11/09/2012 05:48
אקורדיאון
Posts: 16381
|
טולי יקירתי הנהתי הנאה צרופה ואכן גם איתם צריך להקפיד.
החזרת אותי הרבה שנים לאחור,היתה לי כלבה קוקרית שהיתה מכורה לשוקולד ללא ספק דמתה לבעליה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2012 09:33
מטפס הרים
Posts: 1533
|
״עלילות מישמיש בעיר העברית הראשונה״... זה יכול להיות אחלה סיפור. שווה פיתוח לפרוזה.. אפשר לקרוא לסיפור הזה גם ״ במאור זנב״ שזה בכלל צירוף מילים מבריק של טולי..אז בתור אחד שכותב פרוזה אני אומר לך טולי, יש כך כאן סיפור שלכאורה הוא על כלבה מפונקת ועצמות בטעם שוקולד אבל יש לו סאבטקסט ישיר עלינו ועל הדיאטה... מחכה לסיפור.
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2012 07:50
dany
Posts: 19819
|
טולי חמודה
צריך גם על הכלב ומשקלו לשמור, שאם לא כן גם הוא בריאותו נפגעת.
toly כתב:
הכל קשור רק לא הכלב  ישנה חנות קטנה ומדליקה במרכז שוסטר ברמת אביב ג' אני קוראת לה חייע'ס שופ ונדמה לי שקוראים לה zoo ניכר שבעל החנות מאוד אוהב כלבים יש לו בעצמו 2כלבות שיצו שיושבות בפתח החנות וגם בפנים יש גורי מלטז ננסי שבא לי כל פעם שאני פוגשת אותם מייד לאמצם לביתי הם פשוט מדהימים ומתוקים בחנות יש מגוון של עצמות גם בטעמי וניל וחטיפים לא תאמינו מקינואה ותפוחי אדמה אורז אדום וכבש'בקר'עוף ממש גורמה לכלב בשבילי ממש חוויה החנות הזו וכמובן שאני קונה שם למישמיש את הבסט אוף דה בסט בעל החנות בטוח שהכלבה שלי ולידו יש מעדנייה מובחרת שממנה בעל המעדנייה נותן לי שקית כלבים- פסטרמה שינקיין נקניקים למינהם- הקצוות שלא נמכרים נו אז פלא שמישמיש מקבלת את פניי במאור זנב וליקוקים ונצמדת ישר לרגליי איך שאני מתיישבת בביתה היא ממש מתנהגת כמו שמנדמודה אמיתית והמדהים כשהיא מגיעה לוטרינר שלה המקסים ד"ר רפי קישון איש משעשע ברמות לא תאמינו לאן היא מייד רצה? למשקל..... כאילו ממתין לה שם צ'ופר.... ) מאוד מקווה לא לחטוף נזיפה ממנו לאחר החג-הוא מאוד מקפיד על משקל הכלבה הוא תמיד צוחק ואומר שאני ומישמיש דונות-לא במשקל-באופי וביופי..... היא באמת מאוד מאוד יפה-הכלבה ובעלת אישיות שיהיה בהצלחה בשקילה השבוע טולי ravid כתב: טולי יקרה .לא קשור לנושא הדיאטה..אבל מאין מצאת עצם בטעם שוקולד???
נראה לי הכלב שלי ימות על זה ואני מתה לפנק אותו |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2012 06:41
toly
Posts: 898
|
הכל קשור רק לא הכלב
ישנה חנות קטנה ומדליקה במרכז שוסטר ברמת אביב ג' אני קוראת לה חייע'ס שופ ונדמה לי שקוראים לה zoo
ניכר שבעל החנות מאוד אוהב כלבים יש לו בעצמו 2כלבות שיצו שיושבות בפתח החנות וגם בפנים יש גורי מלטז ננסי שבא לי כל פעם שאני פוגשת אותם מייד לאמצם לביתי הם פשוט מדהימים ומתוקים
בחנות יש מגוון של עצמות גם בטעמי וניל וחטיפים לא תאמינו מקינואה ותפוחי אדמה אורז אדום וכבש'בקר'עוף ממש גורמה לכלב
בשבילי ממש חוויה החנות הזו וכמובן שאני קונה שם למישמיש את הבסט אוף דה בסט
בעל החנות בטוח שהכלבה שלי ולידו יש מעדנייה מובחרת שממנה בעל המעדנייה נותן לי שקית כלבים- פסטרמה שינקיין נקניקים למינהם- הקצוות שלא נמכרים
נו אז פלא שמישמיש מקבלת את פניי במאור זנב וליקוקים ונצמדת ישר לרגליי איך שאני מתיישבת בביתה
היא ממש מתנהגת כמו שמנדמודה אמיתית והמדהים כשהיא מגיעה לוטרינר שלה המקסים ד"ר רפי קישון איש משעשע ברמות לא תאמינו לאן היא מייד רצה? למשקל..... כאילו ממתין לה שם צ'ופר....)
מאוד מקווה לא לחטוף נזיפה ממנו לאחר החג-הוא מאוד מקפיד על משקל הכלבה
הוא תמיד צוחק ואומר שאני ומישמיש דונות-לא במשקל-באופי וביופי.....
היא באמת מאוד מאוד יפה-הכלבה ובעלת אישיות
שיהיה בהצלחה בשקילה השבוע
טולי
ravid כתב:
טולי יקרה .לא קשור לנושא הדיאטה..אבל מאין מצאת עצם בטעם שוקולד???
נראה לי הכלב שלי ימות על זה ואני מתה לפנק אותו
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/09/2012 01:43
ravid
Posts: 37
|
טולי יקרה .לא קשור לנושא הדיאטה..אבל מאין מצאת עצם בטעם שוקולד???
נראה לי הכלב שלי ימות על זה ואני מתה לפנק אותו
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2012 08:16
אייריס
Posts: 3744
|
וואו וואו כמה נכון כל מה שכתבתם. הלוואי ונצליח הפעם גם להגיע לפסגה וגם לשמור וזה המכשול הכי קשה שצריך לעבור.
מסכימה עם הכל ואהבתי את תשעג' תהייה שנה עם גבולות אמן ואמן ובהצלחה לכולנו צעד אחר צעד. שבוע טוב רגוע ובשליטה מלאה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/09/2012 04:45
dany
Posts: 19819
|
יפה יפה הלוואי אמן.................
ואגב לי יש גולדן לברדור רק שהוא לבן בימים טובים ונקיים........... ויותר אפור ביתר ימיו........ כבר קשישי החמוד שלי בן 12.5 רגליו כבר כושלות אך תיאבונו בריא בריא וכפי שטולי מספרת..........אין גרגר של מזון שהוא אינו רוחץ......... ואינו בוחל בשום מאכל.......... ועם אילו עינים הוא יושב ומסתכל שמישהו אוכל על ידו כאילו לא ראה עוד אוכל מימיו............
מטפס הרים כתב:
וצלחת עם בורקס משלשום.. אני הולך על הבורקס.. אני נופל על הלחם, תני לי באגט ועשית אותי מחוייך... אבל זהו זה, שנת תשע״ג תהיה, לפי אותיותיה: תהיה שנה עם גבולות!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 21:11
מטפס הרים
Posts: 1533
|
וצלחת עם בורקס משלשום.. אני הולך על הבורקס.. אני נופל על הלחם, תני לי באגט ועשית אותי מחוייך... אבל זהו זה, שנת תשע״ג תהיה, לפי אותיותיה: תהיה שנה עם גבולות!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 21:07
מטפס הרים
Posts: 1533
|
חחח... איזה צחוקים. נראית טיפוס רציני המישמיש הזו. אגב אצלי חומר ניקוי שוקולדי לא ממש ילך, תני לי צלחת עם עוגת שוקולד מעולת המעולות וצ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 20:27
toly
Posts: 898
|
קניתי....אני בעד יזמות ויוזמות חדשות.... כבר נאמר לי שאני יכולה לפתוח סטארט אפ לקוגלים)פשטידת איטריות מתוקה בנוסח אירופאי)
אך דווקא יהיה מעניין לפתח משהו חדשני בתחום הפארמה -אקולוגיה....
שכחתי לציין שאני חולת ניקיון(נו טוב גם בזה לא מושלמת) ורגישה לריחות אקונומיקה כך שאין חומר שלא הרחתי ולא בא לפתחי ריצפתי בשוק חומרי הניקוי
במידה והיה חומר ניקוי שכזה אוהו אוהו הייתי הופכת במיידי למישמיש(לברדורית יפיפייה שאני משוגעת עליה)על ארבע שמנקה לתפארת ורשה את כל הסביבה....."(0
ואפרופו כלבים וניקוי ואוכל הנה אנקדוטה משעשעת
השבוע הייתי בייבי סיטר על הלברדורית המשגעת הזו
ירדתי עימה מביתה לפארק איך ששיחררתי אותה מייד רצה הפרסרית הזו(לברדורים הם שואבי אבק כל הנוגע לאוכל) לכיוון כל הזבל שמשאירים האנשים כמו למשל קופסאות מילקי שהיא אותן "רוחצת" או שאריות פיצה ושאר ירקות
בקייצר התיישבתי על הספסל והגיע מכר נוסף עם כלבו
אני שוראקת לה שתגיע הבלונדה לא מגיבה ולא מגיעה נתתי עוד שריקה במשרוקית של בעלת הכלבה הנמצאת בחו"ל והנסיכה לבית ימפולסקי אינה מופיעה
קמתי בעצבנות ודאגה מסויימת ונתתי צעקה בשמה שכל עורבי הפארק וחבר מרעיהם נבהלו והתעופפו מהרה והנה לפתע הופיעה המדממואזל חפויית ראש כאילו מודה באשמה ומתחככת בי עם הזנב היפייפה שלה.
אמר מכרי שישב לצידי: "אם עיריית תל אביב הייתה מביאה 50 לברדורים לפארק הפארק תוך שניות היה נקי ומצוחצחI:
לי לקח יותר מכמה שניות לנקות את פרוותה ורגליה מכל הזבלה שטרפה
אם זה מנחם גם כלבים אוהבים מאוד מתוק אפילו קניתי לה פעם עצם בטעם שוקולד והיא מה זה ליקקה בהנאה צרופה(חבל"ז מה שקיים בחייעס שופ בשביל כלבים-גן עדן)
שבוע בריא מחוייך ובשליטה לכולנו
טולי
ץץץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 19:39
מטפס הרים
Posts: 1533
|
המשך לפוסט שנשלח טרם זמנו. הומור בריא הוא כמו מדרגה נוחה להניח עליה רגל לאה ומותשת. בעת טיפוס המצוק... אז אולי יש לנו איקס קג להעיף... נעיף אותם. אבל חשוב שנעשמור על ההומור החכם והכייפי הזה שיש לנו. חומר ניקוי שוקולדי, אחלה רעיון למיזם עיסקי!!! שבוע מנוהל ונישלט לכל. להתראות. המטפס.י
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 19:34
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי טולי. ענק הקטע שלך על חומר ניקוי שוקולדי.. כל היום היית מנקה ולא שוטפת... גדול. אין אפס, הומור בריא הוא כמו מדרגה נוחה להניח עליה רגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 19:19
רייצל
Posts: 339
|
אמן ואמן
שבוע נפלא
רייצל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 18:54
toly
Posts: 898
|
יקרים ויקרות
אני פשוט המומה מכמות התגובות והשיתוף המדהים ואני חשבתי לתומי שזו בעייתי האישית והתלבטתי מזה שבוע קשה עם המתוק אם בכלל להעלות סוגיה כאובה זו
אין לי מילים
פשוט מדהים ומרגשת תגובותיכם/ן
הרי אנחנו בעידן שכולנו שואפים למצויינות אם בבית הספר אם בצבא אוניברסיטה קריירה מצליחה להיות הורים מופלאים עם ילדים נכדים ונינים מוצלחים והנה בא כדור דלידה קטן או פרוסת בוואריה או קובית שוקולד פושטי כפי שציינה פה מישהי חכמה ונבונה וגורם למטאור שלג מתגלגל עד שאנו נופלים שדודים למיטה
אז אמרו לי פה היום ששאני מחוננת וכל הכבוד ומודה לכם על כל המחמאות ואכן אני אישה מוכשרת ורבת פעלים המצליחה בהרבה מישורים
אך בכל הנוגע לשחור הנוזלי המבהיק הזה שמרטיט לי את כל החושים(טירמיסו בבואריה מגנום וכו וכו וכו')
איזה מזל שאין חומר ניקוי בריח או טעם כזה הייתי כל היום מנקה ולא שוטפת)
אני פשוט עדיין סטודנטית של החיים
שוב מודה לכם על התגובות השיתוף התובנות שלקחתי מכם היום
וומאחר ואנו בפיתחה של שנה חדשה ובחודש הסליחות רק אוסיף ואומר את המלל הידוע מספר התפילות"
"חטאנו לפניך רחם עלינו"
שכל תפילותינו ומשאלותינו יתגשמו השנה לטובה, אמן כן יהי רצון ורזון!!!
שבוע נפלא מוצלח ובשליטה
אוהבת אתכם
טוליי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 18:19
מטפס הרים
Posts: 1533
|
הי דני. ממש כך. ליפול על שאריות הפסטה והשניצל שהבת שלי הקטנה השאירה, ליפול על בורקס עבש שהוגש באיזה דיון משמים.. או לטרוף שטויות בסופר תוך כדי קניות .. אכן שום גרנדיוזיות, שום הדר, שום הוד.... יפה א
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 17:16
dany
Posts: 19819
|
כמי שהיתה בפיסגה הזו המסויימת שאנחנו מדברים עליה, כמה וכמה פעמים, ולא רק לרגע קט אלא אפילו לכמה שנים, ונתנה לעצמה שוב ושוב להדרדר במדרון ללא מעצורים ולהגיע שוב את התחתית , שהשיא נראה שם למעלה שוב כל כך גבוה וקשה להשגה, אני בכל פעם נשבעת מחדש, לא עוד!!!!!!!!!!!!!!
למה אני עושה זאת לעצמי? שהרי מפעם לפעם זה קשה יותר ויותר, העליה והטיפוס במעלה ההר, ובכל זאת לא יכולה לוותר לו, לשומן, לא יכולה לחיות איתו בשלום על איברי, שונאת אותו ובוחלת בו.
אז כפי שטולי כתבה ואני מסכימה , אנחנו מכורים, וכמו כל מכור ברגע שלקחת שלוק, ביס, חתיכה הכי פצפונת......... שוב נפלת........ לדאבוני מי שנגמל מאלכוהול סיגריות או מסמים לא עלינו יכול שלא להיות בקירבתם...... אך מזון איך אפשר לא להיות ליד מזון? ואני יכולה ליפול ובגדול סתם על סנדוויץ פושטי..... בכלל לא צריך להיות משהו אקסטרווגנדי או אקסקלוסיבי.........חחחחחחחחחחחח
או סתם עוגיה שנזנחה........ מכור זה מכור!!!!!!!!!!!
אז העבודה היא על המוח, על השכנוע היומ יומי ולעיתים רגע ברגע........ שאפשר, שאני יכולה, שזה בר השגה, ושהפעם באמת הפעם אשמור גם על ההישגים........ אמן ואמן הבטחות ערב ראש השנה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 16:19
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
טולי כמה שאת צודקת בכל מילה כל מילה שלך בסלע..... כל הכבוד לך !!!!
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 16:17
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
ברור שכמו שמירי אומרת לתרגל לתרגל ועוד פעם לשנן את התורה. כל יום מחדש. כשאגיע בע"ה ליעד שלי ברור לי שבדיוק כמו שטולי אומרת " השמירה היא האתגר האמיתי והמורכב פי שבעתיים". אמנם מעולם לא הייתי בפסגה כלומר הייתי בפסגות רבות ברחבי העולם אך לא טיפסתי אותם רגלית ... הסתכלתי על הנוף למטה שהוא מדהים ומסביב ונהניתי מאויר הפסגות אם זה היה בהימליה, או בשיוייץ או כל מיני פסגות אחרות ידועות ופחות ידועות. ברור לי מעל כל ספק שאם לא אתרגל ולא אומר לעצמי כל יום מחדש כי היום עלי לשמור כאילו לא עשיתי כלום עד עכשיו הנפילה תגיע די מהר והגבול הוא דק ביותר בין הצלחה וכשלון במקרה כזה. קצת להתיר את המושכות והופס נופלים וקשה יותר לקום מנפילה כזו. על כן אני משננת לעצמי כל מיני דברים וחוזרת ואומרת לעצמי איני רוצה להיות במקומות בהם הייתי, כמה בכיתי על המשקל העודף ומה זה עשה לי בריאותית, כמה חרדתי וכמה פעמים שמעתי מרופא זה או אחר על הסכנות וכו'.... וביקשתי והתפללתי אבל כשהחלטתי הפעם זה לתמיד, בטח אני יודעת שהתיינה נפילות מידי פעם כי זה לא אנושי לא ליפול, אבל מצד שני החיזוקים שאני מחזקת את עצמי בתהליך וכן, אני נהנית ממנו. הצהריים עשיתי לי אנטיפסטי בתנור . אהבתי מאד את שלל הצבעים וישבתי לי לאט לאט וכירסמתי את הירקות וגם תפוח אדמה אחד... היה לי מאד טעים ולא חשבתי מעבר לכך. עצם ההנאה ממה שמותר וטעים לי מה צריך יותר מכך? לכן כולנו באותה סירה ועלינו להיות על המשמר כל הזמן כל יום מחדש. שיהיה שבוע מבורך לכולנו שבוע של בריאות ועשייה טובה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 15:23
מטפס הרים
Posts: 1533
|
מסכים עם כל מילה. הדרך, על מהמורותיה, חתחתיה, מורכבותה, וגם יופייה היא היא הפיסגה האמיתית. ובאשר לבדידות הפיסגה ... גם כאן אני נוטה להסכים. אם כי יד הפיסגה עצמה גם יופי מדהים בעיני. בהחלט נכון גם לחיי העבודה ואני מרשה לעצמי לומר זאת כי כבר הייתי בראש מערכות. להתראות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/09/2012 14:58
toly
Posts: 898
|
מטפס יקר
ללא קשר לשום פיסגה אתה תקבל ממירי ומפורום יקר זה הרבה תובנות ודרכי חשיבה אחרים ולאוו רק בענייני דיומא שקוראים לו אוכל
ובאשר לפסגה או לפסגות
כרוכבת אופניים שטח וכביש שכבשה לא מעט יעדים ואף את פיסגת החרמון וגם את מצדה
הרי ברגע שמגיעים לפיסגה חשים שיכרון חושים אדיר שהנה עמדת ביעד ותחושת האופוריה אדירה ומדהימה
וכך הוא גם בירידה במשקל אבל אני סבורה לעניות דעתי וזאת רק דעתי שהשמירה אשר באה לאחר מכן היא היא האתגר האמיתי והמורכב פי שבעתיים ולשמור על הפיסגה הינה משימה לא פשוטה(עחחן ערך הטייקונים הישראלים הנופלים כמו מגדלי קלפים בזה אחר זה וממש אינני שמחה לאידו של אף אחד מהם
ובמאמר מוסגר גם במישורי קריירה ומניסיון אישי עאשר אתנ מגיע לשיא הפיסגה אתה מגלה שהינך מאוד לבד שם
אז פיסגה או לא שים לב לדרך ולכל המסע המדהים שנטלת על עצמך ותלמד גם ליהנות ממנו ובכייף
כפו שאומרת מורתנו- לא על החסה לבדו
ואם אתה אען מטפס כרגע שיהיה בעיי ובהצלחה
טולי
=מטפס הרים]הדיון בחליפת הפוסטים שעוררת, טולי,גורם לי לעצור לרגע את הטיפוס , למצוא פינה מוצלת ולחשוב. האם באמת הפיסגה היא היעד שלי? האם היא חזות הכל?האם ברגע שאגיע לפיסגה, כלומר אהיה מינוס 20 קג ואראה רזה, האם אז ףייפסק התהליך? האם יעלם אז הצורך התמידי לטפס , מילימטר אחר מילימטר, על המצוק? ובהמשך לידיעתי שהפיסגה, יפה ומרתקת ככל שתהיה, רוויה סכנת שכרון גבהים, אני מבין לפתע, שלא, לא הפיסגה היא היעד אלא תהליך הטיפוס עצמו . במילים פשוטות ולא פילוסופיות, גם כשאהיה או אראה רזה, ניגזר עלי להמשיך , להקפיד ולבדוק את הרגלי האכילה שלי כי השמנמוד שבי מחכה לי בפינה, אורב לי ורק ממתין לשעת כושר להפיל אותי מראש ההר לתחתיתו... ולמרות כל ההרזיה שכברהרזיתי בעבר וכל העליות שכבר עליתי, בשבילי זה סוג של פעם ראשונה שאני ממש מפנים או יותר נכון רואה אחרת את היעד שלי. התהליך עצמו, הטיפוס, הוא הוא היעד ואולי אם הבנתי את זה יש מצב שאצליח להישאר לנצח הפיסגה, ברגע שאגיע אליה... תודה על הפוסטים שלכן, שהיוו עבורי טריגר לתובנות עמוקות ישנות-חדשות. טוב, חייב להמשיך לטפס... להתראות .....ך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|