20/01/2012 09:35
רייצ'ל
Posts: 1323
|
דני יקירתי,
אישית אנני מכירה אותך רק דרך הפורום.
כשאני קוראת את הפוסט שלך מתכווצת לי הבטן. אני כל כך מכירה את ההרגשה
שאי אפשר לתאר אותה. גם לי היו תקופות קשות מאד שלא רציתי לשמוע דיאטה.
קוראים לזה "אכילה ריגשית" .(ככה אומרים)כל הזמן חשבתי רק על אוכל כאילו אין מחר ואין
שום דבר על מה לחשוב ומה לעשות.
אני חייבת למירי המון המון קילוגרמים.... אבל אני יו'דעת שאין מה לעשות חייבים להיות במסגרת
גם אם לא עולים ונשארים על המקום זה בסדר למרות שיש מצבים שעולים במשקל אבל לא רוצה
לחשוב מה היה קורה אילו לא הייתי במסגרת העליה היתה הרבה הרבה יותר גדולה.
דני יקרה,
את אישה מדהימה עם לב זהב. אני יודעת זאת לפי הפוסטים שלך
המפגש שיהיה לכם ב 6.2 ייתן לך המון אנרגיות וכח להמשיך בתהליך ועד אז יש המון מוטיבציה להתחיל
לרשום מה אוכלים. את כל הטיפים אנו יודעים בעלפה.
חבל מאד שלא אוכל להיות במפגש הזה הייתי מאד רוצה להכיר אותך ואת שאר הבנות אך יש מחוייבות למקום העבודה שלי.
את יכולה להתקשר אלי בכל שעה שקשה לך ויחד נוכל לתת כח אחת לשניה בשמחה רבה.(את הטלפון שלי את יכולה לקבל ממירי)
מחבקת אותך ושולחת לך המון המון אנרגיות. היי חזקה
מכל הלב
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 09:27
ענת
Posts: 3849
|
dany כתב:
כולכן מלאכיות שלי טוב עכשיו אני ממש מיללת...........תודה אהובותי, אין כמוכן לתמיכה ולעזרה ענתי מתוקה בואי נקח שעה שעה כי יממה זה עכשיו הרבה, וכל שעה שתעבור בשקט ושלווה נעשה עליה וי גדול. ממש ננהל יומן. ולפחות נפגש בעוד שבועיים קצת פחות........... והרבה יותר  edited by dany on 1/20/2012
אכן כך נשתדל....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 09:08
dany
Posts: 19819
|
דרך המלך כתב:
דני יקרה
מאד ריגשת אותי בכנות שלך.
מאד מבאסת ההרגשה שאנו מאוכזבים מעצמנו.תציבי לעצמך מטרות קטנטת כמו ירידה של שלושה קילו זה מקל מעט על ההרגשה.... זה שאת בפורום בין הבולטות ביותר אומר שאת כבר בעשיה... מאד מאמינה בך שהסוויצ יגיע ואת תצליחי בענק!!!!
תגיעי למפגש עם חיוך על הפנים כי זה הכי חשוב...את אישה משכמך ומעלה וכולנו(הילדות שכאן)יכולות ללמוד ממך והמון.
כנסי לשבת יפה וחייכנית והשתדלי להתחיל בקטנות כל פעם הורידי משהו אחר מהתפריט... שתי הרבה מים למרות הקור ומאמינה בך שתצליחי בגדול!!!!
שולחת לך חיבוקים ונשוקים ואת כל אהבתי
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 09:07
dany
Posts: 19819
|
הסמויה כתב:
דני חברתי האהובה
אין לך מושג כמה גאווה אני חשה על כך שכתבת את הדברים המואד לא פשוטים האלה
שהצליחו כל כך לרגש אותי וגרמו לי להזיל דמעה , באמת
את אישה יפיפיה גם חיצונית וגם פנימית ואין לי ספק שיגיע יום שבו , לפתע פתאום , בלי הודעה מראש
תצליחי להשתלט על היצר הרע והאוכל יותר לא יצליח לשלוט בך
זה קורה לכולנו , כל אחד בתקופתו הוא
את כרגע במקום לא פשוט וקשה לך להלחם למרות שאת איתנו ועם מירי
מאחלת לך שהיום הזה לא ירחק להגיע
אוהבת אותך מכל הלב ומחכה לפגישה כדי לחבק אותך ולהעביר אלייך את כוחותי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 09:06
dany
Posts: 19819
|
בלונדה.... כתב:
דנילה יקרה איזה פוסט מרגש ממש שומעים את הנשמה שלך מדברת. אך את יודעת שלא את היחידה שמרגישה כך. דנילה את לא צריכה להחליט ולהתחייב בפורום וגם לא למירי קודם כל לעצמך. מניסיון של הבטחות מרובות פה בפורום ולמירי ידעתי הרבה כשלונות ומלחומות עם עצמי. דנילה עימדי מול המראה ללא בגדים והסתכלי על עצמך , זה מה שאני עשיתי ואני פשוט התחלתי חבכות ןנגעלתי מעצמי!!! וזה לא משנה אם זה עשר קילו או שלושים קילו שצריכים לרדת ההרגשה היא אותה הרגשה. תתחילי צעד צעד יום אחרי יום הימים הראשונים ללא נשנושים מאוד לא קלים אבלללל אחרי שלושה ארבעה ימים זה רץ ולא מורגש כלל. אני בטוחה שאת תצליחי בגדול אם רק את תחליטי. אנחנו פה הרי איתך באותה סירה נעזור לך ואת לנו כמו תמיד!!!! שולחת לך חיבוקים ונשיקות אל תיהיה עצובה  |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 09:05
dany
Posts: 19819
|
כולכן מלאכיות שלי
טוב עכשיו אני ממש מיללת...........תודה אהובותי,
אין כמוכן לתמיכה ולעזרה
ענתי מתוקה
בואי נקח שעה שעה כי יממה זה עכשיו הרבה, וכל שעה שתעבור בשקט ושלווה נעשה עליה וי גדול.
ממש ננהל יומן.
ולפחות נפגש בעוד שבועיים קצת פחות........... והרבה יותר
edited by dany on 1/20/2012
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 08:48
ענת
Posts: 3849
|
דני יקרה,
כתיבתך מאוד מרגשת והדמעות זולגות לי, כי אני נמצאת בדיוק במקומך.......
אוכלת ואוכלת בתאווה כאילו אין מחר, ואני יודעת החוקים....ורוצה להיות במקום בו הייתי, מבואסת מעצמי, בשקילה אחרונה לפני שבועיים עליתי השבוע לא הספקתי להיות בחוג ואוכלת עוד....כאילו יצאתי לחופש מהאוכל......
אני מודה שאני במקום לא טוב כל מקוםן שאני נמצאת ואוכל לידי ,אני תוקעת.......נגעלת מעצמי.
אתמול חגגנו יום הולדת לאמי עשינו לה הפתעה היה לה בראשון לחודש הפתענו ככה באמצע שבוע....ובשבילי זה היה חגיגה הסתכלתי במראה, והרגשתי רע לראות כך את הבטן נפוכה.........
ופתאום אני קוראת את הפוסט שלך.....והדמעות יורדות לי........
כל יום מנסה לחזור לעצמי ולא הולך ואני יודעת איפוא אני נמצאת במשקל
חיבוק ענק
ענת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 08:39
הסמויה
Posts: 2467
|
דני חברתי האהובה
אין לך מושג כמה גאווה אני חשה על כך שכתבת את הדברים המואד לא פשוטים האלה
שהצליחו כל כך לרגש אותי וגרמו לי להזיל דמעה , באמת
את אישה יפיפיה גם חיצונית וגם פנימית ואין לי ספק שיגיע יום שבו , לפתע פתאום , בלי הודעה מראש
תצליחי להשתלט על היצר הרע והאוכל יותר לא יצליח לשלוט בך
זה קורה לכולנו , כל אחד בתקופתו הוא
את כרגע במקום לא פשוט וקשה לך להלחם למרות שאת איתנו ועם מירי
מאחלת לך שהיום הזה לא ירחק להגיע
אוהבת אותך מכל הלב ומחכה לפגישה כדי לחבק אותך ולהעביר אלייך את כוחותי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 08:25
דרך המלך
Posts: 5707
|
דני יקרה
מאד ריגשת אותי בכנות שלך.
מאד מבאסת ההרגשה שאנו מאוכזבים מעצמנו.תציבי לעצמך מטרות קטנטת כמו ירידה של שלושה קילו זה מקל מעט על ההרגשה.... זה שאת בפורום בין הבולטות ביותר אומר שאת כבר בעשיה... מאד מאמינה בך שהסוויצ יגיע ואת תצליחי בענק!!!!
תגיעי למפגש עם חיוך על הפנים כי זה הכי חשוב...את אישה משכמך ומעלה וכולנו(הילדות שכאן)יכולות ללמוד ממך והמון.
כנסי לשבת יפה וחייכנית והשתדלי להתחיל בקטנות כל פעם הורידי משהו אחר מהתפריט... שתי הרבה מים למרות הקור ומאמינה בך שתצליחי בגדול!!!!
שולחת לך חיבוקים ונשוקים ואת כל אהבתי
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 07:33
בלונדה....
Posts: 3603
|
דנילה יקרה
איזה פוסט מרגש ממש שומעים את הנשמה שלך מדברת.
אך את יודעת שלא את היחידה שמרגישה כך.
דנילה את לא צריכה להחליט ולהתחייב בפורום וגם לא למירי קודם כל לעצמך.
מניסיון של הבטחות מרובות פה בפורום ולמירי ידעתי הרבה כשלונות ומלחומות עם עצמי.
דנילה עימדי מול המראה ללא בגדים והסתכלי על עצמך , זה מה שאני עשיתי ואני פשוט התחלתי חבכות ןנגעלתי מעצמי!!!
וזה לא משנה אם זה עשר קילו או שלושים קילו שצריכים לרדת ההרגשה היא אותה הרגשה.
תתחילי צעד צעד יום אחרי יום הימים הראשונים ללא נשנושים מאוד לא קלים אבלללל אחרי שלושה ארבעה ימים זה רץ ולא מורגש כלל.
אני בטוחה שאת תצליחי בגדול אם רק את תחליטי.
אנחנו פה הרי איתך באותה סירה נעזור לך ואת לנו כמו תמיד!!!!
שולחת לך חיבוקים ונשיקות
אל תיהיה עצובה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 06:36
אקורדיאון
Posts: 16382
|
בדיוק כך ואת יודעת שזה מעגל סגור שחייבים לצאת ממנו ומהר.
שוב יקירה המון בהצלחה ושתפי אולי זה יעבוד.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 05:46
dany
Posts: 19819
|
תודה יקירה עם דמעות בעיניים זה לא היה קל לכתוב את זה וחייבת חייבת לעשות את המהפך כי זה ממש כבר לא עניין של אסטתיקה.
אקורדיאון כתב:
דני יקרה שלי אני כל כך מכירה את התופעה ההזויה הזו שהכל ידוע מורגש ונראה ולמרות הכל ההיא השניה שבתוכנו שולטת ביד רמה.
דבר אחד לא להרים ידיים הרגע המיוחל חוזר.
מאחלת לך מעומק ליבי שלאחר ששמת על השולחן את הדברים ותקראי אותם שוב ושוב תעשי תפנית.
מאחלת לך הצלחה .
חיבוק ענקקקקק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 05:09
אקורדיאון
Posts: 16382
|
דני יקרה שלי אני כל כך מכירה את התופעה ההזויה הזו שהכל ידוע מורגש ונראה ולמרות הכל ההיא השניה שבתוכנו שולטת ביד רמה.
דבר אחד לא להרים ידיים הרגע המיוחל חוזר.
מאחלת לך מעומק ליבי שלאחר ששמת על השולחן את הדברים ותקראי אותם שוב ושוב תעשי תפנית.
מאחלת לך הצלחה .
חיבוק ענקקקקק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/01/2012 05:02
dany
Posts: 19819
|
אני יושבת וקוראת את הפוסטים אחד לאחד............
וחושבת מה בעצם אני עושה כאן?????????
שנתיים ויותר,
ולא נשארתי כיתה ירדתי לגן............
כאילו לא נשארו לי כלים
כל יום קמה עם הבטחה גדולה והולכת לישון עם אכזבה ענקית
יודעת שיש תאריכי יעד כמו ה-6.2 שרוצה להיפגש אתכן ולהראות טוב........... ברור שכבר לא אהיה רזה עד תאריך זה אך לפחות להוריד את הנפיחות הנוראית........ וגם זה לא
פסח עוד פחות משלושה חודשים ונסיעה לפריז עם הבנות שלי, וכך גם מתקדם לו בקצב אימים הקיץ......
אני לא מאמינה על עצמי עד כמה אני חלשת אופי, ותגידו מה????? דברים מי יודע מה???????? ממש לא !!!!!!!
כמו טרמיט מה שיש בדרך נבלע...... אתן מספרות על איזו נפילה עם שפיץ של פיצה............חחחחחחחחחחחחחח
הלוואי עלי.
יודעות מה???????? הבטחתי למירי באופן אישי ואפילו זה לא עובד......... מה זה אומר?????
שהרמתי ידיים, שהתייאשתי, שזהו אני מקבלת את זה שאני שמנה כרונית ולא אצליח יותר..... ומפה רק הדרך למטה למטה ז"א למעלה למעלה במשקל???????
מה יש בה בזלילה שכל כך מושך??
התוצאות חוץ מהשמנה הן כל כך קשות, כאבי רגליים וגב, בעיות בקיבה, שינה טרופה, יסורי מצפון, רגשות קשים לעצמי, בוודאי חוסר חשק להתלבש ולצאת אלא רק לדברים שממש מוכרחים....... בחיי חזרתי שנות אלף אחורנית, מזמן לא הרגשתי כך.
ובכל זאת לא מצליחה לשנות את הדפוס. קמה בבוקר, ועד אחרי הצהריים הכל ממש לפי הספר, ואז כאילו השמיים מתהפכים ומישהי אחרת משתלטת עלי........ ואפילו אני כבר לא מדברת עם עצמי, לא מנסה להתגבר אלא מתמסרת בטוטאליות לזלילה.
תגידו תרפי זו תקופה, אולי?????? אך התקופה הזו עולה לי כל כך הרבה שלא יודעת איך אצא ממנה , איך אתגבר, ואיך אצליח שוב להכנס לתלם ולהתחיל לרדת בצורה רציפה ויסודית, לא קילו למטה שניים למעלה.
זהו אני עצובה
תודה לכן יקירותי
אוהבת וזה כנראה לא מספיק עכשיו
שתהייה לכן שבת נפלאה ואולי אולי אחרי שכתבתי כל זאת וכולכן יודעות.............אולי עכשיו אוכל להתגבר ולבשר לכן שיש איזה שינוי.......... הלוואי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|