת הביטוי שלך מופלאה, אין רזה אחד שישווה לך!!!
קרולין את כותבת: "האוכל לא הולך להשתנות ולא להתחשב בנו, ממש לא, זאת העבודה שלנו בלבד". זהו משפט המחץ.
אני כל כך הרבה פעמים משתמשת במשפט זה אך לא לגבי אוכל אלא לגבי אנשים המצליחים לאמלל אותנו,
אני כל כך טוב מבינה זאת ועובדת על עצמי כל הזמן להיות פחות רגישה ופגיעה ולהיות יותר חסינה מפני אנשים פוגעניים.
איך לא חשבתי עד עכשיו שזהו אותו הצד של המטבע? תודה לך קרולין על התובנה המדהימה.
ולך מטפס יקר, איחולי הכנים לך שהפעם התהליך יישא פרי, כפי שכתבת ישנן החלטות שמצריכות חוזקה נפשית ונראה לי שיש לך את זה.
ישנם צמתים בחיים הגורמים לנו להחליט החלטות גדולות, חלקן החלטות מרצון וחלקן נכפות עלינו מכורח המציאות.
עדיף לנו תמיד להקדים ולקחת החלטות המיטיבות איתנו ולא לחכות שהגורל יחליט בשבילנו כי לפעמים זה עלול להיות מאוחר מידי.
מילים לא תעזורנה, רק עשייה, התמדה, אמונה והרבה אהבה עצמית נחוצות כדי להצליח.
--
אשירה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/09/2012 21:57
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי טולי. הפוסט הזה שלך לא רק כתוב יפה, הוא גם שזור באמת צרופה וצרובה בבשרינו. אני לא יודע אם זה גנים או תורשה או וו׳אט אבר, אבל אני מאמין שהכל מתחיל אי שם במחוז נפשי במוח, איזו שנקראת ״היכולת להחליט״, וזו הנקודה שנותנת לנו את היכולת לנווט בנקודות הכרעה של חיינו, ויש כאלו. אני מדבר על החלטות הרות גורל לעתידנו וזרימת מהלך חיינו. למשל, כשאדם מחליט לעזוב את הארץ ולהגר, או כשאדם מחליט להינשא או לחילופין להיפרד , או אפילו דברים כמו האם לצאת לקורס קצינים ולחתום קבע... בקיצור החלטות מנתבות, החלטות שמשנות מהלכי חיים. אין לי ספק שהחלטה של אדם שמן או מלא או שמנמוד להפוך לאדם רזה שייכת לשיכבת החלטות הזו. החלטה משנה נתיבות החיים. גם אני כבר הייתי שם הפיסגה ויותר מפעם אחת... אבל אני רוצה לקוות שבפעם הזו אני עושה את התהליך לאחר שקיבלתי החלטה משנה חיים. מקווה מאוד. שיהיה בהצלחה. שאכן ה״להיות רזה״ , גם אם ייקח זמן, יגיע מאותה נקודת ״היכולת להחליט״... ל
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/09/2012 21:24
קרולין
Posts: 6651
|
טולי יקרה,
הרזים בנויים אחרת מאיתנו הם חושבים ומתנהגים א ח ר ת. נקודה.
עכשיו השאלה הכי חשובה היא מה אנחנו הולכים לעשות כדי שיקרה שינוי. וזאת ה ת ו ר ה שלנו היא מורכבת
מאדדדד ומצריכה המון תירגול אימון סבלנות ועוד סבלנות וים של כלים להתמודד מה שבטוח עם הזמן וההתמדה משהו קורה אחרת...
ולכן יש לנו המון תקווה כי במסגרת הנפלאה שלנו עם מירי האחת והיחידה אנחנו לומדים איך לעשוץ את השינוי בחשיבה ןבהתנהגות שלנו עם האוכל
האוכל לא הולך להשתנות ולא להתחשב בנו ממש לא זאת העבודה שלנו בלבד.
מאחלת לך ים של. הצלחה בתהליך הלא קל שלנו אבל. ה א פ ש ר י.
שתיה לך שבת נה ד ר תתתת ובשליטה
אהה וחלומות פזזזזז בלי פחמימותתתתתת
קרולין,
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
07/09/2012 20:21
toly
Posts: 898
|
פוסט זה אינו מיועד לבעלי לב חלש
מי לא רוצה להיות רזה חטוב וחייכן?
לכאורה משפט פשוט אפילו בנאלי יאמרו הרזים מלידה והצינקנים
מה הבעיה? תסגרי את הפה אז תרדי....נאמר לי השבוע כשהבעתי את תאוותי לפחמימות ומצוקתי בנדון ביתר שאת בפני דקיק וחתיך מסוים
אז אפשר להירגע לא רצחתי אותו על המקום(שאני אשב בכלא בגלל דוק דקיק שמעולם לא חווה דיאטה?
-על גופתי העסיסית והחיה מאוד....
אך ברצינות זה הביא אותי למחשבה וחשיבה נוספת בנדון
הרי ברור לי זה שנים רבות שהחשיבה לגבי אוכל פשוט שונה אצל הרזה הטבעי מלידה והשמנדמוד
ואם מחפשים את המקור בDNA או גנים משפחתיים-תשכחו מהתירוץ הזה
הוריי ז"ל היו שניהם אנשים רזים יפים וחתיכים
אבי ז"ל נהג לאכול כל דבר עם לחם כולל ליפתן או כפי שקוראים לזה במחוזותינו-קומפוט שזיפים ואני השמנדמודה נהגתי לצפות בערגה לכיוון הלחמניות החמות בבוקר ובסתר ליבי מקנאה ומתפללת שישמין קצת שיצטרך לעשות פעם אחת בחייו דיאטה- זה לא קרה....
אז כבר בתור נערה הבנתי שהמנגנון אצלו עובד אחרת ובעיקר החשיבה לגבי אוכל
כך למשל לא ראיתי אותו מעולם מתנפל על חפיסת שוקולד או עוגה/גלידה כאילו סוף העולם הגיע מקסימום קוביה או פרוסת שטורדל עם כדור גלידה וזהו
ואני? הרי בטרם סיימתי ארוחה טובה בוא נודה על האמת כבר חושבת מה אוכל בערב מחר מחרתיים ולראש השנה
ואפרופו אכילה רגשית-אני אוכלת כשאני עצבנית שמחה עצובה מאושרת מאוהבת מביצת לפני מחזור במנלך דגל אדום ולאחריו ועד לבא....
מדוע הדקיקים לא טורפים כמוני ופתאום בלחץ מתח חתונה לידה והשד יודע עוד מה נסתם להם הלע ואני בא לי לטרוף את הזאב וכיפה אדומה
השבוע ישבתי עם חברה בבית קפה מקסים הזמנו קפה וצלחת עם מספר עוגיות קטנות ואוריריות
חברתי שהיא דוגמנית(עזבו מי זאת ממש לא רלבנטי) שהיא פצצה ורזה מלידה לקחה טעמה אחת בלבד ולא יספה
אני רק הסתכלתי וסיננתי לעצמי בשקט מתחת לשפם שאין לי-את לא נוגעת אפילו באחת
חייכתי לגמתי מים ועוד לגימה קפה והקשבתי לה בקשב רב
אבל לומר לכם שלא הייתי עצבנית ומתוסכלת אחר כך בבית ורק חיפשתי מתוק במזווה שלא היה וטוב שלא היה
אז רבותיי וגם גבירותיי האתגר שלי השנה לשנות מספר אמונות וחשיבה בכל הקשור לאוכל ואיך לא חושבים על קרפלע'ך גלידות וטירמיסו 24 שעות ביממה???
נשבעת בספר התהילים שלי שגם בלילה אני חולמת על בוואריה וסופלה שוקולד
נכון לא פשוט לשבור אמונות ומיתוסים רבי שנים ותאוות ישנות ונושנות
אבל מאחר ושנה חדשה בפתח יום הולדת קרוב קרוב ואני בשנה של שינויים גדולים ונהדרים
אז אני חושבת שהמתנה הכי יפה שאני מסוגלת להעניק לעצמי- שינוי הראש ולא רק מידות הגוף
כי גוף ונפש אחד הם בעיני הסינים
שינית חשיבה שינית צורה ובשביל זה אני פה בבית הספר לתובנות לאיכות חיים של מירי בלקין
מכל מלמדיי השכלתי וככל שאני לומדת ומעמיקה יותר בענייני הגוף והנפש כך אני מגלה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ממורתנו וממכם אנשי פורום יקר ואהוב מאוד
ןסליחה מראש אם הרגזתי פה מספר חתיכות וחטובות ששומרות שנים רבות על משקלן הודות למירי ואופיין מדהים
לי מודה אין אופי בכל הקשור בפחמימות
הדבר היחיד שאני בעלת אופי-זה אמבה ובשר שלא נוגעת
ואני מעריצה אותן ואותם
שבת נפלאה ובחשיבה אחרת וזורמת
טולי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|