25/08/2011 07:08
שאפתנית
Posts: 8392
|
אכן צעד צעד ואני מודה שגם לי לקח זמן לעשות את זה אבל זה חלק מהתהליך המדהים שעברתי ואני עדיין עוברת תחת חסותה של מירי.
השינוי הזה פשוט עושה פלאים בחיינו.
tal_f כתב:
הי שאפתנית , תודה רבה על מילותך... אכן צודקת . צריך לשנות את המחשבה ...זה צעד צעד
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
24/08/2011 20:56
tal_f
Posts: 900
|
הי שאפתנית , תודה רבה על מילותך... אכן צודקת . צריך לשנות את המחשבה ...זה צעד צעד
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 09:14
dany
Posts: 19819
|
שאפתניתי יישר כוח!!!!!!!!!!!!!!
שאפתנית כתב:
טל קראתי את הפוסט שלך ורציתי לחזק את ידיך על הבחירה הנכונה לא ליפול על האוכל במיוחד כשחווים מצב רגשי כי זה באמת לא נותן מזור לכאבנו ורק מגדיל אותו. שנית, רציתי להתייחס לדבריך כשכתבת למה אני לא יכולה לאכול כמו כולם וקצת לשחרר באוכל. שנים הייתי חייה עם המחשבה הזו בראש והיא גרמה לי תמיד להרגיש מסכנה ואומללה וכאילו שמשהו העניש אותי בעולם הזה וכמה שאני מחכה לפיצוי בגלגול הבא. אבל מזל שהמחשבה הזו השתנתה ואני כבר לא מרגישה מסכנה להפך, הרגשתי שעליתי כיתה למדתי להסתכל על הדברים בצורה שונה ובריאה יותר. הבנתי שכל האוכל הזה לא רק שגורם לי להשמין אלא שהוא פשוט נזק לדם שלי, לכולסטרול ולעצמות שהתחילו בשלב מסוים לכאוב. את מבינה, הבנתי שכייף לי שאני לא אוכלת הכל כמו כולם כי זה פשוט גורם לי נזק בריאותי ותאמיני לי שלא כל האנשים הרזים שאת רואה הם גם בריאים. אני מכירה הרבה אנשים רזים שאוכלים מזונות לא בריאים ואמנם הם רזים אבל הבדיקות שלהם זה פחד אלוהים, יש להם כולסטרול, לחץ דם, סכרת ותודה לאל לי אין את כל הדברים האלה אז תגידי לי מי יותר מסכן אנחנו או הם? tal_f כתב: הי לכולם עדכון מהשטח. את שבת חתן עברתי בלי בעיות אך את החינה היה יותר קשה. נכון שלא אכלתי דבר אבל האוכל שהיה שם זה לא אוכל שאני רואה כל יום. אבל הייתי כל כך עייפה וגם ריגשית היה לי קשה כי ראיתי את אמא הכלה איתה ואת המשפחתיות הזו והיה לי עצוב בלב כי התגעגעתי לאמא, התגעגעתי לחום הזה של אמא. אני יודעת שאכילה במצב כזה לא עוזרת רק מדרדרת ולכן החלטתי לא לאכול. עכשיו אני שמחה שהחלטתי כך כי באמת באמצע הלילה זה היה מיותר והיה גורם לי להדרדרות. ואם אני ממש רוצה אני יכולה להשיג אוכל מרוקאי כזה ולאכול בריכוז וסובלנות עם הנאה ולא כחיפוי על עצבות. עוד סיבה ל"סתימת" הפה היתה שכל הנשים במשפחה הזו והם כל אחד 5 אחים ...כולן חתיכות לא מהעולם הזה. לא ראיתם דבר כזה , כולן מתבנית אחת של דוגמניות צמרת... וכל הזמן אמרתי בלב אם אוכל את האוכל הלא דיאטתי הזה אני מרחיקה את עצמי מלהיות חתיכה כזו...
למחרת היה עוד יום קשה על כוחותנו... היה לי יום פעילות מובנת עם ביתי וחברה שלה. הפעילות במקום התחילה בלחמניה ושוקו לילדים (אני חושבת שכבר עשר שנים לא אכלתי לחמניה.. לא ציפיתי ללחמניות טריות כל כך ... בקיצור לקחתי בערך בעובי פרוסה עבה מעריכה כ-200 קלוריות) . לצערי לא הצלחתי לתכנן שאוכל צהרים בבית (למרות שבשבת בישלתי לשבוע הקרוב) ואכלנו כולם שניצל ואורז. לבנות קנינו קינוח. הגוף שלי היה בשוק... אכלתי בלחץ לא ברוגע , אני כל כך לא אוהבת לאכול כך . בכל מקרה לא אכלתי יותר במהלך היום כי כל מה שרציתי זה להידרדר במערבולת המתוקים וידעתי ששובא לא יהיה לי ... אז שתיתי קפה קר וחצי קופסת גבינה והלכתי לישון. היום יום חדש, זהו חוזרים לאכילה בריאה בלי מטוגן.
המחשבות שלי כבר נדדו לעולם המותר לי , זה לא פייר, מה כבר עשיתי שאני לא יכולה לאכול כמו כולם... אבל אני שוב ושוב חוזרת על זה אני לא מתנהגת כמו כולם באוכל. וכן אני לא יכולה לאכול כמו כולם קצת ואז לשחרר את האוכל . אצלי זה כל כך מורכב. המחשבות והרגש סביב האוכל הוא עמוק יותר. הלוואי ואגיע למצב שהאכילה שלי תהיה יותר פשוטה לאכול בעיקר לחיות וקצת לחוות וזהו בלי כל המסביב... מאחלת לכולם ולי המשך שבוע טוב |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:49
אקורדיאון
Posts: 16382
|
כרגיל שאפתנית כל כך נכון.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 07:16
שאפתנית
Posts: 8392
|
טל קראתי את הפוסט שלך ורציתי לחזק את ידיך על הבחירה הנכונה לא ליפול על האוכל במיוחד כשחווים מצב רגשי כי זה באמת לא נותן מזור לכאבנו ורק מגדיל אותו.
שנית, רציתי להתייחס לדבריך כשכתבת למה אני לא יכולה לאכול כמו כולם וקצת לשחרר באוכל. שנים הייתי חייה עם המחשבה הזו בראש והיא גרמה לי תמיד להרגיש מסכנה ואומללה וכאילו שמשהו העניש אותי בעולם הזה וכמה שאני מחכה לפיצוי בגלגול הבא. אבל מזל שהמחשבה הזו השתנתה ואני כבר לא מרגישה מסכנה להפך, הרגשתי שעליתי כיתה למדתי להסתכל על הדברים בצורה שונה ובריאה יותר. הבנתי שכל האוכל הזה לא רק שגורם לי להשמין אלא שהוא פשוט נזק לדם שלי, לכולסטרול ולעצמות שהתחילו בשלב מסוים לכאוב. את מבינה, הבנתי שכייף לי שאני לא אוכלת הכל כמו כולם כי זה פשוט גורם לי נזק בריאותי ותאמיני לי שלא כל האנשים הרזים שאת רואה הם גם בריאים. אני מכירה הרבה אנשים רזים שאוכלים מזונות לא בריאים ואמנם הם רזים אבל הבדיקות שלהם זה פחד אלוהים, יש להם כולסטרול, לחץ דם, סכרת ותודה לאל לי אין את כל הדברים האלה אז תגידי לי מי יותר מסכן אנחנו או הם?
tal_f כתב:
הי לכולם עדכון מהשטח. את שבת חתן עברתי בלי בעיות אך את החינה היה יותר קשה. נכון שלא אכלתי דבר אבל האוכל שהיה שם זה לא אוכל שאני רואה כל יום. אבל הייתי כל כך עייפה וגם ריגשית היה לי קשה כי ראיתי את אמא הכלה איתה ואת המשפחתיות הזו והיה לי עצוב בלב כי התגעגעתי לאמא, התגעגעתי לחום הזה של אמא. אני יודעת שאכילה במצב כזה לא עוזרת רק מדרדרת ולכן החלטתי לא לאכול. עכשיו אני שמחה שהחלטתי כך כי באמת באמצע הלילה זה היה מיותר והיה גורם לי להדרדרות. ואם אני ממש רוצה אני יכולה להשיג אוכל מרוקאי כזה ולאכול בריכוז וסובלנות עם הנאה ולא כחיפוי על עצבות. עוד סיבה ל"סתימת" הפה היתה שכל הנשים במשפחה הזו והם כל אחד 5 אחים ...כולן חתיכות לא מהעולם הזה. לא ראיתם דבר כזה , כולן מתבנית אחת של דוגמניות צמרת... וכל הזמן אמרתי בלב אם אוכל את האוכל הלא דיאטתי הזה אני מרחיקה את עצמי מלהיות חתיכה כזו...
למחרת היה עוד יום קשה על כוחותנו... היה לי יום פעילות מובנת עם ביתי וחברה שלה. הפעילות במקום התחילה בלחמניה ושוקו לילדים (אני חושבת שכבר עשר שנים לא אכלתי לחמניה.. לא ציפיתי ללחמניות טריות כל כך ... בקיצור לקחתי בערך בעובי פרוסה עבה מעריכה כ-200 קלוריות) . לצערי לא הצלחתי לתכנן שאוכל צהרים בבית (למרות שבשבת בישלתי לשבוע הקרוב) ואכלנו כולם שניצל ואורז. לבנות קנינו קינוח. הגוף שלי היה בשוק... אכלתי בלחץ לא ברוגע , אני כל כך לא אוהבת לאכול כך . בכל מקרה לא אכלתי יותר במהלך היום כי כל מה שרציתי זה להידרדר במערבולת המתוקים וידעתי ששובא לא יהיה לי ... אז שתיתי קפה קר וחצי קופסת גבינה והלכתי לישון. היום יום חדש, זהו חוזרים לאכילה בריאה בלי מטוגן.
המחשבות שלי כבר נדדו לעולם המותר לי , זה לא פייר, מה כבר עשיתי שאני לא יכולה לאכול כמו כולם... אבל אני שוב ושוב חוזרת על זה אני לא מתנהגת כמו כולם באוכל. וכן אני לא יכולה לאכול כמו כולם קצת ואז לשחרר את האוכל . אצלי זה כל כך מורכב. המחשבות והרגש סביב האוכל הוא עמוק יותר. הלוואי ואגיע למצב שהאכילה שלי תהיה יותר פשוטה לאכול בעיקר לחיות וקצת לחוות וזהו בלי כל המסביב... מאחלת לכולם ולי המשך שבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/08/2011 05:02
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יקירתי דני כתבה לך כל כך נכון כולנו באותה סירה וכל כך מבינה לליבך
אבל את כאן ,מודה שיש לך בעיה ועושה ככל שביכולתך לטפל בה וזו תחילתה של הצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/08/2011 16:45
dany
Posts: 19819
|
טלוש
כולנו כאן באותה הסירה........ אכלניים רגשיים וכפייתיים, עסוקים באוכל והאוכל עסוק בנו.
שהרי אם לא היתה לנו הבעיה הזו לא היינו כאן, נכון????
כאב לי לקרוא על געגועיך לאמך , ואכן אכילה לא תפתור את הבור השחור האומלל הזה.
כל הכבוד לך יקירתי את מתמודדת נפלא, ואני ממש ממש מעריכה אותך על מאמציך ונצחונותיך.
חיבוק חזק ואהבה
tal_f כתב:
הי לכולם עדכון מהשטח. את שבת חתן עברתי בלי בעיות אך את החינה היה יותר קשה. נכון שלא אכלתי דבר אבל האוכל שהיה שם זה לא אוכל שאני רואה כל יום. אבל הייתי כל כך עייפה וגם ריגשית היה לי קשה כי ראיתי את אמא הכלה איתה ואת המשפחתיות הזו והיה לי עצוב בלב כי התגעגעתי לאמא, התגעגעתי לחום הזה של אמא. אני יודעת שאכילה במצב כזה לא עוזרת רק מדרדרת ולכן החלטתי לא לאכול. עכשיו אני שמחה שהחלטתי כך כי באמת באמצע הלילה זה היה מיותר והיה גורם לי להדרדרות. ואם אני ממש רוצה אני יכולה להשיג אוכל מרוקאי כזה ולאכול בריכוז וסובלנות עם הנאה ולא כחיפוי על עצבות. עוד סיבה ל"סתימת" הפה היתה שכל הנשים במשפחה הזו והם כל אחד 5 אחים ...כולן חתיכות לא מהעולם הזה. לא ראיתם דבר כזה , כולן מתבנית אחת של דוגמניות צמרת... וכל הזמן אמרתי בלב אם אוכל את האוכל הלא דיאטתי הזה אני מרחיקה את עצמי מלהיות חתיכה כזו...
למחרת היה עוד יום קשה על כוחותנו... היה לי יום פעילות מובנת עם ביתי וחברה שלה. הפעילות במקום התחילה בלחמניה ושוקו לילדים (אני חושבת שכבר עשר שנים לא אכלתי לחמניה.. לא ציפיתי ללחמניות טריות כל כך ... בקיצור לקחתי בערך בעובי פרוסה עבה מעריכה כ-200 קלוריות) . לצערי לא הצלחתי לתכנן שאוכל צהרים בבית (למרות שבשבת בישלתי לשבוע הקרוב) ואכלנו כולם שניצל ואורז. לבנות קנינו קינוח. הגוף שלי היה בשוק... אכלתי בלחץ לא ברוגע , אני כל כך לא אוהבת לאכול כך . בכל מקרה לא אכלתי יותר במהלך היום כי כל מה שרציתי זה להידרדר במערבולת המתוקים וידעתי ששובא לא יהיה לי ... אז שתיתי קפה קר וחצי קופסת גבינה והלכתי לישון. היום יום חדש, זהו חוזרים לאכילה בריאה בלי מטוגן.
המחשבות שלי כבר נדדו לעולם המותר לי , זה לא פייר, מה כבר עשיתי שאני לא יכולה לאכול כמו כולם... אבל אני שוב ושוב חוזרת על זה אני לא מתנהגת כמו כולם באוכל. וכן אני לא יכולה לאכול כמו כולם קצת ואז לשחרר את האוכל . אצלי זה כל כך מורכב. המחשבות והרגש סביב האוכל הוא עמוק יותר. הלוואי ואגיע למצב שהאכילה שלי תהיה יותר פשוטה לאכול בעיקר לחיות וקצת לחוות וזהו בלי כל המסביב... מאחלת לכולם ולי המשך שבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/08/2011 10:37
אשירה
Posts: 4292
|
tal_f כתב:
את צודקת.. ברור שאני בן אדם. ואין מושלם וגם לא צריך להיות. אני רוצה להיות במשקל שנוח לי איתו ואני יכולה לשמור עליו. הענין הוא שמשקל משקף את היום יום שלי ,מה שאני אוכלת. אני שמחה שהצלחתי כמו שאמרת לא להיות קשה עם עצמי ולסלוח . ולהמשיך את השבוע בשלווה. העניין שאני לפעמים מדרדרת בשיטת הלסלוח ואז מויתור "רק הפעם" זה הופך לתקופה של ויתור על השמירה. לאחר 15 שנה של לימוד עצמי אני יודעת כמה קל לי להיכנס לתקופה כזו וכמה קשה לי לצאת .. לכן הקשיחות הזו.. זה מנגון שאני מנסה לבנות שיהיה לי יותר קל ...
מאחלת לך להצליח בבנית ה"מנגנון", ברור שככל שעובר הזמן ואנו לומדים יותר על גופנו ועל עצמנו אנו יודעים ממה עלינו להיזהר וממה להימנע בכלל,
אולם אל לנו אף פעם להשוות את עצמנו לגיבעוליים הללו שיכולים להרשות לעצמם (ובדרך כלל גם הם לא יכולים), שנראים תמיד מיליון דולר (ומי יודע מה הם מסתירים....),
אף אחד לא מושלם, הבעיה שאצלנו רואים את זה כי את זה אי אפשר להסתיר,
המון המון הצלחה, מגיע לך כי את באמת משתדלת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/08/2011 10:18
tal_f
Posts: 900
|
את צודקת.. ברור שאני בן אדם. ואין מושלם וגם לא צריך להיות. אני רוצה להיות במשקל שנוח לי איתו ואני יכולה לשמור עליו. הענין הוא שמשקל משקף את היום יום שלי ,מה שאני אוכלת. אני שמחה שהצלחתי כמו שאמרת לא להיות קשה עם עצמי ולסלוח . ולהמשיך את השבוע בשלווה. העניין שאני לפעמים מדרדרת בשיטת הלסלוח ואז מויתור "רק הפעם" זה הופך לתקופה של ויתור על השמירה. לאחר 15 שנה של לימוד עצמי אני יודעת כמה קל לי להיכנס לתקופה כזו וכמה קשה לי לצאת .. לכן הקשיחות הזו.. זה מנגון שאני מנסה לבנות שיהיה לי יותר קל ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/08/2011 09:46
אשירה
Posts: 4292
|
טל יקרה,
את כל כך בסדר שבאמת את לא צריכה להחמיר כל כך עם עצמך,
את לא רובוט ואת גם לא רוצה להיות כזאת,
את בן אדם, גוף ונפש, ויש לך רגשות,
אז בבקשה......
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/08/2011 09:41
tal_f
Posts: 900
|
הי לכולם עדכון מהשטח. את שבת חתן עברתי בלי בעיות אך את החינה היה יותר קשה. נכון שלא אכלתי דבר אבל האוכל שהיה שם זה לא אוכל שאני רואה כל יום. אבל הייתי כל כך עייפה וגם ריגשית היה לי קשה כי ראיתי את אמא הכלה איתה ואת המשפחתיות הזו והיה לי עצוב בלב כי התגעגעתי לאמא, התגעגעתי לחום הזה של אמא. אני יודעת שאכילה במצב כזה לא עוזרת רק מדרדרת ולכן החלטתי לא לאכול. עכשיו אני שמחה שהחלטתי כך כי באמת באמצע הלילה זה היה מיותר והיה גורם לי להדרדרות. ואם אני ממש רוצה אני יכולה להשיג אוכל מרוקאי כזה ולאכול בריכוז וסובלנות עם הנאה ולא כחיפוי על עצבות. עוד סיבה ל"סתימת" הפה היתה שכל הנשים במשפחה הזו והם כל אחד 5 אחים ...כולן חתיכות לא מהעולם הזה. לא ראיתם דבר כזה , כולן מתבנית אחת של דוגמניות צמרת... וכל הזמן אמרתי בלב אם אוכל את האוכל הלא דיאטתי הזה אני מרחיקה את עצמי מלהיות חתיכה כזו...
למחרת היה עוד יום קשה על כוחותנו... היה לי יום פעילות מובנת עם ביתי וחברה שלה. הפעילות במקום התחילה בלחמניה ושוקו לילדים (אני חושבת שכבר עשר שנים לא אכלתי לחמניה.. לא ציפיתי ללחמניות טריות כל כך ... בקיצור לקחתי בערך בעובי פרוסה עבה מעריכה כ-200 קלוריות) . לצערי לא הצלחתי לתכנן שאוכל צהרים בבית (למרות שבשבת בישלתי לשבוע הקרוב) ואכלנו כולם שניצל ואורז. לבנות קנינו קינוח. הגוף שלי היה בשוק... אכלתי בלחץ לא ברוגע , אני כל כך לא אוהבת לאכול כך . בכל מקרה לא אכלתי יותר במהלך היום כי כל מה שרציתי זה להידרדר במערבולת המתוקים וידעתי ששובא לא יהיה לי ... אז שתיתי קפה קר וחצי קופסת גבינה והלכתי לישון. היום יום חדש, זהו חוזרים לאכילה בריאה בלי מטוגן.
המחשבות שלי כבר נדדו לעולם המותר לי , זה לא פייר, מה כבר עשיתי שאני לא יכולה לאכול כמו כולם... אבל אני שוב ושוב חוזרת על זה אני לא מתנהגת כמו כולם באוכל. וכן אני לא יכולה לאכול כמו כולם קצת ואז לשחרר את האוכל . אצלי זה כל כך מורכב. המחשבות והרגש סביב האוכל הוא עמוק יותר. הלוואי ואגיע למצב שהאכילה שלי תהיה יותר פשוטה לאכול בעיקר לחיות וקצת לחוות וזהו בלי כל המסביב... מאחלת לכולם ולי המשך שבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/08/2011 10:38
רבקה
Posts: 8411
|
טל יקרה תענוג לקרוא את ההתמודדות
שלך מול כל הפיתויים
המשיכי כי רק מצליחים
המשיכו להנות ולשמוח
שבוע טוב♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/08/2011 08:48
רייצ'ל
Posts: 1323
|
שיהיו רק שמחות
המשיכי להיות במודעות
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/08/2011 08:11
1103
Posts: 5022
|
אירועים הם חלק מהחיים,אנו חייבים ללמוד להלך בין הטיפות,
להנות,לשמוח ןלרקוד.אפשר גם לאכול בתנאי שנעשה החלטה וויתור מראש.
שבוע נפלא ובשליטה
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/08/2011 05:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
רק שמחות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/08/2011 20:34
קרולין
Posts: 6651
|
טל יקרה,
רק שמחות אמן.
וכן אנחנו כל הזמן לומדים לחיות עם הדיאטה ואירועים זה חלק בלתי נפרד מהתהליך...
סומכת עלייך ועל הבחירות שלך. בהצלחה.
שבוע טוב ומבורך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/08/2011 19:54
קרנושה
Posts: 3420
|
בהחלט רק בשמחות!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/08/2011 17:28
dany
Posts: 19819
|
מה שנאמר רק בשמחות
אמן
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/08/2011 16:57
tal_f
Posts: 900
|
בכל פוסט אני מדווחת על אירוע. היום יש שניים. בצהריים היתה שבת חתן לזוג אחד ובערב חינה לזוג אחר. ותבינו הם ממש קרובים אלי, אין סיכוי להגיד שלא באים. אז את הצהריים עברתי בהצלחה .אכלתי לפני ושם לא נגעתי בדבר... למרות שהיה שם...ה כ ל !!!! הייתי עסוקה בלרדוף אחרי הילדים . וזה רק בזכות הפורום המדהים הזה שגורם לכולנו להיות במודעות כל הזמן ולא לוותר. בערב אני מתכננת לבשל פשטידה בלי פחממות לאכול מנה יפה לפני היציאה ומנה אחת אחרי. כך שלא ארגיש רעבה ואתפתה. מקווה שאצליח. אם הייתי אוכלת בכל האירועים שהיו לי החודש אין סיכוי שהייתי כמו שאני היום 2.5 קילו פחות הייתי אותו דבר אבל יותר... מאחלת לכולם רגעים רבים של אושר ומשפחתיות חמה ... טל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|