14/08/2011 15:43
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
שלום לטולי, אכן הקטע שהבעל לא "מבין" את הראש של השמנה או הרזה, (לפעמים כך ולפעמים כך) שלצידו כל כך הרבה שנים מוכר לי מאד. לבעלי לעיתים אין פשוט תאבון ויכול בלי ארוחת ערב. או משהו קטן בערב ולא משנה כמה אכל או לא אכל במשך היום. טוב, לי תמיד היתה בעיה עם כמויות כפי שכבר ציינתי, וגם מתוקים. זה משתנה לאט לאט ובעקביות. מתרגלת לכוס תה צמחים כקינוח, ומשתדלת לא להתפתות. לעיתים זה לא פשוט. אבל בעלי היקר לא מבין בכלל את ה"דיבור" שיש לי עם עוגה שאני מסתכלת עליה. כן או לא לאכול, או הדיבור שיש לי עם עוד פחמימות כאלה ואחרות. מה הבעיה? מחליטים שלא אוכלים וזהו. כל כך פשוט. לו זה פשוט. לי לא. אז גם לי יש מטרה עד החגים ואני אעשה זאת בע"ה. עכשיו שיש לי יותר אנרגיות ויותר כוח נפשי ופיזי הכל יותר קל - לעיתים בא לי לחגוג אבל אני זוכרת מי אני ומה מטרותי, ולא שווה לי לקלקל השגים, לא שווה לי לחזור לכאבי ברכיים חזקים ובעיקר בעיקר חשוב לי שהבדיקות שאני עושה תהיינה טובות. לכן, העוגה שתחכה לפעם אחרת, הגלידה בכלל יצאה מהתפריט והיה לי קשה - או כפי שאת מירי אומרת לא קל, ורק אחת לשבוע אני מרשה לעצמי משהו מהנ"ל. אבל כל זה במחשבה ובעיקר מודעות כל הזמן, כי באמת זה לא כדאי והעיקר שאני בדרך והנתיב שלי ברור כל כך. נקווה שההתמדה והמודעות יעזרו לי כי כל יום זה מחדש.\
בהצלחה לכל המתמידות ובעיקר הכל עם חיוך על הפנים
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/08/2011 14:54
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
דני ואקו מרגשות........אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/08/2011 14:52
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
טולי אהובה ברוכה הבאה התגעגעתי לכתיבתך השנונה והנהדרת, אכן לא הביישן למד.כף שלקחת החלטה לקראת החגים, ואני בטוחה שתצליחי, הלואי וכולם ילמדו מהפוסט הכנה שלך שאסור לעזוב.......וחשיבות המחוייבות השנתית.
אוהבת אותך מאד מחכה לך ביום רביעי הקרוב עם חיבוק ואהבה שלך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
14/08/2011 09:35
יולי
Posts: 754
|
טולי יקרה,
כתיבתך מרגשת ואני מאחלת לך שתחזרי למשקל היעד שאת רוצה להגיע אליו, את נשמעת לי רציניצ ונחושה ואני בטוחה שאת יכולה,
יום מקסים,
יולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/08/2011 10:47
נחושה
Posts: 6982
|
אין מילים...
פוסטים מרגשים אחד יותר מהשני....
אני עוד לא הורדתי את ה 30 הראשון שלי, באמת הגיע הזמן....
טוב ששיתפת אותנו טולי, כי יש חדשים בפורום שלא מכירים אותך עדיין ולא יודעים כמה את מדהימה ומיוחדת בדרכך...
המשיכי צעד צעד, ביס ביס, נחושה כפי שכתבת להגיע להישגים
ובהצלחה לכולנו...
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/08/2011 10:35
tal_f
Posts: 900
|
וואו איזה פוסט. אני שמחה שיצאת מעודדת ואני בטוחה שתחזירי חובות. מזל שתפסת את זה באמצע.. אני מאלו שחשבו שהבינו את החומר ועלה הכל חזרה... כעת אני אצל מירי כבר 12 שנה ואני לא מתכוונת ללכת לשום מקום. אני עדיין לומדת ועדיין משתפרת. כל מה שתארת כל כך נכון. המון הצלחה ושבת שלום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/08/2011 06:26
dany
Posts: 19819
|
טולי יקרה
סיפורך הוא סיפור חיינו
השומן לא שוכח ולא סולח!!!!!!!!!!!!
אני מגיל צעיר מאד בדיאטות........... שעדיין בארץ עדיין לא ממש ידעו מה זה,
לפני החתונה והתחתנתי בשנת1968 כבר הייתי באיזה מכון יופי שהביאה מחו"ל מכונה רוטטת לעיצוב הגוף.
סבתא שלי(אצלה גדלתי) שהיתה אשה רזה וצנומה בכל פעם שראתה אותי עולה וצומחת היתה מכינה לי דיאטה אישית............ סלט ללא שמן, ומי זוכר מה עוד כי ממש לא היה מה לאכול למדיאטים כמו היום, אבל אני זוכרת את המשפט שהיתה אומרת "דניאלה עוד מעט הישבן לא עובר בדלת, מה את עושה עם זה?" , היות ואני מנותחת מגיל צעיר על שתי הרגליים פעילות פיזית אצלי לא באה בחשבון, כאילו שבכלל רציתי לעשות......חחחחחחחחחחחח, אבל לשחות אהבתי , אז בקיץ הייתי פעילה, אז עדיין לא היו בריכות מחוממות. וכן לרקוד תמיד אהבתי.
לאחר הנישואים ,בחתונה הייתי כלה נאה באמת,ממש לא עם עודף גדול.
אך עם ההריונות והלידות......... תפחתי ועליתי כעוגת שמרים........... ואז הגעתי לשומרי משקל שהיו גם הם בחיתוליהם כאן בישראל, ומאז אני ברומן עם דיאטות "מסודרות", קבוצות תמיכה, מדקרים, כדורים, שיקויים, כל מיני בישין מרעין,............ הוצאתי כספים שנדמה לי שהייתי יכולה לבנות עוד בית.............
ובכל זאת בגיל 61 (סוף החודש) אני עדיין נלחמת, כפי שכתבתי למעלה!!!!!!!!!!!!!!!!
טולי חביבה
אני ירדתי במהלך חיי בצורה מסודרת שלוש פעמים 35 קילו מעבר לכל העליות והירידות שלא נספרו ולא נספרות כך שאני מאמינה שאם נאסוף את כולן בטח היו שם כמה טונות...........
היום אני עם 10 קילו יותר מהירידה המסודרת האחרונה שהיתה לי לפני כ-8 שנים לפני הבר מצווה של הנכד שלי. ועם ה-10 הללו אני משחקת כל השנים הללו, תודה לאל שלא פורצת את זה ולא מגיעה שוב ל-35 יותר, וכרגע אני עושה את כל המאמצים לשבור את המעגל הזה , לשוב להיות מינוס 10 וזאת בעזרתה של מירי, שזה קל?????????ממש לא!!!!!!!!! שאין משברים???????????? לדאבוני יש.
כי כך אנחנו השמנמודים.
וזר לא יבין זאת.
בעלי הוא לא זר הוא איתי כבר יותר מ-46 שנה ועדיין לא מבין את המאבקים ואת המחשבות המטרידות ואת הצורך האובססיבי להיות עסוק עם הנושא כל הזמן,
אוכלים מתי שאוכלים כי רעבים, שמים על הצלחת מה צריך לאכול ולא כל מה שהעין רואה, אם סיימתי לאכול לא נכנס יותר כלום, ועל תעמיסי לי על הצלחת כי זה לא נעים לי בכלל.
ולמה אי אפשר ללכת לבית קפה ? מה הבעיה לאכול איזו עוגה נחמדה? כן כן הוא איתי כמעט כל חיי ועדיין לא מבין איך זה עובד. ובעיניו אני מלכת היופי וכליל השלמות גם שאני שוקלת קרוב למאה קילו. שיהיה בריא אבל אני לא סובלת את זה ולא מוכנה להיות שם.
טולי יקרה
מאחלת לך המון המון הצלחה, שתצליחי להתפטר מהקילוגרמים שהתווספו לאחרונה.
ויופי שהסתיימו להם הבעיות הטכניות ותוכלי להיות כאן יותר, כי נעימה לנו חברתך.
שבת שלום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/08/2011 05:04
אקורדיאון
Posts: 16382
|
טולי יקרה למעשה הפוסט הזה זו התורה כולה ועל כל צדדיה על רגל אחת.
החל במבצע הירידה והתחושה של מליון דולר והמשך בללכת על הקצה כי אני יפיפית הכוכבים ומכאן הדרך
מאוד קצרה ועליה של עשרות קילוגרמים כבר עלינו ,הדובדבן בכל הדרך היא באמת מה שנותנת לנו מירי ,את היכולת לקום
ולהתחיל מחדש עטופים בהמון תמיכה ופירגון.טולי יקרה אני הייתי שם שלוש פעמים בלמעלה מעשרים שנה במסגרת.
זה תהליך של שינוי תפיסה כי כיום אני יודעת שיותר זה לא יקרה לי למעט 2 עד שלושה קילו איתם אני מרשה לעצמי לשחק.
שוב אחזור מזל שאנחנו במסגרת המופלאה הזו ועכשיו כשיש לך מחשב חדש השארי איתנו.
בהצלחה ושבת שלום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/08/2011 21:38
1103
Posts: 5022
|
טולי יקרה
כאשר אנחנו משילים מעלינו משקל נכבד,נראים מליון דולר אנו נמצאים באופוריה,
הגורמת לנו להרדם בשמירה,לא לעולם חוסן,לכן עלינו לעמוד על המשמר ולשמור
על ההשג אליו הגענ.ו כאן מתחילה העבודה הקשה עלינו להתמיד ולהמשיך בשמירה על ההשג.
אין חכם כבעל נסיון ומי כמוך יודעת זאת.אני בטוחה שלא תחזרי על הטעות שנית ,תמשיכי להשיל ממשקלך
והפעם תשמרי על ההשג לתמיד.
שבת נהדרת בשליטה ובהצלחה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/08/2011 19:54
EFF
Posts: 6417
|
טולי יקירתי...חבל שמיהרתי ביום רביעי ולא החלפנו אפילו מילה..גם אנישקעתי לפני מספר שבועות לשפל "משקלי"ששנים רבות לא ירדתי אליו - ובעזרתה של מירי המעודדת והתומכת הנה אני "צפה" מחדש...לא מוותרת לעצמי בכלל, שומרת בקנאות ומלאת תקווה....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
12/08/2011 19:34
toly
Posts: 898
|
שלום חברים יקרים שלי
היום בשעה טובה ומבורכת הותקן לי מחשב חדש ען מערכת הפעלה חדשה שפשוט נפתחו לי העיניים תרתי משמע
ואני מאושרת עד הגג על כך שסו, כל סוף הצלחתי להיכנס ולהעלות פה פוסט חדש
תקופה ארוכה שיגעתי את גילי היקר( סליחה גילי אני פולנייה) התלןננתי בפני מירי שיש באג במערכת האתר ושמרגיז אותי שאינני יכולה להיכנס ובקושי רק להגיב באמצעותכם
אבל מה שחשוב בכל הסיפור הזה שלא התאיישתי עד שהצלחתי
ומה זה קשור לדיאטה בודאי תשאלו?
ועוד איך קשור לענינינו וגופנו
ועכשיו לסיפור האמיתי
מי שטרם מכיר אותי ואלה שכן מכירים אותי וגם אלה שלא יכירו לא נורא
זה לא חשוב מי אני אלא הדרך שעשיתי עם מירי עד כה ועושה ואעשה לכל חיי
ירדתי אצל מירי במהלך שלש השנים האחרונות 36 קילו והשינוי שחל בי הינו אדיר ומעצים בכל המישורים כולל חוזה דוגמנות בדובאי ופריז)
והצעה לככב בתוכנית בוקר של אחד הערוצים (באמת אמיתי אך סירבתי מטעמים שלא ארחיב פה)
ויחד עם כל השמחה העצומה על מראי החדש וגזרתי החטובה שסובבה אחרי ראשים רבים נעדרתי בשלשת החודשים האחרונים ורק הופעתי לסירוגין לשמוע את מירי ולא נשקלתי מסיבות ונסיבות אישיות
שלא אפרטן בשל צנעת הפרט
ובמבחן התוצאה העליתי ב3 חודשים 12 קילו ואילולא מירי ששקלה אותי השבוע וחיבקה ורשמה משקל יעד עד החגים מן הסתם הייתי חוטפת התקף שוקולד
ונופלת על הקרשים
ללמדנו חברים יקרים ש:
1 אכלתי טרפתי מתוקים=שילמתי
1 מזלי הגדול שיש לי מנוי שנתי אצל מירי והבנתי שאם לא עכשיו עשוי להיות מאוחר מידי ואני עשויה להעלות הכל בחזרה אז מרוב הפחד-טסתי למירי
3 אין כמו מסגרת ושקילה שבועית- התמדה עקביות שקילה שבועית ומסגרת תומכת הם הברומטר שלנו
אם לי זה קרה אחרי 3 שנים של שמירה הדוקה אז זה יכול לקרות לכל אחד ועשוי לקרות שוב כח בראש אני עדיין חוןשבת במונחים של שמנדמודה וטרם עליתי כיתה
מאידך אם מירי מתמודדת עימנו ועם עצמה מזה 30 שנה אז קטונתיהלואי כך גם בגיזרה) ויש לי עוד הרבה מאוד מה ללמוד ממנה ועל עצמי בנדון
4 אופטימיות תקווה ואל יאוש- להגיד לכם שיצאתי השבוע עם חיוך מהמשקל?
זה יהיה שקר
אבל כן יצאתי נחושה מעודדת מחוזקת מהחיבוק החם והעוטף והחיוך של מירי שלא יודעת איך לא נתנה לי עאפה שאכן הגיע לי ואני אומרת זאת במלוא האחריות
והגעתי לביתי שמתי מיד את התפריט החדש ונהדר מול האף על המקרר הוצאתי דף והתחלתי לרשום בדיוק כפי שמירי מציינת חזור ונשנה
ועד לרגע זה טפו טפו אני בשליטה מאורגנת האוכל במוח
ולא תאמינו הרבה יותר שלווה וממוקדת בחשיבתי וברוחי
עושה אופניים בכייף בבית במזגן עם מוזיקת דאנס משגעת(השכנים גם מקפצים מרוב עצבים על הווליום...)
והחיים רבותיי נראים הרבה יותר מעניינים ומבטיחים כי יש תקווה וסיכוי רב חהצלחה גם עבור שמנדמודה כמוני שסרחה ואיבדה קצת כיוון ברחבי ממלכת המתוקים והבצקים אך דבה לארץ המובטחת
של אימא מירי היקרה (אין לי כבר הורים אז מותר לי בגילי המופלג לכנות את מירי- אימא)
ואין לי ארץ או דרך אחרת אם אני רוצה להיות רזה בריאה וחטובה
וכפי שאנו רואים וחווים בימים אלה- בשביל שינוי אמיתי ורדיקלי מהיסוד
יש צורך בעשייה עקבית ונחושה
שבת שלום ומבורכת יקרים
והעיקר בשליטה וחיוך
אוהבת
טולי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|