19/06/2011 19:44
דרך המלך
Posts: 5707
|
נילי היקרה תודה תודה תודה
אני רואה את התמונה שלך בפרופיל מחוייכת וזה כל כך מעודד ...
רק אני לא מצליחה להעלות תמונה.....
נתראה מחר...
נשיקות סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 19:03
1103
Posts: 5022
|
סיגל יקרה מאוד
אני מאחלת לך שתצאי מכל התחלואים והבעיות
שהכאבים הפיזיים יפסקו,ןשהכל יבוא על מקומו בשלום
שבוע רגוע בשורות טובות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 17:38
דרך המלך
Posts: 5707
|
דני דני יקירתי את מקסימה..... מילותייך מחממות ומרגיעות ואני מרגישה שאת כאן לידי.. שולחת לך מכאן חיבוק ענק חזרה....
נילי יקריתי אני ההפך ממשועממת אני כל היום עסוקה וכן אני חרדה המון מסיבות אלו ואחרות... פשוט שבוע קשה על כוחותינו...
נאמר שהיום אחרי חמש ועוד לא זייפתי בפחמימות כמו כל השבוע.... ההליכה נדחתה לערב ( ילדים זה שמחה ... ילדים זה נהג מונית..... ילדים זה בלגן...)
כל הגוף כואב לי... מרגישה איכס ואין מה לעשות .. זאת לא הלקאה עצמית בכלל זאת האמת אני מרגישה ממש איכס .. כי השבוע זאת לא היתה אכילה מתוך רעב אלא מתוך בריחה... בריחה מהכאבים הפיזיים שפשוט מייאשים אותי ... מייאש אותי לקחת כדורים וזריקות ואני בהחלט צעירה ובשנתיים שלוש האחרונות אני פשוט חיה על זה.... יש ימים קלים ויש ימים קשים יותר... השבוע זה היה השיא..
אבל -
הכתיבה באמת עוזרת ומעודד לקרוא את התגובות שלכן החמות והכל כך אמיתיות ואני מברכת על הפורום הנפלא הזה ועל מי שעומד מאחוריי הפורום ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 16:51
dany
Posts: 19819
|
סיגלי מתוקה
בא לי לחבק אותך
חבל שאת לא לידי
מתוקה עברת בשנה האחרונה או יותר נכון בחודשים האחרונים תקופה קשה ביותר שבסופה גם התפרצות של הכאבים הפיזיים של הגוף והנשמה מבקשת פינוק........... ואצלנו פינוק זה אוכל........ זה אנחנו השמנמודים...........
נפלת ובכל זאת עצם העובדה שאת עדיין כאן וכותבת אומר כי לא הרמת ידיים וכי את עדיין מאמינה בעצמך ובכוחותיך.
חזקי את עצמך מבפנים ובכל יום נסי להתגבר על דבר אחד קטן...... וניצחון יביא לעוד ניצחון...... בלי חפירות ובלי רגשות שלייליים!!!!!!!
לא פויה ולא ציונים..........
את בן אדם ושכזה את לא רובוט או מכונה שמדליקים ומכבים.
את באה לקבוצה, הישארי אולי שוב עם החדשים בכדי לספוג עוד קצת ממירי ,
ובכל פעם שבא לך משהו שבי וכתבי לנו...........
אני מבינה שאי אפשר להתחמק מכל אותן ארוחות משפחתיות אך אפשר אולי לבקש שיתוף פעולה............ מה הן לא אוהבות אותך???????
מאחלת לך קודם כל בריאות ומכאן גם הצלחה
חברתך למאבק היומיומי
דני
דרך המלך כתב:
אסתי יקרה כל הכבוד!!!! האמת לא חשבתי לרגע לקום ולעזוב .. מבחינתי זה החיים החוג הזה. פשוט שבוע ימים שהם על הפנים אני כל הזמן מחפשת אוכל.. והיום שתיתי מים כל רגע כדי לסתום את הרעב ולא עוזר אני כל הזמן רעבה... יוצאת להליכה עוד שעה בתקווה שיעזור קצת... תודה לכולכן על העידוד והתמיכה.... אמא שלי חינכה אותי שמי שלא נופל לא לומד .. אבל שכחה לציין שמי שנופל כל הזמן לא ילמד לעולם...  ... בדיאטה אני כל הזמן נופלת ולא לומדת... פויה שכמותי... |
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 16:44
1103
Posts: 5022
|
סיגל יקרה
אין צורך ומיותר להלקות עצמנו.אני מבינה שאת נמצאת בתקופת משבר ומאמינה שתצאי ממנו.
בנתיים תנסי להתגבר על תחושת הרעב בעזרת מאכלים שיגרמו לך הרגשת שובע.
בנוסף נשי לבחון מאין בא הרעב האם הוא אמיתי או הסיבות לתחושה זו הן אחרות.
אם תצליחי להצביע על הסיבה שגורמת לך להרגיש תחושת רעב,תנסי לעקוף אותה.
אם הסיבה היא שיעמום,תחפשי עסוק שישיח את דעתך וישכיח אותו ממך.אם הסיבה
היא רגשית,כגון חרדה חשש או כעס צאי מהבית,הפגשי עם חברה לכוס קפה בחוץ,
או כפי שעשית צאי להליכה עם אדם קרוב וספרי לו על מצוקות נפשך.כמובן אל תוותרי
על המגיע לך שלוש ארוחות טובות ומגוונות ביום ושתיה מרובה.אין ברירה אנו חייבים
למצוא לעצמנו פתרונות יצירתיים לפרוץ את המילכוד.
אני בטוחה שתצליחי לפרוץ את המשבר ולעבור אותו בהצלחה
באהבה נשיקות
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 16:06
דרך המלך
Posts: 5707
|
אסתי יקרה
כל הכבוד!!!! האמת לא חשבתי לרגע לקום ולעזוב .. מבחינתי זה החיים החוג הזה. פשוט שבוע ימים שהם על הפנים אני כל הזמן מחפשת אוכל.. והיום שתיתי מים כל רגע כדי לסתום את הרעב ולא עוזר אני כל הזמן רעבה...
יוצאת להליכה עוד שעה בתקווה שיעזור קצת...
תודה לכולכן על העידוד והתמיכה....
אמא שלי חינכה אותי שמי שלא נופל לא לומד .. אבל שכחה לציין שמי שנופל כל הזמן לא ילמד לעולם... ...
בדיאטה אני כל הזמן נופלת ולא לומדת... פויה שכמותי...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 15:01
1103
Posts: 5022
|
אסתי יקרה
כל הכבוד שלמרות, ועל אף כל מה שעובר עליך עכשיו, החלטת לא להרים ידיים,
ולהתחיל לדבריך מהתחלה,הכי קל להגיד פוס לא משחקים ולשבור את הכלים. החוכמה
היא להסתכל לאמת בעינים ולהתמודד איתה.את עושה נכון וחכם. מחר יום חדש ו12 צ"קים
יעזבו את ארנקך ויעברו לידי אריה.כיוון שזה היום הראשון להתחלה חדשה ישנה,כדאי שתשארי
להסבר של החדשים ותשנני שוב את החומר.כמובן שהפורום כאן לעזרה ולתמיכה. .
שיהיה לך יום נפלא שבוע נהדר עם פנים לעתיד מבטיח
הצלחה רבה בתהליך ההרזיה
עלי והצליחי
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 14:42
לייסי
Posts: 623
|
היי סיגל!
הו מי כמוני מבינה אותך כל טוב. גם אני שרויה בזמן האחרון במצב נפשי לא משהו - והבריחה, בין השאר, היא - לאוכל.
נכון שמירי מדברת על זה כל פעם - אבל כשמגיע רגע האמת - החולשה משתלטת.
השבוע אני גומרת את כרטיס הזהב - ולאור מצבי העגום בחודשים האחרונים (העליה המטורפת במשקל) הכי קל להרים ידיים - ולהשאר בבית...
אבל - לא!! מחר אני אתייצב עם 12 צ"קים ואשתדל (שוב) להתחיל מחדש!
אז - נתראה מחר - וביחד נתגבר! 
אוהבת - אסתי.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 14:42
EFF
Posts: 6417
|
דרך המלך....את כזו מצחיקולה....באמת קשה להאמין שיש מי שיעמוד באיפוק נוכח המטעמים שמוצגים ב"טעם העיר"..וזאת הסיבה שכמה שנים אני מדירה את רגלי משם למרות שהוזמנתי כבעלת בלוג של אוכל, וסרבתי תיכף ומיד.
באשר לבנות העשרה - באמת יש מקום להשגחה ולפעמים לדאגה...הבעייה היא שתמיד במקרים האלו הבנות נהנות וההורים "משלמים"..כמו במקרה שלך באכילה או במקרים אחרים בחוסר שינה בגלל המתנה בלילה לשובן הביתה...
הקיצער - נפלת ועכשיו קומי..זהו - כמו שמירי אומרת - בטל ומבוטל....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 13:27
אשירה
Posts: 4292
|
נילי יקרה,
כל כך יפה הגדרת ותארת את התופעות,
גם אני הייתי לאחרונה במן סחרור כתוצאה מאכילה רגשית והיה קשה לעצור,
אצלי, נכון לעכשיו, זה נעצר בגלל שינוי בנסיבות, אבל זאת לא חוכמה,
החוכמה היא לא להיכנס לכך למרות הנסיבות,
מירי כבר הגיעה לכך, אולי גם את לאחר הרבה שנים של הפנמה,
זאת צריכה להיות השאיפה של כולנו,
תודה והמשך יום טוב,
אשירה.
1103 כתב:
סיגל יקרה לכולנו יש תקופות של סחרור שאיננו יודעים איך לצאת ממנו,הכי קל לתת עיצות, אך כיוון שכולנו נמצאים באותו מצב,של השמנה והתמודדות איתה,העיצות והתמיכה באים ממקום של הזדהות.לכולנו יש תקופות של אכילה רגשית,או השפעה חברתית או נסיבתית, אנו חייבים לעשות את ההחלטה לעצור את המערבולת ובמקום לטבוע,עלינו לצבור כוחות לעלות למעלה ולחזור לחוף המבטחים.סיגל אני יודעת שאם כל הקושי את מסוגלת לעשות את ההחלטה הנכונה, חזרי למסגרת האכילה הנכונה,תשתדלי שכאשר את יוצאת מחוץ לביתך,להיות מצוידת בתפוח,כריך, וירק כל שהוא זה יעזור לך בשעת הצורך וימנע ממך צורך להתפתות. כמו כן תמיד תמיד הפורום עומד לרשותך ותעזרי בו. שיהיה לך אחלה יום והמשך שבוע נפלא הצלחה בהמשך התהליך חזקי ואימצי נילי: 
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 13:23
דרך המלך
Posts: 5707
|
תודה נילי על המילים החמות
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 13:04
1103
Posts: 5022
|
סיגל יקרה
לכולנו יש תקופות של סחרור שאיננו יודעים איך לצאת ממנו,הכי קל לתת עיצות,
אך כיוון שכולנו נמצאים באותו מצב,של השמנה והתמודדות איתה,העיצות והתמיכה
באים ממקום של הזדהות.לכולנו יש תקופות של אכילה רגשית,או השפעה חברתית או נסיבתית,
אנו חייבים לעשות את ההחלטה לעצור את המערבולת ובמקום לטבוע,עלינו לצבור כוחות לעלות למעלה
ולחזור לחוף המבטחים.סיגל אני יודעת שאם כל הקושי את מסוגלת לעשות את ההחלטה הנכונה,
חזרי למסגרת האכילה הנכונה,תשתדלי שכאשר את יוצאת מחוץ לביתך,להיות מצוידת בתפוח,כריך,
וירק כל שהוא זה יעזור לך בשעת הצורך וימנע ממך צורך להתפתות.
כמו כן תמיד תמיד הפורום עומד לרשותך ותעזרי בו.
שיהיה לך אחלה יום והמשך שבוע נפלא
הצלחה בהמשך התהליך
חזקי ואימצי
נילי:
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 12:20
דרך המלך
Posts: 5707
|
היי
לצערי אני עדיין בהוריקן או טורנדו או כל שם אחר... אין לי מושג מה קורה לי!!!!?????
אוף זה כל כך מייאש!
אני יושבת בפארק אתמול עם המשפחה לארוחת בוקר... וכמו שאמרתי קמתי באנרגיות טובות .. אבל.... מייאש נורא לראות את אחותי וגיסיתי הדחילילות מכניסות לפה כל מה שבא להן בלי לחשבן... ועוד לקינוח קנו קסטה שוקו וניל .... וואו איזה עצבים זה... ואני מסתכלת על הענבים או על המלון ואפילו על הבורקס ונלחמת בתוך עצמי אם לאכול או לא לאכול זה מטריף אותי!!!!!
אני צריכה לחשב כל ביס שאני מכניסה לפה בידיעה שאני הולכת לשלם עליו בגדול ואחרים אוכלים ואוכלים ולא עולים גרםםםםםםםםםםם....
טוב אני בתקופה מאוד לא קלה בריאותית וזה די משפיע עליי רגשית... אני פשוט רואה את עצמי כל הזמן אוכלת ואוכלת....
אני מיואשת!!!!
החודשיים הבאים עלינו לטובה של החופש הגדול מבחיניתי הם אסון ואני מתה מפחד מהחודשיים האלה כי אני מרגישה שאני נמצאת ממש מרחק נגיעה מהתהום ... מהתהום של האוכל ... רוב הזמן עם ילדים קטנים זה מחוץ לבית....
אני יודעת הכינותי מראש תגידו לי אבל אני במקום אחר במקום שלא בא לי לשמוע על סלט או גמבה או מים... ממש מרגישה איכס....
הבוקר הזה התחיל ברגל ימין ואני פוחדת מההמשך פחד מוות...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
19/06/2011 09:08
אשירה
Posts: 4292
|
סיגל יקרה,
עבר עלייך הוריקן, זה קורה לכולנו,
מקווה שאת כבר אחרי, אל תחשבי על מה שהיה,
תסתכלי רק קדימה,
בהצלחה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 14:28
קרולין
Posts: 6651
|
סיגל יקירתי,
לא קלה דרכנו ואנחנו הכי אוהבים לאכול בעולם....יחד עם זאת אנחנו ביחד וכל הזמן מתרגלים שינוי. וזה מה שקובע.
מזל שיש לנו מסגרת ושפיות.
בטוחה שאת כבר חזרת למסלול....יום שני שקילה. בהצלחההההה רבהההההה בתהליך....
המשך שבת נהדרת ובשליטה.
אוהבת
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 10:16
קרנושה
Posts: 3420
|
סיגלי, אני מקווה שהיום תתחילי כבר יותר טוב..
כמו שמירי אומרת לא להכניס אוייבים הביתה, כך לא צריך להכניס אותם לבטן.
תתחילי ברישום היום, זה יהיה הראי שלך ותשתי הרבה, תעשי כל דבר שעשוי להסיח אותך מהאוכל..את יכולה ובגדול!
המון הצלחה יקירה♥
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 08:57
דרך המלך
Posts: 5707
|
תודה לכולם על התגובות...
מירי יקרה קראתי שוב וגם צחקתי וגם בכיתי בו זמנית
קמתי לבוקר חדש עם אנרגיה מחודשת ועם פחד נוראי לא להשבר ....
שבת שלום לכולם ונשיקות..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 05:55
dany
Posts: 19819
|
סיגל יקרה
אוי כואבת לי הבטן רק מלקרוא מה שכתבת...........
טוב, מה לעשות? קרה!!!!!!!! אז????????????
מה יעזרו החפירות?
עכשיו את חוזרת לתפריט!!!!
מחליטה עם עצמך שזהו מה שהיה היה, טעים מאד,נהנית, הבנת, ועכשיו לסדר!!!!!!!!!!
שבת שלום יקירה
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 04:46
אקורדיאון
Posts: 16382
|
דרך המלך יקירתי זה כל כך מוכר ואצלי אישית הבולמוס הוא תמיד יומיים ומחזירה את עצמי לשיגרה ,אכן מרגישה כאילו חזרו
כל 40הקילוגרמים ופעמים באמת התשלום יקר אבל מכיוון שאנחנו כאן יחדיו,לא פוחדים להגיע לשקילה ולראות את האמת ,כפי שאת כותבת
לחטוף את הסטירה ולחזור למסגרת ובמקרה הגרוע לשלם את החוב הקטן.
כל כך נכוונים דבריה של מירי היה ואין כל טעם להתייסר אלא ללכת קדימה.
שבת שלום ובשליטה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
18/06/2011 01:19
miribelkin
Administrator
Posts: 3755
|
דרך המלך יקרה מאד
התגלגלתי מצחוק אם תקראי עוד פעם מה שכתבת תצחקי גם את....
אנחנו השמנמודים עם מיוחד, אם כבר אכלת, תפסיקי להתייסר פשוטתסיקי
מסקנות ואל תיקלעי למצבים שאת יודעת שאת תוקעת.....
לא להתחיל עם הביס הראשון. ואם כבר לאכול אז טעים בכף ובהנאה שלמה.
יהיה בסדר תנוחי ותחזרי לשיטה. לילה טוב
אוהבת אותך מאד ויופי ששיתפת שלך מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|