23/08/2011 11:23
dany
Posts: 19819
|
ואכן לא ניתן לאף אחת כאן להישבר ולוותר.
החגים לפנינו מה שהיה היה ....... ומה שנותר הוא לנצל את הזמן ולעשות טוב.
בהצלחה
EFF כתב:
אקו יקירתי - דווקא רגעי החולשה ורגעי ה"נפילה" חושפים את העובדה הבסיסית שכולנו בני אדם וכולנו עוברים תהפוכות לכאן ולכאן..שום ארוע כזה לא יבטל ולא מבטל את העובדה שאת ,יקירתי, עם השגים מרשימים שאף "צניחה, לא תקח ממך...
מותר ונורמלי ליפול - העיקר שמהנפילה הזו אפשר גם להתרומם, להתאושש ולהתחיל מחדש.. לצורך התרוממות כזו התכנסנו כאן ונשארים כאן בשבילך ובשבילנו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 10:58
EFF
Posts: 6417
|
אקו יקירתי - דווקא רגעי החולשה ורגעי ה"נפילה" חושפים את העובדה הבסיסית שכולנו בני אדם וכולנו עוברים תהפוכות לכאן ולכאן..שום ארוע כזה לא יבטל ולא מבטל את העובדה שאת ,יקירתי, עם השגים מרשימים שאף "צניחה, לא תקח ממך...
מותר ונורמלי ליפול - העיקר שמהנפילה הזו אפשר גם להתרומם, להתאושש ולהתחיל מחדש.. לצורך התרוממות כזו התכנסנו כאן ונשארים כאן בשבילך ובשבילנו...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 09:13
dany
Posts: 19819
|
שיהיה לכולנו יום מלא הצלחה ושליטה................אמן!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:47
אקורדיאון
Posts: 16382
|
ענת כתב:
אקו מי כמוני מבין אותך ויודעת את התחושה אני אחרי אטרף נופלת למיטיה כבדה ואין חשק לצאת צריך כוחות לקום לצאת ולמשוך את עצמינו
אך לעולם חוסן,יודעת שאת חזקה ותאספי צאת עצמך ותמשיכי הלאה עשית כברת דרך לאושר הזה, !!!!!האוכל הזה מחכה לנו בפינות הוא ערמומי....הוא מתחכם אותנו!!!אוף!!!!אז קדימה בהצלחה
ומקווה שתלכי היום להרצאה נשיקות
תודה יקירה אמרנו מספיק אז לעבודה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:47
אקורדיאון
Posts: 16382
|
שאפתנית כתב:
בוקר טוב חברות.
אקו יקירתי אני מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב הבוקר עם הבטן. כולנו מכירות את התחושה המגעילה הזו אחרי נפילה כבדה לאוכל. הגוף כבד והנפש עוד יותר אבל כמו שכתבתן כנראה שנתמודד עם זה כל החיים וגם אחרי עשרות ק"ג שירדו אנחנו עדיין נספוג מהלומות מצדו של האוכל. תסתכלי על חצי כוס מלאה שלפחותת "ההתקפים" הללו לא מגיעים בתדירות גבוהה אצלך וזה נהדר אבל כנראה שהם תמיד ישארו בינינו ואין מנוס, ננסה למזער נזקים אבל הכי חשוב להרים ראש ולחזור לתלם כאילו כלום לא קרה. האוכל נצח אותנו במערכה אבל לא בקרב!
בהצלחה ואני מקווה שתגיעי היום לשקילה אקו ולהרצאה.
שיהיה לכולכן יום נפלא ונטול נפילות לאוכל.
כל מילה בסלע יקירתי.תודה ענקית.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:46
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירה כתב:
אקו יקרה,
מה שהיה היה, אכלת, שילמת, הגוף כבר לא רוצה את זה,
חיזרי לתכנית והכל יהיה בסדר,
חוזרת גם חוזרת.
תודה יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
דרך המלך כתב:
אקו ודני היקרות
ממש ריגשתן אותי...... אקו עם הפוסט הכנה שלך ודני עם התגובה המרגשת והאוהבת...
גם אני שמתי לב שבנות רבות פשוט בתקופה קשה וגם אני ביניהין... אבל זהו מספיק לקטר ואנחנו מתחילות מחדש ליום של שליטה באוכל (אתמול עבר לי מעולה).
כל שנבקש - רק שליטה באוכל ... לו יהי!! אמן ואמן!
סיגל
נכון ושוב נכון קדימה עם ראש מורם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:35
אשירה
Posts: 4292
|
אקו יקרה,
מה שהיה היה, אכלת, שילמת, הגוף כבר לא רוצה את זה,
חיזרי לתכנית והכל יהיה בסדר,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 06:56
שאפתנית
Posts: 8392
|
כל הכבוד על יום אתמול סיגל ואני מאחלת לך שגם היום תמשיכי בגל ההצלחה.
דרך המלך כתב:
אקו ודני היקרות
ממש ריגשתן אותי...... אקו עם הפוסט הכנה שלך ודני עם התגובה המרגשת והאוהבת...
גם אני שמתי לב שבנות רבות פשוט בתקופה קשה וגם אני ביניהין... אבל זהו מספיק לקטר ואנחנו מתחילות מחדש ליום של שליטה באוכל (אתמול עבר לי מעולה).
כל שנבקש - רק שליטה באוכל ... לו יהי!! אמן ואמן!
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 06:54
דרך המלך
Posts: 5707
|
אקו ודני היקרות
ממש ריגשתן אותי...... אקו עם הפוסט הכנה שלך ודני עם התגובה המרגשת והאוהבת...
גם אני שמתי לב שבנות רבות פשוט בתקופה קשה וגם אני ביניהין... אבל זהו מספיק לקטר ואנחנו מתחילות מחדש ליום של שליטה באוכל (אתמול עבר לי מעולה).
כל שנבקש - רק שליטה באוכל ... לו יהי!! אמן ואמן!
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 06:51
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב חברות.
אקו יקירתי אני מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב הבוקר עם הבטן. כולנו מכירות את התחושה המגעילה הזו אחרי נפילה כבדה לאוכל. הגוף כבד והנפש עוד יותר אבל כמו שכתבתן כנראה שנתמודד עם זה כל החיים וגם אחרי עשרות ק"ג שירדו אנחנו עדיין נספוג מהלומות מצדו של האוכל. תסתכלי על חצי כוס מלאה שלפחותת "ההתקפים" הללו לא מגיעים בתדירות גבוהה אצלך וזה נהדר אבל כנראה שהם תמיד ישארו בינינו ואין מנוס, ננסה למזער נזקים אבל הכי חשוב להרים ראש ולחזור לתלם כאילו כלום לא קרה. האוכל נצח אותנו במערכה אבל לא בקרב!
בהצלחה ואני מקווה שתגיעי היום לשקילה אקו ולהרצאה.
שיהיה לכולכן יום נפלא ונטול נפילות לאוכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 06:46
ענת
Posts: 3849
|
אקו מי כמוני מבין אותך ויודעת את התחושה אני אחרי אטרף נופלת למיטיה כבדה ואין חשק לצאת צריך כוחות לקום לצאת ולמשוך את עצמינו
אך לעולם חוסן,יודעת שאת חזקה ותאספי צאת עצמך ותמשיכי הלאה עשית כברת דרך לאושר הזה, !!!!!האוכל הזה מחכה לנו בפינות הוא ערמומי....הוא מתחכם אותנו!!!אוף!!!!אז קדימה בהצלחה
ומקווה שתלכי היום להרצאה נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 06:30
אקורדיאון
Posts: 16382
|
את מרגשת אותי חברתי היקרה! אכן כמו תמיד מזל גדול שאנחנו כאן, הרי אני יודעת שהכל ידוע מוכר וברור ואכן זו נחיתה רכה.
אני חייבת לאמר לך שכשאמרתי בבית שלא אלך למירי כי חשה ברע התשובה היתה ,למה את משקרת את עצמך......ברור לך מה זה עשה לי
וזה יהה ממש במקום.
אכן לא מרימה ידיים בדיוק ממקום המפחיד שכל כך קל ומהר אפשר לחזור לעוד 40 ,לא לא זה לא בא בחשבון.
נשיבוקים ותודה על התמיכה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 05:56
dany
Posts: 19819
|
את יודעת למה אני שמחה??????????
שיש מקום בו אנחנו יכולות להוריד את כל הצעיפים והכיסויים ולהיות ישרים ואמיתיים , ללא פחד לספר את האמת, ולא לחפש שקרים ותירוצים.
לפחות בתוך כל הבעסה, יש מקום כזה, ממש כמו לנחות על מזרון רך.
ועכשיו למה שקרה........ נכון גם אני רואה שיש המון בנות במצוקה ואפילו קשה, אך כולנו כאן ולא מוותרות, לא מרימות ידיים, לא בורחות, ולמרות כל הקשיים לא אומרות זהו שברו את הכלים ולא משחקים.
לא , לא קצת מתכופפים, קצת בוכים, קצת מקטרים, אבל הנה הגיע יום חדש וקמים מודים על האמת, מנגבים את הפירורים ומתחילים מחדש.
אקו אהובתי אפילו עם זללת את כל הסופר ..... עדיין לא עלית 45 קילו, ואפילו אם עלית 2-3 זה עדיין הרבה יותר קל להתמודדות מאשר עם עשרות, אז אני יודעת שההרגשה היא נאחסית, ואנחנו מאוכזבות כי היינו בטוחות שאנחנו כבר מזמן מעבר לנפילות האיומות הללו.............(אני הוצאתי שלשום מול עיניו של בעלי...........שכמובן לא רואה כלום......... קופסא וופלים וכך בלי בושה חיסלתי אותה........ והוא ......... לא אמר כלום!!!!!!!!!!)
אז כנראה באמת לעולם לעולם אין חוסן, וכנראה עד יומנו האחרון נצטרך להילחם על מנת להישאר רזות................
אבל שוב אני חוזרת למילים הראשונות אנחנו לא מוותרות וקמות ליום חדש ומתפללות להצליח בו ולשנות לפחות להיות!!!!!!!!!!!!!!!
בהצלחה יקירה
אוהבת
ותודה על הכנות
אקורדיאון כתב:
ראשית בוקר נפלא ויום נהדר לכולכן יקירותי.
טרם כתיבתי זו קראתי את הפוסטים ומשום מה רוב בנות הבית מצויות בתקופה קשה מול האוכל.
אם תשאלו למה,מדוע יש לי המון תירוצים לא רלוונטים שהרי כבר חוויתי תקופות קשות וחתכתי סלט.
מה שלא ברור לי עדיין גם אחרי כל כך הרבה שנים איך אני מצליחה לאבד שליטה ולא לראות אף אחד בעיניים
למעט האוכל ואפילו להעיז לרדת ולקנות והכל מגרה ללא יכולת לעמוד בשום פיתוי ממש כאילו זו לא אני פועלת.
הכל החל בבוקר שבת שירדתי לסופר השכונתי וכבר בכניסה עלו באפי ריחות אפיה חזקים,מיד בכניסה למול עיני הוציאו שני מגשים
הישר מהתנור של בורקסים ועוגות, חשתי איך נדלקות עיני ,ממש חטפתי אי שפיות זמנית ואני רצינית ומכאן החל ה נפילה ללא יכולת לעצור
לא בראשון ולא יאמן לא בשני יום השקילה שזה באמת משהו הזוי שעוד לא קרה לי, דיברתי לעצמי וכלום דחף מטורף שגרם לי לרדת לקנות פאלאפל
וסיכמתי עם עצמי שאלך להרצאה אשקל אקבל את הסטירה המגיעה לי שתחזיר אותי לשפיות אבל העונש הגיע לי מהקיבה שהאומללה הזו לא קלטה מה
אני עושה לה ונתקפתי בכאבים ובחילות ולא הצלחתי לאסוף את עצמי ולצאת מהבית.
הבוקר אני יכולה כבר לחוש שההוריקן הנוראי הזה חלף והשפיות שולטת.
לא יאומן שלאחר כל כך הרבה שנים,נסיון והפנמה אני מצליחה לרדת כל כך נמוך ובמה???? באוכל.
מאחלת לכולנו יום שלישי פעמיים כי טוב נפלא ולנשקלים הצלחה,אנסה להגיע היום להרצאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 05:27
אקורדיאון
Posts: 16382
|
ראשית בוקר נפלא ויום נהדר לכולכן יקירותי.
טרם כתיבתי זו קראתי את הפוסטים ומשום מה רוב בנות הבית מצויות בתקופה קשה מול האוכל.
אם תשאלו למה,מדוע יש לי המון תירוצים לא רלוונטים שהרי כבר חוויתי תקופות קשות וחתכתי סלט.
מה שלא ברור לי עדיין גם אחרי כל כך הרבה שנים איך אני מצליחה לאבד שליטה ולא לראות אף אחד בעיניים
למעט האוכל ואפילו להעיז לרדת ולקנות והכל מגרה ללא יכולת לעמוד בשום פיתוי ממש כאילו זו לא אני פועלת.
הכל החל בבוקר שבת שירדתי לסופר השכונתי וכבר בכניסה עלו באפי ריחות אפיה חזקים,מיד בכניסה למול עיני הוציאו שני מגשים
הישר מהתנור של בורקסים ועוגות, חשתי איך נדלקות עיני ,ממש חטפתי אי שפיות זמנית ואני רצינית ומכאן החל ה נפילה ללא יכולת לעצור
לא בראשון ולא יאמן לא בשני יום השקילה שזה באמת משהו הזוי שעוד לא קרה לי, דיברתי לעצמי וכלום דחף מטורף שגרם לי לרדת לקנות פאלאפל
וסיכמתי עם עצמי שאלך להרצאה אשקל אקבל את הסטירה המגיעה לי שתחזיר אותי לשפיות אבל העונש הגיע לי מהקיבה שהאומללה הזו לא קלטה מה
אני עושה לה ונתקפתי בכאבים ובחילות ולא הצלחתי לאסוף את עצמי ולצאת מהבית.
הבוקר אני יכולה כבר לחוש שההוריקן הנוראי הזה חלף והשפיות שולטת.
לא יאומן שלאחר כל כך הרבה שנים,נסיון והפנמה אני מצליחה לרדת כל כך נמוך ובמה???? באוכל.
מאחלת לכולנו יום שלישי פעמיים כי טוב נפלא ולנשקלים הצלחה,אנסה להגיע היום להרצאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|