11/07/2011 12:53
נחושה
Posts: 6982
|
אקו יקרה,
תודה על השיתוף. כמי שחוותה אובדנים של חמות אהובה ואב מסור בגיל צעיר 35 ומטופלת בשלושה קטנטנים בעוד שישנם אחרים שמעולם לא חוו אובדן וקשה להם להבין ממש עד הסוף
בורכת בחברה נהדרת, באדם תומך בפורום קשוב וידעת לקבל את התמיכה והחיבוק בזמן ובמקום הנכון.
עזבי את האוכל והעונש בצד...הם שוליים כי הם היו חד פעמיים ואת תחזרי למסלול במהרה.
לשאלה מתי זה יעבור...לעולם לא!!! אבל זה משנה את צבעיו
נזכרים בשנים הטובות
נזכרים בתנועות גוף
מזכירים את אימרת המחץ
את התרופה של סבתא
את הקסם של אבא
וכך מחיים אותם בליבנו
ומותר ורצוי להתגעגע, לשבת ולכתוב זכרונות, לצייר דיוקן, לנסוע לראות את הבית או הכפר...
והכי חשוב להיות את, בכל גיל ובכל מצב כי גם את...אמא ל...סבתא ל...והם צריכים אותך ומותר להגיד את המשפט הכול כך אמיתי
"גם אני נורא נורא מתגעגעת...
שלא תדעי עוד צער
אוהבתתתתת ומחבקתתת
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 11:15
אקורדיאון
Posts: 16382
|
סיסי 17 כתב:
מרגש מצמרר וכל הכבוד על השיתוף.... אובדן קשה לכולם אך אין מה לעשות "הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה "
תמשיכי לחייך ולחיות כי החיים יותר חזקים מהכל
אני שאיבדתי את אחי לפני 9 שנים יודעת מהו אובדן... אחי נפטר ביום הולדתו ה40
הותיר אחריו אשה ו3 ילדים קטנים
בכל פעם הוא חסר , במיוחד בארועים המשפחתיים , בשבתות ובחגים
אך כמו שאמרתי לחיות לחיות ולהנות
רגע עובר לא חוזר
אוהבת סיסי
ברור שכל מי שחווה אובדן מכיר את התחושות והחוסר וברור לי לחלוטין שהמוות הוא חלק מהחיים ולצערי לאבד הורה זה המסלול הטבעי בגילאים מסויימים
ללכת מהעולם בגיל 40 לא טבעי וליבי איתך.
ברור מעל לכל ספק שהחיים ממשיכים ויש לנצל אותם ואת כל הטוב שהם מציעים.
תודה יקירה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 11:09
אקורדיאון
Posts: 16382
|
miribelkin כתב:
אקו יקרה
הפוסט שלך חם אנושי ומרגש
אני מכירה את ההרגשה הלא קלה של שנה להורה,
אבל ידוע המושג שנת אבל ביהדות,
שאחרי שנה יש הקלה, הגעגעועים הם לנצח,
אבל לא ברמה של כאב וסבל שאת עוברת בימים אלה,
טוב שיש מסגרת תמיכה וכולנו כאן איתך באהבה גדולה,
מקוה שההרצאה השבוע תעזור לך.........
להתראות הערב במעמד השקילה אוהבת מירי
תודה על הכל ושוב בורכתי בחברה כמוך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 09:55
סיסי 17
Posts: 618
|
מרגש מצמרר וכל הכבוד על השיתוף.... אובדן קשה לכולם אך אין מה לעשות "הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה "
תמשיכי לחייך ולחיות כי החיים יותר חזקים מהכל
אני שאיבדתי את אחי לפני 9 שנים יודעת מהו אובדן... אחי נפטר ביום הולדתו ה40
הותיר אחריו אשה ו3 ילדים קטנים
בכל פעם הוא חסר , במיוחד בארועים המשפחתיים , בשבתות ובחגים
אך כמו שאמרתי לחיות לחיות ולהנות
רגע עובר לא חוזר
אוהבת סיסי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 09:31
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
אקו יקרה
הפוסט שלך חם אנושי ומרגש
אני מכירה את ההרגשה הלא קלה של שנה להורה,
אבל ידוע המושג שנת אבל ביהדות,
שאחרי שנה יש הקלה, הגעגעועים הם לנצח,
אבל לא ברמה של כאב וסבל שאת עוברת בימים אלה,
טוב שיש מסגרת תמיכה וכולנו כאן איתך באהבה גדולה,
מקוה שההרצאה השבוע תעזור לך.........
להתראות הערב במעמד השקילה אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 09:11
אקורדיאון
Posts: 16382
|
ליאת של יוני כתב:
כל כך כל כך ריגשת בשיתוף.
אני לא מתארת לעצמי כמה לא קל זה להגיע ליום השנה של אימך, כמה הרגשות משתללים בגוף כמה זקוקים לתמיכה, להבנה לחיבוק.
שולחת לך מכאן חיבוק גדול וארוך ושלא נדע עוד צער ורק בשורות טובות.
תודה רבה יקירתי ואנחנו נביט קדימה על חצי הכוס המלאה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 08:37
ליאת של יוני
Posts: 189
|
כל כך כל כך ריגשת בשיתוף.
אני לא מתארת לעצמי כמה לא קל זה להגיע ליום השנה של אימך, כמה הרגשות משתללים בגוף כמה זקוקים לתמיכה, להבנה לחיבוק.
שולחת לך מכאן חיבוק גדול וארוך ושלא נדע עוד צער ורק בשורות טובות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 08:08
אקורדיאון
Posts: 16382
|
שאפתנית כתב:
בוקר טוב אקו, אני מאוד מתחברת לדברים האלה שדניאלוש כתבה לך. יש בהם המון עוצמה ועומק ואכן לא משנה מה המשקל יראה בורכת בחברת אמת לכל החיים וזה נכס ענקי!!! dany כתב: אקו אהובה
אשריך שזכית לכזו חברה ואין זה מובן מאליו כלל וכלל........... בדורנו שכולם רצים אצים כמו עכברים במלכודת,
שאדם עסוק מעל ראשו מוצא את הזמן ואת תעצומות הנפש לתמוך ולהיות למען האחר זו תכונה
ממש אלוהית.
למירי תודה שאת כל כך אנושית ומתמסרת ומי יתן ותמיד יעמדו לך כוחותיך לתת כי מי שנותן בעצם מקבל כיפליים.
ולך אקו יקירתי, המשקל יעלה ירד............ זה מעגל חיינו אך לדעת שיש לידך אנשים שאוהבים אותך ולא שוכחים ולא מזניחים , מחמם את הלב ונותן את כל הסיבות בעולם להיות קצת קצת מאושר.
שיהיה לך יום נפלא ומקווה שהעול שעל ליבך ירד קמעה.
אוהבת דני
אכן כך.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 07:27
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב אקו,
אני מאוד מתחברת לדברים האלה שדניאלוש כתבה לך. יש בהם המון עוצמה ועומק ואכן לא משנה מה המשקל יראה בורכת בחברת אמת לכל החיים וזה נכס ענקי!!!
dany כתב:
אקו אהובה
אשריך שזכית לכזו חברה ואין זה מובן מאליו כלל וכלל........... בדורנו שכולם רצים אצים כמו עכברים במלכודת,
שאדם עסוק מעל ראשו מוצא את הזמן ואת תעצומות הנפש לתמוך ולהיות למען האחר זו תכונה
ממש אלוהית.
למירי תודה שאת כל כך אנושית ומתמסרת ומי יתן ותמיד יעמדו לך כוחותיך לתת כי מי שנותן בעצם מקבל כיפליים.
ולך אקו יקירתי, המשקל יעלה ירד............ זה מעגל חיינו אך לדעת שיש לידך אנשים שאוהבים אותך ולא שוכחים ולא מזניחים , מחמם את הלב ונותן את כל הסיבות בעולם להיות קצת קצת מאושר.
שיהיה לך יום נפלא ומקווה שהעול שעל ליבך ירד קמעה.
אוהבת דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 06:08
dany
Posts: 19819
|
אקורדיאון כתב:
dany כתב: להכריז על נקודה מסויימת כקו אדום שאותו לא חוצים ויהי מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אקורדיאון כתב: תודה דנושה וענת,אכן אין הדברים מובנים מאליהם ולכן גם החלטתי לשתף.
באשר למשקל אכן הוא ירד אין מצב שיהיה אחרת. אכן זאת אני עושה והוא מאוד קרוב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 06:06
אקורדיאון
Posts: 16382
|
dany כתב:
להכריז על נקודה מסויימת כקו אדום שאותו לא חוצים ויהי מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אקורדיאון כתב: תודה דנושה וענת,אכן אין הדברים מובנים מאליהם ולכן גם החלטתי לשתף.
באשר למשקל אכן הוא ירד אין מצב שיהיה אחרת.
אכן זאת אני עושה והוא מאוד קרוב.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 06:03
dany
Posts: 19819
|
להכריז על נקודה מסויימת כקו אדום שאותו לא חוצים ויהי מה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אקורדיאון כתב:
תודה דנושה וענת,אכן אין הדברים מובנים מאליהם ולכן גם החלטתי לשתף.
באשר למשקל אכן הוא ירד אין מצב שיהיה אחרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 06:01
אקורדיאון
Posts: 16382
|
תודה דנושה וענת,אכן אין הדברים מובנים מאליהם ולכן גם החלטתי לשתף.
באשר למשקל אכן הוא ירד אין מצב שיהיה אחרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 05:45
ענת
Posts: 3849
|
אקו יקירה, ריגשת אותי מאוד,אכן מירי מדהימה אין עליה
אכן אנשים אף פעם לא ישכחו אותך תמיד יש לצידינו אנשים אוהבים תומכים ואת לא לבד
חזקי ואמצי
שמחה שחזרת לשליטה ומה שיהיה יהיה היום העיקר השליטה מעל הכל
חיבוק ענת
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 05:41
dany
Posts: 19819
|
אקו אהובה
אשריך שזכית לכזו חברה ואין זה מובן מאליו כלל וכלל........... בדורנו שכולם רצים אצים כמו עכברים במלכודת,
שאדם עסוק מעל ראשו מוצא את הזמן ואת תעצומות הנפש לתמוך ולהיות למען האחר זו תכונה
ממש אלוהית.
למירי תודה שאת כל כך אנושית ומתמסרת ומי יתן ותמיד יעמדו לך כוחותיך לתת כי מי שנותן בעצם מקבל כיפליים.
ולך אקו יקירתי, המשקל יעלה ירד............ זה מעגל חיינו אך לדעת שיש לידך אנשים שאוהבים אותך ולא שוכחים ולא מזניחים , מחמם את הלב ונותן את כל הסיבות בעולם להיות קצת קצת מאושר.
שיהיה לך יום נפלא ומקווה שהעול שעל ליבך ירד קמעה.
אוהבת דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
11/07/2011 05:27
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יקירי אני מתלבטת מאתמול אם לשתף והגעתי להחלטה חיובית כי אנחנו כאן בבית תחת קורת גג אחת.
בשישי חל יום השנה בלוח הלועזי של פטירת אימי,בדרך כלל איני נופלת על האוכל מסיבה מיוחדת אלא מתוך אהבה גדולה למתוקים.
לא מסוגלת להסביר את התחושות שחלפו במוחי ובנשמתי,סוג של חותמת היא לא כאן יותר נקודה ,למרות שהיא מלווה אותי יום יום.משום מה לבכות לא
הצלחתי אבל הצלחתי להשתולל עם האוכל ,מתוק מלוח,חמוץ וחוזר חלילה ללא יכולת לעצור ולחשוב אפילו מה אני עושה לעצמי ומה זה נותן???.?
לא סוד הוא שמירי חברת נפש והיא כמובן על הבוקר התקשרה וכהרגלה עודדה תמכה חיבקה ואין זה מובן מאליו.
ביום ראשון התעוררתי בתחושה שאני רוצה לפקוד את קברה של אימי ועוד אני מהרהרת מכיוון שהאזכרה תערך בתאריך העיברי טלפון ,מירי כשהיא כבר בדרכה
לראיון בטלביזיה ואומרת לי בואי נפגש אחרי הראיון,השבתי ,אני רוצה לפקוד את הקבר,הדר הראשון שיצא מפיה ,את רוצה שאבוא איתך? ומיד חזרה בה ואמרה לפני הכל בואי
נפגש ואכן אחרי הראיון ולפני עיסוקיה האחרים וחוג יום ראשון מצאה עבורי את השעה כדי לתמוך להקשיב ולחבק חיבוק ענק מלא באנרגיות חיוביות.
בזה לא סיימה,רגע לפני יציאתה לחוג שוב התקשרה להתעניין בשלומי. אמרתי חברה????לא זה הרבה יותר מזה וזכיתי בגדול ולך מירי אני מודה מעומק ליבי.
כמובן שההוריקן והצונאמי שפקדו אותי יעלו לי היום בשקילה אבל אני כאן ואין סיכוי להרים ידיים אלא רק להמשיך.
שיהיה לכולנו יום נפלא ושתמיד נדע לתת מעצמנו לאחרים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|