23/07/2011 09:19
אשירה
Posts: 4292
|
אני מסכימה עם מה שנכתב פה, אבל אצלי קורה לפעמים דבר הפוך, מרוב שאני מנסה להתחשב בכל אחד, מה עובר עליו ומה הוא מרגיש, אני לעיתים קרובות שוכחת את עצמי ואז פתאום מוצאת את עצמי פונה לאוכל או לאפיקים אחרים לא רצויים לצורך הרגעה.
מסתבר שצריך בכל דבר למצוא את האיזון, והכי רצוי זאת תקשורת מילולית, לשאול האם זאת הייתה הכוונה? האם הבנתי נכון?
עד כמה שאפשר, לא תמיד זה ניתן ובטח שלא תמיד זה קל.
המשך שבת נעימה לכולם, ולך חיוך יקרה החלמה שלמה ומהירה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
23/07/2011 03:48
דובונית אכפת לי
Posts: 4630
|
חיוך מהלב אכן צריך לדעת לזכור לראות את הדברים מנק' הראות הבוגרת והנכונה ...
ואכן אין כמו בישולים עדייף ביתי מאשר תעשייתי גם אם לעיתים לא קל שווה את המאמץ
הרבה בריאות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 15:51
EFF
Posts: 6417
|
חנה את צודקת...מכל הרצאה של מירי מספיק להגיע הביתה עם תובנה אחת שחודרת ללב ולתודעה ודיינו....ובאשר לטעמים של בית אמא...למי שצופה במאסטר שף (אגב תכנית לא משהו....) האוכל שהובא מבית אמא הוא תמיד הטעים והעולה לשלב הבא...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 12:34
קרולין
Posts: 6651
|
חיו מהלב יקרה,
תחילה בהצלחה רבה בטיפול. מזחזיקים לך אצבעות....בטוחה שהכל יעבור ב"ה בשלום.
בנוסף, אכן כן, אין מחיר לאכילה נורמלית, בריאה ושפויה. לאורן זמן זה מ נ צ ח .
שבת שלום ומבורך ורק בשורות טובות.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 12:05
רבקה
Posts: 8411
|
כולכן צודקות יקירותי
הזמנים של פעם הם לא הזמנים של עכשיו
בואו לא נשפוט אחרים
כי אנחנו לא יודעים מה מסתתר מאחוריהם
כבר ציינתי בפוסט הקודם בביקור הנכדות שלי במחנה
היוןם רוב ההורים קונים אוכל ונגמר
דרך אגב לא ראיתי והיה לי אפשרות לראות
כי כולם ישבו ביחד
אף אחד לא הביא לילדים סלט ירקות ופירות
הרוב היה קנוי , רטבים ולקינוח הרבה אבטיח
טוב אנחנו למודי ניסיון במסגרת המבורכת שלנו
זה לא חוכמה חנה'לה מאחלת לך לעבור הכל בקלות
והמון בריאות ♥♥♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 06:21
dany
Posts: 19819
|
חיוך דברים של תבונה ודעת העלית כאן,
ויש לי מה להוסיף,
מכירים את אפקט המראה..............
לעיתים שיש לנו בעיה עם עצמנו והיא לגמרי סובייקטיבית לא יאומן איך אנחנו רואים אותה אצל השני ממול........... והוא כלל לא מודע לתחושות שלנו.
כך שלעיתים אפילו כדאי לדבר ולשוחח (אם ניתן) בכדי לברר ולפתור ולא להסתובב עם בטן מלאה............. ודפיקות לב.
ואז מתברר כי כל התחושות שלנו היו מבוססות בעצם על רשמים לגמרי סובייקטיביים.
והבן אדם ממול בכלל לא יודע על מה את מדברת.
ובנוגע לאוכל של בית,
חנה יקירה אנחנו בנות אותו הגיל כך שהיינו ילדות או מתבגרות בכלל לא היה קיים המושג של אוכל מוכן, כמעט לא יצאו למסעדות, או בתי קפה, בכל אופן לא בפריפריה היכן שאני גדלתי.
אנשים לרוב היו באמת רזים כי אלו היו שנות ה-50 ו-60 שלא היה כזה שפע, ואנשים לא היו משופעים. הכל היה במידה ובשכל על פי מה שיש ובכלל לא חיו באוברים כמו היום.
אז כמובן שהאוכל של הבית היה הטוב ביותר והטעים ביותר.
היום כאשה מבוגרת אני בתשעים ותשעה אחוזים מבשלת את המזון שלנו, אך אוהבת מידי פעם גם לחטוא בקנית אוכל מוכן אבל אז אני מקפידה לקנות ממש אוכל ביתי טוב ומשובח.
ושאני יוצאת למסעדה גם אני מקפידה לאכול דברים נכונים ומזינים ולא שטויות.
לדאבוני את השטויות אני עושה ממש בביתי...... שאני אוכלת דברים שלא צריך................. והיות שאני עושה את הקניות אז ברור שכל האשמה היא רק בי. אף אחד לא מכריח אותי חוץ מהמחלה שיש לי
מחלת השמנת
חנה יקירה
מאחלת לך בריאות והצלחה בטיפולים.
ושנשמע רק בשורות טובות אמן
שבת שלום
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 05:54
אקורדיאון
Posts: 16382
|
חיוך יקירה ראשית הצלחה רבה בטיפול.
כל מילה בסלע.
אימי המנוחה ידעה כל כך טוב להגיב נכון וזה היה אופיה,כשהייתי מלינה על מישהו,מישהי ולא משנה מה היה הנושא,תמיד התשובה היתה מה את יודעת למה?
אולי עובר עליה משהו ,זה לא מכוונה רעה ותמיד אמרתי לה שאני מצדיעה לה על התכונה היפה הזו.
סוף שבוע רגוע.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
22/07/2011 00:09
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
חיוך מהלב יקרה וחכמה, כל מילה שכתבת נכונה.....
אין מחיר מכל הבחינות לאוכל ביתי......
והמסגרת והמודעות שומרים עלינו בריאים פיזית ונפשית
שיהיה לך סוף שבוע רגוע, ובהצלחה בטיפול ביוד...
כולנו מחזיקים לך אצבעות ויודעים שהכל יהיה בסדר
לילה טוב אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/07/2011 22:01
חיוך מהלב
Posts: 1125
|
לעיתים אנו לא רואים דברים... למה כוונתי? אנו מתבוננים על העולם ואו על אנשים והם נראים לנו כועסים, לא מרוצים מעצמם או אפילו קצת אגרסיבים. נדמה לנו שזה בגללנו? זה קשור אלינו אך לא כך פני הדברים. למדתי כבר שאסור לשפוט. השפיטה שלנו לעיתים מוטעית אנו לא מבינים בעצם מה עובר אותו אדם בחייו ואינו משתף אותנו מסיבותיו הוא ואז דברים נראים בצורה מעוותת ולא נכונה. לאחר זמן דברים מתבררים ואז אנו רואים שטעינו, חשבנו שהדברים מופנים אלינו אך לא כך... וכבר נתקלתי בעניינים כאלה בחיי. אני למדה כל יום משהו על האופי האנושי. לכן, כשמישהו מתנהג בצורה שונה או מוזר מהדרך שאנו מכירים אותו, אולי כדאי לקחת אויר, לחשוב... יתכן שהוא או היא עוברים משהו בחייהם שלא חלקו איתנו ולכן הם מתנהגים בצורה שונה מזו שאנו מכירים. לא כדאי לשפוט... כי מה שרואים מכאן לא רואים משם ולהפך. גם כך לגבי בוסים בעבודה ובמיוחד הם... שגם לכולם יש שריטות לעיתים תעלות ממש וכלם מתנהגים בהתאם למה שעובר עליהם בחייהם הפרטיים. השבוע למדתי עוד דבר בעיניין זה. ולעניין אחר לחלוטין.
ישבתי עם חברה בבית קפה בקניון אחד. התבוננו בנשים צעירות העוברות לידנו. דיברנו על כך שבדור שלנו ושל הורינו (גם היא כבר בשנות ה-60) לא ראינו כל כך הרבה נשים צעירות מלאות וגם שמנות. זה לא מפתיע כי האמהות של היום לא מבשלות (קונות מוכן) ו/או אין להן זמן לבשל. וגם הילדים רואים דברים אלה. ואני שוב חוזרת לדבריה של מירי. הכי טוב לבשל בבית בישול איטי הוא נכון לגוף הוא טוב ולעיתים קצת קשה עם העומסים שיש היום לנשים צעירות אבל אין כמו בישול ביתי. ללא נתרן רב וללא חומרים אחרים שאינם רצויים. ובכל הרצאה של מירי אני לוקחת לפחות משהו. זה דבר שעובר כחוט השני בדבריה והיא צודקת כמה את צודקת מירי היקרה. גם אם לא שמעתי אותך בקולך הרם השבוע דברייך מחלחלים ודברייך הם הרי לטובתנו. וזה הכי חשוב. כי כפי שכבר כתבתי. את הטעמים של בית אמא אנו לוקחים עימנו כצידה לא רק של טעמים אבל צידה רוחנית מסויימת לכל חיינו ומתגעגעים לבישולים של אמא במיוחד כשכבר איננה. סופשבוע נפלא לכולנו שלכם חנה
--
hs
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|