|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
18/07/2011 11:20
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי יקרה,
הזדהיתי לגמרי עם המשפט דיאטה זה משהו שצריך לעשות ובחירת המילה מושקעת טוב טוב זה אומר מחוייבות מלאה בתהליך!
כמוך גם אני הרחתי החלפת קידומת ופתאום הכול נפרם לו ונשמט מהידיים.
אתמול חזרתי לרישום כי הבנתי ממירי שזה הדבר היחידי בשבילי שבאמת יראה לי מה אני מעוללת כשאיני בשליטה וכשהימים חולפים להם וחצי קיטנה מאחורינו זה הדבר הנכון לעשות.
המשפט שכתבתי אתמול לגבי ההושטת יד למדף המחלות וההתנוונות שאנו מביאים על גופינו, זהו בדיוק האי עשיה, האוטומט שמנהל אותנו.
גם אני בוחרת כמוך לעבור לצד המבצע, לעשות, להכין, לחזור להליכה...לגרש את המחשבות התבוסתניות ולהדליק את הלפיד המנצנץ ומאיר בגדול את המשקל בו אני חפצה להיות.
בהצלחה יקירה, גאה בך ומאמינה שכשתתחילי בזה החלטות נוספות תגענה בזמן הנכון להן.
נשיבוקיםםםםםםםםםם
נחושה
edited by נחושה on 7/18/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 10:40
talime
Posts: 48
|
מיכל
כרגיל הכתיבה שלך משהו- ממש כיף לקרוא
הרגשתי שגם אני אוכלת יחד איתך...
העכשיו צריכה גם להתמיד כמוך 
המון בהצלחה!
טלי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 10:28
dany
Posts: 19819
|
מיכלי
סיפור נפלא והכי חשוב המקום ההוא של ההתעוררות , של פקיחת העיניים לרווחה על מנת לראות ולהבין!!!!!!!!!!!
זהו נגמרו המשחקים, נגמרו התירוצים, ואת חוזרת למשימות ברצינות כפי שאת יודעת.
בהצלחה יקירה
ונשיקה ותומר
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 09:05
שרה
Posts: 111
|
בס''ד
מדהימה!
אמן
שרה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 09:00
רייצ'ל
Posts: 1323
|
אכלת נהנת הכל בסדר
עיקר הענין שאת במודעות וחוזרת מהר לשיגרה
לכולנו יש נפילות ומעידות ואין מה לעשות
בלעת שילמת למרות שהיתה ירידה אצלך
חיזרי מהר לדיאטה בלי פחממות מחמש לא לשכוח
לשתות מים והרבה
המשך יום נעים
רייצ'ל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 09:00
חיה'לה
Posts: 885
|
מיכל היקרה,
אני נהנת כל כך לקרוא אותך, מפני שגם אני חשה דברים זהים, וגם אני עומדת לא אחת בפני אותם פיתויים קולינריים.
עם זאת, השבוע שלי התחיל בתובנה אדירה ש'אם אין אני לי מי לי', ומאתמול אני ממש ממש משתדלת... לא 100%, אבל בהחלט משתדלת,
ואני מקווה שמיום ליום ההשתדלות תלך ותתעצם, עד שתישא פרי.
מאחלת לך שתצליחי גם בשבוע הבא לרדת, ועוד יותר - שתמשיכי להיות במודעות ובשליטה השבוע.
שלך,
חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 08:47
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב מיכלי!!!
כרגיל, תענוג לקרוא את דבריך.
כל הכבוד על הירידה המדהימה!!! אני מבינה לליבך וכאילו כתבת מתוך ליבי. ירדתי כל כך יפה בזכות מירי ואני כל כך צמאה להוריד עוד 10 ק"ג ומשום מה זה תקוע, צעד קדימה שתיים אחורה ואני כל כך רוצה וכל הזמן מדברת לעצמי אבל בדיוק כמו שתארת איפשהו זה מתפקשש. מקווה להדבק ברוח הדברים שלך ולהיסחף אחריך ולא לוותר לגוף שלי. להוכיח לעצמי שאם עד עכשיו ירדתי כל כך יפה אין סיבה שלא אצליח להוריד עוד עשריה.
יום נפלא!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/07/2011 08:36
מיכל שרון
Posts: 1318
|
כבר חודשיים בערך שאני לא ממש מחוברת לעצמי... חודשיים שאני כאן ולא כאן, אני שם אבל לא באמת..
מה זה כאן ושם? זה המקום של השליטה, המקום שבו אני בוחרת ומגבה את הבחירות שלי בעשייה ואני לא מתכוונת רק לדיאטה, אני גם מדברת על החיים באופן כללי.. על הבחירות שלי כאשה וכאמא טריה, סדרי העדיפויות שאני מציבה לעצמי לחיים, היכולת להכיר את עצמי כמו שאני עם השינויים הרבים שעברתי מאז שתומר נולד.
אז כפי שאמרתי.. כבר חודשיים שמיכל לא נוכחת.. מיכל נעה על אוטומט, מעין אינרציה פנימית שסוחבת אותי ואת היומיום שלי... ובסה"כ אין מה לומר.. האוטומט מתורגל היטב והוא עושה את העבודה.. לא משהו מסחרר.. אבל עושה את העבודה - יש בישולים, יש אוכל מוכן, רוב הכללים נשמרים, אפשר לומר שאין אוייבים בבית (רק אורחי פתע שמהר מאוד נאכלים כלא היו  ), אין צעידות אבל ים תירוצים, הולכים כל שבוע לשקילה, מתלהבים כשלמרות הכל יש ירידה ומרכינים ראש בהשלמה עם הידיעה הברורה שבסוף נראה עלייה... כי אוטומוט או לא אוטומט דיאטה היא משהו שצריך לעשות.. הוא לא יגיע מעצמו. דיאטה דורשת ממני שאני אהיה מושקעת בה באנגלית זה נשמע יותר טוב - invested !!!
ואני לאחרונה ממש לא הייתי מושקעת.. הייתי שקועה ומהמקום הזה מה הפלא שלא ראיתי תוצאות?
ואז קרה לו יום אתמול, שלא היה שונה בהרבה מימים אחרים, לא קרה בו משהו מיוחד... יצאתי מהבית בשעה 14:00 אחרי שלא אכלתי צהריים לכל מיני סידורים חשובים בת"א. בשעה 16:00 הייתי ברוטשילד, אחרי הכל, עם חברה ורעבה.. להזכירכם - יום ראשון בשעה 19:00 אני בשקילה כן?
בלי להתבלבל נכנסנו שתינו לרוסטיקו (מסעדה איטלקית מצויינת) התיישבנו על הבר והזמנו יחד עסקית שכללה סלט רומאי נפלא (שהרוטב בו בטוח היה רחוק מדיאטטי אבל הטעימות היתה קרובה לליבי) ולינגוויני בולונז (שהוא בלי ספק היתה מנת הפסטה השווה והטעימה ביותר שטעמתי מאז איטליה בשנה שעברה).
שאבנו את הארוחה בחצי שעה פלוס בערך, אני לא הפסקתי לצקצק ולהתמוגג ומירי כל הזמן כאילו מאחורי הגב שלי.. מתרה בי.. כבר עוד שעתיים וקצת שקילה.. נו באמת?! ככה עושים?! זאת צורה?! ואני כל הזמן מנפנפת אותה מעלי.. מתעקשת להישאר בכאן ועכשיו שלי, בצידוקים שיש לעובדה שהחלטתי "לשכוח" את החומר ולצאת רעבה מהבית, שאין לי תפוח בתיק, שלא לקחתי איזה פלפל אדום בשקית או משהו בסגנון.
ואז מגיע הברמן החמוד והפלרטטן ומתחיל לפתות אותנו במנות הקינוח המשובחות.. ואז כאילו תמרור אדום - אני אומרת עצור!!! והחברה היקרה שלי שגם היא שמנמודה טובת לב כמוני.. היא כבר שבויה בקסמו של המתוק.. היא כבר עמוק בתוך החשק ומשום מה.. בתחושת "ואחריי המבול" נסחפתי גם אני - פאי שוקולד אגוזים עם חלבה וגלידה שנשמע מטריף הוזמן ותוך 5 דקות הגיע לשולחן וסחט ממני עוד איזו אורגזמה קולינרית... ממש כך, בלי בושה... שעתיים לפני שקילה!!!
ואז תוך כדי הביסונים הקטנים שאנחנו נוגסות במשותף בקינוח.. מתענגות עליו ואוכלות לאט לאט (כמו שלא חשבנו לעשות עם הסלט והפסטה.. מעניין למה...) היא מספרת לי שהיא היתה בבדיקות אצל רופא השבוע ושלראשונה מזה זמן רב היא נשקלה ומחמת הבושה היא לא תנקוב מספר (אבל לפי המראה יש לי תחושה שאנחנו נעות על אותם אזורי חיוג ) ולא יודעת איך התגלגה השיחה משם אבל פתאום, ממש כמו בסרטים שיש את הקטע הזה של הפלאשבק בשחור לבן באמצע.. אז ממש ככה, כאילו צף לי ועלה לי האביב והקיץ שלפני שנה בדיוק... רגע לפני שנכנסתי להריון... כשהייתי במומנטום מטורף של ירידות ותוך חודשיים ירדתי איזה 4-5 ק"ג שהפרידו ביני ובין עוד קידומת חדשה וכבר הייתי מרחק של 1/2 ק"ג ממנה...
פתאום נזכרתי שזה היה בר השגה... שפעם (לא כל כך מזמן) כבר יכולתי לראות ולהריח ולגעת בקידומת החדשה ההיא שנראית לי היום כל כך רחוקה ובלתי ניתנת להשגה... וכאילו בבת אחת התעוררתי מהנמנמת שתפסה בי אחיזה כל כך גדולה... משהו בזיכרון הזה עורר אותי וכאילו ראיתי את המספר שבו חשקה נפשי מתנוסס מול עיניי.. כמו נר של יומולדת כזה.. לבן עם גבולות אדומים וממנו יוצאים זיקוקים... ואז לקחתי ביס גדול, סיימתי את הקינוח, הזמנו חשבון והחלטתי עם עצמי שמאותו רגע אני חוזרת למשחק!!!
אז עדיין יש לי הרבה סימני שאלה לא פתורים עם עצמי.. אבל עם עצמי של הדיאטה, עם עצמי שרוצה להיות רזה.. טוב נו.. לא רזה, רק יותר חטובה ופחות מלאה, עצמי שרוצה להיכנס למכנסיים של הקיץ שעבר.. אז איתה התחברתי מחדש!!!
ואתמול כמו לתת רוח גבית להחלטה הזו שלי - אז מירי הכריזה מעל המאזניים קילו וחצי פחות!!! אז יש לי מוטיבציה מחודשת, קיבלתי הרצאה נהדרת ומחזקת בדיוק בזמן להתנעת מנועים ואני השבוע הולכת לסגור את הפה, לחזור לשיטה במלואה, להעיף את שאריות המסתננים שחדרו את גבולותינו בחודש האחרון, להטיל עוצר ומצור גם על בעלי החמוד שבלעדיו כידוע אני לא יכולה ולהתחיל לחזור לאט לאט לעשייה - בגבולות הסביר, עם ציפיות ריאליות מעצמי ולגבי מה שאני בוודאות יכולה להתחייב אליו ואני משנה דיסקט!!!
ובסימן ההחלטה המחודשת והאש שבוערת בי אתמול למרות כל הרצון לא נפלתי לפחמימות בערב.. וכהגיעה שעת אי השקט בלי להתעצל קמתי והוצאתי עוד פלפל אדום מהמגירה במקרר... לקחתי עוד יוגורט ואמרתי לא גדול ומהדהד לכל הפחמימות שישבו לי במקרר ובארונות ובמזווה!!!
אמן ואמן שאני אצליח לשמר את ההתלהבות והאש הזו עוד ימים ארוכים ורבים.. כי הפעם זה על אמת!!! כי אני שוב מושקעת - מושקעת בעצמי ב-100%!!!!
שבוע טוב לכולם ובהצלחה בשקילות!!!
edited by מיכל שרון on 7/18/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|