23/07/2012 09:15
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
כמו תמיד נוגעת ומרגשת מאד
תודה על פוסט נ פ ל א
נשיבוקים חמים היה לי כיף לראותך ברביעי שעבר....
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2012 21:30
מיכל שרון
Posts: 1318
|
דני ממש ריגשת אותי.. אוהבת אותך המון בחזרה, מדהימה לא פחות בעצמך (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2012 18:51
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה
1. מצב הציפה ואיבוד הכרה חלקי כל כך מוכר וכואב, ובאמת ההכרה שהעלית......העליתי ועכשיו צריך שוב לשנס מותניים ולעשות שוב את כל המאמצים בכדי לרדת, והידיעה הכואבת שזה צריך לקחת את הזמן.......... אוי כמה זה כואב ומתסכל., למה זה לא תסכל בזמן הזלילות................... אין לי מושג
2.ממש מתייחס לשורה האחרונה, למה נותנים פתח???? לשמנמודים הפתרונים.
3.לשמחתי למרות גילי שהוא כבר לא צעיר....... כרונולוגית, אך בוודאי לא זקן, קצת מבוגר...... קיבלתי אישור ממשרד ראש הממשלה כרטיס אזרח וותיק!!!! חילוף החומרים שלי תקין, הכל בסדר חוץ מהפה שלא נסגר, אולי צריך להחליף את המוח אבל זה כנראה כבר יקרה בדורות אחרים......... השתלת מוח. אז באמת יש לשמוח על כך שעדיין הכל עובד, קצת חורק וכל זאת באשמתי כי אני לא שומרת על המכונה הנפלאה שקיבלתי לשמירה לכך וכך שנים. ואני די מתעללת בה. אולי רישום שורות אלו יחדיר מעבר למסך הברזל קצת חוכמה. אולי.............
4. אחרי שבוע כל כך קשה נזכרנו באיזה פרופורציות עסקינן, נראה כי זה סוף העולם עוד קילו ועוד קילו, אבל כל זמן שאנחנו כאן חיים ובועטים וגם בריאים פחות או יותר ניתן לעשות שינוי, במקרה שלי ואני יכולה רק לדון במקרה שלי ,רחמית עצמיים ממש לא מובילים לשום מקום. אז פרופורציה היא להבין שמה שבידי הוא בידי וכאן אני יכולה לעשות שינוי ומספיק קיטור ותרצת.
5.מיכלי מתוקה את מדברת על אהבה עצמית ונדמה לי שזה אחד המוקשים הקשים ביותר. במיוחד לדור שלי שגדלנו על כך שאהבה עצמית ופרגון עצמי זו אגואיסטיות וגועל נפש... כן כן כך גידלו אותי. והיום לסובב את הקוביות ולשנות דברים שמוטבעים בי משחר ילדותי זה לא קל , אך במקום הזה כאן אצל מירי אני לומדת כל יום מחדש לעשות זאת, ואני כל כך מעריכה את האנשים שלומדים לשנות ולשים גם את עצמם במקום חשוב ואהוב. את צודקת 100% שאהבה אם לא מטפחים היא פשוט תגווע. שום דבר לא לקבל כמובן מאליו, ולהפוך להרגל עד שבכלל לא יודעים על קיומה.
6.מיכלי את ממש נכנסת לתוך נשמתי, הפחד............ שנים הוא ניהל אותי ............ועכשיו השרתי אל פניו ואמרתי לו לא עוד!!!!!!!!!!!
תודה לך יקירה על הפוסט הנפלא הזה, את עושה לי ממש נפלאות בנשמה.כי אני ממש רואה ראי והשתקפות. חזקי ואמצי והצליחי. אשה מיוחדת במינה. תודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2012 13:51
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי כרגיל כתיבתך מרתקת
וכאן הבאת את הידע שלך בכל הסעיפים שכתבת
כלומר הכל ידוע וברור
ומה נשאר היישום
אני שמחה לפי כתיבתך
שאת בעלייה באיכות החיים ומקווה שתמשיכי כך ללא עצירה
כדי שחיוכך המקסים ימשיך להאיר את פנייך
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2012 12:40
הסמויה
Posts: 2467
|
הדרך היא לא קלה ולכלונו ירידיות ועליות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2012 09:51
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
תודה על התובנות
לרובנו קשה ליישם אותם וחייבים חייבים להפטר מהרגליים ישנים ורעים ולהתמקד בטוב.
שמחה שאת מרגישה טןב יותר ואיכות החיים במגמת עליה שתמשכי ככה לתמיד עם חיוך על הפנים ואהבה
שבוע מבורך סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/07/2012 23:48
אייריס
Posts: 3744
|
מיכל כמה מעניין היה לקרוא ולהנות מהפוסט. סיכמת יפה איך שאנחנו מרגישים
ובקיצור אני אומרת תודה לאל על כל יום שאנחנו פה ותודה למירי האהובה שמחנכת אותנו ומראה לנו את האמת בפנים. שבוע טוב ובהצלחה בהמשך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/07/2012 20:15
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכל כרגיל מרתקת מעננינת אמיתית ומרגשת
תודה רבה על הפתיחות....בואו נודה כולנו מידי פעם צריכים להתאפס
מחדש, להסיק מסקנות ולהמשיך יחד....הכנתי לכם הרצאה מיוחדת השבוע,
לאור הקיטורים של כולם......על קשיי הקיץ.להתראות אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/07/2012 19:28
מיכל שרון
Posts: 1318
|
שבוע טוב פורום יקר,
הרבה זמן שלא הייתי באזור.. לא שכחתי, בהחלט התגעגעתי והנני כאן.. לפתוח אתכם שבוע חדש.
מזמן לא נכנסתי ושיתפתי במצב הדיאטה וההרזיה המתמהמהת שלי (חוץ מאת גיתי כמובן - הכותל שלי) אז הגיע הזמן שאעשה זאת.
בחודש האחרון אצל מירי גיליתי כמה דברים ששכחתי או לא ידעתי או העדפתי שלא לזכור.. (על מי אני עובדת? העדפתי לא לזכור.. ברור!) כולם קשורים לדיאטה אבל בעיקר לחיים..
1. כשנמצאים במצב ציפה הרבה זמן כל החצאי קילוגרמים הקטנים והלא מורגשים נהיים פתאום משקולת כבדה שמסתכמת למספר לא מבוטל של קילוגרמים שמרפדים את הבטן והישבן. אם הגעת למצב הזה אל תשלי את עצמך - זה לא באמת עלה מהר וזה בטח לא יירד מהר. תהיי ריאלית..
2. הרגלים טובים זה כמו נימוסים טובים, זה משהו שיש לך ואת לא מקדישה לו יותר מדי מחשבה - כמו תודה, בבקשה, לקום לזקן באוטובוס.. הם שם בשביל להישאר והם לא דורשים ממך השקעה, הם פשוט מוטבעים בך. הרגלים רעים מתנהגים הפוך לגמרי.. הם כמו עשבים שוטים. את נותנת להם פתח, אוטמת עצמך ביודעין לכל ההשגות הכרוכות בהם ומרגע שנתת להם דריסת רגל בעולמך הם שם להישאר.. מתפשטים במהרה, מכלים כל חלקה טובה והעבודה שתידרש ממך לנכש ולעשב אותם מחייך תהיה קשה ומאומצת כפליים ממה שדמיינת..
אולי שווה בכל זאת לחשוב פעמיים בפעם הבאה שאת פותחת להם פתח..
3. כולנו בוכות כל הזמן על חילוף חומרים, מהיר או איטי.. בואו נודה לאל כל יום שמשהו מתחלף. זה לא מובן מאליו.. כמו עוד הרבה נפלאות קטנות וגדולות של המכונה המדהימה הזאת שהיא הגוף שלנו.. תגידו תודה על כל יום שהכל עובד ומתפקד פחות או יותר. מהיר או איטי.. זה כבר סתם פינוק..
4. שוב בפעם המיליוןתאלפים ואחת נזכרתי שפרופורציה היא משהו שכולנו שוכחים לשים קבוע בכיס ולקחת איתנו לכל מקום. אנחנו כולנו שקועים בשגרה, בקשיי היומיום, בצרות האישיות והפרטיות שלנו ואנחנו שוכחים להרים רגע את העיניים ולהסתכל מסביב ולהודות על היתרונות היחסיים שלנו לעומת אחרים, לגלות שלשכן בכלל אין דשא, שאנחנו חיים בסרט רוב הזמן.. ואנחנו אלה שכותבים את התסריט. אז למה תמיד לכתוב דרמה אפלה? אפשר גם קומדיה רומנטית.. קצת אקשן גם לא יזיק.. אני בכל אופן כרגע שקועה בדוקו איכותי שכולו התבוננות עצמית מעמיקה.. גם זה צריך מדי פעם.. להתחבר לעצמנו מחדש.
5. אהבה היא לא משהו שפשוט נמצא שם באוויר ונושמים אותו, אי אפשר לקנות לה קופון, היא משהו שאנחנו צריכים לגדל ולטפח יומיום.. אהבה היא הדבר הכי משמעותי ומגדיר בחיים שלנו. ויותר מהכל וקודם כל אהבה עצמית - זו עבודה קשה לעבור שנה ועוד שנה בחיים האלה ולהמשיך ולאהוב את העצמי שנהייתי.. על הבחירות שבחרתי ואלה שלא, על הוויתורים שוויתרתי ועל ההתעקשויות שלא החלקתי, על הההשכלה שרכשתי, הלקחים שלמדתי, הריבים שרבתי, המילים שזרקתי, העקשנות, החוסר סבלנות, הטובות שחילקתי בנדיבות.. על כל הטוב והרע, על הפיזי והנפשי והרוחני.. להכיל את כולי ולאהוב אהבה אמיתית. זו עבודה קשה באמת.. אבל זו העבודה הכי חשובה שיש לי לעבוד כל יום.. והשכר שהיא משלמת אולי לא יכסה לי המשכנתא אבל הוא זה שיאפשר לי לקום למחר טוב יותר.
6. פחד הוא מנגנון הישרדותי, יש בו מן האינסטינקט.. אבל פחד הוא גם הרבה מגננות שלא בהכרח זקוקות להתגוננות. פחד הוא התירוץ שלנו לכל דבר שדורש מאיתנו עוד עבודה והשקעה, אקסטרה מאמץ, שינוי(!!!)..
צריך לפחד מהפחד.. כי הוא משתק, הוא מנטרל עשייה, מונע התקדמות והתפתחות וגם בעיקר כי החיים האלה דורשים שמדי פעם ניקח עליהם הימור, שתהיה לנו אמונה בעצמנו, ביכולת שלנו להתמודד.. ופשוט נקפוץ למים העמוקים.
אני השבוע סיימתי לפחד והתחלתי לחיות את החיים שאני רוצה.. כבר אחרי שבוע אני מרגישה שאיכות החיים שלי עלתה, שהחיוך שלי מאיר יותר, שהברק חזר לי לעיניים.. את כל אלו הפחד מכבה.. יאללה.. תדליקו!!!
פורום יקר שלי.. כרגיל תודה על המקום והפתיחות והכנות שיש לי כאן.
הכתיבה של הפוסט הזה השלימה לי משהו נחוץ בתהליך ההפנמה וההטמעה של הדברים.. תודה שהיה לדברים האלה מקום להיכתב.
שבוע נפלא לכולנו, מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|