14/09/2011 17:23
רבקה
Posts: 8411
|
EFF כתב:
אבי ? גבס? - מה קרה לך???
אבי מתוקה, קנאית ח ח ח ח
לא מספיק אני סובלת מהרגל
שמרי על עצמך
הרגישי טוב במהרה
כי הרגל מאוד חשובה
חיבוק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2011 10:26
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וטלי יקרות,
אתן מרגשות בכנות ובשיתוף שלכן...זה ממש לא מובן מאליו.
מאחלת לשתיכן את הטוב ביותר שיש, ים של נחת, אושר בריאות ושגרת חיים מבורכת. אמן.
נשיקות
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2011 08:20
אשירה
Posts: 4292
|
טלי, את כל כך צודקת!!!
כל כך הרבה קורה לנו שבצד הקשיים אנו שוכחים להנות ולספוג את האושר שקיים,
ופתאום הילדים גדלים, הכל משתנה ואז מתגעגעים לרגעי העבר שלא ישובו כבר.
פתאום כבר יש לנו אנשים קטנים בבית.
כדאי ושווה לנצור כל רגע ורגע,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2011 06:47
שאפתנית
Posts: 8392
|
טלי איזו כתיבה יפה. אני מאחלת בריאות לסבתך ומזדהה עם כל מילה שכתבת לגבי גידול הילדים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/09/2011 04:57
dany
Posts: 19819
|
טלי תודה על השיתוף המרגש
איחולי החלמה לסבתא.
ושוב משפט ידוע של מירי לעשות מלימון לימונדה מתאים תמיד!!!!!!!!!!!!!!!!!!
tal_f כתב:
מיכל , ליבי איתך, כל כך מבינה. אשתף בכמה מחשבות (מקוה שאחת תעודד אותך). כמו שאמרו החברות התקופה הזו היא זמנית. היום חיפשתי שומר מסך למחשב והתסכלתי בתמונות של הילדה הגדולה לפני 4 שנים ואני מתגעגעת לילדה הזו , היא לא תהיה ביום יום שלי יותר... כעת הילדה גדולה והיא לומדת על עצמאות וכו..אני מתגעגת לרוך לגוף הקטן לריח לצחוק המתגלגל כי עשיתי פרצוף מצחיק ... זה לא קורה עכשיו...(היא מסתכלת עלי כעל משוגעת...) תספגי כמה שיותר את הרגעים האלו מבין כל הקושי בטיפול השוטף. תוך שנה שנתיים השיגרה שלך תהיה לגמרי שונה , וזה מגיע מאוד מהר !
השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 23:21
נחושה
Posts: 6982
|
tal_f כתב:
מיכל , ליבי איתך, כל כך מבינה. אשתף בכמה מחשבות (מקוה שאחת תעודד אותך). כמו שאמרו החברות התקופה הזו היא זמנית. היום חיפשתי שומר מסך למחשב והתסכלתי בתמונות של הילדה הגדולה לפני 4 שנים ואני מתגעגעת לילדה הזו , היא לא תהיה ביום יום שלי יותר... כעת הילדה גדולה והיא לומדת על עצמאות וכו..אני מתגעגת לרוך לגוף הקטן לריח לצחוק המתגלגל כי עשיתי פרצוף מצחיק ... זה לא קורה עכשיו...(היא מסתכלת עלי כעל משוגעת...) תספגי כמה שיותר את הרגעים האלו מבין כל הקושי בטיפול השוטף. תוך שנה שנתיים השיגרה שלך תהיה לגמרי שונה , וזה מגיע מאוד מהר !
השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.
כתבת מדהים ומרגששששששששששששששש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 21:19
EFF
Posts: 6417
|
אבי ? גבס? - מה קרה לך???
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 20:03
tal_f
Posts: 900
|
מיכל , ליבי איתך, כל כך מבינה. אשתף בכמה מחשבות (מקוה שאחת תעודד אותך). כמו שאמרו החברות התקופה הזו היא זמנית. היום חיפשתי שומר מסך למחשב והתסכלתי בתמונות של הילדה הגדולה לפני 4 שנים ואני מתגעגעת לילדה הזו , היא לא תהיה ביום יום שלי יותר... כעת הילדה גדולה והיא לומדת על עצמאות וכו..אני מתגעגת לרוך לגוף הקטן לריח לצחוק המתגלגל כי עשיתי פרצוף מצחיק ... זה לא קורה עכשיו...(היא מסתכלת עלי כעל משוגעת...) תספגי כמה שיותר את הרגעים האלו מבין כל הקושי בטיפול השוטף. תוך שנה שנתיים השיגרה שלך תהיה לגמרי שונה , וזה מגיע מאוד מהר !
השיגרה של טיפול בתינוק היא קשה אבל הרוח היא של תחילת חיים של העתיד .. בשונה מזה סבתי (מצד אמי ז"ל) חלתה ופתאום סדר היום שלי למשך כ3 שבועות (בנוסף ל2 ילדים) הפך להיות 16 שעות בבית החולים ו16 שעות לעבוד ולישון כך עשינו תורנויות אני ואחי.. לא עזבנו אותה לרגע שם! אך הרוח היא לא היתה נעימה ושמחה.. תאמיני לי שלא. כך שצריך להסתכל על הקושי בצורה חיובית. (נ.ב. היא יצאה לביתה ,מצבה השתפר).
מיכל, גם אני אתמול עשיתי "פירה במוח" לבעלי שיש לי לעשות כך וכך וכך ... הוא אמר לי שלא הצליח לעכוב אחרי (בערך אחרי הדקה הראשונה ..) ובנוסף אמר לי תעשי רשימה באקסל ותבחרי שני דברים שאת צריכה הכי לעשות ורק תעשי אותם. וכך עשיתי. נכון שיש לי עמוד ממש צפוף של דברים אבל אני נושמת עמוק ומנסה להיות ממוקדת. אין מה לעשות החיים מורכבים מהמון מעשים ... אני משננת לעצמי שאני העשה את הכל אבל בקצב שלי (זה לא פשוט כי אני אוהבת להתחיל ולסיים דברים וכמעט ואין דברים כאלו בחיים הכל מתמשך ..)
הגוף שלנו מאוד משופע מהורמונים אנו צריכים להיות יותר חזקים מהם. אני הנקתי שבוע ואז לאחר קשיים רבים התברר שהפה של הילדים שלי לא בנוי להנקה.. בצער הפסקתי. כאשר ניסיתי הרגשתי שאני בסרט לא בחיים שלי , זה היה מאוד קשה. אולי תשקלי לעבור מהנקה לבקבוק ? רק הצעה להקל עליך. הרוח שלך , מצב הרוח שלך , נספג בבנך בדרך זו או אחרת. זה חשוב מאוד שתהיה חיובית ולא עייפה נפשית. אני זוכרת ששמעתי משהו ואני עדיין מיישמת , להתסכל עלי כשאני עם הילדים איך הפנים שלי האם חסרות הבעת שימחה ? לפעמים אני מחייכת בכוח מולם וזה עושה את ההבדל גם אצלם וגם אצלי. תנסי...
לגבי הדיאטה.. מתחילים בלצוף ואז נזכרים שאפשר גם אחרת ומתחילים לרדת במשקל.. אין דרך אחרת... (אני גם מדברת לעצמי כאן , אם לא שמת לב..) המון הצלחה, מכל הלב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 17:02
אקורדיאון
Posts: 16382
|
dany כתב:
ענינו שתינו ממש באותו הזמן ואז לא ראיתי את התשובה שלך ואכן היא מסכמת ממש ממש את מצבנו!!!!!!!!!! אקורדיאון כתב: מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.
ממש במדוייק אבל אנחנו ננצח לא יעזור.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 15:59
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי הרי בשבוע שעבר כל כך החמאתי לך
שאת נראית נפלא
יצאת מהשקילה על המקום כל כך מאושרת
ופתאום מה קרה התהפכה הקערה
לא ניתן לך המשיכי בחיוכך המקסים שמלווה אותך תמיד
הרימי ראש קדימה להמשך והכל יהיה בסדר מתוקה
נשיבוקים לא רק לכם גם לבון בון המתוק
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 08:27
אשירה
Posts: 4292
|
מיכל יקרה,
הדברים החשובים נאמרו לך כל כך יפה,
שאוסיף רק חיבוק לחיזוק גם ממני,
ועוד מילה קטנה,
הכל יהיה בסדר!!!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 06:54
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי בוקר טוב,
התעוררת ליום חדש, הכל נקי ומה שהיה אתמול ושלשום כבר לא קיים. את יוצאת שוב לדרך חדשה.
כל מה שכתבת מוכר לכולנו היטב ותרגישי בנוח לכתוב לנו גם כשקשה הרי כולנו בני אדם ורובנו בפורום אמהות כך שעברנו, עוברות את מה שאת עוברת ומבינות לליבך.
אחרי שכתבו לך הכל נותר לי רק לחזק את ידיך ולומר לך להביט קדימה, להמשיך הלאה כי זו הדרך. ימים כאלו כמו שאת מתארת עוד יבואו (לצערי אבל אלה הם החיים) ואנחנו חייבים להתמודד איתם כי אין ברירה.
תגיעי להרצאה השבועית, תחבקי את מירי, קבלי כוחות להמשך הדרך והכי חשוב תמיד תספרי, תחלקי ואל תשאירי בלב. זה יקל עליך מאוד.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 05:32
dany
Posts: 19819
|
ענינו שתינו ממש באותו הזמן ואז לא ראיתי את התשובה שלך ואכן היא מסכמת ממש ממש את מצבנו!!!!!!!!!!
אקורדיאון כתב:
מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 04:43
dany
Posts: 19819
|
מיכלי מתוקה
קודם כל רוצה להרגיע אותך............. אל תוותרי וזה יעבור מבטיחה לך. מאיפה אני יודעת????????? רק מנסיון של כמה שנים יותר ממך.
כאמא לארבעה ילדים, שגדלו בתקופה שהיה הרבה פחות נוח מהיום, כאשה לבעל עצמאי שכמעט לא היה לידי בזמן שהם בכו, צווחו, שיניים, מחלות, וכל מיני בישין מרעין,
שטלטלות רגשיות עצומות טלטלו אותי ובכל זאת גם בתקופות הללו הצלחתי מידי פעם לזכור שאני אשה ורוצה להראות ולהרגיש כזאת............ לא אומרת שתמיד זה צלח, שתמיד הרגשתי בשיא.
אך אסור לנו לוותר על עצמנו.
מיכלי אהובה
גם לי יש עכשיו תקופה כזו שבא לי לבעוט בכל........ ולומר לעזאזאל............ די נמאס.......... כמה אפשר........... למה תמיד לוותר על זה ועל ההוא............
והתחושה שוב היא של מעגל סגור ושל איבוד דרך ....... ובכל זאת אני קמה כל בוקר........... ואומרת לעצמי אוקי, ומה יהיה עכשיו? בסדר תוותרי, תזללי, ככל שבא ומתחשק, איזה כייף ואיזה יופי, ובוקר אחד תמצאי את עצמך עם כל שלושים הקילו עליך......... וזו הרי ממש לא בעיה. נכון?????? כמה חודשים טובים של שקיעה בתוך הביצה הטובענית והנה הם יהיו עלי, כמעט 10 כבר צמחו ועלו להם אז מה הבעיה עוד 20 ??????????????????????
אז זהו שלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ממש לא, בואי נראה באמת את מה שכבר הצלחנו, ולא ניתן לעגמומיות והקדרות לעטוף אותנו. אנחנו יכולות על אף הקשיים ומהמורות .
אני זוכרת היטב מה שכתבת בנוגע לאבא שלך נדמה לי שאפילו שמרתי לי את זה במסמכים שלי.
אז את לא רוצה להיות במקום הנורא הזה, ותומריקו המתוק בוודאי מגיע לו אמא אופטימית ושמחה .
חמודה
אני כל כך מבינה את רחשי ליבך ומתוך המקום הזה אני זועקת אליך אל תעשי זאת, אל תשקעי, את יכולה , יש בך את הכוחות, אני יודעת כי אני עוקבת אחריך היטב מהיום שנכנסתי לפורום הנפלא הזה ואני יודעת שלא את תוותרי.
מאחלת לך הצלחה וכל טוב בהמון המון המון אהבה והערכה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/09/2011 04:41
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלי אני מאוד מבינה את הצורך להוציא ולשתף וטוב שיש לנו את הבית הזה.
אומר לך יקירתי וזאת לאחר למעלה מעשרים שנות מסגרת ,אפילו במחשבותי הרעות ביותר לא לפקפק
בה היא קיימת בדיוק עבור המצב אליו נקלעת והוא כמובן זמני ויחלוף כלא היה.
עכשיו להרים ראש ומכאן קדימה,לראות את חצי הכוס המלאה, להודות על ההשגים שהשגנו עד הלום
ומכאן להמשיך עם מחשבות חיוביות.
האמיני לי שבאמצעות כתיבתי זו אני מדברת גם לעצמי.
חיבוק גדול לחיזוק ואת נראית נפלא,בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2011 23:18
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
בטל ומבוטל לרגשות הרעים..... וברוכה הבאה המחשבה החיובית........
הכל הורמונלי, יהיה בסדר. מחכה לכם הרצאה חשובה, תגיעו. נשיקות לתומר המקסים, לילה טוב אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2011 22:49
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקרה,
מותש...מובס...המילים הללו לא קיימות בפקולטה של מירי...
כן להשתדלות, כן לצוף, כן לפרגן לעצמך פרי במקום לאפה...אבל העיקר שאת לא מעלה עוד ועוד...
בשקילה הקודמת אם זכרוני אינו מטעה אותי היית על המקום או משהו דומה...זה הזמן לשנס מתניים ולהתחיל להחזיר למירי חובות....
אני ועוד רבים כאן איתך ביחד...ברישום משעה לשעה מיום ליום נגיע להצלחות קטנות וגדולות יותר בדרך לשליטה האהובה והמבורכת שהיתה לא מזמן טבעית ורציפה.
שתהיה לך לתומריקו ולכולם שינה מתוקה ושלווה ולא לשכוח
לנשום!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2011 22:39
avi_i
Posts: 269
|
מיכלי.....אני נמצאת בדיוק באותו הלך רוח כמוך התבוסתנות המעצבנת הזאת שקשה לראות את האור בקצה המנהרה.....יש בכלל מנהרה?
אבל בנקודה אופטימית....יש מצב שאתם בקפלן ביום שני הבא אחרי הצהריים?? אני נוחתת בשבת או ראשון (נדמה לי) ומתייצבת אצל מירי ביום שני בחוג הרגיל שלי (צולעת עם הגבס אבל בהליכה..)
דברי איתי
נשיקות ולילה טוב מלונדון
אבי
edited by avi_i on 9/12/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2011 22:12
EFF
Posts: 6417
|
מיכל יקירתי..ממרחק של כמה שנים טובות מאוד התחברתי למה שכתבת...במבט לאחור גם את תראי אותו כך בעתיד, זו אחת התקופות היפות בחיי המשפחה בכלל ובחיי האשה בפרט..
אני התחלתי את תהליך ההרזייה אמיתי רק אחרי 3 הלידות - (ועוד 2 הריונות לא מוצלחים...)כשהגוף הגיב כל כך יפה לתהליך...
האמיני לי שאף פעם לא האמנתי שאני אוכל להיות רזה ושאנשים בחוגים ישאלו "מה את עושה פה בכלל..." נו באמת...מה אני עושה????? מתחזקת את האושר הגדול בחיים להיות תלמידה באוניברסיטה של מירי...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/09/2011 21:29
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
מיכל יקרה
תזכרי שאת לא סופרמן את אנושית כמו כולם
את במסגרת שמתוכה צומחים גם אם יש רגעי קושי ומשבר
תזכרי לא להעמיס ולא לשפוט את עצמך
זו תק' ההסתגלות לחיים חדשים שנכנסו למשפחה וזה לא קל
גם אם נדמה מהצד שהכל עושים זאת בלי בעייה
קחי אוויר תכנני את יומך את השבוע מראש ותבחרי נכון יחד עם בעלך
בעזרה זה לזו ובשיתוף בהצלחה אנו איתך
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|