|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
17/07/2011 23:25
נחושה
Posts: 6982
|
קרנושה יקרה,
אני כל כך מסכימה איתך שזה לטובה, ומסכימה עם הפוסט.
תשאירי את הרוע והאנרגיות השליליות בשבילם ופשוט תצאי להרפתקאה חדשה שמזמנים לך החיים.
היום היתה הרצאה משובחת על כל נושא המחשבות שלנו ואיך זה מקרין על חיינו , מקדם או מעכב אותנו בתהליך בדיאטה ובכלל.
גם בפוסט שהגבת לי דיברתי על כך, מדהים שכולנו כתבנו יחד עוד מבלי שנדע על מה מירי עומדת להרצות...זה החיים...דומה מושך דומה.
יפה שלי, אני בטוחה ויודעת שאת כל האנרגיות תפני לטוב ולא לרע, להתפתחות אישית ולא להתפתחות של טיפת חלב...טוב ששיתפת אותנו ולפני השינה תבקשי את כל אשר בליבך...זה יקרה לך.
נשיבוקיםםםםםםםםםםםםםם
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/07/2011 22:41
קרנושה
Posts: 3420
|
תמיד האמנתי בדברים פשוטים. גם בלי לחבוש כיסוי ראש. להאמין באנשים טובים, להאמין שייש מי שדוחף אותך כיוון שאתה ראוי אחרת, שהשמיים תמיד כחולים גם אם היום אפור,
שאתה מוקף בטוב או ברע ויכול לחוש זאת כמו דממת אלחוט-מה שנקרא "שתיקה רועמת", האמנתי שבני אדם יוצרים את המציאות שלהם במו ידיהם,
אני בת מזל סרטן, עם אופק עקרב, מלאת רגש גדול, אינטואיטיביות ויכולת אדירה לאהבת אדם, להכלה, אמונה כזו או אחרת, אולי גם סוג של רוחניקיות כזו או אחרת, אני מאמינה באנשים טובים מהיסוד,
בפורום הזה, במירי שכל כולה נתינה ואהבה, קבלת השונה והאחר (כשמנמוד) ובכלל..בכל מי שמקרין ... ורואים עליו בעיניים.
היום פוטרתי ממקום עבודתי לאחר כמעט 5 שנים בהייטק. אני מחייכת. ייחלתי לרגע הזה שיבוא..כיוון שהרגשתי, בחודשים האחרונים שאני עובדת לצד רוע מרושע,
לצד אנרגיות רעות, רכלת גדולה ואיתנה שהולכת ומכה בכל חבריי הותיקים, פותחת את עינייה לחדשים, ממש עננה שחורה והמון דברים שלא מתאימים לי ולאישיות שבי.
אני לא מתחרטת על כלום ממה שנתתי או עשיתי ויצרתי...ולמדתי המון. קיבלתי כל עובד ביומו הראשון בחיבוק דוב, ואני מאדדדדדדד אוהבת לחבק. והתודות, ההערכה, החום והנשמה
שקיבלתי בחזרה ועדיין מקבלת מהעובדים זה מסוג הדברים שממלאים לי את הלב בסיפוק עצום. וזה המון.
הולכת בראש מורם לקראת הטריגר הבא שלי, מאד מאד נרגשת להתחיל מחדש, בכל זאת, חמש שנים זו תקופה ארוכה ומשמעותית. אחרי שנה הייתי עובדת מצטיינת,
אני עדיין מרגישה כזו. אבל כשתופרים לך תיק, כי אתה אהוב ונאהב, שקט ורגוע, שליו ומלא אמפתיה במקום כל כך "רועם" אז אין מקום לרוך, אהבה וחיבוק.
אני יודעת שייש יד מכוונת, יד מרפאת ויד מחבקת..שדוחפת לעבר מקום טוב יותר, משמעותי יותר ומאתגר הרבה יותר עבורי.
את החיבוק אני מקבלת כל שלישי ממירי, מכל כולכם בכל רגע ובכל זמן נתון בו אפשר כך סתם לשפוך את אשר בלב ובנפש..ולא אכפת לי להיות רגשנית ורגישה, זו אני וזו האמת שלי.
אז תודה. על זה שניתנה לי האפשרות להעלות על הכתוב את מחשבותיי ותחושותיי, תודה על הקריאה..גם אם לא כולם מגיבים. והכי תודה על זה שאני בבית.
בבית של כל טוב, אצל בלקין ומשפחת הפורום♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|