|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
22/01/2012 11:15
dany
Posts: 19819
|
תודה מתוקה
בד"כ אני מסתדרת בלי הפחמימה אחרי חמש, שאני מחוננת כמובן,
אתמול זה היה ממש מקרה מיוחד, הרי החלטתי שדי ונגמר מחול השדים, ולכן די תסכל אותי שהייתי חייבת את הפחמימה בכדי להרגיע את הקיבה. אך תודה לאל היום הכל תקין ומקווה לא להזדקק להן אחרי השעה חמש........... וברור שלא לעבור את 600 הקלוריות, על כך אין כל עוררין.
יום נפלא לך
יולי כתב:
היי ובוקר טוב לכן,
נחושה- אני מאחלת לאימך החלמה מהירה והניתוח וכמובן רק בריאות, אני גם נהנית לקרוא את התובנות שלך לגבי אכילה נכונה וכו', זה ממש נכון שכשמגיעים לבית חולים, הייתי גם בשבוע שעבר כי אימי הייתה מאושפזת ושוחררה כבר, אבל רק בבית חולים מקבלים פרופורציות ומבינים שאם אנחנו בריאים ושלמים אז כל מה שיש לנו לעשות זה פשוט ללמוד לאכול נכון ובריא עם 3 ארוחות מסודרות ביום ואנחנו כבר על דרך המלך ומסודרים.
דני- אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר ושהכאבים חלפו עברו להם. בכל מקרה, אם את חייבת פחמימה בערב בגלל בעייה בריאותית תראי שכל היום את לא עוברת את ה600 קלוריות פחמימות ואז אני מניחה שאת עדיין בשליטה מבחינת הכמויות, מעבר לזה אני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם מירי על הנושא הזה והיא בטח תוכל לתת לך תשובות יותר מקצועיות ממני כי זה שווה התייעצות, אני מניחה שתוכלי למצוא ביחד איתה פיתרון כלשהו שיוכל לעזור לך לחזור לתלם. וחוצמיזה, אני גאה בך על זה שאת צלחת הקורנפלקס זרקת ולא אכלת...אחרי הכל יש לך שליטה באוכל וזה טוב מאוד. בנוסף, אל תראי נפילה קטנה בתור משהו שהרסת את הכל, תנסי לראות את זה בתור נפילה קטנה, ומייד להמשיך הלאה באורח החיים שלנו בדיאטה שלנו כי דיאטה זה לא שחור או לבן, יש המון גווני אפור באמצע ולכן הכי חשוב זה לא להתייאש כי בסוף כולנו מצליחות ביחד, וכמובן, תזכרי את לא לבד יש לך אותנו בכל פעם שאת זקוקה לנו .
יום מקסים לכולן,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 11:13
dany
Posts: 19819
|
אני אוכלת לחם קל מלא שהוא ממש כמו לחם אחיד ולא אורירי בכלל, ת"א ממש לא אוהבת וטונה שכואבת הקיבה לא מתאים. תודה על העצות.
אין בעיה עם הלחם שגורר פרוסה ועוד.......
נחושה כתב:
נשיבוקים יקירה, אגב במקום פרוסת לחם קל שהיא אוויר נראה לי שעדיף מעט טונה או תפוח אדמה במיקרו ולא משהו שדומה/מזכיר/נראה או ממשפחת ה "לחם"!!!
תנסי יקירה אולי זה יעזור
בהצלחה ותעדכני אותנו...נחושתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 09:50
יולי
Posts: 754
|
היי ובוקר טוב לכן,
נחושה- אני מאחלת לאימך החלמה מהירה והניתוח וכמובן רק בריאות, אני גם נהנית לקרוא את התובנות שלך לגבי אכילה נכונה וכו', זה ממש נכון שכשמגיעים לבית חולים, הייתי גם בשבוע שעבר כי אימי הייתה מאושפזת ושוחררה כבר, אבל רק בבית חולים מקבלים פרופורציות ומבינים שאם אנחנו בריאים ושלמים אז כל מה שיש לנו לעשות זה פשוט ללמוד לאכול נכון ובריא עם 3 ארוחות מסודרות ביום ואנחנו כבר על דרך המלך ומסודרים.
דני- אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר ושהכאבים חלפו עברו להם. בכל מקרה, אם את חייבת פחמימה בערב בגלל בעייה בריאותית תראי שכל היום את לא עוברת את ה600 קלוריות פחמימות ואז אני מניחה שאת עדיין בשליטה מבחינת הכמויות, מעבר לזה אני חושבת שכדאי לך להתייעץ עם מירי על הנושא הזה והיא בטח תוכל לתת לך תשובות יותר מקצועיות ממני כי זה שווה התייעצות, אני מניחה שתוכלי למצוא ביחד איתה פיתרון כלשהו שיוכל לעזור לך לחזור לתלם. וחוצמיזה, אני גאה בך על זה שאת צלחת הקורנפלקס זרקת ולא אכלת...אחרי הכל יש לך שליטה באוכל וזה טוב מאוד. בנוסף, אל תראי נפילה קטנה בתור משהו שהרסת את הכל, תנסי לראות את זה בתור נפילה קטנה, ומייד להמשיך הלאה באורח החיים שלנו בדיאטה שלנו כי דיאטה זה לא שחור או לבן, יש המון גווני אפור באמצע ולכן הכי חשוב זה לא להתייאש כי בסוף כולנו מצליחות ביחד, וכמובן, תזכרי את לא לבד יש לך אותנו בכל פעם שאת זקוקה לנו .
יום מקסים לכולן,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 09:49
אשירה
Posts: 4292
|
נחושה יקרה,
מה שכתבת הזכיר לי שהפעם היחידה שהצלחתי לרדת במשקל באופן משמעותי הייתה בזמן אישפוז ממושך בבית חולים.
מבלי להתייחס למחלה עצמה שודאי לא הוסיפה תיאבון, אכלתי רק 3 ארוחות ביום ורק את מה שהוגש לי כמובן עם קיזוזים של אוכל לא ראוי, ואז נוכחתי לדעת שאפשר לשרוד גם עם פחות אוכל ולהרגיש אפילו טוב יותר.
בבית אנו חשופים לכל דבר ולכן רצוי לא להכניס את "האויבים", וכשאנחנו מחוץ לבית זה בדרך כלל בקטע של בילוי או חופשה ואז עוד יותר קשה לשמור ולהקפיד וזה דורש מאמץ מוגבר.
בקיצור, לא קלים הם חייו של השמנמוד!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 09:34
נחושה
Posts: 6982
|
נשיבוקים יקירה, אגב במקום פרוסת לחם קל שהיא אוויר נראה לי שעדיף מעט טונה או תפוח אדמה במיקרו ולא משהו שדומה/מזכיר/נראה או ממשפחת ה "לחם"!!!
תנסי יקירה אולי זה יעזור
בהצלחה ותעדכני אותנו...נחושתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 09:26
dany
Posts: 19819
|
כן יקירה אני כל הזמן משננת שאף אחד לא דוחף לי........ ואף אחד לא מכריח אותי, ואת ממש צודקת להיות כל הזמן בבית זה פתח לאסונות...........
אז אלו הם חיי ואם זה אני צריכה לעשות את המירב והמיטב.
אתמול היו לי כאבי קיבה תופת, ולא היתה סיבה נראית לעין, אבל ככה שיש בעיות בשטח הזה סתם כך מתחילים כאבים ויסורים, ואז רק חושבים מה לדחוף פנימה על מנת להרגיע...... והאמת מה שמרגיע זו פחמימה. כן לדאבוני זה מה שמרגיע.
אז למרות שהשעה היתה כבר אחרי חמש, ובי נשבעתי לא להשתולל, התה רק עשה עוד ועוד חורים בבטן, לבסוף מה שפתר את הבעיה היו בכל זאת שתי פרוסות לחם קל עם קוטג' ותה עם חלב........ אבל........תוך כדי הרי כבר חירבתי נכון??????? אז קערה של קורנפלקס............. ו......... זרקתי לפח!!!!!!!!!! הידד. עשיתי זאת.
אני מרוצה. היום אין כאבים מקווה שלא יחזרו. ובכל זאת הפחמימה בערב לא פתחה לי לוע וקמתי בבוקר לעוד יום של שגרת עשייה.
המסקנות שמגיעים אליהם בבית חולים הן חדות וברורות, אך שחוזרים הביתה....... לאט לאט הן נמסות ונמוגות...... ולניתוח במודע אף אחת מאיתנו לא רוצה להגיע, מגיעים אליהם גם מבלי להתכוון
יום נפלא לך יקירתי ומקווה שאת גם עולה על מסלול של הצלחה וירידות. אנחנו לא בתחרות ויכולות לעשות זאת לאט ובטוח.
נשיבוקים
נחושה כתב:
דני יקרה, טרם הגעתי לפוסט שבו שפכת את הלב, אני פשוט הולכת מהבוקר אחורה... קודם כל מה שמצאת בגוגל מרגש, כי אנחנו באמת כאן בלב ובנפש אחת בשביל השניה. שנית, אני יודעת שלא פשוט לך בבית ועם עצמך וכל כך זמין הסם הזה הפחמימתי, המתוק וכל כך קשה להיגמל... אני הייתי בבית חולים יומיים עם אמא שאכלה חופשי כאוות נפשה (כמובן חוץ מהתזונה הרכה אחרי הניתוח), 53 ק"ג של מודעות לבריאות ואכילה מסודרת (היא לא היתה כך לפני שנה עשורים) ובחדרה שלוש בחורות 23 רווקה , 34 נשואה עם ילד, 35 נשואה עם שניים, אחרי ניתוח קיצור קיבה/שרוול. (האימהות, האבות , בני משפחה ובעלים) כלל השיחות שלנו נסבו סביב אוכל, תזונה, התחשבות (שתיתי קפה והוצאתי אוכל רק כשהיו בבדיקות או שירדתי לקפיטריה למטה כדי שלא יציק להן כשהן מחוברות 48 שעות לאוכל ומים דרך הווריד שהקיבה תחלים), הרגלי אכילה, סוג האוכל (היו שם ערבייה, קווקאזית וצברית), אגב אינטיליגנטיות ונשמות טובות אחת אחת, היה מרתק. אוכל זה עניין תרבותי, משפחתי, חברתי, מושרש מהבית, נטוע מהרגלי הקפה והפסקות האוכל של האירגון אבל בראש ובראשונה עניין ריגשי,פיזי,הורמונאלי לא פתור. (חלק מהתובנות של כולנו בחדר) איך אני יודעת?, סוף סוף כשהייתי מנותקת ממחשב, עבודה, טלויזיה, ענייני הבית, אמא היתה מנומנמת, ולא היה לי ראש לקרוא, הייתי שעות עם התובנות האלו וכל ההרצאות של מירי בראש ואז לאט לאט הפנמתי את כל מה שאני כותבת לכם כאן ודי לא מיישמת בשנתיים האחרונות ואת התירוצים/אילוצים אני משאירה כרגע בצד. רק בבית חולים, כשאחרים מחליטים בשבילך וגופך דואב ולבך דואג אבל אתה חסום מבחינת זלילה ואכילה חופשית אתה מבין שניתן לשבוע: גם מתזונה רכה וכוס תה גם משלוש ארוחות קבועות בשעות קבועות ושתיית מים, תה, מים עם לימון, ונפילות על עוד אשל או תפוז וזהו, כי באמת לא צריך!!! במיוחד אז מתחילים להעריך מה זה בדיקות דם תקינות, חיים מסודרים ובשליטה ולא שהאוכל שולט בנו, מה ההבדל בין שמן בפיגמת בית חולים או אמא רזונת בפיגמת בית חולים במיוחד אז שמים לב לאחיות קלילות לבושות מכנס לבן וחולצה ירקרקה, ומי סוחבת באגז' של שוקולדים מאחוריה בישבן ומי יכולה כרגע להכנס לבקיני (אגב בכל הגילאים)... אני השתכנעתי, אני הבנתי שלא משנה מה, אף אחד לא דוחף לך אוכל לגרון או לווריד, זה עניין עמוק ובפנימי שצריך להיפתר ומעבר לכך, חשוב להמיר את ההתמכרות ואוזלת היד מול האוכל בעשייה אחרת, רחוק מהמקרר, קרוב לעצמך  מקווה שזה יעזור לך וכל מי שקורא את הפוסט, אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת ומאחלת לך ולכולם הצלחה בתהליך, וגם לי האמת  נחושתך edited by נחושה on 1/22/2012 |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 08:58
נחושה
Posts: 6982
|
דני יקרה,
טרם הגעתי לפוסט שבו שפכת את הלב, אני פשוט הולכת מהבוקר אחורה...
קודם כל מה שמצאת בגוגל מרגש, כי אנחנו באמת כאן בלב ובנפש אחת בשביל השניה.
שנית, אני יודעת שלא פשוט לך בבית ועם עצמך וכל כך זמין הסם הזה הפחמימתי, המתוק וכל כך קשה להיגמל...
אני הייתי בבית חולים יומיים עם אמא שאכלה חופשי כאוות נפשה (כמובן חוץ מהתזונה הרכה אחרי הניתוח), 53 ק"ג של מודעות לבריאות ואכילה מסודרת (היא לא היתה כך לפני שנה עשורים)
ובחדרה שלוש בחורות 23 רווקה , 34 נשואה עם ילד, 35 נשואה עם שניים, אחרי ניתוח קיצור קיבה/שרוול. (האימהות, האבות , בני משפחה ובעלים)
כלל השיחות שלנו נסבו סביב אוכל, תזונה, התחשבות (שתיתי קפה והוצאתי אוכל רק כשהיו בבדיקות או שירדתי לקפיטריה למטה כדי שלא יציק להן כשהן מחוברות 48 שעות לאוכל ומים דרך הווריד שהקיבה תחלים), הרגלי אכילה, סוג האוכל (היו שם ערבייה, קווקאזית וצברית), אגב אינטיליגנטיות ונשמות טובות אחת אחת, היה מרתק.
אוכל זה עניין תרבותי, משפחתי, חברתי, מושרש מהבית, נטוע מהרגלי הקפה והפסקות האוכל של האירגון אבל בראש ובראשונה עניין ריגשי,פיזי,הורמונאלי לא פתור. (חלק מהתובנות של כולנו בחדר)
איך אני יודעת?, סוף סוף כשהייתי מנותקת ממחשב, עבודה, טלויזיה, ענייני הבית, אמא היתה מנומנמת, ולא היה לי ראש לקרוא, הייתי שעות עם התובנות האלו וכל ההרצאות של מירי בראש
ואז לאט לאט הפנמתי את כל מה שאני כותבת לכם כאן ודי לא מיישמת בשנתיים האחרונות ואת התירוצים/אילוצים אני משאירה כרגע בצד.
רק בבית חולים, כשאחרים מחליטים בשבילך וגופך דואב ולבך דואג אבל אתה חסום מבחינת זלילה ואכילה חופשית אתה מבין שניתן לשבוע:
גם מתזונה רכה וכוס תה
גם משלוש ארוחות קבועות בשעות קבועות ושתיית מים, תה, מים עם לימון, ונפילות על עוד אשל או תפוז וזהו, כי באמת לא צריך!!!
במיוחד אז מתחילים להעריך מה זה בדיקות דם תקינות, חיים מסודרים ובשליטה ולא שהאוכל שולט בנו, מה ההבדל בין שמן בפיגמת בית חולים או אמא רזונת בפיגמת בית חולים
במיוחד אז שמים לב לאחיות קלילות לבושות מכנס לבן וחולצה ירקרקה, ומי סוחבת באגז' של שוקולדים מאחוריה בישבן ומי יכולה כרגע להכנס לבקיני (אגב בכל הגילאים)...
אני השתכנעתי, אני הבנתי שלא משנה מה, אף אחד לא דוחף לך אוכל לגרון או לווריד, זה עניין עמוק ובפנימי שצריך להיפתר ומעבר לכך, חשוב להמיר את ההתמכרות ואוזלת היד מול האוכל בעשייה אחרת, רחוק מהמקרר, קרוב לעצמך
מקווה שזה יעזור לך וכל מי שקורא את הפוסט, אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתת ומאחלת לך ולכולם הצלחה בתהליך, וגם לי האמת
נחושתך
edited by נחושה on 1/22/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 08:26
אייריס
Posts: 3744
|
dany כתב:
תודות, נראה לי מתאים לכל אחת ואחת מכן  edited by dany on 1/21/2012
מדהים מדהים ומרגש מאוד. כל מילה נכונה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 05:29
dany
Posts: 19819
|
מכל הלב♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 04:46
אקורדיאון
Posts: 16382
|
תודה ובוקר נפלא לך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/01/2012 00:00
המורה
Posts: 374
|
dany כתב:
תודות, נראה לי מתאים לכל אחת ואחת מכן edited by dany on 1/21/2012
איזה כייפ לפתוח ככה את השבוע . תודה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 17:25
1103
Posts: 5022
|
dany כתב:
נילי מתוקה היות והעתקתי את זה מאתר גוגל אז לא עשיתי תיקונים, גם לי המשפט הזה נראה קיצוני........ אך אמרתי אתן כבר תסננו את המיותר. נשיקות בחזרה עוד יום עובר לו בניחותא ובהצלחה. מאחלת לך שכל יעבור לו בניחותא ובהצלחה שבוע טוב נילי  1103 כתב: דני יקירתי תודה על הכוונות הטובות אני מסכימה עם כל משפט חוץ מזה שאומר שאת מוכנה למות למעני אני לא מוכנה שתעשי זאת.חחחחחחחח נשיקות נילי 
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 17:12
dany
Posts: 19819
|
נילי מתוקה
היות והעתקתי את זה מאתר גוגל אז לא עשיתי תיקונים, גם לי המשפט הזה נראה קיצוני........ אך אמרתי אתן כבר תסננו את המיותר.
נשיקות בחזרה
עוד יום עובר לו בניחותא ובהצלחה.
1103 כתב:
דני יקירתי תודה על הכוונות הטובות אני מסכימה עם כל משפט חוץ מזה שאומר שאת מוכנה למות למעני אני לא מוכנה שתעשי זאת.חחחחחחחח נשיקות נילי |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 15:00
1103
Posts: 5022
|
דני יקירתי
תודה על הכוונות הטובות אני מסכימה עם כל משפט חוץ מזה שאומר שאת מוכנה למות למעני
אני לא מוכנה שתעשי זאת.חחחחחחחח
נשיקות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:42
dany
Posts: 19819
|
תודות,
נראה לי מתאים לכל אחת ואחת מכן
edited by dany on 1/21/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:33
קרולין
Posts: 6651
|
דני יקירת הפורום,
שמחה לשמוע שאתמול עבר לך נהדר....
מחזיקה לך אצבעות להמשך השבת ובכלל.
תמיד תמיד כאן בשבילך.
נשיקות וכל אהבתי
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:10
קרנושה
Posts: 3420
|
גם אני כאן בשבילך, זמינה לך בנייד מתי שרק תרצי! גם אצלי עבר אמש נפלא.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:09
ענת
Posts: 3849
|
dany כתב:
כן כך תעשי ענתי נחזק אחת את השניה ונצליח!!!!!!!!!!!!! בהחלט זה אחרת לשקוע בתוך האוכל ולוותר....ואין מקום עוד לעלות ענת כתב: dany כתב: בנות מתוקות שלי
ברור שאני יודעת שאתן כאן בשבילי כפי שאני בשבילכן, אבל באיזה שהוא מקום קיימת גם מחשבה הלו................ תעשי משהו!!!!!!
אז הידיעה שאני יכולה להעזר בכן היא נהדרת, ותודה תודה.
יום אתמול עבר ללא נפילות וחריגות............איך אמרתי לענתי שעה שעה......... והיום מתקדם. הי דני גאה בך, התחלתי גם את הבוקר עם יוגורט וקוואקר להזכיר לי את המסגרת ומקווה לסיים את היום בשפיות באוכל |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:08
dany
Posts: 19819
|
כן כך תעשי ענתי נחזק אחת את השניה ונצליח!!!!!!!!!!!!!
ענת כתב:
dany כתב: בנות מתוקות שלי
ברור שאני יודעת שאתן כאן בשבילי כפי שאני בשבילכן, אבל באיזה שהוא מקום קיימת גם מחשבה הלו................ תעשי משהו!!!!!!
אז הידיעה שאני יכולה להעזר בכן היא נהדרת, ותודה תודה.
יום אתמול עבר ללא נפילות וחריגות............איך אמרתי לענתי שעה שעה......... והיום מתקדם. הי דני גאה בך, התחלתי גם את הבוקר עם יוגורט וקוואקר להזכיר לי את המסגרת ומקווה לסיים את היום בשפיות באוכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/01/2012 10:03
ענת
Posts: 3849
|
dany כתב:
בנות מתוקות שלי
ברור שאני יודעת שאתן כאן בשבילי כפי שאני בשבילכן, אבל באיזה שהוא מקום קיימת גם מחשבה הלו................ תעשי משהו!!!!!!
אז הידיעה שאני יכולה להעזר בכן היא נהדרת, ותודה תודה.
יום אתמול עבר ללא נפילות וחריגות............איך אמרתי לענתי שעה שעה......... והיום מתקדם.
הי דני גאה בך, התחלתי גם את הבוקר עם יוגורט וקוואקר
להזכיר לי את המסגרת ומקווה לסיים את היום בשפיות באוכל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|