04/06/2012 22:28
tutit
Posts: 2431
|
ווואווו איזה כשרון...........ואיזו כנות פתיחות ........ריגשת אותי עד דמעות
ככ הזדהתי עם כל מילה..........
מאחלת לך המון הצלחה בתהליך ...........וכל הכבוד על המקום בשקילה השבועית
את בדרך לרזות ולהגיע למשקל תקין אין לי ספק!!!
.gif) נשיקות ובהצלחה לכולנו♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 21:07
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל כמו תמיד כתיבתך מרגשת ונוגעת.
שיהיה לך ולגיתי הכי טוב שיש.
בהצלחההההההה לשניכם בתהליך ובהכלללל.
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 17:39
קרנושה
Posts: 3420
|
אלופה! את תצליחי בכל מה שתרצי!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 15:14
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי את יודעת איך ואת יכולה
לחזור לשליטה ולהנות מכל מה שמציק
בגד הים ,הבושה , השומן
זה הזמן לאחל לך המון הצלחה לכיוון המטרה ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 09:53
חיה'לה
Posts: 885
|
מיכל היקרה,
כל הכבוד על הפוסט הכנה והמשתף,
ומקסים לראות את הזוגיות עם גיתאי!
שיהיה לכם בהצלחה,
חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 09:26
1103
Posts: 5022
|
1103 כתב:
מיכל יקרה
בדרך כלל אנינני מתעבת על פוסטים ארוכים אולי מחוסר סבלנות,אך הפעם קראתי את הפוסט שלך במלואו.
נהנאתי לקרוא כל הערכתי נתונה לך על הכינות והפתיחות,על הכתיבה האיכותית.
אני מאחלת לך שבקיץ הבאה תגיעי לים או לברכה רזה וחטובה.
נילי
תיקון טעות-בדרך כלל אינני מתעקבת
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 08:45
1103
Posts: 5022
|
מיכל יקרה
בדרך כלל אנינני מתעבת על פוסטים ארוכים אולי מחוסר סבלנות,אך הפעם קראתי את הפוסט שלך במלואו.
נהנאתי לקרוא כל הערכתי נתונה לך על הכינות והפתיחות,על הכתיבה האיכותית.
אני מאחלת לך שבקיץ הבאה תגיעי לים או לברכה רזה וחטובה.
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 07:01
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי כרגיל פוסטים מרגשים וכמו שאקו אמרה קדימה למטרה..
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 06:51
שאפתנית
Posts: 8392
|
כרגיל כייף גדול לקרוא את הפוסט שלך מיכלי.
את מדברת מהבטן שלי בכל הקשור לבגד ים, עם כל הירידות היפות שהיו בשלוש שנים במסגרת של מירי עדיין אין לי את האומץ לשבת עם בגד ים ועל זה "משלמים מחיר" בדיוק כמו שציינת גם בחוף הים וגם בבריכה אבל כמוך אני שואפת לרדת עוד הקיץ ואז להרגיש חופשיה לשבת בכייף ולהנות מבגד הים ולא להרגיש רע כי אם כבר לובשים בגד ים אז צריך להנות.
בהצלחה גם השבוע יקירתי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 05:40
אקורדיאון
Posts: 16381
|
מכלוש כל הכבוד על הפתיחות והנה לך מטרה נעלה,בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 05:01
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה כרגיל מהממת, ונוגעת תמיד באותן נקודות............ הכי הכי לוחצות,
אז אני מאחלת לך שבאמת הקיץ וכל משמעויותיו יעשו לך זאת ובגדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המון המון הצלחה כי מגיעה לך כמיכל ומגיע לתומר שאמא שלו תהיה בשבילו בכל מקום בכל כולה.
שבוע נפלא ובשורות טובות בשבוע הבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
04/06/2012 05:01
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה כרגיל מהממת, ונוגעת תמיד באותן נקודות............ הכי הכי לוחצות,
אז אני מאחלת לך שבאמת הקיץ וכל משמעויותיו יעשו לך זאת ובגדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המון המון הצלחה כי מגיעה לך כמיכל ומגיע לתומר שאמא שלו תהיה בשבילו בכל מקום בכל כולה.
שבוע נפלא ובשורות טובות בשבוע הבא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 23:31
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מהממת....בהצלחה וברוכה הבאה שוב לפורום המדהים והמפרגן שלנו....
אוהבת וגאה בך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 23:26
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקרה,
אל לך להפסיד או שיחמץ ליבך כשאת נהנית עם תומריקו בים. זה זמן איכות והנאה ו"המצופים" יירדו אם אך תתמידי...את יודעת את כל התורה ומרגשתתתתתתתתתתתתתת, כעת נותר היישום.
בהצלחה יקירתי ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 22:38
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
שיתפת מהבפנוכו ושמחה שהחלטת ללכת לים כל שבת תהני מהבגד ים ואם יציק לך כמו שאמרת תתחילי לצמק...
גם אני שנים עם מכנס רחב וחולצה בים מהבושה...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 21:23
אייריס
Posts: 3744
|
זוג מקסים וכנות שמרגשת אותי. שיהיה הרבה בהצלחה וכבר החלטת עשית והחלטת ומשתמע שהמוטיבציה החדשה תעזור וכל שינוי יהיה לטובה ובעה' ובעזרת מירוש ובעלך התומך תצליחי. בהצלחה רבה רבה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 21:14
gity1
Posts: 28
|
מרגשת כהרגלך אשתי היקרה, מקווה שהקיץ הבא עלינו לטובה יהיה מלא בעשייה בכל התחומים ובעיקר בדיאטה. שבוע טוב ובהצלחה לכל הנשקלים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/06/2012 21:02
מיכל שרון
Posts: 1318
|
ערב טוב פורום יקר, הרגע חזרתי מההרצאה של השבוע.. טרי טרי וחם מהתנור.. בחוג הראשון שמקבל את השבוע 
לפני שאני מתחילה עם הפוסט שלי, אני כמובן מציינת כאן לפרוטוקול את המובן מאליו: כל מה שכולכן כתבתם כאן היום בתגובה לכתבה נכון, מצטרפת לכל הדברים ואוסיף ואומר שאיגוד הדיאטניות )או בשמן השני: הרזות שלא מבינות כלום מהחיים שלהן אבל הרבה בלימודי מדעי התזונה) לא שוות התייחסות נרחבת יותר מזו שקיבלו ואני מעדיפה לכתוב ולהתרכז בדברים החשובים באמת - בנו, בדיאטה שלנו, בתהליך שאנחנו עוברים ובשיתוף כל אלה אחד עם השני.
ועכשיו אני מתחילה.. מוכנים? (זה הולך להיות ארוך)
אני רוצה לספר לכם על הסופ"ש שלי.. במסגרת ההחלטות החדשות שלי על טיפול עצמי, על הכרה במגבלות של היכולות שלי, של צמצום הגבולות שאליהם אני מותחת את הסיבולת שלי החלטתי להפתיע את גיתי ולפנק את שנינו בצימר ללילה.. השארנו את תומר עם אמא שלי ויצאנו לנופש חלומי של 18 שעות.
אז אני יכולה עכשיו להשתפך כמה פסקאות על הנוף והנוחות והמנוחה והסתלבט והג'קוזי והמסעדה המעולה והארוחת טעימות וכמה השפריץ לנו מהאוזניים (מספיק בשביל לרדת קילו לפי התיאוריה של מירי) ועל השינה!!! אוהו אוהוהההוווו השינה!!!! ועל הארוחת בוקר באויר הצח של הגליל..
אבל אני רוצה להתעכב על אפיזודה אחת ויחידה: הבריכה!
במתחם היו 3 צימרים.. כולם חולקים בריכה אחת קטנה ואינטימית. איך שהגענו קלטתי זוג אחד כבר בבריכה - הוא גבוה, שזוף, עם כרס בירה קטנה שלעומתו גיתי שלי האהוב נראה כאילו הוא סוחב את כל החבית של הבירה שממנה הבחור שתה כוס (אוהבת אותך כפרה!!!) והיא - שחורדינית עם ביקיני צבעוני וטליה נהדרת ואין בטן בכלל.
תנחשו מי היתה חייבת "ללמוד" קצת לפני שהיא יכולה להצטרף לגיתי בבריכה? אחרי שעה וקצת נכנעתי ולבשתי את הבגד ים..
עכשיו כמה מילים מגיעות לבגד ים לא? בכל זאת.. עוד משהו שכל שמנמודה מנהלת איתו מערכת יחסים מורכבת.. פעם פעם לפני הידה של תומר הייתי הכי רזה שהייתי אי פעם.. בקיץ ההוא הלכתי לראשונה לים מאז ילדותי ובביקיני טורקיזי מהמם שקניתי במיטב כספי. ואז הריתי וילדתי וקיבלתי סימני מתיחה ולחוג שחיית פעוטות שלקחנו אליו את תומר כבר קניתי בגד שלם.. ככה זה כשאת אמא נושאת צלקות קרב  . מאז הקיץ ההוא של לפני שנה אני עליתי (רגע מציצה בזוועה בפנקס) 5 ק"ג.
חוזרים לצימר - לבשתי את הבגד ים והסתכלתי במראה.. לא ידעתי איזה שומן לתקוף קודם.. מכל עבר הוא נזל ודלף מחוץ לבד שנמתח בכל כוחו..
מהר מהר לפני שהמצב רוח התעכר לבשתי מכנס דייגים (גדול ומתנפנף מספיק שמשכיח את לחצי הטייר הקדמי) וגופייה וירדתי לבריכה. הזוג השני עוד היה שם.. אז בנונשלנטיות התיישבתי לקרוא בשמש את העיתון.. סבתלולה שאין דברים כאלה..
לשמחתי תוך 5 דקות מהרגע שהגעתי הזוג המלכותי פרש (בכל זאת כבר כמעט 3 שעות שהם מדגמנים בבריכה) ואז כמו ילדה קטנה שפתחה פארטייה ברגע שההורים יצאו מהבית התפשטתי וקפצתי לבריכה.. בשנייה הייתי ילדה קטנה, משוחררת מעכבות, עושה בריכות, עמידות ידיים, השפרצות ומה לא? מרגישה את הגוף שלי במלוא חיותו ומדחיקה ככל יכולתי את מלוא שומניותו של אותו הגוף בדיוק.
אז מה זה בא ללמד אותי? כמה שאני עדיין מתביישת בגוף שלי, כמה עליי עוד לתרגל וללמוד אהבה עצמית ויותר חשוב - קבלת עצמי בתהליך הזה.
והנה הגיע יום שבת..
חזרנו מהצימר, אספנו את הפיץ, חזרנו הביתה, גיתי הלך ללמוד אצל חברים עד הערב ופתאום חברים מתקשרים - בואו לים!
האמת? שבת לבד בבית עם תומר סגורה מפאת החום לא נשמעת לי מפתה במיוחד ועל כן על אף אפיזודת הבריכה מיום קודם החלטתי להיות ספונטנית ולהצטרף.
אני בבית עומדת ומארגנת תיק לי ולתומר - מגבות, אולטראסול, תפוחים, אגסים (אין לי פירות אחרים ממילא), הרבה מים קרים, חיתול בגד ים לתומר ו... אמא נשארה רק עם אותו מכנס דייגים שמטשטש מציאות וגופייה.. את הבגד ים השארתי בבית.. הבושה היתה יותר גדולה והיא ניצחה אותי.
הגענו לים ותומר שלי המתוק שאוהב מים יותר משהוא אוהב את הבקבוק של הלילה רץ לים, השתולל וקפץ ורץ והשפריץ ומה לא?
ואני לבד.. אחריו... רצה ונרטבת ומקללת כל דקה שאני לא חופשייה מכובד הבגדים הרטובים ואין לי את הכיף הזה של לשבת איתו במים הרדודים ולשחק בכיף.. כי אני צריכה לעמוד עד איפה שהמכנסיים מתקפלים ולהתכופף כל הזמן..
זאת היתה הפעם הראשונה של תומר בים והיא היתה נהדרת... אבל החווייה הזו בשבילי היתה חמוצה עד מאוד..
פתאום הרגשתי עמוק בלב שלי את הכאב הזה שהשומן עושה... צרב לי כל כך שלקחתי משהו מהילד שלי ומעצמי - את החווייה המלאה והשלמה בגלל הבושה שלי, בגלל השומן שלי, בגלל שביומיום שלי אני מעדיפה עוד פחמימות, לא מגבילה כמויות, לא מציבה גבולות, לא דוחה סיפוקים..
אני לא יכולה אפילו לתאר במילים כמה עוצמתית היתה ההרגשה.. כמה היא הולכת איתי כל דקה מאתמול.. איך לעומתה כל חשק שלי מתגמד..
כי זה לא ה-5 ק"ג יותר מהקיץ שעבר, או ה-10 ק"ג מלפני ההריון.. זו הבושה והשנאה העצמית שחילחלו ולקחו לי את היכולת לאהוב את עצמי בדרך למטה במשקל שהיא הדרך למעלה בכל מישור אחר.
וזה מה ששבר אותי, שהבנתי שעמוק בפנים אני שבורה מהמצב שהגעתי אליו.. שבבת אחת נהייתי מהאימהות האלה.. שהשומן מונע מהם להיות הכי הכי בשביל הילדים שלהן.. והכי הכי מבחינתי זה לרוץ בקצב שלו, להשתולל איתו, להשתטח בכל מקום, לרבוץ בדשא, להתפלש בחול, לקחת אותו לקצת יותר עמוקים בים או בבריכה, זה להרים אותו בלי בעיה (כי את מסוגלת להרים את עצמך).
אז מאתמול יש לי מוטיבציה חדשה.. ומאתמול קיבלתי החלטה להיות כל שבת בים עם תומריקו ועם הבגד ים!
מקסימום יכאב לי כל שבת השומן המשתפך שלי.. אולי הוא יכאב לי מספיק כדי שאני אתחיל למצק אותו.
החדשות הטובות הן שהשבוע עמדתי על המקום.. כבר נכנסתי לשבוע הזה ברגל ימין.
שיהיה לכולנו שבוע נפלא וקיץ חטוב ושזוף ומיימי (:
edited by מיכל שרון on 6/3/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|