|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
02/04/2012 09:52
שאפתנית
Posts: 8392
|
שאפו ענקי נחושה!!!!
איזו ירידה מדהימה אחרי שתי קילו שבוע שעברלהוריד עוד קילו השבוע זה הישג אדיר!!!
מסכימה עם התובנות שרשמת. אין ספק שעלית כיתה ואני בטוחה שגם את חג הפסח תעברי בקלות. ארבע שנים שאת תלמידה באוניברסיטה הכי טובה לחיים וכמו שכתבת גם מים באבן עושים חור וזה המזל שלנו, אחנו מפינימות ומשתנות לטובתנו, לאיכות חיינו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/04/2012 09:21
נחושה
Posts: 6982
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/04/2012 08:50
דרך המלך
Posts: 5707
|
ניושה המהממת
קודם כל כל הכבוד על ירידה נוספת של קילו נוסף במירוץ שאת נמצאת בו את אלופה!!!
לגבי המוס אכלת ניסית טעמת את הטעם המתוק והסקת מסקנות בעצמך...
שימרי על עצמך בתוך כל האקשן שמסביבך ומאחלת לך בריאות טובה לאמך ושיהיב חג שמח
נשיקות אהובה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/04/2012 08:48
יולי
Posts: 754
|
היי,
קודם כל ברכות על הירידה במשקל, ובנוסף- אכן עלית כיתה ונראה לי שאת מפנימה את השיטה ואת החומר ושאת לומדת גם לדאוג לעצמך בכל הכאוס שמסביבך, אז היה מוס....אוקיי, יחיד בודד ומתוק, אבל אל תקני כאלו הבייתה ואם זה פעם ב... בחוץ זה לא נורא כי זה בשליטה ומותר גם להנות לפעמים ממשהו טעים.  רק בגבולות ובשליטה ונשמע לי שאת מאוד במודעות ושליטה.
בריאות לאימך ולכל מי שמסביב ותזכרי שתמיד גם לטפל בעצמך ובכלל, את בנתינה כל הזמן ואת פשוט מקסימה וזה נהדר בעיניי.
יום מקסים,
יולי
edited by יולי on 4/2/2012
edited by יולי on 4/2/2012
edited by יולי on 4/2/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
02/04/2012 08:35
נחושה
Posts: 6982
|
בוקר טוב לכולםםםםםםםםם,
יש לי המון מה לעדכן וגם מבקשת שתקראו את הפוסט עם הפרחים הלבנים (הקודם)...
הגעתי אתמול לשקילה ולהרצאה בכוחות אחרונים (כבר הודעתי שלא אגיע בשבוע שעבר בגלל אמא) כמו לולב מתנדנד, אחרי חוסר שעות שינה ואחרי שהחזרתי את אמא לביתה, החזרה שנראתה כמו יציאת מצריים, אוטו מלא חבילות, קניות, תיקי בגדים, צידנית עם אוכל,מעילים ושמיכות.מכיוון שלא ידענו מה יהיה ואיך תגיב כיסינו המון אפשרויות...
בקיצור, הגעתי למירי עם גינס וחגורה שעומדים באותו המקום רק שהפופיק התרחק מהם קצת...נסיגה ברוכה...
עליתי למשקל ומירי אומרת לי....רשמתי קילו פחות אבל זה יותר עם כל הגינס הזה.... וזה אחרי מינוס שתיים של שבוע שעבר....
איך זה קרה?
שלוש ארוחות מסודרות ביום, המון מים, התרוצצויות, בקושי קפה ביום, בלי מתוקים, פירות (אחד ביום), בלי נשנושי שיש, חבלים, נשנושי שולחן, לחמים או עוגיות, כן כולל פרוסת עוגה בשבת בצהריים.
והעיקר, אחרישיורדים שתיים פחות ומזיזים את המחוג למטה מהקו האדום, מבקשים בלב חזק חזק להצליח ולכופף אותו אל מתחת לשינוי קידומת, ואני בדרך לשם!!!
הרגשתי הרוגה מעייפות אבל קלילה בגוף כאילו אני מידה 38 או משהו.... ושמעתי את ההרצאה של מירי אחרת לגמרי....לא להאמין שותה הרצאה נשמעת אחרת בעיני שמנמוד בהכחשה לבין שמנמוד במודעות, בהתאפקות ועשייה.
מכיוון שהיתה לי תקופה ארוכה וקשה, הניתוח של אמא, הסבב הראשון של הטיפולים....והילדים שלא חוו ממני הרבה בתקופה האחרונה, הודעתי לבעלי שאני לא חוזרת הביתה ויוצאים לאכול בחוץ....(מתרגלת אסרטיביות בהצלחה)
אני הגעתי ישירות ממירי והוא נסע לאסוף את הילדים...
אכלתי סטייק פרגית, חצי חומוס פטריות עם מזלג, ושעועית ירוקה, התוספת השניה שביקשתי היתה סלט ולא יכולתי להסתכל עליו מרוב שהייתי מפוצצת...
ואז הילדים ביקשו קינוחים והסכמתי...
מגיע לך להתפנק בעלי אמר לי ולאור התשישות ותחושת השמנמודים של מגיע לי פרס הזמנתילעצמי מוס שוקולד....
רגע...לפני שכולם קופצים עלי....זה היה בגדר ניסוי....אחרי שלא אכלתי מתוקים , בצקים ופחממות (לא מדברת על לחם חי או קוואקר או פרי או אורז או תפ"א) רציתי לבדוק האם למוס, האם למתוק הזה שהטריף אותי יש אותו הטעם, האם זה שוב מפעיל את בלוטות הרוק בפה ואח"כ את בלוטות תחו7שת התיסכול האכזבה והגועל התמידיים עוד לפני שזה מגיע לקיבה?!
אכלתי את המוס, לאט לאט, נהניתי בכפית שתיים הראשונות והשאר סתם היה לי חבל להשאיר....
א. הבנתי שאני לגמרי יכולה ומסוגלת להוציא את זה מחיי, זה לא עושה לי את זה יותר, אני חזקה מזה ונחושה מזה וזאת הפכה להיות פתאום מסיבת פרידה מהלא בריא/מיותר הזה....
ב קמתי בבוקר כל כך מגעיל, מסוממת יש לומר ולא רעננה, גמישה ופנתרה כמו שהייתי בתקופה האחרונה שממש אבל ממשששששששששששששש, לא שווה.
מסקנות:
זה טוב לשתף...להוציא.....ולא לקבור את התחושות האלו בפנים. זה נהדר להרגיש שאת עלית כתה, שאת מתחילה להבין שזה למענך בלבד, לבריאותך בלבד, מאפשר לך לחיות בשליטה ובהנאה ללא תחושת מסכנות או חסך, זאת תחילתה של דרך ארוכה של 30 קילו פלוס מינוס, אבל אני יותר מבטוחה שעליתי על השביל הנכון שכל כך גיששתי אחריו קודם לכן...שביל של....
נעשה ונצליח!!!
וכאן התודה למירוש היקרה שכל כך האמינה ותמכה חרף ולמרות הכול, בעליות ובמורדות ...
שנרשמתי אליה ערב פסח (השקילה שלכם השבוע) לפני ארבע שנים כמתנת יומולדת 40 שלי (חוגגת ביולי) וכמה עברתי בארבע שנים הללו...והנה המים עשו חור גדול והכול מתחיל לזרום בקלילות.
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|