22/05/2012 20:53
tutit
Posts: 2431
|
מיכל שרון כתב:
לכל היקרות והמקסימות והמרגשות.. חזרתי לעשייה ותוך דקה שוב הימים מתמלאים ואני בקושי קולטת איך עפות השעות.
כל מה שחשוב ודחוף ונדחה מפאת המצב דוחק בי כעת אז אני במירוץ חדש (לזמן מוגבל בלבד) לסיים ולהספיק אז לא נשאר לי מספיק זמן כמו שהייתי רוצה גם להיות יותר בפורום, אבל אני מצליחה פה ושם להיכנס ולקרוא את התגובות שלכן כמובן וגם פוסטים אחרים מדהימים ויפים לא פחות.
ורק לסיגל היקרה - שתדעי שכל המשפחה שלי חושבת כמוך, אף אחד לא מבין איך הגיתי לראיית חשבון ותאמיני לי שאם הייתי מאמינה שיש בכתיבה פרנסה הייתי הראשונה בתור.
מקווה להספיק היום ללוינסקי לחוג השני.
בהצלחה לכולם בשקילות והמשך שבוע מוצלח (:
מיכלי יקרה!
לא פספסתי אף מילה ממה שכתבת..............שוב חייבת להסכים עם סיגל את חייבת לעשות משהו עם הכשרון כתיבה
יש בזה כסף............קרובת משפחה שלי התחילה בלכתוב למגירה והיום היא עורכת באחד מהאתרים הגדולים ביותר בארץ....
אז לנסות תמיד אפשר...וכמו שאלון גל אומר תנסי מקסימום זה יצליח.....................
נשיקות וכל הכבוד שחזרת לעצמך
בהצלחה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 18:51
נחושה
Posts: 6982
|
מיכל שרון כתב:
לכל היקרות והמקסימות והמרגשות.. חזרתי לעשייה ותוך דקה שוב הימים מתמלאים ואני בקושי קולטת איך עפות השעות.
כל מה שחשוב ודחוף ונדחה מפאת המצב דוחק בי כעת אז אני במירוץ חדש (לזמן מוגבל בלבד) לסיים ולהספיק אז לא נשאר לי מספיק זמן כמו שהייתי רוצה גם להיות יותר בפורום, אבל אני מצליחה פה ושם להיכנס ולקרוא את התגובות שלכן כמובן וגם פוסטים אחרים מדהימים ויפים לא פחות.
ורק לסיגל היקרה - שתדעי שכל המשפחה שלי חושבת כמוך, אף אחד לא מבין איך הגיתי לראיית חשבון ותאמיני לי שאם הייתי מאמינה שיש בכתיבה פרנסה הייתי הראשונה בתור.
מקווה להספיק היום ללוינסקי לחוג השני.
בהצלחה לכולם בשקילות והמשך שבוע מוצלח (:
בהצלחה יקירה, נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 17:31
מיכל שרון
Posts: 1318
|
לכל היקרות והמקסימות והמרגשות.. חזרתי לעשייה ותוך דקה שוב הימים מתמלאים ואני בקושי קולטת איך עפות השעות.
כל מה שחשוב ודחוף ונדחה מפאת המצב דוחק בי כעת אז אני במירוץ חדש (לזמן מוגבל בלבד) לסיים ולהספיק אז לא נשאר לי מספיק זמן כמו שהייתי רוצה גם להיות יותר בפורום, אבל אני מצליחה פה ושם להיכנס ולקרוא את התגובות שלכן כמובן וגם פוסטים אחרים מדהימים ויפים לא פחות.
ורק לסיגל היקרה - שתדעי שכל המשפחה שלי חושבת כמוך, אף אחד לא מבין איך הגיתי לראיית חשבון ותאמיני לי שאם הייתי מאמינה שיש בכתיבה פרנסה הייתי הראשונה בתור.
מקווה להספיק היום ללוינסקי לחוג השני.
בהצלחה לכולם בשקילות והמשך שבוע מוצלח (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 16:15
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקרה אייך???
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 06:10
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
אכן הפוסט שלך מרגש מאד...
אנו חווים בחיינו תהפוכות יש ימים קלים יותר ויש קשים יותר....
בהמלצת קרולין היקרה ממליצה לך לקרוא את הספר ארבע ההסכמות.. שקשה לי אני פותחת וקוראת מאד עוזר לי ואני משתדלת ליישם את הרוב...
בקשר לעבודה שנמאס לך אני חושבת שמאד יתאים לך משהו בכתיבה.. את כותבת מקסים. .. משהו בעיתון... לא יודעת... כתיבתך יפה מאד..
בהצלחה מותק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 05:44
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקרה
הפוסט שלך ממש חדר אל ליבי , כן לעיתים נסיבות החיים מאד מקשות עלינו להיות חזקים ואמיצים בכל המישורים, ויש לנו בפרט לנשים כל כך הרבה התחייבויות............
מקווה יקירתי שאת חשה טוב יותר, שהתאוששת בריאותית ונפשית, שכוחותיך חוזרים אליך. ואת מוכנה שוב לקחת את המושכות.
מאחלת לך יקירה בריאות, אושר ושמחה. ובדרך גם שליטה והצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/05/2012 05:22
אקורדיאון
Posts: 16381
|
אוהו יקירתי כמה הכל קשור לדיאטה,הכל מעגל סגור ואכן יש גם תקופות כאלה והגדולה לצאת מהן מחוזק ועם תובנות כפי ששיתפת אותנו
בכתיבתך בפתיחות רבה.
מיכלי מאחלת לך בריאות ואין לי ספק שתקופה אחרת כבר בפתח.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 22:30
EFF
Posts: 6412
|
מיכל יקרה..דברייך היו כל כך מרגשים...
את ביטאת את מה שרבות מאיתנו מרגישות אך לפעמים מתעלמות ונותנות לעצמן לשקוע עוד ועוד..
טוב שאחרי השקיעה באה התרוממות ותובנה - כולנו בני אדם שחווים כל מיני דברים במהלך החיים, לפעמים מתמודדים קשה ולפעמים נכנעים ...
מעתה והלאה - צעד אחר צעד - חזרי לעצמך - אפילו במנות קטנות - את תשובי להיות "את"...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 21:51
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי מרגשת שכמותך.
אני מקווה שתרגישי הרבה יותר טוב מעכשיו, שתתחזקי ותוכלי לעמוד על הרגליים כמו שצריך.
את צודקת לגביי הכפפות ...רק במשי..
את מדהימה וזו תקופה לא קלה והיא תעבור...
אולי.תבואי קצת.אלינו לקבל אנרגיות חום ואהבה???
נשיקות והמשך שבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 16:20
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
טוב שאת מרגישה טוב יותר זה נפלא
לכולנו ימים כאלה, ימים של חולי, חולשה וחשבון נפש.
שמחה שאת חוזרת לעצמך, עם כוחות מחודשים ותובנות להמשך הדרך בכל התחומים.
מאחלת לך להיות מאושרת, בריאה ושלמה עם הבחירות שלך
בהצלחה רבה בהכללללל
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 15:38
לייסי
Posts: 623
|
מיכל היקרה,
תודה ששיתפת אותנו בפוסט המדהים. אפשא ללמוד ממך הרבה.
אני מאחלת לך הצלחה והרבה בריאות בהמשך! 
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 14:35
הסמויה
Posts: 2467
|
מיכל יקרה
כמה טוב שחזרת לכתוב כאן היית חסרה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 14:34
אייריס
Posts: 3744
|
מיכלי צימררת וריגשת אותי ביותר. וכל מה שעברת ועוברת לגמרי קשור גם לתהליך הדיאטה ולעשות שינויים מינוריים כדי לא לטלטל את הגוף וליסוג אחורה. אני מצדיעה לך ואולי זה שיעור לחיים של כולנו ומפה רק לצמוח ולעלות כיתה. המשך יום טוב ומאחלת לך בריאות והצלחות בכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 13:31
מפתח סול
Posts: 250
|
מיכל,
SPEACHLESS - זו המילה שמתארת את הרגשתי.
אני נפעמת וחסרת מילים! ואו!!!!!
מבינה אותך! ואיך אומרים.... כל ירידה למטרת עלייה!!!!
מכאן רק לעלות ויהיה בסדר! איך מישהו אמר לי פעם:
"במקרה הכי גרוע יהיה טוב"
במקרה הכי טוב יהיה מעולה!!!!
בהצלחה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 11:55
רייצ'ל
Posts: 1323
|
מיכל יקרה,
ריגשת אותי מאד מאד בפוסט שכתבת ושיתפת את כולנו בכל מה שעובר עליך.
החיים הם גלגל פעם למעלה ופעם למטה.
כשאנו נמצאים למעלה הכל כיף וסבבה ואנו מרגישים בהיי.
אך יש תקופות בחיים שחייבים להישמע לגוף כי הוא מאותת לנו כי הרי גוף ונפש אחד הם.
אני בטוחה שתמצאי את הכוחות לאסוף את עצמך ולהתמודד עם מצבים כאלו ואחרים.
אחד הדברים החשובים זה לחזור לשיגרה או לחלק ממנה ללא לחצים ולעשות את הדברים שאת
הכי הכי אוהבת לעשות כי אחרי הכל כל בני המשפחה יהנו מזה.
שיהיה בהצלחה והעיקר לא לעשות דברים בלחץ של זמן
שנשמע בשורות טובות
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 11:21
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקירה,
קודם כל תודה לאל כולם בריאים, כבר קולולו וריקודים איניאניים...
כעת לגבי הפוסט הרגיש והנוגע....אם קראת אותי לפני תקופה מסויימת נדבק לי וירוס דרכי הנשימה שהשבית אותי לשבוע...לא סתם בחר בי, זה כנראה היה מגבוה....
ישנם מצבים שאנו מתחפרים ומאבדים אותנו ואת שמחת חיינו בתוכם ומפסיקים לנשום תרתי משמע...הכול לחוץ/סוגר/בלתי אפשרי וכד'...
כעת חזרה אלייך יקירה - קודם כל תובנות והכלה עצמית עוד לא הרגו אף אחד וטוב שהקשבת לגופך....שנית, לגבי כל השאר תפרקי נושא נושא ותעשי בעד ונגד לעשות או לחדול:
העבודה, הלימודים/ הכביסה.....פשוט לפרק למשימות קטנות ולהפריד בין דחוף לחשוב, בין חיוני לשולי....ולאט לאט להחזיר את המושכות לידייך....
לגבי האכילה יקירה, מירי לא מרביצה לאף אחד, מסקנתי מהתקופה האחרונה שאנו פשוט מתעללים בגופינו ובאים לבכות אצל מירי....ככה לא תצליחי... את צריכה לבוא /לאכול/להתמיד ממקום שאת עושה את זה בשבילך, כי לך נמאס להיות שמנמודה, כי לך נמאס לא להיכנס לבגדים או כי לך נמאס שהבדיקות / הגוף לא משהו....
ההבנה שאנחנו אחראים לגופינו, בדיוק כמו שאחראים על ילדינו או אחראיים לזוגיות או לפרנסה....זה לא אחרון בתור, זה תלוי רק בעשיה מתמדת ורצינית שלנו בלבד!!!
אני שמחה ששיתפת אותנו, והשיתוף נותן לך כוח לקום ולהמשיך....ועד שניפגש , ים אהבה ונשיבוקים יקירה
edited by נחושה on 5/21/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 09:23
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכל יקרה מאד תודה רבה על השיתוף המדהים אין כמוך, את מצליחה לבטא רגשות של המון אנשים....אני בטוחה שעכשיו יהיה בסדר. מה שנקרא השתלשל האסימון.....אני איתך באהבה לאורך כל הדרך אוהבת אותך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 08:55
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי כמה חוכמת חיים יש בפוסט שלך.
הגישה הבריאה והנכונה שלך לחיים, התקופה שעברת לא קלה בכלל ואכן אין מקום להוסיף עליה לחץ של עשיה ועמידה במחויבויות שכרגע נראות קשות להשגה.
את אישה חכמה שיודעת להקשיב לגופה ולמוחה ובהתאם לזה לפעול.
אין לי מה להוסיף לדבריך חוץ מעידוד שתמשיכי כך, חזרת לשגרה וזה דבר מבורך אבל גם החזרה היא חלקית ולאט לאט תהיה מלאה, אל תלחיצי את עצמך תמשיכי להקשיב לגוף ולנפש ותראי שהכל יסתדר מבחינת לימודים, עבודה וכמובן המחויבות שלנו לאכול בריא ונכון.
שיהיה לך יום מקסים וכייף לשמוע שאת בריאה!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/05/2012 07:59
מיכל שרון
Posts: 1318
|
בוקר טוב פורום יקר..
היום קמתי מוקדם וכבר התחלתי להרגיש לו פוסט מתרקם.. ובעודי מתמתחת נשמעו פיצפוצים מהחדר הסמוך.. פיץ התעורר והלך לו הפוסט והרגע..
עכשיו תומר כבר יצא לגן עם גיתי והחלטתי ששווה לי להתעקש על הפוסט הזה (ולו רק בשביל מירי שתשפד אותי אם עוד שבוע יעבור בלי אות חיים ממני) ולאחר ברבע שעה לעבודה.. בכל זאת, יש דברים ששווים לי יותר 
אז בקצרה אסכם את החודשיים האחרונים - הייתי חולה, מאוד חולה, הדבקתי את תומר וגיתי וחוזר חלילה.. הגוף שלי נחלש מאוד, הגעתי למצב מאוד קשה מבחינה פיזית ונפשית עקב כך..
לבחורה פעילה כמוני להיות כל כך הרבה זמן מנוטרלת זה קטע קשה.. להזדקק לעזרה על בסיס קבוע ולא להיות מסוגלת לבד זה כמעט בלתי נתפס עבורי, לא להיות מסוגלת לתת לתומר את הטיפול הכי טוב שמגיע לו כי אני בקושי מצליחה להרגיש טיפה טוב היה מאוד מייאש לפעמים.. בכל מקרה.. עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב.
פיזית הגוף שלי עוד רחוק מלהיות איפה שהייתי - הכושר הלך, השרירים נחלשו, אחרי חודש ויותר שלא עבדתי כפות הרגליים שכחו מה זה עקבים
נפשית הזמן הממושך הזה בבית עשה לי גם הרבה - כשאת שוכבת הרבה במיטה/בספה והדבר היחיד שעוד עובד ב - full power זה הראש את מגלה הרבה דברים על עצמך.. דברים שביום יום השגרה מטאטאת מתחת לפני ההכרה.
פתאום הגעתי לתובנות חדשות ומפתיעות על הכוחות המניעים אותי, הסתכלתי בראייה חדשה ולעיתים מפוכחת על בחירות שעשיתי בשנה האחרונה, הצלחתי לנפות מה בחיים שלי כרגע עושה לי אושר ושמחה בלב ומה מוריד אותי למטה ומושך אותי למצולות של מסכנות ואשמה.
זה היה בהחלט מעורר.. סוג של סטירה שהבאתי לעצמי וכנראה שזה היה הזמן והמקום שלי לקבל אותה..
כבר שבועיים שאני מתפקדת כל יום יותר ויותר.. חוזרת לעשייה.. קודם בבית בגזרת הבישולים/כביסות/נקיונות/תומר ואח"כ בגזרת הלימודים ואתמול סוף סוף חזרתי גם לעבודה.
והעשייה הזאת שלי.. גם אם היא לא דרמטית היא בהחלט מעודדת אותי, אני מרגישה איך היא מטעינה אותי באנרגיות חיוביות.. משימות קטנות שמתקיימות מעוררות בי השראה פתאום לעוד ועוד.
לאור העובדה שבחודשיים האחרונים רוב הזמן הרגשתי שמשהו בי כבה ומירב העשייה שלי התמקדה באכילה רגשית השבועיים האחרונים הם ברכה..
אני עדיין לא במקום שאני רוצה להיות - לא בעבודה (שהבנתי שאני צריכה להחליף), לא בלימודים (שאני מתה כבר לגמור איתם) ובטח שלא בדיאטה (מי אמר בלי פחמימות מחמש?!).
כרגע תובנה עיקרית שלי מהחודשיים האחרונים שאותה אני מנסה להחזיק לנגד עיניי כל הזמן היא שמרוב ביקורת עצמית הייתי שקועה כל הזמן במעגלים של כעס ואשמה כלפי עצמי וככה באופן תמידי הורדתי את עצמי למטה.. לא באמת הפנמתי שגם לנפילות יש מקום בתהליך הזה שנקרא החיים שלנו, לא באמת הבנתי שהחשיבה השלילית שלי כלפי עצמי היא המקור הראשוני לכל המתח והלחץ שנבנה סביבי, לא באמת נתתי לעצמי להיות אנושית - לחפף בעבודה לפעמים, להעתיק תרגיל או שניים בלימודים כשקשה ואין זמן, להתפנק על הגלידה גם אם זה ב - 11 בלילה..
היום אני מבינה שככל שאני כועסת על עצמי יותר וכתוצאה מכך מרגישה אשמה גדולה מאוד ונכנסת לסחרחרת מייאשת ומתסכלת אני יותר ויותר נופלת לאכילה רגשית.. היא מזינה את עצמה כבר ולי אין שום שליטה על הקרוסלה הזאת יותר.
אז כרגע אני לוקחת כל יום ביומו.. יש גם תקופות כאלה.. לא מנסה לכבוש את העולם.. רק לעבור את השעות הקרובות שלפניי..
אז כבר כמעט שבוע שהצלחתי לא ליפול למתוקים בערב/לילה שהן השעות הקשות שלי... אז במקום לכעוס שבשישי לא עמדתי בכך.. אני מוחאת לעצמי כפיים על 5 ימים שבהם כן הצלחתי!
וככה כמו ילדה קטנה שמקבלת מדבקה "התנהגתי יפה".. ככה אני מתייחסת לעצמי עכשיו.. בכפפות של משי.. כי יש תקופות שאין מקום ללחץ, אין מקום ליצירת ציפיות (גם אם הן הכי ריאליות).. כי אני עכשיו בתקופה של קבלת עצמי מחדש, קבלת השינויים שאני צריכה לעבור ועוברת, תקופה של גילוי.
לא יודעת כמה כל זה קשור לדיאטה.. אבל זה בטח קשור לחיים.. וזה בטח הרגיש לי הרבה יותר טוב לכתוב לכם הכל ולשחרר קצת החוצה בעוד אפיק..
שיהיה לכולנו שבוע נפלא, מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|