|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
15/03/2012 10:57
דרך המלך
Posts: 5707
|
יולי יקרה
בריאות והחלמה מהירה לאמך.. כל הכבוד לך על העזרה להורים תהיי לצידם שהם צריכים אותך ואל תברחי לאוכל...
סומכת עלייך
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/03/2012 10:40
יולי
Posts: 754
|
היי,
תודה לכל המגיבות. בסוף לא הגעתי להרצאה ביום רביעי והאמת היה חסר לי. בעיקרון, הייתי אצל ההורים שלי ועזרתי להם בכל מיני דברים קטנים.
כעיקרון, אמא שלי במצב לא טוב כרגע ולא רק עם השפעת...וזה יותר מה שגרם לי להיות שבורה ומיואשת. זה לא הדיאטה שגרמה לי להיות מיואשת. אומנם, ייתכן ואכלתי מה שנקראה מעט אכילה רגשית....
יחד עם זאת, אתם בטח תידהמו לשמוע שאני עדיין רושמת לעצמי כל מה שאני אוכלת...בעצם, לא הפסקתי לרשום לעצמי מה שאני אוכלת. מזה מספר חודשים. רציתי להגיע לחוג ביום רביעי
לפחות לא לפספס את ההרצאה אבל הרגשתי שההורים מאוד היו צריכים את עזרתי ולכן לא הגעתי. מאז יום שני שרשמתי שאני מיואשת ושבורה קצת נרגעתי....אני עדיין מאוד מוטרדת ממצבה של אימי
אבל אני יודעת שאכילה לא תרפא את אמא שלי...וכמובן, לי היא תגרום לעוד תחושה לא טובה של השמנה...אני מבטיחה לעצמי כרגע דבר אחד- פשוט לחזור לחוג ביום שני הקרוב, למצוא את הזמן לא משנה מה קורה כי אני צריכה את הזמן הזה לעצמי, כי זה ממש זמן איכות בשבילי וכמובן, אני צריכה גם לטפל בעצמי, כי גם אני חשובה ואני צריכה לשים את עצמי גם בסדר העדיפות שלי. אתמול, לפני שהלכתי להורים שלי, למשל, הכנתי חזה עוף כך, שהגעתי הבייתה הייתה לי ארוחת צהריים מוכנה ... אז הינה למשל דוגמא לזה שבתוך כל הכאוס מסביבי הצלחתי להבין שאני חייבת לדאוג לעצמי לאכול מזין ובריא..הנה דוגמא למשהו חיובי שכן עשיתי למען עצמי..
חוץ מזה עוד דבר, אני מחליטה לא לשפוט את עצמי ולהכניס את עצמי ללופ כזה של שאני כבר מחליטה מראש שאני פשוט לא מצליחה בדיאטה...פשוט בעיקרון, אין לי מה להפסיד, חוץ מקילוגרמים, ופשוט לעשות את התהליך מתוך הנאה מהדרך ולא מתוך לחץ של אני חייבת עכשיו לרזות 10 קילו. לא מתוך מלחמה עם עצמי...אלא מתוך רצון לשינוי שמגיע לי להיות רזה שיש בתוכי אישה רזה שרוצה לצאת החוצה שהפעם אני רוצה שזה יצליח לתמיד בלי לחץ, כל פעם לעשות שינוי אחד או שניים, ובלי להתחייב למה שאני לא יכולה. אבל אני כן יכולה להתחייב להגיע ביום שני לחוג ואני כן יכולה להתחייב כי אני גם ככה עושה את זה כל הזמן ללא לאכול פחמימות מחמש את זה אף פעם לא שיניתי, כל הזמן שאני פה אני תמיד בשיטה הזו. ואני יכולה להתחייב בעיקר בשביל עצמי יותר להירגע מכל המסביב ולקחת את הדברים ביותר פרופורציות ולהבין שגם בדיאטה אין שחור או לבן אחרת ממזמן כבר הייתי נעלמת מרוב רזון...פשוט לסלוח לעצמי ולשחרר את כל השליליות שקשורה באכילה ובאכילה רגשית בפרט. פשוט ליישר קו להבין שאני אנושית...להמשיך הלאה בראש מורם...להצליח ..ולהבין שאני לא מושלמת ..להבין שמעידות הן חלק מהתהליך ולהמשיך לשחק את המשחק כי אכילה נכונה ובריאה ומסודרת היא אורח חיים לכל החיים, אבל בעיקרון, לטפל גם בעצמי, לתת לעצמי את המקום הזה שמגיע לי להיות רזה ולאפשר לעצמי להאמין שזה עוד יקרה ושהפעם אני גם אשמור על זה ולא לראות בעצמי כישלון בדיאטה אלא להכניס לעצמי לראש שאני מצליחה, שהולך לי יופי בדיאטה, פשוט מחשבות חיוביות יותר, שדיאטה זה כיף שזה קל וטעים להיות בדיאטה, שאין דבר כזה סבל בהרזייה אלא להיפך איכות חיים והנאה...בעצם, אין לי דרך אחרת ושוב- מגיע לי להיות רזה.
ואני חייבת לזכור משהו נוסף שכאן אין מקום לייאוש זה המקום לקום ולא לראות בדיאטה מאבק אלא חלק מהחיים. נראה לי שהרבה מההקשר לדיאטה נמצא בראש כי לפעמים אני מוצאת את עצמי חושבת על דיאטה כעל "מאבק"...מה יקרה אם אני אחשוב על דיאטה כעל "הנאה" "כיף גדול" "איכות חיים" פשוט להנות מהתהליך כמו שתמיד היה בלי שום קשר לתוצאות ולא לראות בזה מלחמה של הכל או לא כלום...אלא רק דברים טובים ושאין קשר בין מה שקורה לי בחיים שאלו דברים שאני לא בוחרת לבין מה שנכנס לפה...האוכל העודף- האכילה הרגשית.. לא מרפאת מכאובים, ולא מרגיעה ולא מנחמת, היא גורמת להשמנה ולרגשות שליליים ביחס לגוף ולדימוי הגוף..ואז מתחיל מעגל קסמים של השמנה וחוסר אימון עצמי...מצד שני- הדיאטה היא באמת אורח חיים ואכילה מסודרת ונכונה גם גורמת לתחושה של שליטה, אני הרי לא שולטת בבריאות של אימי, נו, מה לעשות, אני לא אלוהים..ואם אני אוכל הרבה אני רק מאביסה את עצמי לדעת....זה בטח לא יירפא אותה, וכמו שאני שם בשבילה, זה אומר שאני מספיק חזקה ואני צריכה להיות גם שם בשבילי..כי מגיע לי להיות רזה, כי אני עדיין זוכרת את הכיף הזה בללכת לקנות בגדים קטנים ויפים, אני עדיין זוכרת שפעם, לפני 4 שנים, אחרי ירידה של 25 קילו קניתי בגד ים וגם ביקיני ואני זוכרת את האושר הגדול לגלות בכל פעם שאני עוד מידה פחות ואת האושר הזה של שאני נראית ומרגישה טוב עם עצמי, אחרי הכל זה לא היה מזמן כל כך. ואני עדיין אני..אותה אחת, אז אני יכולה לחזור ולאמץ שוב את אותה גישה רכב, אוהבת, לא לחוצה של יש לי את כל הזמן שבעולם לרזות, בלי לחץ ורק בכיף..כי ככה זה היה פעם, לא לפני הרבה זמן וכיוון שאני עדיין אותה אחת, אני מתכוונת לתת לעצמי רק את ההרגשה הטובה הזאת של מגיע לי להיות רזה (מצטערת על החפירות) ושדיאטה עושים בכיף, בלי לחץ ובלי לחשוב מה יהיה בכל שקילה. הגעתי למסקנה שרק אני שמתי לי יתידות בגלגלים בגלל חוסר אמונה בעצמי, בגלל ספקות בגלל מחשבה שלילית ומתוך זה מגיעות התנהגויות לא נכונות עם האוכל, אז זהו, אני בריסטרט, והצהרה חיובית ראשונה- שוב- מגיע לי להית רזה,ולצאת מנקודת הנחה שגם עכשיו אני נראית טוב ושאני הולכת לרזות ורק להיראות יותר טוב . בקיצור לעשות את התהליך מתוך קבלת עצמי ומתוך אהבה לעצמי.
אני יודעת שחפרתי אבל בכל מקרה היה לי צורך לכתוב..
אני רוצה להודות לכל מי שהגיבה לי ורבקה- מאוד התחברתי למה שכתבת להבריא מהדימוי שהדבקתי עצמי כי פתאום הבנתי שאני מדביקה לי דימוי ופשוט "זורמת" עם הדימוי הזה....אז מעכשיו אני חושבת על עצמי כעל רזה..אני רזה וזהו. (ומה שלא קורה עכשיו...יקרה בעתיד )
תודה רבה לכולן,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/03/2012 23:53
רבקה
Posts: 8411
|
יולי יקירה
בריאות להורייך
ואת חייבת לעמוד מול ה "מיואשת והשבורה "
ולהוציא את עצמך מהשיברון הזה ולחזור מיד לדרך סלולה
הרי בהמשך הכל יסתדר והרצון שגם את "תבריאי" מהדימוי שקראת לעצמך "שמנה"
וההבראה תהיה מושלמת לכולכם
קדימה קחי עצמך בידים וצאי לדרך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2012 10:01
שאפתנית
Posts: 8392
|
יולי ראשית הרבה בריאות להוריך ונקווה שהשפעת תעבור במהרה.
שנית, אל תשברי ואל תפחדי אני מציעה לך ללכת להרצאה וגם להישקל, יש סיכוי שתופתעי ותראי שבכלל אין עליה במשקל ואת יודעת מה, גם אם יש עליה לפחות תעצרי אותה כבר השבוע אז למה לדחות את זה?. תהיי חזקה ותדאגי גם לעצמך בתוך כל הכאוס הזה. זו תקופה וכשזה יעבור פתאום תמצאי את עצמך מול הראי ותגידי יואו מה קרה לי, איפה הייתי?
בואי נמנע מזה ואת בהחלט מסוגלת לטפל גם בעצמך בכל המצב הזה. לכי להרצאה ולשקילה!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2012 09:13
נחושה
Posts: 6982
|
יולי היקרה,
מיואשת ושבורה לא בבית ספרינו.
מציעה לך מאודדדדדדדדדדדדדדדדדדד, להגיע השבוע !!! לאחת ההרצאות.
חברה טובה אמרה לי פעם, למה פלאפל, למה לא עצרת אצל הירקן?
תמיד יש לך את האפשרות לבחור...(לא סתם היא רזה ואנחנו טרם שלשנו את האסימון לחור )
היום יום חדש לגמרי ולא משנה מה היה, היום זה לא יקרה יותר!!!
נשיבוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2012 08:57
dany
Posts: 19819
|
יולי מתוקה
קודם כל איחולי החלמה ובריאות לאמא.
ואת........ הרי את כבר מכירה את כל התרגילים , כן כך אנחנו השמנמודים , אכילה רגשית, אם יוצאים קצת מסדר היום ומתערערים כבר משלמים על המאזניים.
יקירתי אספי את עצמך, אין לך מה להיות מיואשת או שבורה, הרי מה שלא עשית אתמול את יכולה לעשות היום, נכון?????????
אז בהצלחה יקירה ושמרי על עצמך, פיזית ונפשית.
חיבוק לעידוד
יולי כתב:
אני שוב הייתי סביב הוריי. אימי שוב אושפזה בבית החולים ואני רצתי סביב בית החולים והבית, היה לי אוכל בבית אבל לא הייתי כך שאכלתי בחוץ, וזה היה בצהריים, מנת פלאפל, כי מיהרתי והייתי רעבה ולא היה עליי הרבה כסף או זמן כדי לשבת לאכול משהו יותר מסודר....זה היחה אתמול, וכמה ימים אחורה אכלתי בחוץ, יותר מסודר אומנם, מנה של דג וקוסקוס אבל זה היה קצת שמנוני, ולא הגעתי אתמול כי מתתי מפחד להישקל, אני כבר ממש שמנה בעיניי עצמי ולא רציתי לראות את האמת מול הפנים, אין לי כוח להתמודד גם עם זה כרגע.... אבל אני לא מרגישה טוב עם הגוף שלי עכשיו. אני חושבת שאני אגיע כבר בשבוע הבא ואולי ביום רביעי הקרוב לתל אביב כדי לראות את הזוועה או שאני אגיע ביום רביעי להרצאה אבל בלי להישקל כי אני באמת חייבת הרצאה אבל לא מסוגלת להישקל. זה לא שטרפתי עוגות או משהו פשוט אכלתי קצת שונה והיה לי המון לחץ סביב אמא שלי ועכשיו לשניהם יש עכשיו גם שפעת חזקה, אז הייתי שם, הוצאתי להם את הכלב, קניתי להם בסופר כמה דברים שהתבקשתי וכל מיני סידורים קטנים כאלו...אני מקווה שזה ייסתדר כ אני מוכרחה ליישר קו עם הדיאטה, שוב, ויש לי איזה 8 קילו לפחות, לרזות....
מיואשת ושבורה,
יולי
edited by dany on 3/13/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/03/2012 08:54
יולי
Posts: 754
|
אני שוב הייתי סביב הוריי. אימי שוב אושפזה בבית החולים ואני רצתי סביב בית החולים והבית, היה לי אוכל בבית אבל לא הייתי כך שאכלתי בחוץ, וזה היה בצהריים, מנת פלאפל, כי מיהרתי והייתי רעבה ולא היה עליי הרבה כסף או זמן כדי לשבת לאכול משהו יותר מסודר....זה היחה אתמול, וכמה ימים אחורה אכלתי בחוץ, יותר מסודר אומנם, מנה של דג וקוסקוס אבל זה היה קצת שמנוני, ולא הגעתי אתמול כי מתתי מפחד להישקל, אני כבר ממש שמנה בעיניי עצמי ולא רציתי לראות את האמת מול הפנים, אין לי כוח להתמודד גם עם זה כרגע.... אבל אני לא מרגישה טוב עם הגוף שלי עכשיו. אני חושבת שאני אגיע כבר בשבוע הבא ואולי ביום רביעי הקרוב לתל אביב כדי לראות את הזוועה או שאני אגיע ביום רביעי להרצאה אבל בלי להישקל כי אני באמת חייבת הרצאה אבל לא מסוגלת להישקל. זה לא שטרפתי עוגות או משהו פשוט אכלתי קצת שונה והיה לי המון לחץ סביב אמא שלי ועכשיו לשניהם יש עכשיו גם שפעת חזקה, אז הייתי שם, הוצאתי להם את הכלב, קניתי להם בסופר כמה דברים שהתבקשתי וכל מיני סידורים קטנים כאלו...אני מקווה שזה ייסתדר כ אני מוכרחה ליישר קו עם הדיאטה, שוב, ויש לי איזה 8 קילו לפחות, לרזות....
מיואשת ושבורה,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|