12/10/2011 08:25
קרנושה
Posts: 3420
|
נחושתי אהובתי,
גם אני העליתי על הכתוב...כאות להזדהות מוחלטת איתך♥
אוהבת ומחבקת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 20:14
דרך המלך
Posts: 5707
|
רעותה איזה כייף שאת איתנו...
שיהיה חג שמח!
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 20:13
רעותה
Posts: 869
|
נחושתי ,
כרגיל מדהימה והנה אני כאן
רעותה
ואני כן .... עם כולם ביחד בתהליך בקבלה ובאהבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 18:19
מיכל שרון
Posts: 1318
|
נחושתי מהקריאה שלי עכשיו את הפוסט וכל השרשור והתשובות שלך לכולן.. אני חושבת שאת ממש כן!!!!
את ממש כן כאן, את ממש כן מודעת, לא בורחת, משתפת, מתכתבת, מגיבה, עונה ובעיקר - קשובה לעצמך (גם אם עצמך הוא לפעמים ילדה קטנה ועקשנית) וזה העיקר!!!
הקילוגרמים? הם יפלו בדרך.. פשוט כי אין להם ברירה אחרת...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 15:41
קרנושה
Posts: 3420
|
בובוניתה יפה שלי,
אני קוראת אותך ומרגישה כמוך שקשה לי. כי אני לא חוטאת, אני לא אוכלת שטויות, הייתי מודה אם כן-בי אני נשבעת!
ואני תקועה, ולא יורדת כבר כמה שבועות.. גם אני מרגישה לא נעים ממירי ואני הכי מבואסת מעצמי כי זה הגוף שלי אחרי הכל.
אבל אני לא ארים ידיים ואני אמשיך לשמור. ואני אנצח בעבועבוע את הקילוגרמים האלו. השנה היא שנה של שינויים ואני הבטחתי לעצמי את זה.
אז יש ימים יותר טובים, יש שפחות אבל אנחנו במסגרת ולא מתייאשים כאן. ממשיכים. הלאה ורחוק. עם מירי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 12:22
נחושה
Posts: 6982
|
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 09:37
dany
Posts: 19819
|
נחושה פשוט אין מה להוסיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נחושה כתב:
עושה מה שבא לי כתב: אוףףף אני כ"כ מבינה אותך... הכי מוזר זה שממש לא בא לי לשמור פשוט להגיד קחו אותי ועשו בי כרצונכם העיקר תרדו ממני.. כי יש איזו תחושת עננות שבעוד זמן קצר יהיה בסדר וזה יבוא לך.. החשק לחזור למסלול...אז למה שלא בינתיים נעופף קצת..
יש לי חברה שכל פעם שהיא מתחילה משהו חדש או מסיימת משהו היא הולכת לספר ועושה צבע/ פן/ תספורת כל דבר הקשור לשיער.. אז החלטתי לנסות את השיטה.. הסתפרתי היום אולי זה הסימן להתחלה חדשה...
שהיה בהצלחה עושה מה שבא לי יקרה, קודם כל כל שינוי קטן מבורך, גם אם זה בשיער, בסלון או קלסר חדש לאוניברסיטה.... אנחנו לא מכירות אך מהתמונה אני מבינה שאת צעירה ותוססת. בכל אופן צעירה ממני. אני יכולה להגיד לך ממרומי גילי "המופלג" שאין דבר כזה, קחו את זה ממני עזבו אותי בשקט....המצב הזה מזמין אשפוז במיטת חולים או דכאון....לא סתם אומרים שכל החיים לומדים ובסוף מתים טפשים....כל החיים עוד לפנייך (ולפניי) ודבר אחד למדתי...רק עשיה ורק לקיחת אחריות, לעבור בתוך הקושי ולצאת ממנו חזקה ונחושה יותר, רק התהליך הזה המלווה בצחוק ובדמע, מעלה אותך כתה. עברתי כמה דברים בחיי ואני יודעת שרק החוסן הנפשי שלי הוציא אותי מהמערבולת והרים אותי למעלה....נכון צריך תמיכה, צריך מישהו שיחבק או ייתן עצה מושכלת אבל בראש וראשונה הצעד הראשון הוא ההחלטה האישית והעמוקה ביותר, שאת לבד עם עצמך ואת זאת שתביאי לשינוי, לעשיה, להצלחה לצאת מהכאוס בו את נמצאת החוצה לדרך חדשה וטובה יותר. זה תקף לבריאות וחולי זה תקף לשינוי קריירה זה תקף לאובדן אדם קרוב זה תקף לקושי עם ילד /בעל/הורה..... זה בהחלט תקף גם לדיאטה או אני מתקנת את עצמי ומחדדת לשינוי הרגלי אכילה והרגלים בכלל. דווקא בתקופות הכי סוערות בחיי, בהן שמתי בצד את הילדותיות,התירוצים, הנסיבות, האבלים, החבלים (בקמץ כמובן) והתמקדתי בחיים, בעשיה, באופטימיות, בנתינה פיזית ונפשית לזולתי, דווקא אז הצלחתי לרזות, דווקא אז הייתי הכי מחוברת לרעב ושובע, הקפדה על כמות ואיכות המזון המהווה דלק ולא נחמה, דווקא אז הייתי ממוקדת במגיע לי לשבת 10 דקות ולהנות מכל ביס כי תיכף אצטרך להתמסר שוב לאתגרים בהם אני הייתי באותו הזמן. לכן, כשמירי ביקשה ממני לכתוב שאני ממש לא....היא ידעה שזה הדבר שיחזיר אותי לעשיה, לניתוח הלמה אני לא...ומה יביא אותי לקבלת אחריות ונסיון נוסף לחזור לתהליך בצורה רצינית ולא מתיילדת. לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם, בכל גילללללללללללללללללללללללללללללל , לפעמים נמאס ורוצים לעשות פוס שוברים את הכלים ולא משחקים, הבעיה שכאן, הזנחה ואי עשיה משפיעות לנו באופן ישיר ובלתי אמצעי על : הבריאות הדימוי העצמי הביטחון העצמי תחומי חיים אחרים הקריירה הפנאי המשפחה הזוגיות ולכן מירי צודקת בכל מילה - אם אין אני לי מי לי.....צריכה להגיעה החלטה מהבפנוכו שלנו שאנחנו יכולים להתחיל ולעשות....לא לכבוש הרים, לא לצנוח מגבהים, פשוט לעשות צעד צעד, מהצלחה להצלחה, מנקודה א' לנקודה ב', עד שנעבוק כברת דרך מספיקה (3 חודשים) כדי שנראה תוצאות בשטח ו נרגיש את השינוי מבפנים!!! יום נפלא ובהצלחה נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 07:40
נחושה
Posts: 6982
|
עושה מה שבא לי כתב:
אוףףף אני כ"כ מבינה אותך... הכי מוזר זה שממש לא בא לי לשמור פשוט להגיד קחו אותי ועשו בי כרצונכם העיקר תרדו ממני.. כי יש איזו תחושת עננות שבעוד זמן קצר יהיה בסדר וזה יבוא לך.. החשק לחזור למסלול...אז למה שלא בינתיים נעופף קצת..
יש לי חברה שכל פעם שהיא מתחילה משהו חדש או מסיימת משהו היא הולכת לספר ועושה צבע/ פן/ תספורת כל דבר הקשור לשיער.. אז החלטתי לנסות את השיטה.. הסתפרתי היום אולי זה הסימן להתחלה חדשה...
שהיה בהצלחה
עושה מה שבא לי יקרה,
קודם כל כל שינוי קטן מבורך, גם אם זה בשיער, בסלון או קלסר חדש לאוניברסיטה....
אנחנו לא מכירות אך מהתמונה אני מבינה שאת צעירה ותוססת. בכל אופן צעירה ממני. אני יכולה להגיד לך ממרומי גילי "המופלג" שאין דבר כזה, קחו את זה ממני עזבו אותי בשקט....המצב הזה מזמין אשפוז במיטת חולים או דכאון....לא סתם אומרים שכל החיים לומדים ובסוף מתים טפשים....כל החיים עוד לפנייך (ולפניי) ודבר אחד למדתי...רק עשיה ורק לקיחת אחריות, לעבור בתוך הקושי ולצאת ממנו חזקה ונחושה יותר, רק התהליך הזה המלווה בצחוק ובדמע, מעלה אותך כתה.
עברתי כמה דברים בחיי ואני יודעת שרק החוסן הנפשי שלי הוציא אותי מהמערבולת והרים אותי למעלה....נכון צריך תמיכה, צריך מישהו שיחבק או ייתן עצה מושכלת אבל בראש וראשונה הצעד הראשון הוא ההחלטה האישית והעמוקה ביותר, שאת לבד עם עצמך ואת זאת שתביאי לשינוי, לעשיה, להצלחה לצאת מהכאוס בו את נמצאת החוצה לדרך חדשה וטובה יותר.
זה תקף לבריאות וחולי
זה תקף לשינוי קריירה
זה תקף לאובדן אדם קרוב
זה תקף לקושי עם ילד /בעל/הורה.....
זה בהחלט תקף גם לדיאטה או אני מתקנת את עצמי ומחדדת לשינוי הרגלי אכילה והרגלים בכלל.
דווקא בתקופות הכי סוערות בחיי, בהן שמתי בצד את הילדותיות,התירוצים, הנסיבות, האבלים, החבלים (בקמץ כמובן) והתמקדתי בחיים, בעשיה, באופטימיות, בנתינה פיזית ונפשית לזולתי, דווקא אז הצלחתי לרזות, דווקא אז הייתי הכי מחוברת לרעב ושובע, הקפדה על כמות ואיכות המזון המהווה דלק ולא נחמה, דווקא אז הייתי ממוקדת במגיע לי לשבת 10 דקות ולהנות מכל ביס כי תיכף אצטרך להתמסר שוב לאתגרים בהם אני הייתי באותו הזמן.
לכן, כשמירי ביקשה ממני לכתוב שאני ממש לא....היא ידעה שזה הדבר שיחזיר אותי לעשיה, לניתוח הלמה אני לא...ומה יביא אותי לקבלת אחריות ונסיון נוסף לחזור לתהליך בצורה רצינית ולא מתיילדת.
לכולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם, בכל גילללללללללללללללללללללללללללללל , לפעמים נמאס ורוצים לעשות פוס שוברים את הכלים ולא משחקים, הבעיה שכאן, הזנחה ואי עשיה משפיעות לנו באופן ישיר ובלתי אמצעי על :
הבריאות
הדימוי העצמי
הביטחון העצמי
תחומי חיים אחרים
הקריירה
הפנאי
המשפחה
הזוגיות
ולכן מירי צודקת בכל מילה - אם אין אני לי מי לי.....צריכה להגיעה החלטה מהבפנוכו שלנו שאנחנו יכולים להתחיל ולעשות....לא לכבוש הרים, לא לצנוח מגבהים, פשוט לעשות צעד צעד, מהצלחה להצלחה, מנקודה א' לנקודה ב', עד שנעבוק כברת דרך מספיקה (3 חודשים) כדי שנראה תוצאות בשטח ו נרגיש את השינוי מבפנים!!!
יום נפלא ובהצלחה
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 07:03
דרך המלך
Posts: 5707
|
סיימתי לקרוא את הפוסט הכן והאמיתי שלך נחושה ואת השרשור החזק שהוא הביא.
מזדהה עם כל מילה שנכתבה(למרות שאני בתקופה טובה)העיקר שאנחנו במסגרת כי לחשוב מה היה קורה אילולא המסגרת -רק המחשבה מצמררת ומפחידה.
מאחלת לכל "הצפות" הרבה כח ושליטה ובהחלט להוציא אוייבים מהבית,להעזר בבעל,בהורים,במי שצריך שיעלו אותנו חזרה למסלול השליטה...
אנחנו "הקינג"של התירוצים למה לא הולך לנו ולא מצליח לנו אבל שוכחים שרק ורק אנחנו אשמים בכך... הפה שלנו בלע ולעס ובלע ללא הרף...
בואו עכשיו כולנו ביחד נתחיל מחדש מעכשיו וביחד נצליח....יחד=כח=הצלחה.
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 05:43
dany
Posts: 19819
|
ממש כך לא מרימות ידיים!!!!!!!!!!!!!!!!!
אקורדיאון כתב:
אם נקרא שוב את כל התגובות ניווכח שכולנו באותה סירה ולכן אנחנו כאן במסגרת גם כשלא בא ומתחשק להרים ידיים.
זה לא בא בחשבון יקירותי כי אז יהיה גרוע יותר.
מאחלת בצלחה לכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 05:25
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אם נקרא שוב את כל התגובות ניווכח שכולנו באותה סירה ולכן אנחנו כאן במסגרת גם כשלא בא ומתחשק להרים ידיים.
זה לא בא בחשבון יקירותי כי אז יהיה גרוע יותר.
מאחלת בצלחה לכולנו.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 04:59
dany
Posts: 19819
|
זה נכון לעיתים אפשר לעשות איזה שינוי על מנת שהוא יבשר על התחלה חדשה נשמע מעולה...........בהצלחה
עושה מה שבא לי כתב:
אוףףף אני כ"כ מבינה אותך... הכי מוזר זה שממש לא בא לי לשמור פשוט להגיד קחו אותי ועשו בי כרצונכם העיקר תרדו ממני.. כי יש איזו תחושת עננות שבעוד זמן קצר יהיה בסדר וזה יבוא לך.. החשק לחזור למסלול...אז למה שלא בינתיים נעופף קצת..
יש לי חברה שכל פעם שהיא מתחילה משהו חדש או מסיימת משהו היא הולכת לספר ועושה צבע/ פן/ תספורת כל דבר הקשור לשיער.. אז החלטתי לנסות את השיטה.. הסתפרתי היום אולי זה הסימן להתחלה חדשה...
שהיה בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 04:58
dany
Posts: 19819
|
בראווווווווווווו
נחושה כתב:
מסיימת יום בלי פחמימות מחמש (צהריים שתי קציצות ברוט, ברוקולי מאודה וכף טחינה+תפ"א בתנור, ערב סלט גדול וצבעוני+2 כפות גבינה וקפה נרשמו שתי עוגיות בחוג ציור לפני חמש  סה"כ כללי - הקפדה על שתיית מים והקטנת כמויות ופחות קפה (רק 3 כוסות) תודה על השיתוף, אוהבת מליונים נחושה |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 04:57
dany
Posts: 19819
|
טלי מתוקה
כל אחת כאן מגבירה ומחזקת את כוחות האחרת ........ כמו נרות חנוכה שנותנים ביחד אור גדול.
לדאבוני חיינו (השמנים) בנויים מעליות וירידות, מהצלחות וכשלונות שנראים לעין ואי אפשר להחביא אותם.
כל המחקרים מראים שהרוב משמינים ולא מצליחים לשמור על ההשגים ובאמת מי שלא נותר במסגרת אין לו סיכוי כלל........ הרי גם בתוך המסגרת לא קל לנו.
אז צריך להמשיך ולהאמין, לא לוותר, מי שחלשה להעזר ומי שחזקה לעזור ולתמוך.
ומקווה ששנה זו תהייה טובה מקודמתה.
בהצלחה
tal_f כתב:
אני מסכימה לכל מילה שכולן אמרו. בנוסף, אני משתדלת לא לטעות את אותה טעות פעמיים. (כי יש מיבחר של טעויות ואני לא רוצה ל"בזבז" על אחת ..) לפני יותר מ10 שנים עזבתי כי לא חשבתי... היית תמימה וצעירה.. והתוצאה היתה עליה של הכל חזרה. הבנתי שזו הייתה טעות ואני לא יכולה לבד. אז המסקנה מכך שאני במסגרת הזו לכל החיים. ואין אפילו בחינה של הקביעה הזו ... לכן אני פחות לחוצה כי אני יודעת שהזמן עובר ואני מטפלת בעצמי ואני יכולה מהיום רק צמוח ולהתפתח יותר ויותר... השלמתי עם העובדה שלמרות שבנושאים רבים אני חזקה וקשוחה ... בתחום המחשבות המורידות אני חלשה בקנה מידה עולמי. אצלי ההשמנה נובעת בעיקר ממחשבות והתמודדות עם מצבים שכמו שמירי אמרה בהרצאה גורמים לי להיות "אבלה"... אני תמיד אשאר "אבלה" ליד גלידה ועוגות אבל יש לי נשק מסוגים שונים שבהם אני נלחמת כדי להתעורר ממצב ה"אבלה".. פעם אני מצליחה ופעם לו.. אני שמחה לציין שבשנים האחרונות יותר מצליח לי מאשר לא... אבל הכל זמני...המון הצלחה , השיתוף שלך במאבק נותן לי כח להתמיד ולנסות שוב ושוב...תודה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 00:16
עושה מה שבא לי
Posts: 43
|
אוףףף אני כ"כ מבינה אותך... הכי מוזר זה שממש לא בא לי לשמור פשוט להגיד קחו אותי ועשו בי כרצונכם העיקר תרדו ממני.. כי יש איזו תחושת עננות שבעוד זמן קצר יהיה בסדר וזה יבוא לך.. החשק לחזור למסלול...אז למה שלא בינתיים נעופף קצת..
יש לי חברה שכל פעם שהיא מתחילה משהו חדש או מסיימת משהו היא הולכת לספר ועושה צבע/ פן/ תספורת כל דבר הקשור לשיער.. אז החלטתי לנסות את השיטה.. הסתפרתי היום אולי זה הסימן להתחלה חדשה...
שהיה בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 22:41
נחושה
Posts: 6982
|
מסיימת יום בלי פחמימות מחמש (צהריים שתי קציצות ברוט, ברוקולי מאודה וכף טחינה+תפ"א בתנור, ערב סלט גדול וצבעוני+2 כפות גבינה וקפה
נרשמו שתי עוגיות בחוג ציור לפני חמש
סה"כ כללי - הקפדה על שתיית מים והקטנת כמויות ופחות קפה (רק 3 כוסות)
תודה על השיתוף, אוהבת מליונים
נחושה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 22:03
tal_f
Posts: 900
|
אני מסכימה לכל מילה שכולן אמרו. בנוסף, אני משתדלת לא לטעות את אותה טעות פעמיים. (כי יש מיבחר של טעויות ואני לא רוצה ל"בזבז" על אחת ..) לפני יותר מ10 שנים עזבתי כי לא חשבתי... היית תמימה וצעירה.. והתוצאה היתה עליה של הכל חזרה. הבנתי שזו הייתה טעות ואני לא יכולה לבד. אז המסקנה מכך שאני במסגרת הזו לכל החיים. ואין אפילו בחינה של הקביעה הזו ... לכן אני פחות לחוצה כי אני יודעת שהזמן עובר ואני מטפלת בעצמי ואני יכולה מהיום רק צמוח ולהתפתח יותר ויותר... השלמתי עם העובדה שלמרות שבנושאים רבים אני חזקה וקשוחה ... בתחום המחשבות המורידות אני חלשה בקנה מידה עולמי. אצלי ההשמנה נובעת בעיקר ממחשבות והתמודדות עם מצבים שכמו שמירי אמרה בהרצאה גורמים לי להיות "אבלה"... אני תמיד אשאר "אבלה" ליד גלידה ועוגות אבל יש לי נשק מסוגים שונים שבהם אני נלחמת כדי להתעורר ממצב ה"אבלה".. פעם אני מצליחה ופעם לו.. אני שמחה לציין שבשנים האחרונות יותר מצליח לי מאשר לא... אבל הכל זמני...המון הצלחה , השיתוף שלך במאבק נותן לי כח להתמיד ולנסות שוב ושוב...תודה
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 11:57
נחושה
Posts: 6982
|
אכן רבקוש,
העשיה החלה בדברים הקטנים:
סחטתי כמה לימונים ללימונדה קרה עם מלא קוביות קרח= אין מצב לשתות קפה קר כל היום....
חזרתי לרישום כבר בבוקר....לרישום בפורום.....סידרתי לי את רשימת הדחוף והחשוב שקצת התארכה לה בשל החגים.....
ותכנון ארוחות ובישולים עד לשמחת תורה כולל (אני מארחת רק בחג שני....הילדים בחופש....צריך להיות מתוכננים שלא ליפול על עוד כריך או עוד פתיתים....
מאחלת לכולנו המשך עשיה ולהשתדל לשתות היום הרבה קר וצונן במקום מומתק או קנוי.....
נשיבוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 11:21
רבקה
Posts: 8411
|
נחושתי היקרה
אני יודעת שאת יודעת שכל הכתוב בפוסט שלך
הוא יוצא ממך
אך רוב רובינו מזדהים איתך ונמצאים איתך באותה הסירה
נכון שיש תקופה טובה שהכל זורם
ויש תקופה שאפשר כל הזמן לכתוב שאת/אנחנו/ אתם לא........
הייתי מאוד שמחה שהשליטה תבקר אצלך יותר מיומיים לפה ויומיים לפה
אז בבקשה ממך אולי לי קל לכתוב כי אני עכשיו בתקופה הטובה ושרק ימשיך כך (אין על זה תעודת ביטוח)
את יכולה וכולנו יודעים זאת שיש בידך הכוח והרצון להמשיך כל יום ביומו את הדרך נכונה להצלחה
זה הזמן לדרך חדשה במלוא המרץ וכולנו כאן יחד נכתוב שאנחנו כן..........
מכל הלב מאחלת לך יישום והצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 09:25
שאפתנית
Posts: 8392
|
מסכימה עם כל מילה, דיברת מגרוני.
נחושה כתב:
שאפתנית ודני היקרות,
אני חושבת שחלק מההצלחה היא להודות ולהעלות על הכתב שאת לא....אז את בעצם מבינה שאת המחסום שאת יכולה לשנות שזה בהחלט ניתן לתיקון....
אני מזדהה דני עם דברייך וזה גם מה שאני הרגשתי, מה אכתוב ששוב לא החזרתי חובות? ששוב הבטחתי ולא קיימתי?...לאן זה יוביל אותי?
היום בבוקר קמתי לשחיה בתחושה שזה באחריותי בלבד לדאוג לבריאותי ורק תירוצים וחסמים ילדותיים(למי יש כוח להרים את הראש מהכרית), (למי יש כוח לנעול נעלי הליכה ולצאת) למעשה מכשילים אותנו.
אי העשיה היא עובדה שיש לשנות ולא צריכים למצוא לה צידוקים. השינוי יגיע רק על ידי שינוי מחשבתי שיביא לעשיה.
זה כמו ששואלים מישהי: יש לך בעל, ילדים, עבודה, פרנסה, הורים, בית...לא חסר לך כלום אז למה את לא מאושרת?!
זה בדיוק אותו הרעיון....זה איזה שהוא מצב תודעתי שזה יכול להימשך ככה כי עוד לא קרה אסון ו/או כי לא יקרה שום אסון אם קצת נחפף, נהנה מהחיים, נכניס אויבים הביתה....ובקיצור נסיר אחריות מהתהליך, מעצמינו ונראה מה שישהיה יהיה....זה לא עובד ככה.
מירי בהרצאה של אתמול הזכירה לנו שהתהליך של השמנמודים הוא עד 120 שנה, אי אפשר להגיד פוס, אי אפשר להפקיר את העמדה, אי אפשר לפרוש בשיא....כן אפשר:
לשנות הרגלי אכילה, הרגלי ספורט, לשנות את הראש למגיע לי, לאני דואגת לעצמי, אני דואגת לבריאות שלי/זוגיות שלי/דימוי עצמי שלי...ותקראו לזה באיזה שם שתבחרו.
אי עשיה הוא למעשה מצב קורבני (קורבן) של נסיבות, של חוסר שליטה, של ויתור....
ולכן בראש ובראשונה צריך לשנות את הראש, לשנות את דפוס המחשבה שתוקע אותנו, להבין שאין לנו את האופציה לוותר לנו=לוותר עלינו.
ואת זה צריך לתרגל יום יום שעה שעה כמו אימון של שרירים לאולימפיאדה, כמו תהליך נשימה או כמו שתיית מים.....שוב ושוב ושוב....
מאחלת לכולנו יום משמעותי ובשליטה
נשיבוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|