|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
24/01/2012 08:15
נחושה
Posts: 6982
|
בוקר טוב,
תודה בנות יקרות על החיבוקים והחיזוקים וגם לאנשים רגילים, ללא בעיות בחיים שלווים ולא בצמתים של החיים או ברגעי משבר כדאי לעשות זאת פעם בכמה שנים..זה משקף תהליך של בגרות, נסיון חיים, עליה באיכות החיים ושיעור נוסף (בלי מבחן בסופו) באוניברסיטה של החיים.
נשיבוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/01/2012 06:31
dany
Posts: 19819
|
כמה שאת חכמה, כל מילה מדוייקת. אני באמת אלופה בתירוצים והתנגדויות........... והכי הכי שיודעים את כל התשובות לתת לאחרים חוץ מאשר לעצמך.........
אז כתבתי לך שאם את הצלחת מי אני שלא!!!!!!!!!!!!
תודה נשיבוקים
דרך המלך כתב:
וואו איזה תגובות מדהימות יש לפוסט המדהים שלך נחושה
בהחלט לא יזיק לאף אחד לנסות את התרגילים...
ודני כמו שכולן רשמו לך את אכן יקירת הפורום וכל כך מאמינה שזה יבוא ואת תצליחי בענק!!!!!יש תקופות בחיים כמו שכתבת שאנחנו בהתנגדות לכל דבר ולאוכל במיוחד.
מאמינה בך בלי למצמץ שתצליחי
נשיקות ויום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/01/2012 06:30
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירתי
אכן יש תקופות ויש תקופות........ והחצי השנה האחרונה היתה "הדובדבן שבקצפת" כמובן ההיפך, אז כפי שאתן כותבות יקירותי , אין מצב, צריכה לאסוף את עצמי, לשים את כל התירוצים בצד, להחליט מה באמת חשוב לי ועד כמה זה חשוב לי........... ולהתחיל בעשיה .
שוב תודות על התמיכה שבאמת אין דבר כזה.
נשיקות ויום נפלא
קרולין כתב:
נחושתי יקירתי! כתיבתך מדהימה !! נהנתי מכל מילה ,מכל טיפ ומכל תובנה אין כמוך ! אוהבת אותך המוןןןן! תודה לך! ולך דני יקירת הפורום! את נראית מיליון דולר! את אשה יפיפיה, עם פנים קורנות, עיניים נוצצות, מחייכות ומחבקות את העולם, חיוך של מלאך, ויופי פנימי וחיצוני שאין דברים כאלה! אני ראית, חיבקתי, והרגשתי אותך!! זוכרת??!! בטוחה שכןןןןןןןןןןןןןןן. אז יקירתי, יש גם ימים כאלה...שלא הכי סבבה לנו, שלא הכי "זזה רברס" שזה לא מה שהיינו רוצות... וזה בסדר , טבעי , אנושי וחלק מהחיים של כולנו.... בטוחה שאחרי התקופה הזו...שבה את "צפה" עכשיו....תבוא תקופה טובה יותר של עשייה וסיפוק...ב ט ו ח ה! נשיקות, חיבוקים , שמרי על עצמך ורק טוב שיהיה לך. מכל הלב, קרולין.  |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/01/2012 06:13
דרך המלך
Posts: 5707
|
וואו איזה תגובות מדהימות יש לפוסט המדהים שלך נחושה
בהחלט לא יזיק לאף אחד לנסות את התרגילים...
ודני כמו שכולן רשמו לך את אכן יקירת הפורום וכל כך מאמינה שזה יבוא ואת תצליחי בענק!!!!!יש תקופות בחיים כמו שכתבת שאנחנו בהתנגדות לכל דבר ולאוכל במיוחד.
מאמינה בך בלי למצמץ שתצליחי
נשיקות ויום נפלא
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/01/2012 04:47
אקורדיאון
Posts: 16382
|
בנות יקרות אין לכן אח ורע.
דנושה לאחר תמיכה כזו חייב להגיע השינוי המיוחל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 23:01
קרולין
Posts: 6651
|
נחושתי יקירתי!
כתיבתך מדהימה !! נהנתי מכל מילה ,מכל טיפ ומכל תובנה אין כמוך ! אוהבת אותך המוןןןן! תודה לך!
ולך דני יקירת הפורום!
את נראית מיליון דולר! את אשה יפיפיה, עם פנים קורנות, עיניים נוצצות, מחייכות ומחבקות את העולם, חיוך של מלאך, ויופי פנימי וחיצוני שאין דברים כאלה! אני ראית, חיבקתי, והרגשתי אותך!! זוכרת??!!
בטוחה שכןןןןןןןןןןןןןןן.
אז יקירתי, יש גם ימים כאלה...שלא הכי סבבה לנו, שלא הכי "זזה רברס" שזה לא מה שהיינו רוצות... וזה בסדר , טבעי , אנושי וחלק מהחיים של כולנו....
בטוחה שאחרי התקופה הזו...שבה את "צפה" עכשיו....תבוא תקופה טובה יותר של עשייה וסיפוק...ב ט ו ח ה!
נשיקות, חיבוקים , שמרי על עצמך ורק טוב שיהיה לך.
מכל הלב,
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 10:39
נחושה
Posts: 6982
|
יולי כתב:
היי, נחושה- אהבתי את תרגיל החומה, נשמע לי מאוד מעניין ככה, לנסות, או את התרגיל עם דף הנייר. דני- אני בטוחה שאת יכולה להצחיל שוב, כולנו נופלות וקמות, אני עד לפני שבוע ממש קירטעתי, והנה, כמעט שבוע אחרי, כבר בתפריט מקופל יכולה גם יכולה. אם אני יכולה- גם את יכולה, ואפילו הג'ינס כבר עולה עליי בהצלחה לכולן, ויום מקסים. יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 10:30
יולי
Posts: 754
|
היי,
נחושה- אהבתי את תרגיל החומה, נשמע לי מאוד מעניין ככה, לנסות, או את התרגיל עם דף הנייר.
דני- אני בטוחה שאת יכולה להצחיל שוב, כולנו נופלות וקמות, אני עד לפני שבוע ממש קירטעתי, והנה, כמעט שבוע אחרי, כבר בתפריט מקופל יכולה גם יכולה. אם אני יכולה- גם את יכולה, ואפילו הג'ינס כבר עולה עליי
בהצלחה לכולן,
ויום מקסים.
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 09:20
נחושה
Posts: 6982
|
דני יקרה, את תרגיל החומה עשיתי לפני עשור ולא דובר על חומת שומן
תנסי רק את התרגיל, אין פה שום מטרה של שכנוע עצמי כפי שכתבת וזה לא קשור לעצלנות כי לא מבקשים ממך תרגיל פיזי אלא מחשבתי שאת יכולה לעשות אפילו אחרי קפה ופרוסה ולא בצום על הר בטיבט, זה לא העניין.
חצי מהפיתרון הוא פרספקטיבה ויציאה מדפוס התגובה הרגיל והאוטומטי שלנו כמו "לא יכולה" , "לא מסוגלת" , "גדול עלי" , "אני אתמוטט" , "אני עצלנית מדי", "אני כבר הייתי בסרט הזה"... וכד'
לטובת שאר הפורום ולמענך, אני לא ארחיב יותר כדי לא לקלקל ואגב תופתעי, אין פתרון אחד או תשובה נכונה כי התשובה לאיך תעברי את החומה, בידך.
נשיקותתתתתתתתתתתתתתת חזרה
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 09:10
אשירה
Posts: 4292
|
דני יקרה,
לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים שלו לשבור את המחסומים,
אנו כבר למודי נסיון וכל אחד מכיר את גופו ואת עצמו,
מאחלת לך להתחבר מחדש להצלחה שלך,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 09:08
אשירה
Posts: 4292
|
נחושה יקרה,
תודה גם ממני על הפוסט, הוא נוגע בכולנו,
אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 08:58
dany
Posts: 19819
|
תודה תודה
יש לי בעיה חמורה עם הפתרונות הללו , כאילו אני בכלל חסומה בלעשות סוגסטיות מהסוג הזה. עצלנית!!!!!!!!!
אך את העצה של לשפוך על הנייר חושבת שאקח ואעשה זאת, מה יכול להיות????????
בקיצור את שמה לב שאני בקטע של התנגדויות ולכן אולי גם הדיאטה עכשיו כל כך צולעת כי אני מתנגדת לכל דבר.
תקופה!!!!!!!
אילו הייתי יודעת שזהו שזה המשקל שאליו הגעתי והוא לא יעלה יותר...........ניחא, אך אני בהחלט יודעת מנסיון העבר העשיר ביותר שלי..........יו-יו אמיתי, שאין מקום של עצירה אלא הוא ממשיך לעלות ולעלות........... ולכן צריך לשנס מתניים להפסיק להתנגד ולהתחיל לאט לאט לחזור למסלול, ואפילו אם לא הצלחתי היום 100 אחוזים, לא נורא גם שעות טובות מתקבלות באהבה. ומאמינה שבסופו של דבר אסגור גם ימים שלמים ולאחר מכן גם שבועות שלמים.......
מאחלת גם לך להיכנס לתלם, לנקות את כל הרעלים, הפיזיים והנפשיים. וסוף סוף לצעוד אל המטרה ..............
יום נפלא וחיבוק חזק חזה.
נחושה כתב:
דני יקרה, ראשית שאפו על הנחת הכאב על השולחן בכתיבה מרגשת ונוגעת, זה הצעד הראשון להיות מודעת שיש לך איזשהוא קושי מה שנקרא "דע את האוייב" והוא המלחמה בשומן. שנית, אם היית לידי הייתי נותנת לך חיבוק גדול וממושך בשקט, בלי אף מילת תוכחה, רק לחמם ולהציף אותך באהבה ובאור. כעת להתייחסותי לפוסט שלך כפי שהבטחתי: כפי שכתבו לך בנות רבות, בגילאים שונים ותיקות ומנוסות יותר או פחות, כל אחת בדרכה שלה, זה יגיע!!! הרגע שבו תקבלי אנרגיה וכוחות להביט בכל הגוף ולא רק בפנים, לדבר אל ההיא שמביטה בך ואת לא ממש מכירה אותה כי את לא כזאת, להקשיב לשדון הטוב ולשדון הרע דקה לפני שאת שוב נופלת או כמו שמירי אומרת "אני יאכל אותך אני לא יאכל אותך". ואת צודקת, לא תמיד צריך לרוץ לפסיכיאטר או לפסיכולוג וכבודם במקומם מונח. ישנה שיטה שיישמתי בעבר (בחורה עם נסיון  ) באיזו קבוצת תמיכה שהשתתפתי בה ויש בה כמה אופנים אני אחלוק איתך אחד או שניים. תרגיל קצר - תנשמי עמוק, תשבי בעיניים סגורות וגוף רגוע...דמייני שאת בשדה או בחורשה, הולכת שלווה ורגועה...את כמובן לבדך שם ופתאום את מגיעה לחומה. חומה סטייל הכותל המערבי או משהו כזה בקיצור קיר אבנים גדול,אטום, גבוה שמהמקום בו את משקיפה עליו נראה כעת בלתי עביר. מה את עושה? את לבדך שם, יום יפה באמצע החיים, חומה!!! (תופתעי מה תגלי כשתחשבי על פתרונות), אגב דרך נוספת לעשות את התרגיל היא שנותנים לך את העובדה הזאת ודף נייר ו 10 דקות על השעון לכתוב את כל הדרכים שחולפות בראשך לפתרון הבעיה. תרגיל נוסף - הדרך למלא את נפשינו היא לרוקן את כל מה שחוסם אותנו. כמו אותו משל שהכוס שלך מלאה אתה אינך יכול להכיל עוד וכד'. הדרך המהירה והנכונה לעשות זאת מבלי להסתייע באיש מקצוע היא לשבת שוב, לבדך עם בלוק נייר או דף גדול ועט ביד ולצרוח החוצה את כל הרעל שבתוכך לדוגמא: "נמאס לי שהכול נופל עליי" , " אני נקרעת מזה שבתי חיה בחו"ל" , אני גרמתי לעצמי כאבי ברכיים כי אני חסרת חוט שדרה".... טוב הבנת.... הכול מהכול, ללא הבחנה ירי אוטומטי שחייב להיות בכתבולא קשור לכלום שוב אפילו 10 דקות על השעון ואת יכולה להתחשבן עם חיים/מתים, אחרים/עצמך, עם עברך, עם מחלותייך, עם השכנה , הבוס מלפני עשר שנים, בעלך, הגיסה כולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם לגשת לפח הקרוב לביתך ולשרוף את הנייר. הצלחה מובטחת וגם המון מקום שיתפנה לאהבה, לנתינה לעצמך, לספרים חדשים, לחיבוקים חדשים וסוף סוף תיכנס אנרגיה טובה למקום שהיה חנוק ומאובק הרבה הרבה זמן מבלי שהיית מודעת לכך. בהצלחה יקירה ואני חושבת שלא סתם זה עלה כעת, גם אני ממש זקוקה לכך. אגב בכל נקודת זמן שונה בחייך, גם בתרגיל החומה וגם בתרגיל הכתיבה, הפתרונות הם אחרים לגמרי וגם לנסיון ולהשקפת העולם יש פתאום צדדים אחרים אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת נחושתך |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/01/2012 08:50
נחושה
Posts: 6982
|
דני יקרה,
ראשית שאפו על הנחת הכאב על השולחן בכתיבה מרגשת ונוגעת, זה הצעד הראשון להיות מודעת שיש לך איזשהוא קושי מה שנקרא "דע את האוייב" והוא המלחמה בשומן.
שנית, אם היית לידי הייתי נותנת לך חיבוק גדול וממושך בשקט, בלי אף מילת תוכחה, רק לחמם ולהציף אותך באהבה ובאור.
כעת להתייחסותי לפוסט שלך כפי שהבטחתי:
כפי שכתבו לך בנות רבות, בגילאים שונים ותיקות ומנוסות יותר או פחות, כל אחת בדרכה שלה, זה יגיע!!! הרגע שבו תקבלי אנרגיה וכוחות להביט בכל הגוף ולא רק בפנים, לדבר אל ההיא שמביטה בך ואת לא ממש מכירה אותה כי את לא כזאת, להקשיב לשדון הטוב ולשדון הרע דקה לפני שאת שוב נופלת או כמו שמירי אומרת "אני יאכל אותך אני לא יאכל אותך".
ואת צודקת, לא תמיד צריך לרוץ לפסיכיאטר או לפסיכולוג וכבודם במקומם מונח.
ישנה שיטה שיישמתי בעבר (בחורה עם נסיון) באיזו קבוצת תמיכה שהשתתפתי בה ויש בה כמה אופנים אני אחלוק איתך אחד או שניים.
תרגיל קצר - תנשמי עמוק, תשבי בעיניים סגורות וגוף רגוע...דמייני שאת בשדה או בחורשה, הולכת שלווה ורגועה...את כמובן לבדך שם ופתאום את מגיעה לחומה.
חומה סטייל הכותל המערבי או משהו כזה בקיצור קיר אבנים גדול,אטום, גבוה שמהמקום בו את משקיפה עליו נראה כעת בלתי עביר.
מה את עושה? את לבדך שם, יום יפה באמצע החיים, חומה!!! (תופתעי מה תגלי כשתחשבי על פתרונות), אגב דרך נוספת לעשות את התרגיל היא שנותנים לך את העובדה הזאת ודף נייר ו 10 דקות על השעון לכתוב את כל הדרכים שחולפות בראשך לפתרון הבעיה.
תרגיל נוסף - הדרך למלא את נפשינו היא לרוקן את כל מה שחוסם אותנו. כמו אותו משל שהכוס שלך מלאה אתה אינך יכול להכיל עוד וכד'.
הדרך המהירה והנכונה לעשות זאת מבלי להסתייע באיש מקצוע היא לשבת שוב, לבדך עם בלוק נייר או דף גדול ועט ביד ולצרוח החוצה את כל הרעל שבתוכך לדוגמא:
"נמאס לי שהכול נופל עליי" , " אני נקרעת מזה שבתי חיה בחו"ל" , אני גרמתי לעצמי כאבי ברכיים כי אני חסרת חוט שדרה".... טוב הבנת....
הכול מהכול, ללא הבחנה ירי אוטומטי שחייב להיות בכתבולא קשור לכלום שוב אפילו 10 דקות על השעון ואת יכולה להתחשבן עם חיים/מתים, אחרים/עצמך, עם עברך, עם מחלותייך, עם השכנה , הבוס מלפני עשר שנים, בעלך, הגיסה כולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
לגשת לפח הקרוב לביתך ולשרוף את הנייר.
הצלחה מובטחת וגם המון מקום שיתפנה לאהבה, לנתינה לעצמך, לספרים חדשים, לחיבוקים חדשים וסוף סוף תיכנס אנרגיה טובה למקום שהיה חנוק ומאובק הרבה הרבה זמן מבלי שהיית מודעת לכך.
בהצלחה יקירה ואני חושבת שלא סתם זה עלה כעת, גם אני ממש זקוקה לכך.
אגב בכל נקודת זמן שונה בחייך, גם בתרגיל החומה וגם בתרגיל הכתיבה, הפתרונות הם אחרים לגמרי וגם לנסיון ולהשקפת העולם יש פתאום צדדים אחרים
אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
נחושתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|