20/03/2012 12:27
dany
Posts: 19819
|
מחמם את הלב, ולעיתים צריך לעבור איזה שיעור בחיים על מנת להתבגר ולהחכים ממנו [
:uote=יולי]היי,
דני- אכן, לפעמים יש דברים שמעיקים עלינו מהבחינה הרגשית וכן מפריעים בתהליך של ירידה במשקל, כי מה שיושב על הלב הרבה פעמים מוצא את דרכו לעבר הצלחת...ומשם ישירות לפה שלנו.
מה שנקרא אכילה רגשית. הבנתי פשוט ברגע של הארה כזה, שמשפחה זה אחד היסודות הכי חזקים שיש לנו על מה להישען, וכעיקרון, חלק גדול מהאשמה על ניתוק היחסים היה אצלי, לא כל כך הייתי שם בשביל אחי ובשביל הוריי בתקופות קשות (לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת) וזה היה בגלל שהיו לי המון כעסים אחרים עליהם,אבל היום אני מבינה שזה תירוץ אווילי ופשוט לא הייתי מספיק בוגרת ואמיצה כדי לדבר על הנושא...ופשוט ברחתי לתוך עצמי...ולאוכל.. ובמקום לדבר על הדברים כמו אנשים בוגרים פשוט התרחקנו, ולי זה עשה מאוד רע, כמובן, זה שלא הייתי שם, כי זו התנהגות שלא מתאימה לי ולא מתאימה לאופי שלי, ובכל זאת, זה קרה, פשוט אכלתי את עצמי גם על ההתנהגות שלי וגם על הנתק אפשר לומר כמעט יום יום...פתאום הבנתי שנמאס לי להמשיך בדרך הזו, והאמת היא שגם בעלי וסבתא שלי שהיא אישה יקרה מאוד והשנה היא תהיה בת 90 (עד 120), היא האמא של אימי . עשו איתי המון שיחות נפש בנושא הזה וכל הזמן הסבירו לי שמשפחה לא בוחרים, ויש כעסים, אבל צריך לדבר, לתקשר, לעזור, להיות שם, לסלוח גם כי אי אפשר כל הזמן להישאר בכעסים ושבסופו של דבר אני רק מענישה את עצמי, כמובן, גם הקשר היה מאוד חסר לי, ומסתבר שגם לאחי....אז פשוט דיברנו, ליבנו אל הדברים ומעכשיו והלאה אני למדתי לקח ששום דבר לא מובן מאליו, שמשפחה יש רק אחת ואחד הקשרים הכי חשובים מעבר לקשר שיש לנו עם עצמנו הוא הקשר הטוב במשפחה, בין הורים לילדים, בין אחים, וכמובן בזוגיות, אבל את זה אני יודעת..אחי הגדול (והיחיד) ניתק איתי את הקשר בגלל שלא הייתי שם, ואני חושבת שהוא לימד אותי את הלקח הכי חשוב שלמדתי בחיים שלי, רק חבל שהייתי כל כך עקשנית ובמשך שנתיים המשכתי להיות עקשנית וכמובן חבל שזה כך קרה, אבל אני ממש מודה לאלוהים שכל הקטע של הנתק נגמר ועוד יותר על זה שלמדתי את מה שהייתי צריכה ללמוד ובעיקר הפנמתי התנהגות אחרת של נתינה כי ככה זה צריך להיות במשפחה.....בימים אלו ממש אני ואחי עוזרים להורים שלי לסדר ולנקות את הביית שלהם לכבוד פסח ואנחנו ממש משתפים פעולה ביחד בנושא הזה ואני ממש מרגישה נהדר עם זה ושככה צריך להיות..
יום מקסים,
ותודה לכל מי שהגיבה לי,
יולי
edited by dany on 3/20/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/03/2012 09:06
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יולי ממש שמחה לקרו את הפוסט המלא תובנות שרק ישפרו את איכות חייך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/03/2012 09:03
יולי
Posts: 754
|
היי,
דני- אכן, לפעמים יש דברים שמעיקים עלינו מהבחינה הרגשית וכן מפריעים בתהליך של ירידה במשקל, כי מה שיושב על הלב הרבה פעמים מוצא את דרכו לעבר הצלחת...ומשם ישירות לפה שלנו.
מה שנקרא אכילה רגשית. הבנתי פשוט ברגע של הארה כזה, שמשפחה זה אחד היסודות הכי חזקים שיש לנו על מה להישען, וכעיקרון, חלק גדול מהאשמה על ניתוק היחסים היה אצלי, לא כל כך הייתי שם בשביל אחי ובשביל הוריי בתקופות קשות (לא נעים להודות בזה, אבל זו האמת) וזה היה בגלל שהיו לי המון כעסים אחרים עליהם,אבל היום אני מבינה שזה תירוץ אווילי ופשוט לא הייתי מספיק בוגרת ואמיצה כדי לדבר על הנושא...ופשוט ברחתי לתוך עצמי...ולאוכל.. ובמקום לדבר על הדברים כמו אנשים בוגרים פשוט התרחקנו, ולי זה עשה מאוד רע, כמובן, זה שלא הייתי שם, כי זו התנהגות שלא מתאימה לי ולא מתאימה לאופי שלי, ובכל זאת, זה קרה, פשוט אכלתי את עצמי גם על ההתנהגות שלי וגם על הנתק אפשר לומר כמעט יום יום...פתאום הבנתי שנמאס לי להמשיך בדרך הזו, והאמת היא שגם בעלי וסבתא שלי שהיא אישה יקרה מאוד והשנה היא תהיה בת 90 (עד 120), היא האמא של אימי . עשו איתי המון שיחות נפש בנושא הזה וכל הזמן הסבירו לי שמשפחה לא בוחרים, ויש כעסים, אבל צריך לדבר, לתקשר, לעזור, להיות שם, לסלוח גם כי אי אפשר כל הזמן להישאר בכעסים ושבסופו של דבר אני רק מענישה את עצמי, כמובן, גם הקשר היה מאוד חסר לי, ומסתבר שגם לאחי....אז פשוט דיברנו, ליבנו אל הדברים ומעכשיו והלאה אני למדתי לקח ששום דבר לא מובן מאליו, שמשפחה יש רק אחת ואחד הקשרים הכי חשובים מעבר לקשר שיש לנו עם עצמנו הוא הקשר הטוב במשפחה, בין הורים לילדים, בין אחים, וכמובן בזוגיות, אבל את זה אני יודעת..אחי הגדול (והיחיד) ניתק איתי את הקשר בגלל שלא הייתי שם, ואני חושבת שהוא לימד אותי את הלקח הכי חשוב שלמדתי בחיים שלי, רק חבל שהייתי כל כך עקשנית ובמשך שנתיים המשכתי להיות עקשנית וכמובן חבל שזה כך קרה, אבל אני ממש מודה לאלוהים שכל הקטע של הנתק נגמר ועוד יותר על זה שלמדתי את מה שהייתי צריכה ללמוד ובעיקר הפנמתי התנהגות אחרת של נתינה כי ככה זה צריך להיות במשפחה.....בימים אלו ממש אני ואחי עוזרים להורים שלי לסדר ולנקות את הביית שלהם לכבוד פסח ואנחנו ממש משתפים פעולה ביחד בנושא הזה ואני ממש מרגישה נהדר עם זה ושככה צריך להיות..
יום מקסים,
ותודה לכל מי שהגיבה לי,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/03/2012 05:56
dany
Posts: 19819
|
ברכות לקשר החדש, ,
ומשפחות לעיתים זה לא דבר קל................. כלל וכלל.
מקווה שזה היה מה שהעיק עליך ואכן עכשיו תוכלי להוריד את כל העול ולרדת במשקל כפי שאת כל כך משתוקקת.
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/03/2012 05:06
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יולי יקרה,כמה משמח אותי לקרוא שחזרת לדבר עם אחיך.
אי הבנות יכולות לצוץ וכן נכון צריךלהציפן,ללבן כבוגרים ולא לתת לילד שבנו לשלוט.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 14:16
יולי
Posts: 754
|
היי,
תודה רבה על כל התגובות שימחתן אותי מאוד על ההתייחסות ואני בעיקר שמחה על השינוי שחל אצלי במשפחה. אני חושבת וביצם בטוחה שמעכשיו והלאה יהיה לי הרבה יותר קל.
תודה רבה,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 12:22
שאפתנית
Posts: 8392
|
יולי אני שמחה בשבילך שחזרת שוב לדבר עם אחיך ובהחלט כל המשפחה מרוויחה מזה.
הלוואי וכולם היו משכילים להתנהג כמוכם ולהשאיר ויכוחים וריבים מאחור אבל לא כולם בגרו נפשית ואצלך זה כן קרה אז תהנו מהבייחד. אני בטוחה שעכשיו גם לא תהיה אכילה רגשית כך שהרווח הוא כפול.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 12:04
1103
Posts: 5022
|
יולי יקירתי
במשפחות הטובות ביותר ישנן לפעמים מחלוקות ומריבות בין האחים.החוכמה היא לדעת איך לגשר על הפערים.
אני דוגלת שלשים הכל על השולחן,לשוחח ולהבהיר זו הדרך הנכונה ביותר שמונעת מצב של נתק.חבל על הזמן שעובר.
עכשיו שיושרו ההדורים והקשר שלך ושל אחיך חזר,כל המשפחה הרוויחה.עכשיו תוכלי להתמסר בראש נקי לדיאטה.
שבוע נפלא הצלחה רבה בהמשך התהליך ובשורות טובות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 11:56
אשירה
Posts: 4292
|
יולי יקרה,
ברכות על ההתפייסות ותודה על השיתוף,
משפחה זה דבר חשוב מאוד, בעצם הכי חשוב, וגם אם לא תמיד רואים הכל עין בעין צריך להשתדל לקבל את השני כמות שהוא ולהבין שהקושי הוא לא רק שלנו.
החזרה לקשר עם אחיך ועשיית טוב להורייך יביאו איתם רק דברים טובים לכולכם,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 11:43
יולי
Posts: 754
|
היי,
תודה לכולם ולכל המגיבות ובמיוחד למירי. אני שמחה מאוד כי בסוף השבוע קרה לי דבר מדהים ואישי שרציתי לשתף ...היה לי נתק ממושך מאחי. יש לי אח אחד גדול ממני בשש שנים ותמיד היינו בקשר מאוד טוב. ושנתיים שלמות לא דיברנו פשוט היינו בנתק וקצר בגלל כל מיני נושאים , בחלק אני הייתי אשמה, אני מודה ובחלק אחר הוא, נאמרו בעבר כל מיני דברים שלא היו צריכים להיאמר מתוך כעס וריב ממושך ואז בבום אחד הקשר נותק ומבחינתי זה היה ממש נורא..... לא היה סוף שבוע או חגים או ימי הולדת שבהם לא הצטערתי על כל מה שקרה, ומסתבר בדיעבר שגם הוא בסוף השבוע האחרון פשוט שמנו את כל המשקעים בצד וחזרנו לדבר גם דיברנו על כל מה שקרה ופשוט הבטחנו לעצמנו שלא משנה מה שיקרה, אנחנו אחים ולא נהייה יותר בנתק כזה, אלא פשוט נדבר כמו אנשים בוגרים על מה שמפריע.... כמובן, שגם בעלי חזר להיות איתו בקשר וכל המשפחה הרוויחה. כתוצאה מזה גם ההורים שלי ממש מאושרים כי גם להם הנתק הזה עשה לא טוב..בגלל הנתק הזה שהיה גם הקשר עם ההורים קצת נפגע כי הם כל הזמן ניסו לתווך בינינו ולפייס אבל גם אני וגם אחי היינו מאוד עקשניים ופשוט לא רצינו לדבר...ההורים פשוט לא הבינו אותנו וטענו שאנחנו התנהגנו כמו שני ילדים קטנים ולא בוגרים...בכל מקרה, עכשיו הכל לובן, דיברנו על הדברים והתברר שגם אני ובעלי היינו חסרים לאחי וגם להורים שלי כל הנושא כאב מאוד...עכשיו לשמחתי כל הרע מאחוריי ואני מחכה ומצפה רק לדברים טובים.
אני חייבת לשתף ולומר שבשנתיים האלו שהיה לי את הנתק מאחי אז התחלתי להשמין...פשוט הייתה אכילה רגשית כל הזמן והיה לי גם קשה להתמודד עם הנושא הזה ...נראה לי שעכשיו הולך להיות לי הרבה יותר קל בדיאטה ותרתי משמע כי שפותרים בעיות שמדליקות את האכילה הרגשית...פשוט מפסיקים לאכול אכילה רגשית....ומתחילים להבין שהאוכל הוא רק אוכל ולא משהו להתנחם בו, ובעיות ...פשוט צריך לפתור...האוכל לא פותר את הבעיות כי אחרת אם הייתי אוכלת ואוכלת כבר ממזמן הייתי צריכה להתפייס עם אחי...אבל זה לא קרה עם האוכל רק השמנתי ואת הבעיות ככה ממש לא פתרתי...., זה קרה כי התבגרנו, כי דיברנו והבנו שאנחנו אחים ומשפחה ושצריך ללמוד להסתדר וגם להתנהג יפה אחד לשני...ושכועסים...צריך לדבר על זה ושאוכל לא פותר בעיות...
אני כמובן חוזרת לחוג מחר וחוזרת לעבוד עם עצמי ועם הדיאטה במרץ, ויש לי סבלנות ואמונה שזה יירד ממני, אם פתרתח ריב ממושך של שנתיים, אני יכולה לעשות כל דבר, בטח שדיאטה...
וההרצאה הייתה חסרה לי..
יום טוב,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/03/2012 08:31
קרולין
Posts: 6651
|
יולי יקרה,
החלמה מהירה ובריאות שלמה להורייך היקרים.
את מרגשתתתת מאד, כל הכבוד לך על הנתינה ועל הדאגה להורים זה מאד נוגע בי.
בנוסף, בראבו על הרישום ועל הנחישות וההתמדה רק ככה מצליחים.
שיהיה שבוע טוב ומבורך ורק בשורות טובות אמן.
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/03/2012 18:28
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
יולי יקרה את באמת "חופרת" אבל חפירה מוצדקת......
אין רפואה יותר חשובה לאדם, מאשר שיחרור רגשות, שיתוף
וקבלת תמיכה.....זו הסיבה שאנחנו ביחד. איך חולה וזאת עובדה.
את התבגרת יפה ומטפלת בה מדהים....תבורכי, זה חשוב לה ולך.
תנתקי את האכילה מהקטע הריגשי. זה קשה אך אפשרי.....ני יודעת מניסיון.
השבוע בהרצאה תקבלי המון טיפים. תשתדלי להגיע כבר מחר או ביום שני בוקר.
אוהבת אותך ומחבקת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/03/2012 15:34
אשירה
Posts: 4292
|
יולי יקרה,
החלמה מהירה ושלמה להוריך,
כל הכבוד על ההתמדה ברישום,
בסופו של דבר תגענה התוצאות,
חיבוק לחיזוק,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/03/2012 15:22
tal_f
Posts: 900
|
בתקופות קשות... אני מקפידה לבוא להרצאה.. כי כשאני מתחזקת אז מסביבי כולם נהנים מכך. באמת חבל שלא באת היתה הרצאה כאילו נכתבה עבורך...
כל הכבוד על העזרה שאת מעניקה.. חשוב שתדעי גם לשמור על עצמך ולא לתת יותר ממה שיש לך...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/03/2012 09:46
dany
Posts: 19819
|
יולי חמודה
דאגתך להורים ממש נוגעת ללב.
אני מקווה שהם חשים טוב יותר ובעיתה של אמא תפתר על הצד הטוב ביותר.
ואת בלי לחץ תצליחי להגיע למטרתך כפי שהגעת אליה בפעם הקודמת.
נשיבוקים והצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/03/2012 22:01
מיכל שרון
Posts: 1318
|
הי יולי, חבל שלא הגעת ברביעי.. היינו מתראות סוף סוף...
אני מבינה אותך כל כך... מזדהה לחלוטין.. הסטרס שתוקע את הדיאטה, 10 ק"ג ביני לבין האושר, ההרגשה הזאת שמלווה את הגוף כמו צל - הרגשה של שומן.. אכן מקום קשה להיות בו.
אבל.. וזה אבל גדול מאוד.. בימים כאלו ועם כל הרגשות המשתוללים את מוצאת זמן לשבת לפחות חצי שעה מול המחשב ולכתוב כזה פוסט.. וזה יקירתי כשלעצמו פשוט במילה אחת - מדהים!
כי זה אומר שאת מודעת
כי זה אומר שאת באמת עדיין בתוך התהליך ולא יצאת ממנו לרגע
כי זה אומר שאת לא מוותרת
כי זה אומר לי שאת ממש לא מיואשת.. אלא קצת שפופה וצריכה חיזוקים מהסביבה... ואיזו סביבה יותר טובה בחיזוקים מאשר הפורום הנפלא הזה?!
יולי יקרה, אני מקווה שהעניינים עם ההורים נרגעים.. בדיוק השבוע מירי דיברה גם על זה.. חבל שלא שמעת.. היית מאוד מתחברת.. אין מה לעשות.. מגיע רגע שבו היוצרות מתהפכות וכמו כל דבר בחיים אנחנו צריכים ללמוד מאפס להתמודד ולעשות ולפעול במציאות משתנה.
סומכת עליך שתדעי לעשות את הבחירות הנכונות ומקווה שלהבא תצליחי לאזן יותר טוב בין החובות שלך כבת מסורה ודואגת לחובות שלך לעצמך כאישה מטופחת ומודעת שאוהבת את עצמה המון.
שיהיה אחלה סופ"ש ובהצלחה בכל הגזרות (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/03/2012 08:22
המורה
Posts: 374
|
יולי יקרה
אני קוראת את מילותייך ופשוט נהנית לקרוא. מבין השורות אני מגלה אישה מדהימה וחזקה. כל נפלאות התבונה של השמנמודים פשוט נמצאות שם. אני שומרת לי את הטקסט הזה בWORD .
דני כתבה לך משפט מקסים : מה שלא נעשה אתמול יכול להיעשות היום. ואני חושבת שזה מה שקרה לי ואם לי זה קרה .. אז כל אחד יכול. קצת לפני משלוחי המנות נפתח לי הלוע ולא נסגר, את המשלוחים אכלתי בטירוף כאילו אני גונבת ממשיהו.. ואז הגיעה המלחמה המדומה שם בכלל השתוללתי.. שלשום החלטתי לצפות בהרצאה של מירי והיא אמרה קחו את העניין של האכילה כאנשים בוגרים. ודבר נוסף יש כאלה שממשיכים את פורים ומחברים אותו לפסח ואז הם חוזרים אחרי פסח עם עודף כזה!!! אז אני החלטתי לעצור עכשיו!! צפי בהרצאה של מירי היא מחזקת מאד. ולגבי הורייך כל הכבוד לך שאת מטפלת בהם וגם נמצאת איתנו כאן בפורום. אין מה לעשות עכשיו זה תורנו להקדיש להם מזמננו. בכל זאת נאמר " אל תשליכני לעת זקנה". ובכלל כמי שמגדלת היום שלושה ילדים אין לימושג איך אמי עשתה זאת עם חמישה . אנחנו ארבעה בנים ואני החמישית . ולא רק זה חוצממני כולם כאלה מוצלחים. היו בכירים בצבא ובאזרחות עם הרבה תארים כאלה. .. תתחזקי ואני בטוחה שתעלי על דרך המלך.
שבת שלום, רפואה שלמה לכולם.
רינת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/03/2012 07:09
בלונדה....
Posts: 3603
|
יולי
קודם כל אני מקווה שהורייך מרגישים יותר טוב.
כל מה שקשור להורים שלנו אנחנו נמסים.
קשה לראות אנשים חזקים שגידלו אותנו נמצאים במצבים של חולשה והזדקקות לעזרה.
מה שאני יכולה לומר לך זה שתיהיה לידם תמיד כדי שבעתיד לא תצטערי.
אבל בתוך כל הבלאגן אל.תשכחי לרגע את עצמך.
מה שאני מציעה לך שבשבועיים האחרונים אני חופרת את זה גם לעצמי לרדת מהלחץ של כמה קילו נשאר לנו לרדת כי אצלי זה עושה את הפעולה ההפוכה בדיוק.
אני מרוב שרציתי כל הזמן לרדת עוד שני קילו לפני הנסיעה יצאתי לגמריי מעיניין הדיאטה.
אזזזזז הקילוגרמים יירדו עם סבלנות לאט לאט.
יום שני בואי להרצאה ושקילה זה ייתן לך כוחות חדשים.
אז מאחלת לך שבת נעימה והמון בריאות להורייך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/03/2012 05:36
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יקירה ראשית בריאות שלמה לאימך ואכן האוכל לא מועיל נהפוך הוא.
מחשבה חיובית וללכת בגאון לעבר המטרה,כן העתיד מבטיח זאת.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/03/2012 12:32
שאפתנית
Posts: 8392
|
יולי איזה פוסט מהלב,
שמחה לקרוא שאת דואגת לעצמך וגם להוריך, תמשיכי לשמור על האיזון הזה ותראי שהכל יהיה בסדר. תעשי למען עצמך כדי שתמשיכי לתפקד.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה ובריאות להוריך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|