|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
24/10/2011 11:31
dany
Posts: 19819
|
תודה ובהצלחה
רבקה כתב:
נחושתי יקירתי
אני מכירה אותך כך שתמיד את כותבת לנו בגובה העיניים
לא מסתירה מאיתנו מאום
הבנות כאן ענו לך גם הן בדיוק מה שכולנו מרגישות
מה דעתכן בנות שהפעם ניקח את עצמינו טוב וחזק בידיים
ובהחלטה נחושה נפסיק את כל ההתחכמויות עם האוכל
ונוכיח לכולם ולעצמינו בפרט שאנחנו יכולותתתתת
אז קדימה החלטנו לקחת את הענין ברצינות גמורה
אוהבת את כולכן ומאחלת לכולנו בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2011 10:52
נחושה
Posts: 6982
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/10/2011 04:59
אקורדיאון
Posts: 16382
|
רבקוש מקבלת כל מילה באהבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2011 14:59
רבקה
Posts: 8411
|
נחושתי יקירתי
אני מכירה אותך כך שתמיד את כותבת לנו בגובה העיניים
לא מסתירה מאיתנו מאום
הבנות כאן ענו לך גם הן בדיוק מה שכולנו מרגישות
מה דעתכן בנות שהפעם ניקח את עצמינו טוב וחזק בידיים
ובהחלטה נחושה נפסיק את כל ההתחכמויות עם האוכל
ונוכיח לכולם ולעצמינו בפרט שאנחנו יכולותתתתת
אז קדימה החלטנו לקחת את הענין ברצינות גמורה
אוהבת את כולכן ומאחלת לכולנו בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2011 10:51
דרך המלך
Posts: 5707
|
נחושה קרנושה דני יקרות
מצטרפת לכל מילה שכתבתן מזדהה עם האמת . גם אנח בנפילה לתהום האוכל -תירוצים-לחץ נפשי חזק, ילדים,בית,הורים ומה לא שמושכים אותי לפחמימות שהתיישבו עליי בבטן בצורה גועלית....מתחייבת איתכן יחד להשיל אותם עד חנוכה ללא תירוצים...
בהצלחה לכולנו ושבוע מבורך סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2011 10:12
שאפתנית
Posts: 8392
|
אני קוראת כל מילה שכל אחת מכן כתבה. זה מתחיל בפוסט המדהים והמרגש של נחושה שכתבה מהלבן של העיניים ואני מזדהה עם כל מילה. זה המשיך בפוסט של קרנושה שגם בו כל מילה בסלע. אנחנו במסגרת, אנחנו מודעות לנפילות ולטעויות שלנו וזה לא היה ככה פעם. פעם עצמנו עיין ולא עשינו מזה עניין ועכשיו, כל ק"ג וכל גרם שעולה אנחנו מודעות, מנסות לשנות. יודעות שצריך לעשות משהו בנדון וזה כבר שינוי וצריך לברך עליו.
אני מחזקת את ידיכן ומתחזקת מכן. אנחנו יחד ודינאלוש האמיני לי שנחזור לתלם ונכון שהכתיבה שלנו חוזרת על עצמה לפעמים ויש תקופות שאנחנו מבטיחות אבל לא מצליחות לקיים ועדיין אנחנו בעשיה ומודעות וזה יגיע.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2011 05:50
dany
Posts: 19819
|
בנות יקרות ואהובות
חייבות לחזור לתלם ולמסלול.....................
אוהבת ומחזקת אתכן
ומהיום דיווח יומיומי.................
בי נשבעתי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/10/2011 04:51
אקורדיאון
Posts: 16382
|
נחושה דני יקרות אני חייבת להזדהות איתכן וכל מילה תהיה מיותרת כי החל מהיום התחייבתי לעצמי לחזור לשפיות
ללא תרוצים חסרי כל בסיס כי הפעם באמת עברתי את הגבול.
מאחלת הצלחה לכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 20:54
1103
Posts: 5022
|
דני יקירתי
אני מעריכה את הכנות בהתודאות שלך על ההזדהות של עם נחושה.
הגבתי לפוסט שלה בדברים שיכולים להיות מכוונים גם אליך.
אני מאחלת לך שתצליחי השנה להתחיל מחדש ולהגיע להשגים נפלאים
באהבה
נילי♥♥♥♥
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 20:47
1103
Posts: 5022
|
נחושה
נחושה את אמיצה. עצם העובדה שאת לא פוחדת להסתכל לאמת בעיניים ולהכריז עליה קבל עם ועדה,
עומדת לזכותיך.קל מאוד להסתתר מאחורי תירוצים מתירוצים שונים אך את בנחישותך לא לוותר ושוב להתחיל מהתחלה
בהחלטה שלא עוד והפעם להתמיד ולהצליח.אני מצדיעה לך ומאחלת לך לעמוד בכל היעדים ולהצליח אך ורק בשביל עצמך,
התוצאה תהיה הרווח בשבילך ובשביל משפחתך.
אוהבת אותך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 14:40
נחושה
Posts: 6982
|
נשיבוקים חזרה אהובה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 13:27
dany
Posts: 19819
|
לכן כתבתי אחותי לצרה כי כל מה שאת כותבת הרי אני חווה ......... ואת מחלת התרצת הנפוצה הקשה והאיומה יש לכולנו השמנמודים.
לכן יש לשנס מתניים, לאגור כוחות ולדעת שזה לא מבצע זבנג וגמרנו אלא שוב להכנס לתהליך לכל החיים, להתגבר על השעות הקשות .... ויש כאלו שנדמה שנורא רעבים..... והרי לא יכול להיות כי אכלנו, כי שתינו, כי יש לנו עודפים שגם אם לא נאכל כמה ימים ממש לא יקרה לנו כלום........ אז לעבוד על המוח העיקש והמעצבן!!!!!!!!!!!
המון המון הצלחה.
כי מגיע לנו להרגיש טוב בתוך גופנו.
נשיבוקים
נחושה כתב:
דני יקירה,
אני יודעת שהתחייבתי בעבר, אני יודעת שהצלחתי בעבר, תודה על החיבוק ומקווה שזה יהיה הפוסט האחרון מסוגו.
קרנושה אהובה, אני יודעת שאני לא לבד, אני יודעת שיש בי האומץ להודות....ואני מקווה לטוב ובעיני רוחי יודעת שאני יכולה לעשות זאת.
כפי שאמרתי לחברתי אתמול...הדרך היחידה לעשות את זה זה לשלוף ציפורניים לתקוע אותן עמוק באדמה, להאחז ולהתקדם צעד צעד עד שנגיע למטרה...
אין דרך קלה יותר...אין דרך נוחה יותר...חייבת להיות החלטה ובצידה ביצוע יומיומי בלי תירוצים ובלי ויתורים....
להבדיל אלפי הבדלות קחו את יום כיפור...זאת למעשה החלטה, התחייבות...או מה שלא תקראו לזה להימנע מתענוגות פיזיות ונפשיות למשך זמן ארוך...מבלי לסטות, מבלי להתפתות, מבלי לתרץ, מבלי לרחם על עצמך...
מסע אישי לגמרי שרק אתה יכול לעבור ובשני תנאים:
שהחלטת
שהתמדת
אין פרס בסופו, אין יוקרה בסופו יש רק דבר אחד....ככה החלטתי מסיבותיי שלי (וכשיש מליון יהודים יש מליון סיבות) ועם האמת הזאת אני מתמודדת ומצליחה לעבור ולראות אותי דקה אחרי סיום הצום
למרות כאב הראש, האוכל מסביב, הצמא, הרעב, החשקים לכוס קפה או לפרי או למתוק....
דני יקרה, צודקת לגמרי שהבטחתי בעבר, שכתבתי פוסטים מרגשים ואולי זה חלק בתהליך או במסע שאני צריכה לעבור כדי להיות בנקודה שתצליח לי....
אתמול דיברתי עם חברתי על ההצלחות שיש לנו כל אחת בתחומה בעבר ובהווה מלבד חוסר היכולת לא להיכנע למתוק ולפחמימות ואיך זה נגיש לנו וממכר.... ואיך אנחנו צריכות פשוט להפסיק להיכנע לדחף הזה ולהגיע סוף סוף ליכולת להתמודד ולהגיד לעצמי לא, לא עכשיו, לא בכלל, זה הרסני, זה מזיק לך....תתגברי!!!
אז אני מנסה שוב ומקווה שאני אצליח, שברתי שיא, חציתי את הקווים, זאת הכרזת מלחמה!!!
זהו, אסור לי לוותר לעצמי יותר....וכן הגיע הזמן להיות נחושה!!!
edited by נחושה on 10/22/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 13:11
נחושה
Posts: 6982
|
דני יקירה,
אני יודעת שהתחייבתי בעבר, אני יודעת שהצלחתי בעבר, תודה על החיבוק ומקווה שזה יהיה הפוסט האחרון מסוגו.
קרנושה אהובה, אני יודעת שאני לא לבד, אני יודעת שיש בי האומץ להודות....ואני מקווה לטוב ובעיני רוחי יודעת שאני יכולה לעשות זאת.
כפי שאמרתי לחברתי אתמול...הדרך היחידה לעשות את זה זה לשלוף ציפורניים לתקוע אותן עמוק באדמה, להאחז ולהתקדם צעד צעד עד שנגיע למטרה...
אין דרך קלה יותר...אין דרך נוחה יותר...חייבת להיות החלטה ובצידה ביצוע יומיומי בלי תירוצים ובלי ויתורים....
להבדיל אלפי הבדלות קחו את יום כיפור...זאת למעשה החלטה, התחייבות...או מה שלא תקראו לזה להימנע מתענוגות פיזיות ונפשיות למשך זמן ארוך...מבלי לסטות, מבלי להתפתות, מבלי לתרץ, מבלי לרחם על עצמך...
מסע אישי לגמרי שרק אתה יכול לעבור ובשני תנאים:
שהחלטת
שהתמדת
אין פרס בסופו, אין יוקרה בסופו יש רק דבר אחד....ככה החלטתי מסיבותיי שלי (וכשיש מליון יהודים יש מליון סיבות) ועם האמת הזאת אני מתמודדת ומצליחה לעבור ולראות אותי דקה אחרי סיום הצום
למרות כאב הראש, האוכל מסביב, הצמא, הרעב, החשקים לכוס קפה או לפרי או למתוק....
דני יקרה, צודקת לגמרי שהבטחתי בעבר, שכתבתי פוסטים מרגשים ואולי זה חלק בתהליך או במסע שאני צריכה לעבור כדי להיות בנקודה שתצליח לי....
אתמול דיברתי עם חברתי על ההצלחות שיש לנו כל אחת בתחומה בעבר ובהווה מלבד חוסר היכולת לא להיכנע למתוק ולפחמימות ואיך זה נגיש לנו וממכר.... ואיך אנחנו צריכות פשוט להפסיק להיכנע לדחף הזה ולהגיע סוף סוף ליכולת להתמודד ולהגיד לעצמי לא, לא עכשיו, לא בכלל, זה הרסני, זה מזיק לך....תתגברי!!!
אז אני מנסה שוב ומקווה שאני אצליח, שברתי שיא, חציתי את הקווים, זאת הכרזת מלחמה!!!
זהו, אסור לי לוותר לעצמי יותר....וכן הגיע הזמן להיות נחושה!!!
edited by נחושה on 10/22/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 11:34
קרנושה
Posts: 3420
|
כמו תמיד את מ-ר-ג-ש-ת בכל מילה שלך. וכמובן שאני מזדהה עם הקושי ועם זה שבתקופה האחרונה זה לא "הולך" ממני והלאה.
אבל תחשבי שאת אלופה כי את מתמידה, לא מרימה ידיים ונשארת בתוך המסגרת-ועל כך מגיע לך שאפו גדול אהובתי!!!
מירי גם אמרה, לא פעם ולא פעמיים שצוחק הוא מי שצוחק אחרון, וכאן לא מדובר על מי שהשיל מגופו תוך מס' חודשים בודדים 30 ק"ג אלא מי שנלחם, מי שמתמיד ויורד "מתוך הדיאטה"
ואלו כולם המילים שלה, שמזל גדול שלנו עליה, על המסגרת ועל הניסים והנפלאות.
גם לי קשה, גם אני שומרת ולא נוגעת בפחממות בערבים כולל שישי שבת ולא בדיוק רואה את התוצאות, זה מתסכל, זה מרגיז, זה מעצבן והכי אני מתביישת כי אין לי מצלמה
קטנה על הכתף בכדי שיראו את ההתנהגות שלי ולהוכיח שאני באמת שומרת.
אבל יחד עם כל זאת, אני יודעת שזה ענין של זמן, שהאסימונים עוד יעופו...והכל יגיע. במלחמה הזו אין ויתורים ואין ייאוש. יש רק מקום אחד להגיע אליו-למעלה, גבוה, במשקל נמוך יותר.
אז יקירתי האהובה, הושיטי ידיים, את ל-א לבד!!! ולהזכירך יש לך את הטלפון שלי ואני תמיד מוכנה לבכות ביחד, לצחוק ביחד וגם להלחם כי אני לא נכנעת בקלות♥
ואני מה-זה אוהבת אותך♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 11:13
dany
Posts: 19819
|
נחושתי לא אכביר מילים
אחותי לצרה
אני איתך
ובואי נקווה ונעשה שזו תהייה הפעם האחרונה של פוסט כזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
בוקר טוב,
למעשה הבוקר התחיל כבר ב 05:00 כשהתעוררתי הכנתי לי כוס תה ירוק דבש ולימון (ככה זה נקרא) וסיימתי ספר כשכל בני הבית ישנים.
בשקט של הבוקר וכשסיימתי את הספר חשבתי על מעללי בתקופה האחרונה ואיך התמדה משתלמת (התמדתי והגעתי למשקל שיא) רק כאצלי היא עבדה בדיוק הפוך.
אתמול היתה לי שיחה גלויה עם אחת הבנות מהחברה שלנו על למה נהיינו כולנו דביבונות בשנה האחרונה והתשובה היתה ברורה - תירוצים!!!
קושי, לחץ, תסכול, עצבים, מתח, חוסר מוטיבציה, בלי פעילות גופנית, בלי תמיכה של הבעל, הכנסת אויבים הביתה, אכילה חברתית, יותר מדי פה קפה ושם עוגה והנה מתכון בטוח לעליה משמעותית במשקל.
מחר יש לי שקילה והרצאה.
מחר אני מתכוונת להציג את עצמי למירי: "אני שמנה ואני צריכה תמיכה ואני הולכת להיות מחוננת על ואני חייבת זאת בראש ובראשונה לעצמי ולבריאותי" , נעים מאוד.
ולא משנה מה יהיה לה לומר על המשקל, ולא משנה איך הגעתי אליו (אני יודעת וזה מספיק), אני מתחייבת להחזיר חובות גרם לגרם, וחובת העשיה וקבלת האחריות שלי בלבד.
מירי תמיד חוזרת ואומרת, אני כאן לתמוך, לייעץ, לטפל בכם ממרום נסיוני אבל אתם צריכים לעשות את השינוי בעצמכם, אתם עושים את הדיאטה, אני כבר ירדתי את השלושים ק"ג כעת תורכם.
צודקת!!!
וכתלמידה שהתמידה (ואם לא קרה אסון התייצבה בכל הרצאה ושקילה), אך טרם הפנימה שהיא משחקת באיזור הדמדומים וחצתה מזמן את הגבול, אני אלחם בכל כוחי להתמיד בנסיונותיי ולהצליח בהם
כדי שיהפכו לרצף ולהישג ולא לשרשרת התחלות שאכזבה ותבוסתניות בסופן.
מתחייבת אני!!!
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/10/2011 10:07
נחושה
Posts: 6982
|
בוקר טוב,
למעשה הבוקר התחיל כבר ב 05:00 כשהתעוררתי הכנתי לי כוס תה ירוק דבש ולימון (ככה זה נקרא) וסיימתי ספר כשכל בני הבית ישנים.
בשקט של הבוקר וכשסיימתי את הספר חשבתי על מעללי בתקופה האחרונה ואיך התמדה משתלמת (התמדתי והגעתי למשקל שיא) רק כאצלי היא עבדה בדיוק הפוך.
אתמול היתה לי שיחה גלויה עם אחת הבנות מהחברה שלנו על למה נהיינו כולנו דביבונות בשנה האחרונה והתשובה היתה ברורה - תירוצים!!!
קושי, לחץ, תסכול, עצבים, מתח, חוסר מוטיבציה, בלי פעילות גופנית, בלי תמיכה של הבעל, הכנסת אויבים הביתה, אכילה חברתית, יותר מדי פה קפה ושם עוגה והנה מתכון בטוח לעליה משמעותית במשקל.
מחר יש לי שקילה והרצאה.
מחר אני מתכוונת להציג את עצמי למירי: "אני שמנה ואני צריכה תמיכה ואני הולכת להיות מחוננת על ואני חייבת זאת בראש ובראשונה לעצמי ולבריאותי" , נעים מאוד.
ולא משנה מה יהיה לה לומר על המשקל, ולא משנה איך הגעתי אליו (אני יודעת וזה מספיק), אני מתחייבת להחזיר חובות גרם לגרם, וחובת העשיה וקבלת האחריות שלי בלבד.
מירי תמיד חוזרת ואומרת, אני כאן לתמוך, לייעץ, לטפל בכם ממרום נסיוני אבל אתם צריכים לעשות את השינוי בעצמכם, אתם עושים את הדיאטה, אני כבר ירדתי את השלושים ק"ג כעת תורכם.
צודקת!!!
וכתלמידה שהתמידה (ואם לא קרה אסון התייצבה בכל הרצאה ושקילה), אך טרם הפנימה שהיא משחקת באיזור הדמדומים וחצתה מזמן את הגבול, אני אלחם בכל כוחי להתמיד בנסיונותיי ולהצליח בהם
כדי שיהפכו לרצף ולהישג ולא לשרשרת התחלות שאכזבה ותבוסתניות בסופן.
מתחייבת אני!!!
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|