26/02/2012 14:08
tal_f
Posts: 900
|
מיכל ... כמו כולם גם אני מצהירה שזה קורה לי... זה חלק מהחיים וצריך להשלים עם זה.
המסגרת מעוררת אותנו לעשות פעולה ...
את צריכה להאמין שתהיה תקופה שונה מזו שעכשיו...ולנסות לעשות דבר אחד שונה ... לא להתפזר ...לחשוב לבחור ולעשות דבר אחד.
הצלחה בהתמדה בדבר אחד תגרור אחריה עידוד ומצב רוח יותר טוב.. שיגרור עוד הצלחה...
באמת... תאמיני...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/02/2012 09:29
אשירה
Posts: 4292
|
מיכלי, זה יעבור ואת תחזרי לעצמך כמו גדולה,
אל תשכחי שהיום כשאת אמא הכל הרבה יותר מורכב ולפעמים הגוף מתמרד,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
26/02/2012 01:21
המורה
Posts: 374
|
מיכל
אני מקווה שאת אחרי. רציתי לספר לך שגם אותי מפילות הפחמימות האלה ובייחוד מהסיר. אז השבוע בישלתי לילדייבבוקר סיר פסטה. ולמי יש כוח לאכול מהסיר בבוקר וכשחזרתי בצהריים כבר לא היה כזה מפתה. נסי ותהני.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/02/2012 17:53
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי את כל כך צודקת ואנימבינה לליבך, האוכל נמצא תמיד ומחכה לנו בפינה, אסורלהיות שאננות ולחשוב שאנחנו חזקות ואיתנות לעד תמיד תגיע נפילה אבל תמיד גם נעבור אותה אז אני מקווה שאת כבר מרגישה הרבה יותר טוב וזנחת את תחושת הגועל והאשמה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/02/2012 10:44
הסמויה
Posts: 2467
|
מאחלת לך מכל הלב הצלחה במסע הארוך הזה של הורדה במשקל ושמירה עליו
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/02/2012 08:12
dany
Posts: 19819
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
25/02/2012 05:04
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אכן כל כך מוכר ולא חביב ואכן זה קורה ויקרה ושוב נאמר שמזל גדול שאנחנו מודות שקיימת בעיה
שחובה לטפל בה ואת זה אנחנו עושות בתוך מסגרת תומכת ומעודדת לקום לנגב פירורים ולהמשיך.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 21:27
רייצ'ל
Posts: 1323
|
מיכל יקרה,
אני כל כך מבינה לליבך. לכולנו יש תקופה קשה
ונפילות כאלו שאין לנו שליטה עליהם.
גם לי תקופה לא קלה יש מעידות אבל מהר מאד אני חוזרת לשיגרה.
אכלת. את הנעשה אין להשיב אלא להמשיך הלאה ואת יכולה
שיהיה לך סוף שבוע נפלא בשליטה
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 21:12
בלונדה....
Posts: 3603
|
מיכלי אהובה
אל תתבאסי על עצמך זה היה ונגמר.
אף אחת מאיתנו לא יכולה להרים את האף כי זה קורה לכולנו.
וסתם שתדעי לידע כללי אני לא יום אחד בתוך האוכל אלא כבר שבועיים בתוך האוכל.
זה עולמנו פעם למעלה פעם למטה..
edited by בלונדה.... on 2/24/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 18:48
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
יש גם "נפילות" בתהליך...זה קורה לכולנו וזה חלק בלתי נפרד מהתהליך.
סומכת עלייך, את מחוננת ויש לך את גיתי המקסים והתומך ותמיד טוב להיות ביחד בתהליך.
שיהיה לך ולכם ב ה צ ל ח ה ר ב ה וכל טוב.
שבת שלום ומבורך
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 17:58
נינוש
Posts: 1442
|
מיכל יקרה, נכון יש נפילות, בשביל זה אנחנו כאן, וגם אצל מירי שלנו.
את מחוננת את יודעת, וגיתי המתוק עוזר לך,
סומכת עליך ציק צאק והכל יהיה בסדר, שבת שלום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 17:20
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
כל כך מבינה אותך וכל כך מזדהה עם המצוקה הזאת... גם אני מרגישה בתקופה הזאת בהחלט גועל מעצמי וכל כך רוצה להתאפס על עצמי ולא מצליחה... יומיים בשליטה ואפילו מלאה ואז הדרדרות שאין דרך להגדיר אותה וממש לא כדאי לתאר מה נכנס לפה הקטן שלי שגורם לבטן לתחת ולכל חלקי ההגוף לתפוח.. מזלנו וממש מזלנו שאנו במסגרת כי לולא היינו במסגרת כדור השלג היה גודל ותופח.... אני בטוחה שנצליח בסופו של דבר להתגבר על החשקים ולהיות בשליטה.... בנימה אופטימית אאחל לך שבת שלום ושנצליח להיות בשליטה.. אמן!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 16:35
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה שלי
כמה עצוב לי שאת עוברת את החוויות "המגעילות" הללו........כמה הן מוכרות
אל אני יודעת יקירתי שאת חזקה ואת תתגברי, את יודעת מה חשוב לך בשביל עצמך ובשביל משפחתך.
הבריאות שלך הפיזית והנפשית.
אז אין מה לעשות , את הנעשה אין להשיב, אך אפשר להמשיך הלאה ולא לשקוע עוד ועוד.
אז הרימי ראש יקירתי, התעודדי, התבונני ביצירת הפלא שלך תומר, ואמרי לעצמך הרי יש לי כל כך הרבה אושר ושמחה.............
כדאי כדאי לשנות דברים.
וכן זה נכון , אנחנו השמנמודים, חייבים מידי פעם לבדוק גבולות......... למתוח אותם עד התפוצצות.
שתהיה לך שבת נפלאה יקירה ומקווה שהאפיזודה הזו כבר ממש מאחוריך.
.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 15:39
EFF
Posts: 6417
|
מיכלי...לא ולא !!! אל תתני לאויב הזה לגבור עלייך....תתיחסי לכך כאל אפיזודה חולפת ומעידה זמנית, וקחי עצמך בידיים..אני יודעת שאת יכולה.... ד"ש למימי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 14:03
מיכיק
Posts: 159
|
מיכל יקרה
כל כך צעירה, עם המון תובנות ויכולת להסתכל פנימה ולראות את השד שרובנו (בגילן של אימך לבטח) לא תמיד מצליחות לראות.פשוט בא לחבק אותך. ....................
שבת שלום
מיכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/02/2012 12:55
מיכל שרון
Posts: 1318
|
עכשיו כבר עברה יממה מאז שעת השפל הקשה שלי אתמול.. אבל זה פוסט שחייב להיכתב..
אתמול אכלתי צהריים בבית עם גיתי.. אכלנו עוף בתנור ולתוספת הכנתי חיטה (מדדתי 2 כוסות אחרי בישול). אכלנו, שבענו הכל היה מעולה.. ואז גיתי הלך ואני נשארתי לבד עם החיטה שבסיר.. ונפלתי אליה.. חיסלתי עוד כוס או שתיים.. המכנס לחץ, הכפתור השתחרר וכעבור שעה מצאתי עצמי על הספה, מפוצצת, נגעלת מעצמי ומהאוכל ששעה קודם היה טעים לאללה ובעיקר מאוכזבת.
ואז הגיעה השעה לקחת את תומר מהמשפחתון ולא רציתי ללכת לקחת את הילד שלי.. למה? תשאלו באמת למה שאני לא ארוץ בשמחה ורינה לקחת את חבילת האושר שלי הביתה אלי?! אני אגיד לכם למה..
כי רק המחשבה על לסגור את המכנס ביאסה לי את הנשמה.
כי המחשבה על לעשות מאמץ להכניס בטן כל כך נפוחה גרמה לי לתשישות..
מזעזע!!!
כי זה הכוח האמיתי של האוכל עלינו.. ככה הוא שולט בנו וזה עצוב שכמה ביסים (הרבה מאוד במקרה שלי) מצליחים לנהל אותנו, להשפיע כל כך על ההרגשה..
בקיצור אתמול בלילה שכבתי במיטה אחרי שכל היום והערב והלילה הייתי חסרת מנוחה, רק חיפשתי לאכול (זה נגמר בהרבה דיאטה) וסיפרתי בדיוק את זה לגיתי ועלו לי דמעות בעיניים ונחנק לי הגרון.. כאב לי לשמוע את עצמי, כאב לי להכיר באמת שלי - אמת שמוותרת ונכנעת, שאוכלת ותוקעת.. אמת שאני רוצה כל כך להתכחש לה..
בקיצור יקרות - אף פעם אל תרימו את האף, אל תחשבו שלכן זה לא יקרה.. האוכל בכל מקום וצריך מעט מאוד מצידנו כדי לתת לו פתח לשליטה בנו.. וכשהאוכל שולט בנו זה עצוב מאוד.. אפילו מעורר רחמים..
שתהיה שבת שלום לכולם
שבת של שליטה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|