03/02/2012 20:23
EFF
Posts: 6417
|
נכון רעותה, זה מבאס ..אבל בשיחה שהיתה לי עם יצרן נעליים ומגפיים די נחשב הוא הודה בכך שהמגפים מיוצרות השנה בגזרות צרות (וזאת ואחר דגם אני לא הצלחתי לסגור זוג מגפיים שחמדתי אותם..)
זה היה נחמד אילו היו מתחשבים בכך שלא כל הציבור הוא "טוויגי"....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 18:54
קרולין
Posts: 6651
|
רעותה יפה שלי,
אכן זה מבאס נורא שכרוצים משהו ושזה לא עולה או לא מתאים...
אך יחד עם זאת והכי הכי חשוב זה שאת מדהימה, מודעות ומטפלת בעצמך.
וגם אני מסכימה עם דני שהגזרות במגפיים זה בשביל אוליב....
העיקר שבסוף שתית קפה וצחקת על זה....
נשיקות שבת שלום וכל אהבתי,
קרולין
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 14:37
tal_f
Posts: 900
|
רעותה, מבינה כל כך. מסכימה עם הבנות כאשר את במסגרת ולא בהכחשה אז אין סיבה לרגש השלילי. כי את בעשיה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 14:33
דרך המלך
Posts: 5707
|
רעותה היקרה
בהחלט רזה לא יבין אותנו השמנמודים... כל כך מבינה אותך זה לא נעים אבל כולנו יחד באותה הסירה וכמו שדני רשמה לך עושים את המגפים כל כך צר שרגל של בובה נכנסת לא שלנו....
כל הכבוד שלקחת את הענין בסבבי ולא נכנסת לדאון והמשכת החא עם חברותייך על כך מגיע לך שאפו ענק
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 13:32
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
רעותה היקרה, בסוף ראית את המצב המצחיק בכל העניין. לא נורא. שתמיד לא תהיינה צרות יותר גדולות ממגפים שאינם מתאימות. לי יש סיפור חיים עם נעליים מס' 42 וקשה למצוא בכלל נעליים כאלה עד לפני כמה שנים. אז זהו, כל חיי אני במצב תיסכול בשל רגלי הפיל שלי. אבל מכל הצמתים בחיי שבהם הנעליים כיכבו, עשיתי סטנד אפ נפלא שאפשר לצחוק ממנו ואפשר להזדהות כי כיום יש נערות רבות ואחרות שיש להן מספר נעליים 42 ואפילו יותר מכך. אך בנעורי זו היתה משימה למצוא לי נעליים... מגפיים? היו לי רק כשהייתי מאד רזה בצעירותי. 58 ק"ג על 1.73 גובה. אני יודעת שלא אגיע לשם, אבל לא נורא. העיקר הבריאות... שבת שלום מחנה מספרת סיפורים
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 12:54
רבקה
Posts: 8411
|
רעותה יקירתי ואיך לא נבין אותך
הרי אנחנו איתך באותה הסירה
לאחת לא נסגרים המגפיים
לשניה לא נסגרים המכנסיים
את כאן והמסגרת של כולנו יחד
ועשייה בצידך תוביל אותך לכל יעד שתחפצי
שבת שלום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 12:45
רעותה
Posts: 869
|
תודה יקירותי,
מחמם את הלב לקרוא אתכן .
שמבינות אותי.
שבת שלום
רעותה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 10:03
1103
Posts: 5022
|
רעותה חמודה
שליבך לא יצבט,את לא יושבת בטל,את נמצאת בעשיה,הזמן יחלוף,הקילוגרמים ירדו והמגפים בחנות עדין ימתינו.
בשנה הבאה כשמידתך תקטן מבחר המגפיים עבורך יגדל.
שבת נפלאה
באהבה
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 06:46
בלונדה....
Posts: 3603
|
רעותה אהובה
באמת זר לא יבין זאת.
מבטיחה לך שאם את ממשיכה באותה מגמה כמו שהתחלת עכשיו בחורף הבא יהיו לך קפלים במגפיים כי הם יהיו גדולות עלייך.
אוהבת נשיקותתתת
וכל הכבוד שהלכת לבית קפה כבר אחרי ארוחת הבוקר שלנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 05:15
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אני מסכימה עם דני לחלוטין וכפי שנאמר ללא קשר למקרה את לא צריכה שיעירו אותך,הרי את כאן במסגרת ומטפלת בבעיה.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 04:54
dany
Posts: 19819
|
רעותה מתוקה
אכן חוויה ממש לא נעימה ומכאיבה, ובכל זאת אולי זו לא את אלא המגפיים, את יודעת עושים אותם כל כך צרים שצריך רגל של אוליב להיכנס אליהם.אז אל תייסרי את עצמך כל כך.
וכפי כתבה לך סיון את כאן ואת עושה ולאט לאט גם יחזרו מידותיך הקודמות ואני בטוחה שתוכלי לחגוג עם זוג מגפיים חדשות והולמות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 02:49
sivankatzav
Posts: 91
|
לילה טוב רעותה,
זה לא אמור לצבוט בלב... כי את כן עושה משהו בשביל לשפר את המצב.
אם היית "תוקעת" אוכל בלי חשבון- אז זה כן היה אמור לכאוב לך.
אבל את נמצאת פה (איתנו) בחוגים המדהימים של מירי, עם תפריט מסודר, עם מודעות למה מותר ומה אסור, בקיצור- ב ש ל י ט ה !
תעלי חיוך, תשמחי שאת בדרך הנכונה, שאת דואגת לעצמך ולגוף שלך.
ותראי במגף שמדדת - כיעד.
הכל אפשרי ! ! !
שיהיה לכולנו בהצלחה ובעזרת ה' ירידות בשקילה בהבאה
סיון
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/02/2012 00:16
רעותה
Posts: 869
|
אני משתפת אתכם במה שקרה לי היום .
רזה לא יבין את זה לעולם.
נכנסתי לחנות נעליים שאני אוהבת בסוף עונה וככה מדדתי מגפיים.
לא ממש רציתי לקנות אבל ממש כזה הייתי במוד .
ראיתי שהמגפיים לא הכי נסגרים והמוכרת שמכירה אותי ככה אמרה לי שאפשר להרחיב אותם.
אח"כ ניסיתי משהו אחר ושוב חזרתי למגפיים ההם - גבוהים עם ריץ' רץ'.
מדדתי אותם על הג'ינס ובאמצע נתקע הרוכסן . מסתבר שכנראה גם בגלל המכנסים ויותר בגלל הלחץ .
באותו זמן חברות שלי היו בבית קפה ואכלו א. בוקר ואני שכבר הגעתי אחרי התפוח והיוגורט ממש לא רציתי ליפול שם והעדפתי להנות מחנות הנעליים.
אל תשאלו כמה מביך , מלחיץ ונוראי ההרגשה להתקע במצב הזה. המוכרות שמכירות אותי ניסו לעזור ואני ראיתי שהרגל שלי
לא יוצאת ורק רציתי לגזור את המגפיים.
בסוף קצת מתחתי אותם עם הידיים בכוח , והמוכרת משכה וכאבו לי השרירים . הייתי אדומה לגמרי ואיתמר איתי בעגלה .
הייתי על סף בכי מהכל.
בסןף זה יצא, אחרי חצי שעה , הן כביכול התנצלו על הריץ' רץ' אבל בינינו זה בכלל לא קשור אליהן.
כל היום הרגשתי את השרירים ברגל ואת הכאב הפנימי של שמן.
עוד ניעור במסגרת החיים והדיאטה שלי.
הצטרפתי לחברותי בבית הקפה , להתאושש קצת צחקנו אחרי שהן נקרעו מצחוק , אם כי אחת הבינה אותי, היא משלנו.
שתיתי קפה וזהו .
צובט בלב .
רעותה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|