08/06/2011 07:46
dany
Posts: 19819
|
מיכלי
את הרי כבר יודעת שזה הוא התהליך וזו דרך חיינו............. עליות וירידות ......... ואני בטוחה שכבר התגברת וחזרת לעשיה הברוכה
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/06/2011 07:46
dany
Posts: 19819
|
בילבי יקרה
כתבו בעצם הכל הכל............ וכולנו כאן מאותה סיבה והיא לא היותנו דקיקות וצנומות............
ולולא היו לנו הבולמוסים והקריז לא היינו זקוקים לעצה הדרכה תמיכה והמון המון עזרה ואהבה.
יקירתי את יכולה ומסוגלת כפי שכל אחת מאיתנו יכולה, והיאוש לא בבית סיפרנו. קחי את הזמן , כל יום וההצלחה שלו............ עד שיתאספו להם הימים ויהפכו לזמן נהדר שבו תגיעי את מטרתך..... סבלנות!!!!!!!!!!!!!!
הצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/06/2011 07:43
שאפתנית
Posts: 8392
|
מיכלי גם את בן אדם ואת רוב הנפילות את מונעת אבל יש נפילות שאי אפשר למנוע וזה בסדר גמור, הן מזעריות אז עברת את זה ואת ממשיכה כרגיל.
מיכל שרון כתב:
וואו!!! איזה פוסט!!!
לכל המעודדות והתומכות... ממש ריגשתן אותי ועכשיו אני מצטערת שלא קראתי אותו קודם.. לפני התקף האכילה הרגשית שהיה לי בערב..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/06/2011 07:41
דרך המלך
Posts: 5707
|
טוב גם לי זה קורה שאני מגיבה אחריי כל האקשן..
לא נותר לי אלא לומר שאני מסכימה עם כל השרשור כאן..
הכל ענין של רצון התמדה מסגרת ונחישות... שום דבר לא קל ולא מהיר וזה בסדר וזה מעולה.. עדיף שתרדי לאט ובטוח בתוך מסגרת שתשמור עלייך רק ככה מצליחים לאט ובטוח
מאמינה שבעזרת מירי בעזרת הפורם וכמובן בעזרתך תצליחי להפנים את התהליך והתוצאות לא ייאחרו להגיע... והכי חשוב תתחילי להאמין בעצמך זה המפתח לכל התהליך
בהצלחה סיגל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
01/06/2011 05:13
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכל שרון כתב:
וואו!!! איזה פוסט!!!
לכל המעודדות והתומכות... ממש ריגשתן אותי ועכשיו אני מצטערת שלא קראתי אותו קודם.. לפני התקף האכילה הרגשית שהיה לי בערב..
מתוקה שלי את מחוננת כולל הנפילה,לא קרה כלום את קמה וממשיכה כאילו לא קרה כלום.
בהצלחה רבה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 22:24
1103
Posts: 5022
|
מיכל יקרה
מזל שהיום עבר ומחר אנו קמים ליום חדש.  בכוחות מחודשים
חוזרים למסגרת.לכולנו יש ימים שהרגש משטלת עלינו
אזי אנו אוכלים אכילה רגשית.לכן חבל להוציא אנרגיה וליסר עצמנו,
חוזרים מיד לשלוט באכילה ,והמעידה הרגעית לא אמורה להשפיע על המשך הדרך.
לילה טוב המשך שבוע רגוע בשליטה ובהצלחה בהמשך התהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 22:05
מיכל שרון
Posts: 1318
|
וואו!!! איזה פוסט!!!
לכל המעודדות והתומכות... ממש ריגשתן אותי ועכשיו אני מצטערת שלא קראתי אותו קודם.. לפני התקף האכילה הרגשית שהיה לי בערב..
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 21:42
עגיל
Posts: 62
|
בילבי יקרה - קחי בחשבון - שלפני הכל כולנו בני אדם!עם רצונות וחשקים ! ! ולפעמים מאד מאד קשה ...ואז קצת חוגגים קצת ל-נשמה...... העיקר - אחרי החגיגה - לחזור מיד למסגרת !
ולדעת ש- לא נורא - נרד חזרה . בהצלחה וכל טוב מ- עגיל
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 20:30
1103
Posts: 5022
|
בילבי יקרה
כל החלטה מתחילה בראשינו ובכח-הרצון אפשר להגיע להשגים נפלאים.
את בחורה צעירה וכל החיים לפניך תתחילי להאמין בעצמך.עצם העובדה שהחלטת להצטרף
למסגרת החוגים של מירי,ולהכנס לפורום, כבר עשית את הצעד הראשון בתהליך ההרזיה.
עליך להתאזר בסבלנות להעזר בחברי הפורום התומכים והמעודדים.תסירי התנגדיות,
תפנימי את הדברים שמירי מדברת עליהם בהרצאות. לאט לאט תראי איך הדברים מתחילים להסתדר.
אין פה מעשה קסמים זה לא זבנג וגמרנו,זהו אורך חיים ושינוי הרגלי אכילה.הרבה אנשים נמצאים בחוגים
של מירי שנים רבות כיוון שהם מודעים לעובדה שהם חיבים מסגרת וכאן אנו נמצאים במסגרת הטובה ביותר שאפשר לשאוף אליה.
ערב נעים המשך הצלחה רבה בתהליך
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 16:55
קרולין
Posts: 6651
|
בילבי יקרה,
כתבו לך הכל הבנות המקסימות של הפורום הנפלא שלנו.
מסגרת, נחישות, סבלנות, ה ת מ ד ה ושוב... ס ב ל נ ו ת הם המפתח להצלחה בתהליך .
לא קלה דרכנו , ממש ממש לא ולא משנה כמה יש לרדת ובת כמה את, משנה שאת כל הזמן בעשייה לא מוותרת לעצמך ועם הפנים קדימה לקראת השינוי שיבוא - והוא יבוא! לאט ובטוח!
שיהיה לך ים של הצלחההההה בתהליך וכולנו כאן תמיד בשבילך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 14:53
אשירה
Posts: 4292
|
Bilbi כתב:
עוד לפני שסיימתי את ההרצאה של מירי תכננתי כבר מה אני הולכת לאכול בבולמוס . עליתי קילו וחצי אז אני חייבת ״לחגוג״ .
כל פעם שיש לי בולמוס כזה אני פחות ופחות מאמינה בעצמי . מרגישה כאילו אין תקווה .אולי לעולם אני אהיה שמנה . לעולם הכל ישאר בגדר חלום ולא בגדר מציאות .
נמאס לי לחלו חלומות גדולים ולהגשים את כולם אך את החלום הכי גדול שאותו אני מחפשת מהרגע שאני מכירה את עצמי אני לא מגשימה .
הכי עצוב שאני ילדה ממש יפה ואני יודעת שאם הייתי רזה הייתי יכולה להיות דוגמנית . זה לא שהפנים שלי לא משהו
בילבי חמודה,
איני יכולה לתת לך עצות יותר טובות מאשר כבר ניתנו כאן, ואני גם לא ממש יכולה להוות דוגמה אישית כי למרות גילי המופלג אני מוצאת את עצמי בדיוק במצבים שתיארת,
אז העצה היחידה שבכל זאת אעוץ לך היא שתנסי ותשתדלי לעבוד קשה עכשיו ואז תרוויחי הרבה שנים טובות וארוכות עם איכות חיים מעולה,
בהצלחה,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 14:48
אשירה
Posts: 4292
|
שאפתנית כתב:
בילבי כדי לעבור תהליך שכזה יש צורך בבשלות ורצון חזק. בלי שני אלה התהליך לא יצליח. אני למודת נסיון של שנים בדיוק כמוך והייתי לפני שנתיים במשקל הכי גבוהה שהגעתי אליו אי פעם בחיי ומדובר בהחלט על שלוש ספרות וממש לא קרוב למאה אלא רחוק ממנו וחשתי את התחושות שאת מתארת אבל תאמיני לי שזה בהחלט אפשרי. כדי להתניע את התהליך ולהצליח בו את חייבת לתת את כל כולך ולהיות טוטאלית וזו הכוונה בבשלות להבין שהפעם את לא מוותרת לעצמך, לא מעגלת פינות ושהגיע הזמן לעבור את התהליך באהבה ובקבלה של גופך, לא משנה כמה זמן יקח אני בתוך התהליך ונהנת ממנו כי הרי בשביל להחזיק מעמד צריך להתמיד ולהבין שזה תהליך ולא זבנג וגמרנו וכנראה שאת עוד לא שם. לצערי החלום של ללכת לישון ולקום בבוקר רזה יותר לא עובד ויש צורך להתמיד וגם אם לפעמים יוצאים לפסק זמן קצר צריך להבין שמהר מאוד צריך לחזור לתלם ולהמשיך בדרך כי לנו השמנמודים אין דרך אחרת. לא אחת אנחנו עוברים משברים בתהליך בדיוק כמו המשבר שתארת אבל הגדולה היא לדעת לדבר עם עצמך, לעצור את הסחף ולחזור במהרה לתכנית ואין יותר טוב מזה. היום אני יכולה להגיד לך שהחיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה אני כבר לא במשקל שהייתי וזה תענוג גדול לראות שוב שתי ספרות על המשקל וההליכה יותר קלילה, מצב הרוח מרומם והאהבה העצמית מתעצמת מיום ליום זה בהחלט שווה את ההקרבה ובמקום לחשוב מה אני הולכת לאכול עכשיו תחשבי איזה כייף יהיה אם ארד עוד קילו, איזו איכות חיים ארוויח מזה.
תזרמי כל יום ביומו, תתני את המקסימום שאת יכולה ותביני שחבל לבזבז את רוב שנותנו עם השומנים האלה (וזה קרה גם לי) החיים עוברים מהר מידי ואם לא תהני עכשיו בגילך אז מתי?
שאפתנית יקרה,
תענוג לקרוא את דברייך ולהבין את המקום שאת נמצאת בו כעת,
מסתבר שבגרות ובשלות הם לא פונקציה של גיל בלבד, אלא של המקום בו את רוצה לראות את עצמך וממנו לחיות את חייך,
לא תרוצים ולא הסתתרות והתחבאות מאחורי השומן, אלא אומץ לקבל את החיים האמיתיים והמלאים שאת ראויה להם,
מאחלת לך המון הצלחה שאת חלקה כבר בעצם השגת,
אוהבת,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 14:41
רבקה
Posts: 8411
|
בילבי חברותי כתבו לך הכל ונכון
קחי בזרועותייך את כל התמיכה והעזרה שקיבלת כאן
חבקי הכל באנרגיות חיוביות
אל תשכחי חושבים חיובי יהיה חיובי
וצאי לדרך חדשה קלה ובשליטה
ובסוף תקצרי הצלחה
זה המקום והזמן לעשות אתה שינוי הנפלא
מאחלת לך מכל הלב
הצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 09:45
אקורדיאון
Posts: 16382
|
בילבי התקופות הללו מאוד מוכרות לי ,חוויתי לא אחת את התופעה של עליתי קילקלתי אז קדימה אוכל.רק כדי לסבר לך את האוזן,במהלך עשרים שנה אני נמצאת
עם מירי ובתוך המסגרת התקופה שאת מתארת הורידה אותי למצב של בולמוסים שעלו לי שלוש פעמים בעליה של 50קילו, הווה אומר ירדתי ועליתי הכל חזרה אבל את
המסגרת לא עזבתי ואני כיום משוכנעת שללא המסגרת לא היה מצב של לחזור למסלול ולהאבק אלא הייתי עולה ועולה כי זה לא נעצר וכמה מהר זה עולה.
היום אני אחרי 40 קילו ירידה אבל החשוב ביותר הוא שהצלחתי להפנים וכפי ששאפתנית כתבה כל כך נכון ,התהליך מבלי להרים ידיים גם אם נמאס שווה את ההשקעה.
היום הפנמתי שזו אכן דרך חיים ומאבק יומי כי הראש כנראה יישאר שמנמוד לעולם.על איכות החיים שהרווחתי אני לא מוכנה לוותר וכך גם בריאות וכיום הבנתי והפנמתי שמבצע
ירידה לא אהיה מסוגלת להרים שוב ולמדתי שלאחר בולמוס שקורה ויקרה העליה ככל שתהה היא חוב שחובה להחזיר במיידי ולא לומר לעולם אני לא מסוגלת או אין לי אופי,נהפוך הוא
הגדולה של כולנו היא להודות "במחלה" ולטפל בה,לקבל את עצמנו כי את יודעת כמו שמיר תמיד אומרת אלהים לא דופק פעמיים,את יפה ומה גם צעירה כל החיים לפנייך , התחילי לאהוב
את עצמך ולקבל את המצב הנתון שחובה לצאת למלחמת חורמה כנגד ההשמנה.
הרימי ראש יקירה ותאמרי אני שווה,אני יכולה! ואני עושה כי אני נמצאת במסגרת שאין לה מחיר .
מאחלת לך המון בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 09:26
שאפתנית
Posts: 8392
|
רק שנמצאים בתוך התהליך שתארת כרגע לומדים להעריך כמה זה שווה את ההשקעה ואת המאבק בחשק וביצר שמתעוררים מידי פעם.
אין לנו ברירה אחרת, אם רוצים איכות חיים ובריאות זו הדרך והאמת היא שלא סובלים אלא רק נהנים והאושר והחיוך הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו אז מה יותר טוב מזה?
nikname כתב:
שאפתנית יקרה, מסכימה עם כל מילה ופסיק.
בילבי, זה לא פשוט התהליך, לעיתים מייגע ומאכזב אך יש כ"כ הרבה כיף בחיים שחבל להפסיד בגלל תחושות של חוסר אהבה עצמי. נכון לעיתים היצר גובר אבל אנחנו משתדלים לעבור יום יום דקה דקה וכל נצחון קטן על החשקים נותן מוטיבציה להמשיל הלאה. עם זה באות המחמאות והתחושה הנהדרת שגורמת לך להמשיך
בהצלחה ואל ייאוש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 09:24
שאפתנית
Posts: 8392
|
אם תתני לעצמך הזדמנות ותביני שהדבר הזה באמת באמת חשוב ומציק לך אז החוזק יגיע.
Bilbi כתב:
שאפתנית כתב: בילבי כדי לעבור תהליך
תודה רבה ! אני מקווה להיות חזקה כמעט כמוך
שכזה יש צורך בבשלות ורצון חזק. בלי שני אלה התהליך לא יצליח. אני למודת נסיון של שנים בדיוק כמוך והייתי לפני שנתיים במשקל הכי גבוהה שהגעתי אליו אי פעם בחיי ומדובר בהחלט על שלוש ספרות וממש לא קרוב למאה אלא רחוק ממנו וחשתי את התחושות שאת מתארת אבל תאמיני לי שזה בהחלט אפשרי. כדי להתניע את התהליך ולהצליח בו את חייבת לתת את כל כולך ולהיות טוטאלית וזו הכוונה בבשלות להבין שהפעם את לא מוותרת לעצמך, לא מעגלת פינות ושהגיע הזמן לעבור את התהליך באהבה ובקבלה של גופך, לא משנה כמה זמן יקח אני בתוך התהליך ונהנת ממנו כי הרי בשביל להחזיק מעמד צריך להתמיד ולהבין שזה תהליך ולא זבנג וגמרנו וכנראה שאת עוד לא שם. לצערי החלום של ללכת לישון ולקום בבוקר רזה יותר לא עובד ויש צורך להתמיד וגם אם לפעמים יוצאים לפסק זמן קצר צריך להבין שמהר מאוד צריך לחזור לתלם ולהמשיך בדרך כי לנו השמנמודים אין דרך אחרת. לא אחת אנחנו עוברים משברים בתהליך בדיוק כמו המשבר שתארת אבל הגדולה היא לדעת לדבר עם עצמך, לעצור את הסחף ולחזור במהרה לתכנית ואין יותר טוב מזה. היום אני יכולה להגיד לך שהחיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה אני כבר לא במשקל שהייתי וזה תענוג גדול לראות שוב שתי ספרות על המשקל וההליכה יותר קלילה, מצב הרוח מרומם והאהבה העצמית מתעצמת מיום ליום זה בהחלט שווה את ההקרבה ובמקום לחשוב מה אני הולכת לאכול עכשיו תחשבי איזה כייף יהיה אם ארד עוד קילו, איזו איכות חיים ארוויח מזה.
תזרמי כל יום ביומו, תתני את המקסימום שאת יכולה ותביני שחבל לבזבז את רוב שנותנו עם השומנים האלה (וזה קרה גם לי) החיים עוברים מהר מידי ואם לא תהני עכשיו בגילך אז מתי?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 09:20
Bilbi
Posts: 20
|
שאפתנית כתב:
בילבי כדי לעבור תהליך
תודה רבה ! אני מקווה להיות חזקה כמעט כמוך
שכזה יש צורך בבשלות ורצון חזק. בלי שני אלה התהליך לא יצליח. אני למודת נסיון של שנים בדיוק כמוך והייתי לפני שנתיים במשקל הכי גבוהה שהגעתי אליו אי פעם בחיי ומדובר בהחלט על שלוש ספרות וממש לא קרוב למאה אלא רחוק ממנו וחשתי את התחושות שאת מתארת אבל תאמיני לי שזה בהחלט אפשרי. כדי להתניע את התהליך ולהצליח בו את חייבת לתת את כל כולך ולהיות טוטאלית וזו הכוונה בבשלות להבין שהפעם את לא מוותרת לעצמך, לא מעגלת פינות ושהגיע הזמן לעבור את התהליך באהבה ובקבלה של גופך, לא משנה כמה זמן יקח אני בתוך התהליך ונהנת ממנו כי הרי בשביל להחזיק מעמד צריך להתמיד ולהבין שזה תהליך ולא זבנג וגמרנו וכנראה שאת עוד לא שם. לצערי החלום של ללכת לישון ולקום בבוקר רזה יותר לא עובד ויש צורך להתמיד וגם אם לפעמים יוצאים לפסק זמן קצר צריך להבין שמהר מאוד צריך לחזור לתלם ולהמשיך בדרך כי לנו השמנמודים אין דרך אחרת. לא אחת אנחנו עוברים משברים בתהליך בדיוק כמו המשבר שתארת אבל הגדולה היא לדעת לדבר עם עצמך, לעצור את הסחף ולחזור במהרה לתכנית ואין יותר טוב מזה. היום אני יכולה להגיד לך שהחיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה אני כבר לא במשקל שהייתי וזה תענוג גדול לראות שוב שתי ספרות על המשקל וההליכה יותר קלילה, מצב הרוח מרומם והאהבה העצמית מתעצמת מיום ליום זה בהחלט שווה את ההקרבה ובמקום לחשוב מה אני הולכת לאכול עכשיו תחשבי איזה כייף יהיה אם ארד עוד קילו, איזו איכות חיים ארוויח מזה.
תזרמי כל יום ביומו, תתני את המקסימום שאת יכולה ותביני שחבל לבזבז את רוב שנותנו עם השומנים האלה (וזה קרה גם לי) החיים עוברים מהר מידי ואם לא תהני עכשיו בגילך אז מתי?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 09:11
חיה'לה
Posts: 885
|
בס"ד
בילבי היקרה,
זה קורה לכולנו. ביומיים האחרונים אני אישית אכלתי רק דברים אסורים, ועוד איזה... עדיף שלא לומר מילה נוספת...
ובכל זאת, הבוקר חזרתי לעבודה (אחרי יומיים חופש), וחזרתי גם למסלול האכילה הרגיל.
זאת החכמה, גם אם אוכלים ונהנים - מיד אח"כ יש לקזז ולחזור להרגלי האכילה הנכונים, מפני שאחרת זה באמת עשוי להסתיים בעלייה של ק"ג רבים וחבל.
רני בטוחה שתתגברי על הבולמוס, ועד השקילה הבאה עוד תצליחי להחזיר את החוב של חצי הק"ג שעלית.
בהצלחה רבה, חיה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 08:53
nikname
Posts: 230
|
שאפתנית יקרה, מסכימה עם כל מילה ופסיק.
בילבי, זה לא פשוט התהליך, לעיתים מייגע ומאכזב אך יש כ"כ הרבה כיף בחיים שחבל להפסיד בגלל תחושות של חוסר אהבה עצמי. נכון לעיתים היצר גובר אבל אנחנו משתדלים לעבור יום יום דקה דקה וכל נצחון קטן על החשקים נותן מוטיבציה להמשיל הלאה. עם זה באות המחמאות והתחושה הנהדרת שגורמת לך להמשיך
בהצלחה ואל ייאוש
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
31/05/2011 07:55
שאפתנית
Posts: 8392
|
בילבי כדי לעבור תהליך שכזה יש צורך בבשלות ורצון חזק. בלי שני אלה התהליך לא יצליח. אני למודת נסיון של שנים בדיוק כמוך והייתי לפני שנתיים במשקל הכי גבוהה שהגעתי אליו אי פעם בחיי ומדובר בהחלט על שלוש ספרות וממש לא קרוב למאה אלא רחוק ממנו וחשתי את התחושות שאת מתארת אבל תאמיני לי שזה בהחלט אפשרי. כדי להתניע את התהליך ולהצליח בו את חייבת לתת את כל כולך ולהיות טוטאלית וזו הכוונה בבשלות להבין שהפעם את לא מוותרת לעצמך, לא מעגלת פינות ושהגיע הזמן לעבור את התהליך באהבה ובקבלה של גופך, לא משנה כמה זמן יקח אני בתוך התהליך ונהנת ממנו כי הרי בשביל להחזיק מעמד צריך להתמיד ולהבין שזה תהליך ולא זבנג וגמרנו וכנראה שאת עוד לא שם. לצערי החלום של ללכת לישון ולקום בבוקר רזה יותר לא עובד ויש צורך להתמיד וגם אם לפעמים יוצאים לפסק זמן קצר צריך להבין שמהר מאוד צריך לחזור לתלם ולהמשיך בדרך כי לנו השמנמודים אין דרך אחרת. לא אחת אנחנו עוברים משברים בתהליך בדיוק כמו המשבר שתארת אבל הגדולה היא לדעת לדבר עם עצמך, לעצור את הסחף ולחזור במהרה לתכנית ואין יותר טוב מזה. היום אני יכולה להגיד לך שהחיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה אני כבר לא במשקל שהייתי וזה תענוג גדול לראות שוב שתי ספרות על המשקל וההליכה יותר קלילה, מצב הרוח מרומם והאהבה העצמית מתעצמת מיום ליום זה בהחלט שווה את ההקרבה ובמקום לחשוב מה אני הולכת לאכול עכשיו תחשבי איזה כייף יהיה אם ארד עוד קילו, איזו איכות חיים ארוויח מזה.
תזרמי כל יום ביומו, תתני את המקסימום שאת יכולה ותביני שחבל לבזבז את רוב שנותנו עם השומנים האלה (וזה קרה גם לי) החיים עוברים מהר מידי ואם לא תהני עכשיו בגילך אז מתי?
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|