29/08/2012 07:20
 אייריס Posts: 3744
|
מקסים ומרגש פוסט חכם וכל כך נכון איך שאנחנו במו ידינו מקלקלים דבר טוב. שמחה שאתם עושים נכון לילדכם המדהים והלוואי וכולם היו עושים כך. תמשיכו בהצלחה ואתם מדהימים שניכם כזוג והורים. יום נפלא
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/08/2012 05:42
 אקורדיאון Posts: 16381
|
כל הפוסט מסתכם בעיני במשפט נהדר של מירי,תינוק לא מגיח מרחם אימו ומבקש במבה או קרמבו.
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
29/08/2012 05:29
 dany Posts: 19819
|
אני ממש מסכימה איתך שהכל קורה בדרך , בחינוך, בפינוק, בפיתרונות הקלים, שם שם אבי כל חטאת. מספרים לי שינקתי עד גיל שנתיים, גדלתי בתקופת הצנע כך שלא היה שום דבר מיותר בטח לא השפע של היום, אך שקרה המקרה וההורים נפרדו ואני נשלחתי לגדול אצל סבתא, כמובן שהיא הרגישה צורך לפצות........... ומה היה פיצוי בעולם ההוא????? סוכריות ושוקולדים, ואני זוכרת את עצמי הולכת לישון עם חבילות של סוכריות....... נו......... איך נישאר רזים????? אז באמת מיכלי כל הכבוד על התובנות רק הצליחי לשמר אותן, כי העולם החיצון תמיד יפעל לקלקל.........כן כך זה עובד. המון המון הצלחה גם לך . ומילה טובה לגיתי, אתה בעל לדוגמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 22:29
 קרולין Posts: 6651
|
מיכל את כ״כ מוכשרת ומרגשתתתתתת פוסט נ ה ד ר הכל ענין זה חינוך וזה נכון בהכלללללל תירוו נחת מתומריקו המקסיםםםם שלכם ותודה תודה על השיתוף וגיתי אתה בעל 10!!!! בכלל אתם זוג 10 לילה טוב קרולין
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 22:26
 miribelkin Administrator Posts: 3755
|
מיכלי יקרה כסבתא חדשה ורגישה, קראתי את הפוסט שלך בשקיקה ואני מקוה שיקראו אותו כמה שיותר אנשים הוא מדהים,כל כך נכון.... רק ללמוד להקשיב לגוף....ולא לקלקל את הילדים המדהימים שלנו. תודה רבה על השיתוף, והתמיכה של גיתי תמיד מרגשת אותי..... אוהבת אתכם וגאה מאד מירי
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 21:16
 1103 Posts: 5022
|
מיכלי יקרה פוסט מקסים תודה על השיתוף נילי
-- וסרהולץ
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 20:20
 מיכל שרון Posts: 1318
|
כפרוני!!! איזה מזל שאתה הכי אובייקטיבי שיש..  gity1 כתב:
קשה לקלקל משהו כזה מושלם 
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 20:14
 gity1 Posts: 28
|
קשה לקלקל משהו כזה מושלם
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/08/2012 19:49
 מיכל שרון Posts: 1318
|
פעם קראתי איפשהו שכשאתה רואה את תהליך הגדילה וההתפתחות של תינוק מיום היוולדו זה בעצם מראה לך מה אתה עברת.. כמה נקיים וזכים וחלקים הגענו לעולם הזה ואיך התעצבנו והפכנו לאנשים שאנחנו - מה קרה לתום ולתמימות בדרך, הסקרנות הטבעית, הגירויים, האמונה באנשים, העובדה שחיוך מספיק בשביל לקנות אותנו, כמה הבנה יש ביצור כזה קטן, כמה קשב פנימי, כמה חוסר מודעות ועם זאת ידיעה ברורה באשר לצרכים שלו.. פשוט מדהים! וככל שתומר שלי הולך וגדל (שבוע הבא בדיוק שנה ו-5 חודשים) אני מגלה כמה זה נכון.. אני נפעמת ונדהמת מאיך שהוא נהיה לו איש קטן, איך שרצונות מתעצבים בו, הכרה וידיעה, כוחו של הרגל כבר מגיל כזה, הבטחון שדברים ואנשים מסויימים משרים עליו, הפתיחות שלו לחיים ולעולם, הסקרנות האינסופית, האנרגיות הבלתי נדלות ובעיקר - הגוף הקטן שלו שמתקתק כמו שעון שוויצרי שהרגע יצא מהמפעל.. אני נדהמת מהיופי הזה שיצרתי - מכונה קטנה ומשומנת שבה כל המנגנונים עובדים כמו שצריך.. רעב ושובע למשל (אחד המנגנונים שאני הכי מקנאה בו בתומריקו שיש לו אותו פיקס, לא מקולקל ושבור כמו שלי) והיום שוב נפעמתי מהקטע של הטעמים.. כבר מגיל חצי שנה תומר אוכל מצויין - כל אבות המזון, אוכל מגוון וטעים ועשיר - דגים ובשר ועוף, ירקות ופירות מכל המינים והצבעים, פחמימות מורכבות וגם קצת פשוטות, חלבונים וגולת הכותרת - גבינות מכל הסוגים (באמת שלא ראיתי דבר כזה.. הדבר היחיד שהוא לא מחבב זה פסטה!!! הייתם מאמינים?!). כבר מגיל חצי שנה תומר שלי מקבל 2 בקבוקי מטרנה/סימילאק (או כל מותג אחר - מה שבולגריה מוצא הוא לוקח ) ביום, בקבוק לפני השינה ובקבוק על הבוקר, והכמויות עלו במתינות ומעולם לא חצו את ה - 240 מ"ל לארוחה. מגיל שנה כבר בטיפת חלב האחות אמרה שאפשר להפסיק את המטרנה.. אני כמובן שמחתי לשמוע (בעיקר בגלל ההוצאה הכספית הנכבדה) אבל תומריקו שלי וההרגלים שלו ובעיקר אהבתו לפטמה (סיליקון זה לא אמא אבל זה מה יש.. ) לא היו מוכנים לקבל את רוע הגזירה.. לא הצלחתי להוריד אותו מהמטרנה. כמה פעמים ניסיתי לתת לו תחליף - דייסת קוואקר, תה, דייסת אורז.. אבל הוא כאילו הרגיש שאני מנסה לרמות אותו והתעצבן ולא נפל בפח ודרש את מה שהרגלנו אותו אליו ולא ויתר.. את המנה הקבועה בשעה הרגילה בפוזה האהובה עליו (על הספה הקטנה של פו הדוב נשען על כרית כמו הגדולים). השבוע אזרתי אומץ לנסות שוב.. הצעתי לו תה עם חלב בבקבוק.. תומר שמע בקבוק (כבר נרגע עם החשדות) והסכים.. אז הכנתי לו תה קמומיל עם חלב.. רק מה? בשביל לסגור לעצמי את הפינה ולהצליח הפעם הוספתי חצי כפית סוכר לבקבוק.. והילד שלי עט על הבקבוק כמוצא שלל רב והנה בקבוק אחד ביום של מטרנה ירד מהפרק! רק מה? היום הסבו את תשומת ליבי לעובדה שסוכר לפני השינה זה אולי רעיון טוב כדי לשכנע אותו לוותר על מטרנה.. אבל אני ישלם הרבה יותר ביוקר על רופא שיניים (כן כן.. כבר מהגיל הזה אנחנו מתחילים להזיק להם).. ואני שממש לא מעוניינת לחשוף את עצמי לסרט הזה נבהלתי והיום הכנתי לתומר את אותו התה באותו הבקבוק רק נטול סוכר.. ותנחשו מה? הוא שתה אותו בלי בעיה, לא מצמץ ולא כלום.. ואמא שלו ישבה מן הצד ופשוט נדהמה.. כאילו מישהו החטיף לי סטירה! פתאום הבנתי בעזרת הפספוס הקטן שלי כמה התקבע אצלי שמתוק זה טעים יותר.. כמה עמוק מושרש אצלי החולי הרע זה שנקרא מתוק! הרי אנחנו נולדים כמו פלטה חלקה.. לתומר שלי שכמעט לא נחשף למתוקים (כי אין בבית ומחוצה לו אני מאוד מקפידה על המינונים והכמויות) אין שום אישיו עם המתוקים.. ברור שכשהם בנמצא הוא עט עליהם.. אבל הוא בכלל הכי אוהב גבינה ואם אפשר שתהיה צהובה.. ואם לא אז יוגורט (נקי בלי כלום.. לפעמים הוא רוצה קוואקר כמו אמא), הוא גם מת על ביצים בכל הצורות.. ומבחינתו שיא השיאים זה בכלל בננה!! בקיצור אני כולי קנאה במתוק הקטן שלי.. שהוא לא סובל כמוני מהטירוף הזה למתוק.. מחפש אותו כל הזמן, חושק בו ועורג אליו.. ונכון שאני בתקופה טובה של שליטה.. אבל זה לא אומר שהמתוק הזה לא שם אצלי מאחורה.. מנסה לכרסם את דרכו חזרה.. איזו מכונה מדהימה ומשומנת גם לי היתה פעם.. איך קילקלתי אותה עם השנים - כשלא הקשבתי לרעב ולשובע שלי, כשנתתי לעצמי דרור עם המתוקים והתמכרתי אליהם קשות לפרקים, כשלא גיוונתי באוכל, שהייתי מקובעת ולא העזתי לנסות ולטעום מרקמים וטקסטורות שונות.. כמה הפסדתי.. כמה הייתי יכולה לחסוך לעצמי... אז אני ממש לא בוכה על חלב שממילא נשפך.. רק משתפת אתכן.. ככה כולנו אמורים להיות.. פתוחים ומקבלים וקשובים לעצמנו - בדיוק כמו תומריקו שלי! אמן ואמן ילד יפה שלי שתגדל להיות רזה וחתיך, שלעולם לא תצטרך לסבול מה שאני ואבא עברנו.. מבטיחה לך שנעשה כל שביכולתנו כדי לעזור לך לשמור על המתנה הזו שקיבלת - הבריאות הטבעית הזו שיש לך מיום שנולדת.. מבטיחה לך שאני אעשה הכל כדי שלא יתקלקלו לך המנגנונים (גם אם זה אומר לריב עם כל הסבים מסביב). אוהבת ומקנאה - אמא!
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|