28/06/2011 07:00
דרך המלך
Posts: 5707
|
מירי תודה ענקית.........................
דני טרם קראתי את הספר..... פשוט נשפכתי ונרדמתי...
בהחלט כך בפוקולטה של מירי ז ה לא רק דיאטה זה תובנות נוספות בתחומים שונים..
שיהיה בוקר נפלא לכולנו
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
28/06/2011 05:27
dany
Posts: 19819
|
שתקראי את הספר יהיו לך צמרמורות...........
במועדון הספר הטוב של מירי אנחנו לומדים איך להתבונן על חיינו לגמרי אחרת. ולהעריך את הדברים הקטנים והפשוטים שיש לנו כמובן מאליו והם ממש לא כאלו. כולל להיות אמהות לילדים טובים ונפלאים.
שמחה לשמוע שהיה לך יום טוב ומקווה שכך ימשיכו גם הימים הבאים.
כי פשוט מגיע לך שיהיה לך הטוב ביותר.
נשיקות
דרך המלך כתב:
קרולין ודני המקסימות והמרגשות.... בחיי שעברה בי צמרמורת שקראתי את מה שכתבתן.... לפעמים יש לי גם דמיון מפותח . לרגע הרגשתי שאולי שידרתי משהו לא נכון... העיקר שהדברים מובנים ולי בעיקר.... מבחינת אוכל היה היום מעולה!! וגם רכשתי את הספר שמירי המליצה עליו האדם מחפש משמעות ואשב בלילה לקרוא (אמרתי כבר שקשה לי להרדם  ) תודה ענקית לכל באי הפורום הנפלא והמבורך הזה.. אוהבת סיגל |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 23:46
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
סיגל המדהימה, אמא נהדרת אשה אמיתית וחברה טובה, כולנו בחיים בחרדות, ואמא שלך צדקה, היום כל דבר מלחיץ, הרבה יותר מבזמנים שאני גידלתי ילדים.....
אבל לדעתי הילדים לא צריכים להרגיש את חרדתנו, זה מאד מחליש אותם....
הורי היו חרדים לנו אבל אף פעם לא הרגשנו, תמיד נסחו בנו ביטחון שיהיה בסדר, וזה מלווה אותי עד היום.שומרים עלינו מלמעלה.... תודה על הפירגון לילה טוב אוהבת מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 19:34
דרך המלך
Posts: 5707
|
קרולין ודני המקסימות והמרגשות.... בחיי שעברה בי צמרמורת שקראתי את מה שכתבתן....
לפעמים יש לי גם דמיון מפותח . לרגע הרגשתי שאולי שידרתי משהו לא נכון... העיקר שהדברים מובנים ולי בעיקר....
מבחינת אוכל היה היום מעולה!! וגם רכשתי את הספר שמירי המליצה עליו האדם מחפש משמעות ואשב בלילה לקרוא (אמרתי כבר שקשה לי להרדם )
תודה ענקית לכל באי הפורום הנפלא והמבורך הזה..
אוהבת סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 17:42
קרולין
Posts: 6651
|
סיגל יקרה שלי,
את אמא ואשה נפלאה והחיוך שלך המקסים תמיד תמיד מלווה אותך גם בימים שקשה לך...אני יכולה להעיד על כך אישית.
יקרה שלי, הפוסט שלך מרגש אנושי וכ"כ אמיתי ומהלב.
מאחלת לך להמשיך להיות אמא שדואגת ושם תמיד בשביל ילדיה ומשפחתה. ככה צריך להיות!
נשיקותתתוחיבוקי גדול
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 16:42
dany
Posts: 19819
|
סיגלי מתוקה
לא יודעת מאיפה לקחת את הרעיון שיצרת איזה רושם מוטעה.
את אמא!!!!!!!!!! ואמא מטבעה דואגת לגוזלים שלה גם שהם כבר לא בני כמה חודשים...............
כך שלגמרי טבעי כל התחושות שלך, והמקום שלך כאן בלשתף הוא נהדר ושמחנו כולנו לקרוא לענות לתמוך ולתת עידוד.
מי שכבר עברה את החוויות ומי שעדיין מצפות לה החוויות הללו.
ואכן הדור הזה מאד מפחיד וכסבתא לילדים בגילאים האלו אני כל כך שמחה שלא אני זו שצריכה להתמודד......... כי לא יודעת איך הייתי בולעת את השינויים האלו, ואת העצמאות של הילדים היום.
אז יקירתי המשיכי לכתוב לנו לכן אנחנו כאן.
והקילו?????????? עלה, ירד.
ערב טוב ונשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 15:29
דרך המלך
Posts: 5707
|
תודה ענקית!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 15:28
שאפתנית
Posts: 8392
|
בטוחה ששבוע הבא את רואה ירידה. עצם זה ההרצאה דיברה אליך, מצאת מקום לשיפור אז את כבר בדרך הנכונה, העשייה תביא ירידה.
בהצלחה סיגלי!!!!!
דרך המלך כתב:
היי
אמנם מהדאגות עליתי קילו אבל אחריי ההרצאה היום לוקחת את עצמי בידיים ואשתדל לא ליפול רגשית על האוכל...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 14:38
דרך המלך
Posts: 5707
|
היי
אמנם מהדאגות עליתי קילו אבל אחריי ההרצאה היום לוקחת את עצמי בידיים ואשתדל לא ליפול רגשית על האוכל...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 14:31
אקורדיאון
Posts: 16382
|
סיגל האמיני לי שאימך כל כך צודקת.
הרגישי טוב עם עצמך,את לעצמך תפיקי לקחים ותלמדי לשחרר כי הרי לא תהה ברירה אחרת ואת עושה זו כבר עובדה.
דואגת אבל משחררת.
ושוב את צודקת באשר לבן זוגך,אצלי אימי היתה זו שישנה טוב ואבי ישב על המרפסת עד שהיה רואה אותי ואת אחותי לחזור,כמובן בזמנים
אחרים.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 14:21
דרך המלך
Posts: 5707
|
היי שאפתנית
ברור שאף אחד לא מעביר ביקורת, סתם הרגשתי ככה אחריי שקראתי את הפוסטים של עצמי שוב ושוב...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 14:16
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי סיגל,
אני חושבת שקיבלת רושם מוטעה שחשבת שיצרת את הרושם של אמא חרדתית שלא נותנת לילדים שלה מרחב נשימה. זו לא היתה ההתרשמות שלי בכל אופן. אני התרשמתי מאמא אוהבת, שדואגת לילדיה (וזה מאוד טבעי בעיני) שקשה לה להרדם בלילה כי הילד ישן מחוץ לבית (ולא משנה שטוב לו והוא נהנה כי אמא פשוט רגילה שהילד בבית ישן בחדר ליד)
תרגישי בנוח סיגלי, אני חושבת שאני לא שונה ממך בדברים האלה וכמו שכתבתי בעבר ילדי קטנים ועדיין לא נחשפתי לזה אבל כמו שאמרתי פעם לחברה שלי. כשהייתי צעירה היתי צוחקת על אמא שלי שהיה לה קשה להיפרד מאיתנו אם זה לטיולים, לשרות הצבאי ותמיד אמרתי לה אמא את מגזימה והיום, אם ישאלו אותי נראה לי שכשהבן שלי ילך לצבא אני אקים אוהל מחוץ למחנה שלו, מה אני אעשה כשהוא יצא לטיול בחול זו כבר שאלה אחרת אז את מבינה סיגלי, קורצנו מאותו חומר ואף אחד לא מעביר עליך ביקורת ולא חושב שאת קשה עם ילדיך.
את אמא למופת ואני שמחה שאת מרגישה כך, אם לא היית מרגישה כך לבנך היתי מודאגת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
27/06/2011 13:39
דרך המלך
Posts: 5707
|
היי לכולם
אני רוצה לתקן את הרושם המוטעה שיצרתי על עצמי...
נכון שהבן שלי נסע לטיול ואני דואגת ואני חרדה וקשה לי עם זה. אך יחד עם זאת אני ממש לא במשבר , מי שמכיר אותי אישית יודע שאני האדם עם הכי שמחת חיים שיש, תמיד תמיד עם חיוך גם שקשה לי ותאמינו לי בריאותית מאוד קשה לי.
. אומרים אין חכם כבעל ניסיון ... ומאמינה שבטיול הבא שהילד יסע אני אהיה יותר מחוסנת... זה הטיול הראשון שלו מחוץ לבית ומטבע הדברים אני דואגת.
אני יודעת שהוא עושה חיים ונהנה וכייף לו והכל טוב ויפה אבל זאת דאגה של אמא. דאגה שאומרת האם הוא אוכל טוב? ישן טוב? האם הוא מוצא את עצמו עם בני הנוער שמעולם לא פגש?
כן בהחלט אני אמא חרדתית אבל יחד עם זאת יודעת לשחרר... נעשה רושם שאני לא יודעת לשחרר ולהרפות וזה ממש לא נכון!!!!! אני משחררת המון , ילדיי יוצאים ומבלים אבל ויש פה אבל גדול אין שליטה על הפחד... על החרדה על הדאגות.... הפחד והדאגה אינם מתבטאים בכך שאני אוסרת עליהם לצאת או לבלות זה מתבטא בכך שאני משתפת אתכם ברגשות שלי, משתפת את בעלי את ההורים שלי , שאני מדברת על זה ותאמינו לי זה עוזר מאוד מאוד.....
בעלי אדם חזק ביותר שלא מראה את רגשותיו , אני יודעת שגם הוא דואג אבל לא מראה זאת. אני כן מראה את הרגשות שלי והילדים יודעים שיש אמא דאגנית שמתקשרת לבדוק היכן הם, אם הגיעו ליעד שלהם, אם צריכים את אמא כנהג מונית שתבאו להחזיר .... ואבא "קול" מבחינתם שילך לישון בלילה כי הוא יודע שאשתו ערה לחכות לילדים....והוא חזק יותר ממני.
הם עדיין ילדים ויודעים שיש סוגים שונים של אנשים לא כולנו דומים חלקנו חזקים יותר וחלקנו פחות..... ילדיי עם בטחון עצמי מי יותר מי פחות .
(צריך המון אומץ להודות בפחדים ובחששות ולא רבים האנשים שמודים בכך.)
הייתי חייבת לכתוב זאת כדי לעשות סדר בדברים.
אני רחוקה שנות אור מלהיות במשבר , עברתי בחיי דברים קשים מאוד מאוד והייתי במשברים ועברתי אותם. היום אני בהחלט רק חרדה ודואגת ואני חושבת שמותר לי.
אמא שלי אמרה לי "ברוך השם שגידלתי אתכם בדור אחר... בדור הזה הייתי משתגעת מדאגות"... וזה נכון!! בדור שלי כילדה לא היתה תרבות של שתיה ואלכוהול ולא היו בילויים ברמות כאלה שבגיל 13 כבר יוצאים לבלות, המציאות היום שונה מאוד ומצריכה "יד על הדופק" גבולות או כל שם אחר שתבחרו.
אני סומכת על הילדים שלי בעיניים עצומות אבל לא סומכת על הסביבה .
אני ללא קול כבר שבוע ימים צרידות שכנראה נובעת מלחץ, מדאגות, מגעגעגועים, זה יחלוף , זה לא מדאיג אותי בכלל.
כמו כן אני חייבת לומר שההרצאה היום דיברה אליי , בהחלט אליי , הפנמתי דברים רבים בהרצאה ומי שלא יקשיב להרצאה פשוט מפסיד.
מירי תודה רבה על המילים , על ההרצאה ועל החוג המקסים שלך , שלמרות שעליתי קילו במשקל, אני מבסוטית להיות חניכה שלך ויותר מזה גאה בכך.
שיהיה לכולנו שבוע טוב ללא משברים
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|