19/08/2011 09:57
talime
Posts: 48
|
מיכל יקרה
כל הכבוד לך!!
אני קוראת את הפוסטים שלך הרבה, וממש מעריצה אותך מרחוק
כידוע ילדתי לפניך, רון בן 10 חודשים עוד מעט, ואני מרגישה שאם היו לי את הכוחות שלך הייתי ממש גאה בעצמי
את מצליחה לשים את תומר בעגלה וללכת להלילכה, לא מתעצלת לבשל, מצליחה לכתוב בפורום- אשת חיל מי ימצא...
כל כך הבנתי אותך שכתבת שתומר לא יונק כי מצונן- אני כבר חודש בערך בשילוב עם ההנקה והאוכל שרון אוכל שואבת 4 פעמים ביום לשמר חלב, כי הוא כל כ-ל כ-ל הזמן חולה. פשוט סיוט!!! אין לי מושג ממי הוא נדבק, האחים שלו גדולים ולא מביאים מחלות מהגן, אני משלמת משכנתא של בית בסביון למטפלת ע"מ שלא יהיה בגן , וזה לא עוזר. משהו מדהים פשוט. עכשיו הוא אחרי שבוע של אנטיביוטיקה בגלל דלקת חמורה באוזניים, שהייתה כמובן מלווה בשלשולים והרפס בשפתיים (איך לתינוק יש הרפז בשפתיים, איך???) אץמול סיימנו את האנטביוטיקה אז כדי שלא יהיה משעמם הוא מקיא- מקווה שהיום לא יחזור על עצמו. ובתוך כל זה ממש אין לי ראש לדיאטה- זאת אומרת יש לי ראש- אני רוצה, אבל היד והפה לא מסכימים כנראה.
הימים שני כן השליטה, תאמיני או לא, הם הימים שאני חוזרת ממירי והימים שאני קוראת את הפוסטים שלך- את באמת מקור להשראה!!!
ואפילו לא ידעת 
בכל מקרה, השבוע למרות הקושי אני משתדלת לשמור, כל כך רוצה לשמח את מירי ואותי עם 2 קילו שכתבה לי לרדת על ראש השנה
אולי נעשה מפגש אמהות טריות של מירי מתישהו...נוכל להיפגש אחרי 5 ולאכול 2 פרוסות לחם (רק בשביל זה שווה להמשיך להניק...)
שבת שלום,
טלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/08/2011 09:39
tal_f
Posts: 900
|
אני שמחה שהכרת בכח שהיה תמיד בתוכך... את צריכה להיות כל כך גאה בעצמך שהצלחת להתגבר על המכשול ולצמוח ... תשתמשי באנרגיות ובמוטיבציה החדשה ונסי לעלות על הגל ....אני מנסה לעשות צעד צעד.. לתכנן לאותו היום את השעה ומה אוכל ב3 הארוחות. ולהרגיש בתכנון שהוא אפשרי ואני אהיה בסוף היום מסופקת ורגועה. כולנו במסע הזה של החיים... כמה שקשה לראות את התמונה הגדולה כשאנו בתוך הסערה... חייבים לנסות ולהעזר אחד בשני ולהשקיע... המון הצלחה בהמשך הדרך..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/08/2011 05:03
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלוש נהדר,למרות הכל המסגרת עושה את שלה גם במהלך ההוריקן.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 20:00
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וגיתי יקרים!
היה כיף לראותכם היום בחוג שלנו
ים של הצלחהההה בהכלללללללל.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 18:25
ronit209
Posts: 32
|
כל משבר נולד כדי להזכיר לנו שאנו חיים,שקודם היה פחות טוב והמשבר הוא השינוי מהדלת האחורית.אם ננקה את כל ההפרעות בדרך נראה שלא כל מצב הוא אידיאלי אבל אכן הוא טוב כי הוא השינוי בדרך למקום טוב יותר.בהצלחה!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 18:15
dany
Posts: 19819
|
בהצלחהההההההההההההההההההההההההההה
מיכל שרון כתב:
תודה לכולכן אהובות ויקרות על העידוד והתמיכה... המון תודה ובעיקר לטלי (זה היה ממש במקום הפוסט שלך).
אני כבר יושבת ברג
אחרי השקילה (רק חצי יותר!!!) מחכה לתחילת ההרצאה.
שמתי כבר 12 שקים אצל אריה ואני מתחילה לאט לאט עם כל דקה שעוברת להרגיש שוב את החיבור לעצמי... עוד 45 דקות גם יהיה לי בטח חיוך תואם להרגשה...
יאללה מירי מתחילה, אז ביי בינתיים (;
edited by מיכל שרון on 8/17/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 18:10
מיכל שרון
Posts: 1318
|
תודה לכולכן אהובות ויקרות על העידוד והתמיכה... המון תודה ובעיקר לטלי (זה היה ממש במקום הפוסט שלך).
אני כבר יושבת ברג
אחרי השקילה (רק חצי יותר!!!) מחכה לתחילת ההרצאה.
שמתי כבר 12 שקים אצל אריה ואני מתחילה לאט לאט עם כל דקה שעוברת להרגיש שוב את החיבור לעצמי... עוד 45 דקות גם יהיה לי בטח חיוך תואם להרגשה...
יאללה מירי מתחילה, אז ביי בינתיים (;
edited by מיכל שרון on 8/17/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 14:49
רבקה
Posts: 8411
|
מיכלי אני מקווה שהיום את כבר אחרת
ולא מוותרת על החוג
כי להיות במחיצתה של מירי כבר עושה טוב על הלב
בסופו של דבר הכל יסתדר
מה חשבת שקל לגדל ילדים
תשאלי את מי שאת רוצה ותראי מה התשובה ????
חיזרי לעצמך את יודעת בדיוק איך ואת יכולה
חיבוק ענק שיספיק גם למתוקי
|
|
+1
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 13:13
dany
Posts: 19819
|
טלי פוסט מקסים
מעודד בצורה בלתי רגילה.
והדוגמא האישית שאת נותנת כאן היא מאלפת.
tal_f כתב:
מיכל, הייתי במצב שלך. שבוע החזקתי את ביתי הקטנה כשהיא לא מפסיקה להקיא עלי !! אולי ישנתי שעתיים כל יום... תדעי שאת לא לבד ! הכי חשוב לשמור על פרופורציה . היא כעת בת חמש.. והטיפול השתנה לא עוד לחתל ולהאכיל כי אם שאלות הרבה יותר עמוקות וקשות.. איך להתמודד מול ילדים אגרסיביים מול גננות שלא מקשיבות ... . ההתמודדות עם האוכל תהיה כל החיים שלנו בלי קשר לגיל הילדים שלנו.. נכון העיפות מקטינה את החוזק שלנו ומקטינה את סף הרגשות שלנו.. אבל השנים עוברות... מה שתמיד מניע אותי הוא להיות דוגמא אישית לילדים שלי. אמא שלי היתה שמנה וזה הפריע לי לאחר מותה הבנתי שהיא עברה טראומה כלשהי שהיא לא התמודדה איתה והיא השתמשה באוכל כמשכך כאבים ואני כל השנים חשבתי שיש לי גנטיקה של השמנה... מה שאני רוצה להגיד שהאוכל לא חלק מהפתרון כי אם מגדיל את הבעיה. את תרגישי שהילדים נותנים לנו כח לעשות דברים שחשבנו שבלתי אפשריים. בבקשה תתנהגי בצורה שאת רוצה שהבן שלך יתנהג , תשתמשי בכל האמצעים , קחי עזרה (משהו שלא עשיתי בילדה הראשונה.. בשני זה סיפור אחר...) תנסי ותנסי את כל הפטנטים של מירי... כמה שעות של שליטה יביאו אחריהן עוד כמה שעות , שיהפכו לימים ולשבועות .. והינה יצאת מהתקופה הקשה לתקופה כיפית יותר עם יותר חיוכים ואהבה עצמית... אמן (מאחלת גם לך וגם לי...) כקדימה להתמודד!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/08/2011 10:19
tal_f
Posts: 900
|
מיכל, הייתי במצב שלך. שבוע החזקתי את ביתי הקטנה כשהיא לא מפסיקה להקיא עלי !! אולי ישנתי שעתיים כל יום... תדעי שאת לא לבד ! הכי חשוב לשמור על פרופורציה . היא כעת בת חמש.. והטיפול השתנה לא עוד לחתל ולהאכיל כי אם שאלות הרבה יותר עמוקות וקשות.. איך להתמודד מול ילדים אגרסיביים מול גננות שלא מקשיבות ... . ההתמודדות עם האוכל תהיה כל החיים שלנו בלי קשר לגיל הילדים שלנו.. נכון העיפות מקטינה את החוזק שלנו ומקטינה את סף הרגשות שלנו.. אבל השנים עוברות... מה שתמיד מניע אותי הוא להיות דוגמא אישית לילדים שלי. אמא שלי היתה שמנה וזה הפריע לי לאחר מותה הבנתי שהיא עברה טראומה כלשהי שהיא לא התמודדה איתה והיא השתמשה באוכל כמשכך כאבים ואני כל השנים חשבתי שיש לי גנטיקה של השמנה... מה שאני רוצה להגיד שהאוכל לא חלק מהפתרון כי אם מגדיל את הבעיה. את תרגישי שהילדים נותנים לנו כח לעשות דברים שחשבנו שבלתי אפשריים. בבקשה תתנהגי בצורה שאת רוצה שהבן שלך יתנהג , תשתמשי בכל האמצעים , קחי עזרה (משהו שלא עשיתי בילדה הראשונה.. בשני זה סיפור אחר...) תנסי ותנסי את כל הפטנטים של מירי... כמה שעות של שליטה יביאו אחריהן עוד כמה שעות , שיהפכו לימים ולשבועות .. והינה יצאת מהתקופה הקשה לתקופה כיפית יותר עם יותר חיוכים ואהבה עצמית... אמן (מאחלת גם לך וגם לי...) כקדימה להתמודד!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 23:58
קרנושה
Posts: 3420
|
מיכליק, חיכיתי לך היום ולא באת..מקווה לראותך בהמשך ואללללללללל תוותרי! אני סומכת עלייך ואני בטוחה שתצליחי לעבור את הכל.
אוהבת♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 23:15
חיה'לה
Posts: 885
|
בס"ד
מיכל היקרה,
אל תיכנעי ואל תוותרי לעצמך!!
חזרי למסגרת של החוג, הידאטה, השמירה, העידוד, המודעות ועוד ועוד ועוד
ואת תראי שהכול ישוב אט אט לקדמותו.
לכולנו יש ימים קשים, וגם אני ידעתי השנה עליות ומורדות, אך חשוב לזכור:
אחרי כל ירידה מגיעה העליה, ואם נשאף אליה ונעשה הכול כדי לעלות במדרון - הכול יסתדר.
מיכלי היקרה, כולנו אוהבים אותך כאן, ומירי אוהבת אותך, תומכת בך ומעריכה אותך מאוד!!!
חזרי לחוג, ותראי שהכול יסתדר.
שלך באהבה,
חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 22:14
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי אהובה חיכית ולא באתם, מקוה שמחר
יש לכם הרצאה נהדרת, תבואו......אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 20:20
dany
Posts: 19819
|
מיכלי יקירה
כן יש תקופות שלא קל לנו......... ורוצים לזרוק הכל לאלף עזאזלים.............
אך אליה וקוץ בה לא נשפוך את המים עם התינוק............נכון?
לא קל, מעצבן, ימים לא נוחים תרתי משמע.
ובכל זאת איזו ברירה יש לנו? להיות דובים?
אז להתרומם לחייך להאמין ולדעת כי מחר שוב זורחת השמש ואפשר להתחיל הכל מחדש.
בהצלחה יקירה.
ולתומר המתוק נשיקה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 17:06
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי בהצלחה וכרטיס זהב חדש זה בהחלט הכיוון הנכון!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 15:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלי זו הדרך,להגיע ולראות ,לקבל "סטירה"אם בכלל ומכאן להרים ראש ,לחזור למסלול כי הרי אנחנו יודעות שאין דרך אחרת,האחרת לא באה בחשבון.
להרוג את הקילוגרמים כשהם קטנים.
המון בהצלחה לכם ,צוות לעניין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 15:14
קרנושה
Posts: 3420
|
הכל ביחד אהובה..שמחה שאראה אותך הערב. נשיבוקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/08/2011 14:26
מיכל שרון
Posts: 1318
|
כשאני במצב רוח של דווקא לעצמי למי אכפת מה שצריך?
כשאני בשבוע של עייפות נמשכת ותסכול אינסופי מכל מה שהולך עם תומר (שכבר כמה ימים עם חום גבוה ונהיה לי סמרטוטון)
כשאני עוד שבוע מנסה לתמרן בין עבודה לאמהות ללא הצלחה
כשאני עוד שבוע נכנעת לכל החשקים ושוכחת מכל הכללים
אז פלא שאני לא רוצה להגיע לשקילה?! פלא שאני רק רוצה להישאר עמוק בתוך המקרר (שהאמת - ריק וחף מאויבים שזה עוד יותר מדכא!!!) ?!
בקיצור - שבוע די ירוד מכל הבחינות, אבל למזלי בעלי היקר, על אף שהיה שותף לכל חטאיי השבוע החליט סוף סוף לאחוז במושכות ולהיכנס לנעלי המבוגר האחראי אזל היום בבושת פנים וכלימה רבה אנחנו מגיעים ללוינסקי להישקל, לקבל בראש, לחדש כרטיסי זהב לעוד שנה של מחוייבות ותהליך ובעיקר מתוך תקווה שהיום נצליח לעצור את ההתדרדרות.
חוג לוינסקי - בקרוב מגיעים... (:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|