04/01/2012 05:06
 אקורדיאון Posts: 16382
|
מיכל אכן כפי שכבר נכתב פוסט ממש מרגש וכל כך אמיתי,מה שנקרא מהחיים. הצלחה לך ולביתך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 21:44
 miribelkin Administrator Posts: 3755
|
מיכל יקרה ומרגשת מאד תודה על השיתוף, הכנות,ואנחנו רוצים מימך עוד...... ביתך היפה מקסימה והתפןח נפל קרוב לעץ. מוזמנת להתארח כשאת במרכז אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 17:55
 רבקה Posts: 8411
|
מיכלאת היקפת בפוסט שלך את כל מה שמציק ומפריע ואכן אין שניה למירי שלנו שמסתכלת לנו בלבן של העיניים ואת וביתך היקרה תהפכו את פירורי הפקולטה לפרוסה אחת גדולה שתיאכל לפני השעה חמש ותגרום לאיכות חיים במלוא מובן של המילה המשיכי איתנו כאן וכולנו ביחד נעזור אחת לשניה בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 14:14
 בצקיסטית בגמילה Posts: 389
|
היי מיכיק, ברוכה השבה  כמו שכתבו לך יפה לפני, כיסית המון נושאים. אז מזדהה איתך לגבי החזה. כשמרזים, קל יותר לישון על הבטן והמבינה תבינה...  לגבי חברות, אכן, לא הכמות קובעת אלא האיכות. אני גאה בך שהגעת לתובנה הזאת ולא רק שהגעת לתובנה אלא גם עשית צעד אמיץ, שינית את הדיסק בראש, הפסקת להתקשר לחברותייך והתמודדת עם דממת אלחוט = דממת מוות מבחינתך. בעקבות אומץ ליבך, גילית מי היא חברתך האמיתית וכעת יש מסביבך רק חברות אמיתיות! לפי דעתי, את יכולה להסתכל במראה, במלוא הדרך, לחייך ולהגיד: "אני אמיצה! אני אמיתית! אני שווה! יש מה לאהוב בי פנימית וחיצונית! אני פייטרית!" עובדה שגם מול הפחמימות את נלחמת והפסקת לאכול אותן אחרי חמש, ובע"ה עוד מעט תתמודדי איתן בשגרת אכילה מוצלחת גם עד חמש. סך הכל צריך תרגול וסבלנות, ותהיי רגועה כי את במסגרת. תמשיכי לעדכן אותנו, והמשך הצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 10:17
 dany Posts: 19819
|
מיכיק יקרה כיסית כל כך הרבה נושאים וכולם כואבים. אי שליטה על אוכל.............. להיכנס לכל מיני כאסחים ושיטות הזויות, כל כך מכירה את זה וזה הורס את הגוף עד היסוד. דימוי גוף לא אוהב תובנות לגבי קשרים עם חברות. ונושא אחד שמח ומאושר שהוא מירי בלקין. איך אומרים לומדים ולומדים ומתים טיפשים. אז מקווה שכל תובנה חדשה שאת מפנימה ומעכלת תביא לך רק טוב ושמחה בחייך. מאחלת לך לשלוט על הפחמימות וגם לפני השעה חמש. לאהוב את מה שאת רואה בראי, כי זה מה שיש לך וזאת את ולמה שלא תאהבי את עצמך, מירי כל הזמן מציינת זאת אם את לא אוהבת את עצמך וזה מה שאת משדרת איך יאהבו אותך האחרים? חברים וחברות, אכן לומדים במשך השנים מי כן ומי לא, ובוודאי את לא צריכה לקנות אהבתו או ידידותו של אף אחד. את מספיק מקסימה ונהדרת בכדי שיהיו לך חברים אמיתיים. מאד מתחברת לפוסט שלך כי הוא מזכיר לי את עצמי ולכן כתבתי את מה שכתבתי כי בעצם כתבתי זאת לך ולי כאחד.היום עליתי על המאזניים אחרי שלא עליתי עליהם איזה שלושה שבועות.......כי...... המון הצלחה ואנא השארי מחוברת לפורום הוא עושה נפלאות בפנים של הבפנים אפילו אם לא ממש שומרים או לא ממש יורדים ואפילו עולים ובכל זאת הפורום נותן המון כוחות לא לוותר ולשבור את הכלים. מכל הלב דני
מיכיק כתב:
שלום לכולן-כולם.... כבר ציינתי שאני " מגיחה "לעיתים רחוקות, למה? כי איך מירי אומרת שיש שליטה באוכל, יש שליטה בחיים. כמה קסום כמה נכון. אז לעדכון כללי : אחרי שלא אוכלת פחממות מחמש אך מעמיסה קלוריות ופחממות רבות, רבות מאד לפני חמש...הבשורה מצבי טוב. מה זה טוב קודם עליתי על חברי הטוב - המשקל... שאיתו פתחתי יחסים. העזתי להתמודד עם ענין המשקל כי הרגשתי שנפיחות מסוימת ירדה. אצל כל אחת זה שונה. אני מרגישה את החזה. ולי יש קושי גדול מאד עם ציצי תפוחים. את אף אחד מארבעת ילדי לא הנקתי עם השריטה הזו... ולעת בגרותי מצליחה להתמודד עם הקושי הזה ולדבר עליו בכלל. עם השנים פיתחתי לי מנגנונים חולניים אחד מהם לא לאכול יומים בשבוע בשם השליטה... אך זה הזוי לא נכון ומזיק. אחרי שנתים בפוקלטה של מירי, רק עכשיו מפנימה מפרורי הפקולטה למדעי החיים, נשמע הזוי? אז לא. כי אחרי חודש שאני אוכלת שפוי יש ירידה. גם עם סופגניות לפני חנוכה, ולביבות בתוך חנוכה (לפני חמש כמובן) ואוסיף שוב שהשיטה הזו כל כך נכונה. אם רק מצליחים לישם אותה...ורחוקה דרכי משלמות... כשאני מול המראות הגדולות במקלחת לא בדיוק אוהבת את מה שנשקף... ארוכה הדרך...אך יש מגמת שליטה. רוצה לשתף אתכן -ביתנו הצעירה עברה לארץ תל אביב, אומרת שהיא ממשיכה את חו"ל בת"א. עדין מסונוורת ממה שהעיר הזו מציעה. ובין היתר גם את המפגשים השבועיים עם מירי. אחרי שחזרה מהמפגש הראשון עם מירי היא לא הפסיקה לבכות. בכי שלא היה לה שליטה עליו. בכי טוב של התרגשות ומשהו מאד חזק שהציף והשתלט במובן החיובי כמובן. אז מירי תודה לך שאת כאן ושם בשבילנו בשביל כולנו ובטח בשביל ביתי המהממת שאוהבת אותך מאד. אחרי כל מפגש שבועי אני מקבלת עדכון... ושאין דברים כאלה.... יודעת שזר לא יבין זאת. החיבוק הרגשי שמירי מחבקת ומכילה הוא מתנה גדולה. וזכינו בו כולנו כל שותפיה למסלול השפיות היומי .... עוד דוגמה-היו לי המון המון המון חברות. שמי ששמר על קשר זו הייתי אני. תמיד אני .נהנתי מזה. ליזום מפגשים עם קבוצות חברויות שונות. ואחרי הרצאה מסוימת של מירי חלחל בי המשהו הזה שזה לא נכון. לקח זמן הפסקתי להתקשר ו.. דממת מוות. כמה היתה לי קשה ההתמודדות עם תובנה שכזו, לגבי חברות בכלל... עבר זמן וכמות החברות הצטמצם מאד מאד .אבל יש לקשרים האלה איכויות משובחות. באהבה גדולה מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 08:41
 בלונדה.... Posts: 3603
|
מיכל יקרה הפוסט ממש מרגש ואכן מלא תובנות תמשיכי לשתף ולהיות איתנו פה.. בהצלחההה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 08:27
 רייצ'ל Posts: 1323
|
מיכל יקרה, תודה ששיתפת אותנו מאחלת לך הצלחה בהמשך התהליך המשיכי לשתף רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 06:53
 הסמויה Posts: 2467
|
מיכל יקרה
מקווה שמעכשיו תגיחי לכאן לעיתים יותר קרובות כי זה חשוב גם לך וגם לנו בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 06:52
 שאפתנית Posts: 8392
|
בוקר טוב מיכל, הפוסט שלך מאוד מרגש ומלא בתובנות. שמחה שמצאת את דרך המלך ואת צועדת בה צעד צעד אל היעד הנכסף. שמחה שביתך מצאה בית חם אצל מירי (כמו כל ברי המזל לבית החם שמירי הקימה עבורנו). אין ספק שהשיטה עובדת אם שומרים על הכללים ואני שמחה שסוף סוף את רואה ירידות שממריצות אותך להמשך העשיה. תכנסי ותשתפי אותנו יותר. נחמד לעדכן ולהתעדכן מידי פעם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
03/01/2012 06:48
 מיכיק Posts: 159
|
שלום לכולן-כולם.... כבר ציינתי שאני " מגיחה "לעיתים רחוקות, למה? כי איך מירי אומרת שיש שליטה באוכל, יש שליטה בחיים. כמה קסום כמה נכון. אז לעדכון כללי : אחרי שלא אוכלת פחממות מחמש אך מעמיסה קלוריות ופחממות רבות, רבות מאד לפני חמש...הבשורה מצבי טוב. מה זה טוב קודם עליתי על חברי הטוב - המשקל... שאיתו פתחתי יחסים. העזתי להתמודד עם ענין המשקל כי הרגשתי שנפיחות מסוימת ירדה. אצל כל אחת זה שונה. אני מרגישה את החזה. ולי יש קושי גדול מאד עם ציצי תפוחים. את אף אחד מארבעת ילדי לא הנקתי עם השריטה הזו... ולעת בגרותי מצליחה להתמודד עם הקושי הזה ולדבר עליו בכלל. עם השנים פיתחתי לי מנגנונים חולניים אחד מהם לא לאכול יומים בשבוע בשם השליטה... אך זה הזוי לא נכון ומזיק. אחרי שנתים בפוקלטה של מירי, רק עכשיו מפנימה מפרורי הפקולטה למדעי החיים, נשמע הזוי? אז לא. כי אחרי חודש שאני אוכלת שפוי יש ירידה. גם עם סופגניות לפני חנוכה, ולביבות בתוך חנוכה (לפני חמש כמובן) ואוסיף שוב שהשיטה הזו כל כך נכונה. אם רק מצליחים לישם אותה...ורחוקה דרכי משלמות... כשאני מול המראות הגדולות במקלחת לא בדיוק אוהבת את מה שנשקף... ארוכה הדרך...אך יש מגמת שליטה. רוצה לשתף אתכן -ביתנו הצעירה עברה לארץ תל אביב, אומרת שהיא ממשיכה את חו"ל בת"א. עדין מסונוורת ממה שהעיר הזו מציעה. ובין היתר גם את המפגשים השבועיים עם מירי. אחרי שחזרה מהמפגש הראשון עם מירי היא לא הפסיקה לבכות. בכי שלא היה לה שליטה עליו. בכי טוב של התרגשות ומשהו מאד חזק שהציף והשתלט במובן החיובי כמובן. אז מירי תודה לך שאת כאן ושם בשבילנו בשביל כולנו ובטח בשביל ביתי המהממת שאוהבת אותך מאד. אחרי כל מפגש שבועי אני מקבלת עדכון... ושאין דברים כאלה.... יודעת שזר לא יבין זאת. החיבוק הרגשי שמירי מחבקת ומכילה הוא מתנה גדולה. וזכינו בו כולנו כל שותפיה למסלול השפיות היומי .... עוד דוגמה-היו לי המון המון המון חברות. שמי ששמר על קשר זו הייתי אני. תמיד אני .נהנתי מזה. ליזום מפגשים עם קבוצות חברויות שונות. ואחרי הרצאה מסוימת של מירי חלחל בי המשהו הזה שזה לא נכון. לקח זמן הפסקתי להתקשר ו.. דממת מוות. כמה היתה לי קשה ההתמודדות עם תובנה שכזו, לגבי חברות בכלל... עבר זמן וכמות החברות הצטמצם מאד מאד .אבל יש לקשרים האלה איכויות משובחות. באהבה גדולה מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|