21/10/2011 14:17
אשירה
Posts: 4292
|
חברות יקרות,
לא סתם אני מקפיצה שרשור זה.
בטח שמתן לב שלאחרונה אני ממעטת להשתתף בפורום והסיבה נעוצה באותה "חוויה" שסיומה עדיין לא נראה לעין.
מאז אותו ארוע אני בכאבים בלתי פוסקים, מסממת את עצמי עם משככי כאבים אשר עוזרים רק במעט, ומחכה שכבר ייגמרו החגים ואוכל לקבל טיפול רצוף יותר שיניב גם תוצאות.
אני משתפת אתכם כי מעבר לכך שהפכתם להיות חברות שאפשר לשתף, יש גם הפקת לקח רצינית מהמצב שהתדרדרתי אליו ואם זה יעשה WAKE UP למי מכן ויעזור אפילו לאחת להימנע מהסתבכות כזאת, לפחות הרווחתי משהו.
אז מעבר לעודף משקל רב ומיותר שמכביד על כל מערכות הגוף וגורם להמון צרות, הייתי תקופה ארוכה בחוסר פעילות מוחלטת וכשהתחלתי פעילות וחשבתי שאני מתחילה באופן הדרגתי הגוף התמרד. השרירים החלשים לא מילאו את תפקידם ונוצרו דלקות בגידים, דבר שהיום אני צריכה לעמול קשה כדי לרפא ובמקביל לעשות פיזיוטרפיה כדי לחזק בהדרגה את השרירים.
אני את שלי כבר חטפתי אז אני יכולה רק להמליץ לכל אלה שנרדמות בשמירה להשתדל לא להגיע למצב זה.
בקשר לאכילה עצמה בתקופה זו אני דווקא לא מרבה כי רוב הזמן אני עסוקה בכאבים ובחיפוש תנוחות שמקלות. אני מקווה שהזעזוע גם יביא אותי לירידה במשקל כי כעת אני ממש שבר כלי.
אני מתנצלת אם לא אשתתף כל כך באופן פעיל בזמן הקרוב, אני אתכן כל הזמן, שמחה עם המצליחות ומזדהה עם אלה שפחות ומתגעגעת לזמנים טובים יותר.
באהבה רבה, סיום חגים משמח וסוף שבוע נפלא.
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/10/2011 05:40
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירה כתב:
תודה לכולכן בנות יקרות, אני בשלבי התאוששות, הכאב החריף עבר אבל עדיין הרגל רדומה ושורפת. אני מקווה שאלו תופעות לוואי שיחלפו. ייקח קצת זמן עד שאחזור לעצמי לחלוטין אבל אני בהחלט לא מתכוונת לוותר על התכנית המקורית, זו שהביאה אותי לכל המצב הזה, פשוט אעשה זאת ביתר תשומת לב ומבלי לדחוק בעצמי.
קלטתן נכון וצדקתן שההחלטה לצעוד בים עשתה לי טוב מבחינה נפשית, גם כי אני מאוד אוהבת את הים וגם בגלל ההרגשה שאני עושה בשביל עצמי, ולצורך הזה אני כנראה צריכה להיות מחוץ לבית.
זה מעניין, מצד אחד אני בן אדם של בית ואוהבת את זה, אבל איך שהוא כאשר אני עם בני משפחתי האהובים שבאמת הם גם טובים כולם ובמיוחד רוצים את טובתי, אני כל הזמן מוצאת את עצמי באיזו דריכות והקשבה לצרכיהם ושמה את עצמי בסוף.
יום טוב, הרבה בריאות לכולנו ועשיה למען עצמנו,
שנה חדשה,התחלות חדשות ואת בראשן יקירתי,מגיע לך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 22:14
tal_f
Posts: 900
|
מקווה שמצב הרגל יותר טוב ! אני שמחה בשבילך שאת הגדרת לעצמך משהו שעושה לך טוב ! אני בטוחה שהשנה את לא תותרי לעצמך ותשקיעי בדברים שעושים לך טוב ! המון הצלחה וקחי הכל לאט לאט .
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 11:05
שאפתנית
Posts: 8392
|
בגלל שאת שמה את משפחתך בראש הרשימה את חייבת מנוחה נפשית וכאן נכנסת ההשקעה בעצמך, זוהי השקעה לצורך צמיחה.
אשירה כתב:
תודה לכולכן בנות יקרות, אני בשלבי התאוששות, הכאב החריף עבר אבל עדיין הרגל רדומה ושורפת. אני מקווה שאלו תופעות לוואי שיחלפו. ייקח קצת זמן עד שאחזור לעצמי לחלוטין אבל אני בהחלט לא מתכוונת לוותר על התכנית המקורית, זו שהביאה אותי לכל המצב הזה, פשוט אעשה זאת ביתר תשומת לב ומבלי לדחוק בעצמי.
קלטתן נכון וצדקתן שההחלטה לצעוד בים עשתה לי טוב מבחינה נפשית, גם כי אני מאוד אוהבת את הים וגם בגלל ההרגשה שאני עושה בשביל עצמי, ולצורך הזה אני כנראה צריכה להיות מחוץ לבית.
זה מעניין, מצד אחד אני בן אדם של בית ואוהבת את זה, אבל איך שהוא כאשר אני עם בני משפחתי האהובים שבאמת הם גם טובים כולם ובמיוחד רוצים את טובתי, אני כל הזמן מוצאת את עצמי באיזו דריכות והקשבה לצרכיהם ושמה את עצמי בסוף.
יום טוב, הרבה בריאות לכולנו ועשיה למען עצמנו,
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 10:53
רבקה
Posts: 8411
|
אשירה אישה יקרה !
כל הכבוד לך להתחיל את השנה החדשה בשינוי למען עצמך
שייתן בטוח תוצאות והרגשה נפלאה
רק חבל שהמחיר ששילמת עבור זה הוא בכאב וסבל
והעיקר והחשוב מכל שהסוף הוא סוף טוב וללא נזקים חמורים.
מי כמוני מזדהה איתך לגבי הכאבים שאני עוברת עם הברך,
אשר אצלך הופיע לקראת יום הכיפורים
ואצלי הופיע בדיוק לפני נסיעה לחו"ל עם הרבה הליכה
ברור שאף פעם זה לא זמן מתאים ח ח ח
תודה לעיל קצת יותר טוב אך יש עדיין עבודה רבה בפיזיוטרפיה שמאוד עוזרת.
שמחה לקרוא על זה שאת לא תוותרי לעצמך כמובן אחרי שהכל יירגע לגמרי
הרי בסופו של דבר - אם אני לי מי לי -
הצעידה תורמת המון לגוף ולנפש
מאחלת לך החלמה מהירה ובריאות שלמה
והמשך הדרך בה החלטת לדאוג לעצמך זה מאוד חשוב
בריאות והצלחה וחיבוק לחיזוק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 10:19
אשירה
Posts: 4292
|
תודה לכולכן בנות יקרות, אני בשלבי התאוששות, הכאב החריף עבר אבל עדיין הרגל רדומה ושורפת. אני מקווה שאלו תופעות לוואי שיחלפו. ייקח קצת זמן עד שאחזור לעצמי לחלוטין אבל אני בהחלט לא מתכוונת לוותר על התכנית המקורית, זו שהביאה אותי לכל המצב הזה, פשוט אעשה זאת ביתר תשומת לב ומבלי לדחוק בעצמי.
קלטתן נכון וצדקתן שההחלטה לצעוד בים עשתה לי טוב מבחינה נפשית, גם כי אני מאוד אוהבת את הים וגם בגלל ההרגשה שאני עושה בשביל עצמי, ולצורך הזה אני כנראה צריכה להיות מחוץ לבית.
זה מעניין, מצד אחד אני בן אדם של בית ואוהבת את זה, אבל איך שהוא כאשר אני עם בני משפחתי האהובים שבאמת הם גם טובים כולם ובמיוחד רוצים את טובתי, אני כל הזמן מוצאת את עצמי באיזו דריכות והקשבה לצרכיהם ושמה את עצמי בסוף.
יום טוב, הרבה בריאות לכולנו ועשיה למען עצמנו,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 09:14
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירוש בוקר טוב וראשית החלמה מהירה.
באמת גאה בנחישות יישר כח והמשיכי בדרך קבע.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
10/10/2011 06:47
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב אשירה,
שמחה לשמוע שאת מרגישה הרבה יותר טוב ושהבעיה נפתרה במהרה.
כל הכבוד על הנחישות לצעוד בים, במקום שאת אוהבת למרות כל הכרוך בכך. זה רק אומר שאם את רוצה את באמת יכולה והגיע הזמן שבאמת תשקיעי בדברים שאת אוהבת, גם את בן אדם וגם לך מגיע!
אני גאה בך ומאחלת לך צעידות רבות ונעימות בים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2011 21:19
נחושה
Posts: 6982
|
אשירה יקרה,
מבינה על מה את מדברת, על המשהו הנהדר הזה בשביל עצמך, כך אני עם שחיה למרות שאני מצליחה בזמן האחרון לעשות 3-4 פעמים בשבוע ולא יותר.
אני מאחלת לך החלמה מהירה וטובה ויכול להיות שזו דרכו של הגוף לומר "הייתי חלוד, טוב שהחזרת אותי לפעילות...."
טוב ששיתפת אותנו ואני מקווה שהסבל ילך ויתפוגג.
התחלה חדשה וכוונות טובות זאת הרוח
נשיבוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2011 20:47
dany
Posts: 19819
|
אשירה יקירתי
אז קודם כל איחולי בריאות והחלמה מהירים מהירים.
ואיזה כייף שאת עושה משהו למען עצמך , כל כך חשוב וחיוני.
לצעוד בים זה תענוג צרוף, מסכימה איתך.
מקווה שתוכלי לחזור לכך מהר, כי זה עושה לך טוב נפשית וזו נקודה חשובה ביותר.
שתהיה לך שנה טובה ומתחדשת בכוונות טובות ובהצלחות.
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2011 20:31
1103
Posts: 5022
|
אשירה
סוף טוב הכל טוב.
בריאות טובה הצלחה רבה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2011 20:25
tutit
Posts: 2431
|
כל הכבוד אשירה
גאה בך על ההחלטה,האומץ וההשקעה
מאחלת לך המון הצלחה בתהליך
וטוב שאת מקשיבה לגוף ולא הולכת בצורה דרסטית ומזיקה לגוף
נשיבוקים חמים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
09/10/2011 19:57
אשירה
Posts: 4292
|
חברות יקרות, רוצה לשתף, קמתי בראש השנה מוקדם בבוקר, כהרגלי, ורציתי לעשות לעצמי התחלה חדשה, אחרת, שתהווה פתיחת שנה חדשה עם שינוי וצמיחה. לקחתי את המכונית, נסעתי לטיילת כדי להתחיל במסורת צעידה הדרגתית, כי למרות שאני גרה ליד פארק הירקון אינני אוהבת לצעוד בפארק ואילו את הים אני מאוד אוהבת. עשיתי זאת והייתי מאושרת, חזרתי על זה במשך כמה ימים ועוד הוספתי פעילות על אופניים בקאנטרי, הכל כמובן בקטנה ובהדרגתיות כי כושרי הכללי שואף לאפס.
התחילו קצת חריקות בברכיים ובגב תחתון, תופעה מוכרת לי כשאני מתחילה פעילות גופנית אחרי הפסקה ארוכה, אבל אני לא וויתרתי ואמרתי נעשה זאת לאט לאט.
ביום רביעי האחרון כאשר חזרתי מן הפעילות הרגשתי כאב נוסף ושונה, שכבתי לנוח, ישנתי מעט ובקומי משנתי כאשר נעמדתי על הרצפה, כאב חד וחותך פילח את אזור מפרק ירך שמאל, הייתי על סף התעלפות מרוב כאב. כמובן מייד הורדתי פרופיל, נעזרתי במשככי כאבים אך אלה גרדו רק קצה קצהו של הכאב. מצבי היה בכי רע. חששתי משבר או סדק ויום כיפור עמד בפתח. רופאת המשפחה הפנתה אותי דחוף לאורטופד אבל כבר לא הייתה אפשרות להגיע אליו עד היום בבוקר.
מה אומר ומה אספר לכן, יום כיפור זה היה בשבילי ממש יום של סבל. לקחתי את מקסימום המינון שמותר במשככי כאבים, זה עזר לזמן קצר והכאבים חזרו במלוא עוזם וגם בכל מצב, בשכיבה, בעמידה, בישיבה ובמיוחד בהליכה. מידי פעם מצאתי איזו תנוחה שקצת הקלה ואז נדבקתי אליה והשתדלתי לא לזוז ממנה.
היום נגמר הסיפור עם סוף טוב, אני מקווה. הגעתי לאורתופד כולי דוויה מכאבים ומצב רוח נוראי. לאחר צילומים ובדיקות מקיפות הסתבר שזאת הייתה "רק" דלקת בגיד ולחץ על עצב, וזריקה קטנה שהוא נתן לי אל תוך נקודה שהקפיצה אותי כמעט עד התיקרה, באורח פלא פתרה כמעט את כל העניין. נשארו עוד אי אילו ספיחים, אבל אני כבר הולכת, יושבת, יכולה לנעול ולשרוך את נעלי לבד, לא צריכה להיזהר בתמיכה על כל צעד ושעל, והכי חשוב יכולה לשבת ולהתכתב אתכן מבלי לחוש כאבים.
לא הרמתי ידיים ואני לא אוותר על צעידה על חוף הים. זה היה שבוע קסום בשבילי. זאת הייתה החלטה לעשות משהו שהוא כאילו מחוץ להגיון. לנסוע לשם באוטו , למצוא חנייה ולבזבז הרבה יותר זמן מאשר לרדת פה ולעשות זאת צ'יק צ'ק, אבל ההרגשה הייתה כל כך שלמה וכל כך אחרת, כי זה משהו שתמיד אמרתי שהייתי רוצה לעשות, זה נתן לי הרגשה נפלאה וזה בהחלט שווה את ההשקעה. אבל כמובן אצטרך לעשות את ההדרגה עוד הרבה יותר הדרגתית כדי שדברים כאלה לא יחזרו על עצמם וכדי שאשרוד את זה ואתמיד לאורך זמן.
תודה לכן בנות (וגם בנים כמובן) על ההקשבה ושתהיה לכולנו שנה נפלאה, עם שפע בריאות ועשייה!!!
בהמון אהבה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|