17/06/2011 23:31
אורית קיבוץ שמיר
Posts: 4
|
הייי
כמה שאני מבינה אותך סיגל....זה קורה ...ומה שאת צריכה לדעתי עכשיו זה להתנער ולהתחיל שוב כאילו לא קרה כלום...
הרי זאת היתה נפילה ....כשאת מועדת הדבר הראשון שאת מנסה זה לקום להתנער ולהמשיך הלאה לא כך? את לא נישארת על הריצפה..
כך גם עם הדיאטה נופלים- קמים וממשיכים הלאה.
כשאני "חוטאת" באכילת יתר...וכמעט אומרת לעצמי נו...אם כבר שברתי את הדיאטה זה יהיה עד הסוף...ושניה לפני שאני תוקעת את כל מה שיש במקרר
אני אומרת לעצמי: הרי אם נשברת כוס - למה לשבור את כל הסרוויס??? אם שברתי משהו קטן בדיאטה למה לישבור את הכול??
וזה לפעמים עוזר לי...לא תמיד
יהיה בסדר יקירה
בהצלחה ואחלה סופ"ש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
17/06/2011 23:13
דרך המלך
Posts: 5707
|
שבת שלום לכולם
עבר עליי שבוע מאד לא קל בדיאטה...
השבוע היה טעם העיר (בגני יהושוע בתל אביב) ביתי בת ה12 קבעה עם החברות ללכת לשם וכמובן שהסכמתי (ואני חרדה והיסטרית מהמחשבה שהיא תהיה שם בין המון בני נוער שחלקם ישתו ויעשו שטויות ) איך שהיא הלכה שמתי נעלי התעמלות ויצאתי לשם עם הילד הקטן ובעלי כדי להיות באזור במידה והיא תסתבך (מזל שכך היה)... היא כמובן לא ידעה שאני שם...
הגענו לטעם העיר ושם חרב עליי עולמי (מבחינת הדיאטה) .... ריחות של מטעמים מכל עבר הגיעו אל האף שלי וכמובן שלבטן שלי.. אוי ואבוי.. אמנם לא השתוללתי ואכלתי רק מהדוכן של אינדירה (אוכל הודי) צי'קן טיקא עוף עם ירקות על מצה של טורטיה...זה היה חריף ומצריך שתיה... מחפשת שתיה ובמכונה נגמרו המים המינרלים ונשאר שתיה אחרת (אני שותה רק מים ביומ יום) אין ברירה ושתיתי קולה ועוד קולה...
שכחתי לציין שהשעה היתה כבר 22:30 ... הילדה מתקשרת ואומרת לי שהן לא יודעות מאיזה שער חוזרים הביתה ... וואו איזה מזל שהייתי שם ... אמרתי שאני שם ואני מחכה לה ליד אחד הדוכנים .. היא מגיעה עם חברותיה ומה יש להן ביד???? צדקתם . אוכל!!! ואני שכבר נפתח לי הפה הרשתי לעצמי לנשנש מכל אחת משהו ... חזרנו הביתה (ברגל הליכה של חצי שעה מהבית) ואני מרגישה שבא לי להקיא ולהקיא וחם לי ואני מזיעה ומתה להגיע הביתה... ושונאת את עצמי לגמרי...
הא ... חשוב להזכיר שזה היה היום הראשון של טעם העיר כלומר יום שני.....
יום שלישי הבן שלי הלך ובעקבות מה שקרה לנו לפני כמה חודשיים שוב הלכתי לטעם העיר כדי להיות באזור (אמרתי כבר שאני מאוד חרדתית ??) ושוב אכלתי שלא לדבר על הבקרים שגם שם השתוללתי ואכלתי כל מה שאסור לאכול כל מה שלא רשום בתפריט...
אלוהים ישמור , בקיצר מיום שני אני בבולמוס של אוכל שלא נגמר אפילו עכשיו במהלך כתיבת שורות אלה... אני אחריי ענבים ואבטיח...
אני מרגישה דב או אולי דובה... פשוט לא מפסיקה לאכול......
אני מחכה ליום שני לשקילה להשקל . לחטוף סטירת לחי ולחזור לעצמי.. כמובן שאשתדל לחזור מהבוקר כבר למסלול אבל אני פשוט באטרף של אכילה.. זה ממש עצוב אני כותבת וחושבת על האוכל של מחר בבוקר....
זהו שפכתי את ליבי.... לילה טוב ומתוק לכולם 
סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|