21/06/2011 09:58
שאפתנית
Posts: 8392
|
בוקר טוב מיכלי,
שמחה לקרוא שמצב הרוח התיצב בחזרה ואת נשמעת מאושרת וכל הכבוד שסגרת את היום בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/06/2011 05:51
dany
Posts: 19819
|
נכנסת לקצב וזה מה שחשוב...............
כל יום עוד הישג קטן לא צריך לכבוש את העולם ביום אחד.
והעיקר להיות שקטה ושלווה נפשית.
שיהיה לך גם היום יום נפלא ומוצלח.
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
21/06/2011 05:06
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלוש בקצב הנכון הכל יבוא על מקומו בשלום,השינויים יהפכו לשיגרה ואין לי ספק שתחזרי למסלול.
המון בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 22:47
נחושה
Posts: 6982
|
מיכל שרון כתב:
מקסימות ויקרות ואהובות.. למה התרחקתי מכן שבועיים שלמים?! למה?! נו מילא.. העיקר שחזרתי נכון? אז עכשיו תיכף נגמר עוד יום ואמנם הוא לא התנהל כפי שרציתי וציפיתי אבל בהחלט הנחישות מהבוקר הצליחה לשמר את עצמה לאורך כל היום. היום כל היום הייתי לבד בבית עם תומר ולשם שינוי לא ניצלתי את היעדרו של גיתי לתחבולות אוכליות מוכרות, התעסקתי בלסדר לתומריקו את החדר החדש שלו (היום הוא עבר למיטה של גדולים ויצא מהעריסה ומהחדר שינה שלנו  ) ואז עשיתי כביסות ומדיח.. העיקר לא נפלתי כמו כל הימים האחרונים ועשיתי מה שאנחנו תמיד אומרות - העסקתי את עצמי וזה עבד מעולה. אחה"צ עד שנזכרתי שאני מורעבת כבר היה אחרי 5 ולכן לא הגמשתי את השעון כמו כל ערב לאחרונה אלא לקחתי פלפל עם גבינה וגזר, בקבוק מים וזהו! בארוחת הערב, שוב מדדתי מנה, אכלתי בדיוק מה שמותר לי ולא מעבר ואני שמחה לבשר לכן שאני מסיימת יום נפלא ומדוגם מבחינת האכילה והשמירה על הכללים!!! איזה כיף אדיר!!! כמה זמן לא הרגשתי ככה.. איזה סיפוק  אז נכון שלא הצלחתי לשבת וללמוד כמו שרציתי, ונכון שלא יצאתי להליכה כמו שתכננתי.. אבל אספתי את עצמי משברי יום אתמול והעברתי יום בשליטה, עם הרבה עשייה (גם אם לא בתחומים שרציתי) וגם על זה אני אסירת תודה. העיקר שעשיתי משהו, העיקר שלא טחנתי ובלסתי (שזו האלטרנטיבה כמובן) והעיקר שחזרתי לפורום בשעה טובה. אז שוב תודה לכולכן על העידודים והתמיכה וכמובן שנגיע לשקילה ברביעי בבוקר ולילה טוב כולכן מקסימות ואהובות 
היה שווה להמתין לפוסט, גאה בך וניכר שאת חוזרת לעצמך
נשיבוקיםםםםםםםםםם *2 ולתומריקו היקר חלומות פז מתוקים במיטתו החדשה
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 22:39
avi_i
Posts: 269
|
שלחתי לך הודעה בפייסבוק.....
נשיקות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 22:33
מיכל שרון
Posts: 1318
|
מקסימות ויקרות ואהובות.. למה התרחקתי מכן שבועיים שלמים?! למה?!
נו מילא.. העיקר שחזרתי נכון?
אז עכשיו תיכף נגמר עוד יום ואמנם הוא לא התנהל כפי שרציתי וציפיתי אבל בהחלט הנחישות מהבוקר הצליחה לשמר את עצמה לאורך כל היום.
היום כל היום הייתי לבד בבית עם תומר ולשם שינוי לא ניצלתי את היעדרו של גיתי לתחבולות אוכליות מוכרות, התעסקתי בלסדר לתומריקו את החדר החדש שלו (היום הוא עבר למיטה של גדולים ויצא מהעריסה ומהחדר שינה שלנו ) ואז עשיתי כביסות ומדיח.. העיקר לא נפלתי כמו כל הימים האחרונים ועשיתי מה שאנחנו תמיד אומרות - העסקתי את עצמי וזה עבד מעולה.
אחה"צ עד שנזכרתי שאני מורעבת כבר היה אחרי 5 ולכן לא הגמשתי את השעון כמו כל ערב לאחרונה אלא לקחתי פלפל עם גבינה וגזר, בקבוק מים וזהו!
בארוחת הערב, שוב מדדתי מנה, אכלתי בדיוק מה שמותר לי ולא מעבר ואני שמחה לבשר לכן שאני מסיימת יום נפלא ומדוגם מבחינת האכילה והשמירה על הכללים!!!
איזה כיף אדיר!!! כמה זמן לא הרגשתי ככה.. איזה סיפוק
אז נכון שלא הצלחתי לשבת וללמוד כמו שרציתי, ונכון שלא יצאתי להליכה כמו שתכננתי.. אבל אספתי את עצמי משברי יום אתמול והעברתי יום בשליטה, עם הרבה עשייה (גם אם לא בתחומים שרציתי) וגם על זה אני אסירת תודה.
העיקר שעשיתי משהו, העיקר שלא טחנתי ובלסתי (שזו האלטרנטיבה כמובן) והעיקר שחזרתי לפורום בשעה טובה.
אז שוב תודה לכולכן על העידודים והתמיכה וכמובן שנגיע לשקילה ברביעי בבוקר ולילה טוב כולכן מקסימות ואהובות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 22:13
נחושה
Posts: 6982
|
מיכלי היקרה,
קודם כל אני חושבת שאת פשוט זקוקה לחיבוק טוב....ואח"כ לשעתיים של שינה ואין שום בושה לבקש אותם בנקודת הזמן הזאת ובכלל.
שנית, לנשום עמוק...יש המון שינויים פיזיים ורגשיים בחייך והבורות הראשונים ליפול בהם הם רגשות אשם ו/או אוכל.
לימדי לעשות את הכביסות,קיפולים, כלים וכד' על אוטומט...בלי לערב רגש או תיסכול...פשוט להקציב לך נניח 3 שירים ברדיו לתקתוק מהיר...
לגבי אוכל, אין כמו התארגנות מראש...נניח סיר מרק גדול על האש וחצי ממנו להקפאה וכך גם עם קציצות או דברים אחרים ....
לגבי החזרה לעבודה....היא תגיע וככל שתהיי יותר שלמה עם תומריקו כך יקל עלייך...השאלה היא אם את אכן מוכנה אחרי 12 שבועות ולא כדאי אולי להעריך בחודש נוסף עד שתהיי בטוחה במסגרת שנבחרה עבורו...
לגבי מירי, הפורום והמשקל....תמיד תפני אלינו, אנחנו רק נעודד מנסיונינו ובכנות והמון אהבה...דווקא כאמא חדשה לפעמים הפידבק שאת מדהימה ונהדרת, חיוני יותר מרישום...
גיתי אוהב אותך כי את מדהימה ותומריקו פרי האהבה שלכם מהמם (מימי יושבת לידי  ) ואם תחשבי על עצמך כאם חתיכה ומהממת, גם אודם יספיק ולא רק שמלה יקרה...
בקיצור יקירה, יש לך את הכוחות את צריכה קצת יותר לנשום וקצת יותר לנוח....השאר יסתדר על הצד הטוב ביותר...אני מבטיחה.
נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתת נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 19:43
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל יקרה,
בטוחה שאת כבר חזרה במסלול....את הרי מחוננת שלנו!
שיהיה לך ים של הצלחהההההההההההה ורק טוב.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 15:13
dany
Posts: 19819
|
מתוקה
חשבתי עליך המון אך לא רציתי להטריד , אמרתי היא זקוקה לזמן שלה.
טוב שחזרת, אני בטוחה שלא הצלחת לחרב יתר על המידה.
לכי לשמוע את מירי, חזרת לרשום, חובה להישקל!!!!!!!!!!!
המון הצלחה כי את יודעת איך.
וגיתי יודע למה הוא כרוך אחריך ואוהב אותך.
נשיקות לתומר הקטן
באהבה
דני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 14:38
דרך המלך
Posts: 5707
|
מיכל יקרה
גם אם סטית מהדרך... את חייבת לבוא ולהשקל ...
אל תפספסי..
בהצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 13:39
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
מיכלי מרגשת וכותבת כל כך יפה,
דיאטה זה אורח חיים לכל החיים,
תבואי לשמע היום את ההרצאה.....
היא תיתן לך המון כח להמשך....
אוהבת מאד מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 13:38
שרה
Posts: 111
|
בס''ד
ילדה מתוקה, מדהימה,
הייתי רוצה לחזק אותך,
האמת שאת הכוח את כבר מרגישה עולה בך מפנים.
כל הכבוד על שהתעוררת לפני שהמצב לגמרי יצא משליטה.
בהצלחה בענק!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 12:38
אקורדיאון
Posts: 16382
|
ילדה מתוקה,קראי את אשר כתבת ותקבלי את תמונת המהפך שחל בחייך,מזוג הפכתם למשפחה ,זה סרט אחר עם דאגות חדשות ,רגשות אחרים
והנה לך התוצאה אבל כידוע לך את כאן במסגרת ותעברי את טבילת האש כמו גדולה.
אנחנו כאן כל רגע בשבילך.
חיבוק גדול לחיזוק.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 11:28
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי מיכלי, חשבתי עליך בימים האחרונים והייתי בטוחה שאת עסוקה עם תומריקו ולכן לא מצליחה לכתוב בפורום.
אני רוצה להרגיע אותך יקירתי, אני מבינה לתחושות ליבך באשר לחזרה לעבודה, למצוא לתומר סידור ולהמשיך ולתפקד בעוד אלף ואחד חזיתות.
ובכן יקירתי, הכל בא על מקומו בשלום לבסוף והכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, קחי נשימה עמוקה תתמקדי בכל משימה לגופה ותראי שהכל מסתדר. כשאני למדתי לתואר ראשון ילדי היו קטנים וקטנים זה אומר הבן בגיל שנה וחמישה חודשים והבת בגיל שלושה חודשים והנה, סיימתי תואר אז נכון שלמדתי יותר בלילות ובבקרים עבודה ולא שכחתי סידורים ותחזוקת בית אבל אנחנו נשים ואת יודעת שאנחנו מסוגלות להכל וכמובן יש את העזרה מהבעל בשישי שבת וכמו שלמדתי להכיר את גיתי מהתכתובות איתך אין ספק שיש לך עזרה ותמיכה אז תשתמשי בה!!!
קחי את הזמן ואל תפלי לאוכל את כבר למודת נסיון שזה רק מבאס והורס יותר מאשר עוזר ואין טעם ליפול לבור הזה. התחלת רישום וכמו שאני מכירה אותך את שוב על הסוס ותדאגי להישאר שם כי את חזקה ומסוגלת.
את מתחילה תקופה חדשה ובשליטה!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
20/06/2011 10:48
מיכל שרון
Posts: 1318
|
אחרי העדרות של שבועיים ויותר אני כאן רק כדי לנסות ולתקן במעט את כל מה שקלקלתי בשבועיים האחרונים.
אני לא יודעת להצביע על משהו ספציפי שקרה.. אולי הכל ביחד אבל אני פשוט איבדתי את הצפון ואת המושכות ונכנסתי למדרון תלול שאני לא מצליחה לראות את סופו...
אני כן יודעת להגיד לכם שזה הכל רגשי, האכילה שלי, חוסר ההתמודדות שלי איתה, הבריחה שלי מהאתר, מכם וממירי.
ב - 4/7 מסתיימת חופשת הלידה שלי.. לא יאומן איך עברו כבר 12 שבועות מהלידה.. טסו לי ממש.. וככל שהיום הזה מתקרב מפלס הלחץ שלי עולה וככל שהלחץ עולה הפה נפתח עוד ועוד והמוח שוכח את הגבולות והכללים והקיבה שוב מתרחבת וכבר אין תמרורי אזהרה ורמזורים אדומים.. רק עוד ועוד והשיא הגיע אתמול בדמות בולמוסון קטון שתקף בשעת כושר.
הכל ביחד נהיה פשוט נהיה לי יותר מדי.. כבר קצת נמאס לי מהיעדר השגרה ובא לי לחזור לעבוד רק בשביל לקבל אותה בחזרה לחיי
אבל אז זה אומר שאני צריכה להתארגן על סידור לתומריקו שלי.. והמחשבה שמישהי אחרת תטפל בו מטריפה אותי ואני רק רוצה להיות פה בעצמי
ויש גם את הלימודים, סוף הסמסטר שקרב ואיתו הבחינות והלחץ לקראתן.. ופעם ראשונה שאני מגלה כמה קשה ללמוד כשיש תינוק בוכה ברקע
ויש גם את הבית.. הכלים, הכביסות, הסידורים והארגונים שכבר אין לי כוח אליהם יותר
והמשפחה איך שכחתי אותה? עם בעיות בריאותיות וכספיות ומה לא?
בקיצור נראה שהכל התנקז בשבועיים האחרונים לסיר לחץ אחד מטורף ששיחרר קיטור רק דרך המקרר והאכילה בחוץ וחגיגת שבועות קטנה שהשתלמה ביוקר
ואז לכל הלחץ הזה נוספו רגשות אשמה מטורפים, נוספה התחושה הרעה שמלווה אותך בבוקר שאחרי ליל בליסה, הנפיחות בבטן, התחושה שאת האישה הכי מכוערת ושמנה שיש
ואיך אני יכולה להאמין לגיתי שהוא אוהב אותי למרות כל זאת, שהוא חושק ומשתוקק?! איך אני בכלל יכולה להרגיש סקסית כשאני יודעת מה תקעתי בליל אתמול?!
בקיצור אתמול הגעתי לנקודת שפל, מפלס הפחמימות חצה בקלות את ה - 1,000 קלוריות (ואני די עדינה), כמובן שדילגתי על השקילה אתמול ואני פשוט בושה ונכלמת.
אני חייבת לקחת את עצמי בידיים, להפסיק עם הויתורים הקטנים, להפסיק לקצר דרך, להיגמל לתקופה מהמתוק האכזרי הזה שמחרב לי כל הזמן את תחושת השליטה, לחזור לרישום בלי להתבייש ממה שאני עלולה לרשום, להפסיק לרמות את עצמי ולהגמיש את הכללים, להפסיק להתעצל ולצאת ללכת בערבים כשהשדים מתחילים לתקוף במקום להתיישב מול המקרר.
בקיצור אני צריכה לחזור לעשות דיאטה!!!
לא משנה מה יהיה בסוף עם העבודה אני רוצה להיות מסוגלת להיכנס חזרה לחלק מהבגדים שלי.
אפילו שעוד אין תאריך מתישהו בסביבות אוקטובר אחות של גיתי מתחתנת ומי כמוני יודע שהמצלמה מתאכזרת לשמנים
ובלי שום קשר לשום דבר אחר בחיים, אני מתגעגעת לשליטה ולהרגשה הטובה שנלווית אליה ומשפיעה על כל הדברים האחרים
אז היום כבר קמתי, צחצחתי שיניים, הכנתי ארוחת בוקר א-לה מירי ואני מתחילה לרשום מהיום, מהרגע!
אמן ואמן שהשבוע אני יצליח לחזור למסלול.. העובדה שאני כאן בפורום כבר מבשרת טובות
שיהיה לכולנו שבוע נפלא והצלחה בשקילות.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|