16/01/2012 13:42
 רויטלי Posts: 12
|
א ל ו פה , זה לא יאמן כשאנחנו בשליטה אנחנו אוהבות את עצמנו יותר ויותר.... ישר כוח- רויטלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2012 13:31
 tal_f Posts: 900
|
כל הכבוד ! השתנת..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2012 13:29
 אייריס Posts: 3744
|
איזה מדהימה, כל הכבוד לנחישות וצלחת בגבורה את הארוחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/01/2012 05:07
 dany Posts: 19819
|
מקווה שאת מקבלת את התגובות שלנו מהפוסט הראשון
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2012 15:52
 רבקה Posts: 8411
|
רינת יקירה כל הכבוד על השינוי שיוביל אותך להתמדה ולהצלחה בהחלט הכל בראש וזאת אנו מנסים לשנות ולאט לאט מצליחים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2012 12:48
 EFF Posts: 6417
|
כל הכבוד וזהו בדיוק "המתכון" להצלחה - להמשיך בחיים הרגילים ולהתאים אותם אלינו....כל ההתנזרויות והחסך מובילים לשבירה ולכשלון - זהו בדיוק מה שאיננו רוצים להשיג..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2012 12:47
 1103 Posts: 5022
|
המורה כתב:
אתמול בערב כבר כתבתי לכן סיפור זה אבל האינטרנט שלי לא בסדר. אז אני כותבת שוב. אתמול ערב מוצ"ש יצאתי למסעדה אהובה ביותר (רטטוי במושב אמונים) בדר"כ אני מזמינה שם שני דברים נהדרים: סלט לבנוני (גם כן סלט) עם סיגרים ממולאים בגבינה ולקינוח קוקומומבו גלידת קוקוס מאלפת. (סליחה על התאורים אהובות) והלן השתלשלות הארועים : הזמנתי סלט ודרשתי מהמלצרית להרכיב לי משהו מיוחד שיתאים רק לדברי המורה מירי, (האייפון צמוד אליי ואני חוזרת על רשימת הדברים) בסופ אירגנה לי גבינה 5% מהבוקר , ביצה ו 12 זיתים. ולקינוח לקחתי מים חמים עם נענע ( בהמלצת אחת הבנות אצלנו) . המשל : המסעדה ואני . הנמשל: הכל נשאר אותו הדבר, התפריט, המקום, המלצרים, א ב ל אני השתניתי הכל נראה לי אחרת. בקיצור הכל תלוי בראייה ובתפיסה. (דרך אגב בעלי הזמין את הקינוח ולא עניין אותי כלל הכפית שלי נשארה יתומה). מסקנה נוספת : חיכיתי לרגע המיוחל לכתוב לכן , כתבתי זאת כבר ב 24:00 , אז..... בזכותכן הייתי חזקה כי ידעתי שתתמכו. אוהבת ומעריכה יום- יום שאני כאן. רינת יקירתי קראתי את הסיפור אתמול והגבתי יום נהדר נילי
-- וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/01/2012 12:44
 המורה Posts: 374
|
אתמול בערב כבר כתבתי לכן סיפור זה אבל האינטרנט שלי לא בסדר. אז אני כותבת שוב. אתמול ערב מוצ"ש יצאתי למסעדה אהובה ביותר (רטטוי במושב אמונים) בדר"כ אני מזמינה שם שני דברים נהדרים: סלט לבנוני (גם כן סלט) עם סיגרים ממולאים בגבינה ולקינוח קוקומומבו גלידת קוקוס מאלפת. (סליחה על התאורים אהובות) והלן השתלשלות הארועים : הזמנתי סלט ודרשתי מהמלצרית להרכיב לי משהו מיוחד שיתאים רק לדברי המורה מירי, (האייפון צמוד אליי ואני חוזרת על רשימת הדברים) בסופ אירגנה לי גבינה 5% מהבוקר , ביצה ו 12 זיתים. ולקינוח לקחתי מים חמים עם נענע ( בהמלצת אחת הבנות אצלנו) . המשל : המסעדה ואני . הנמשל: הכל נשאר אותו הדבר, התפריט, המקום, המלצרים, א ב ל אני השתניתי הכל נראה לי אחרת. בקיצור הכל תלוי בראייה ובתפיסה. (דרך אגב בעלי הזמין את הקינוח ולא עניין אותי כלל הכפית שלי נשארה יתומה). מסקנה נוספת : חיכיתי לרגע המיוחל לכתוב לכן , כתבתי זאת כבר ב 24:00 , אז..... בזכותכן הייתי חזקה כי ידעתי שתתמכו. אוהבת ומעריכה יום- יום שאני כאן.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|