13/05/2011 17:21
נחושה
Posts: 6982
|
לביאה יקרה,
כתבו לך הכול...ומעבר לכך...להרים ידיים הכי קל!!! אבל אז תצטרכי להתחיל שוב 21 יום ושוב להתניע את התהליך...
הגעת כעת לקושי, לצומת, למכשול....פשוט תדברי אל עצמך עד כמה את חזקה ויכולה לעבור אותו...וכמה כיף יהיה ב1.5 או 2 בשקילה הבאה או אחריה...
אנו כמו ילדים כשקשה רוצים חיבוק וממתק, רוצים לשחק את המשחק בתנאים שלנו ואם לא אז שברו את הכלים ולא משחקים...
מירי כל הזמן חוזרת ואומרת לנו להסתכל על הדרך על התהליך לא על המשקל....תחשבי על השיבה הביתה בסוף יוני חתיכה הורסת...
נו, רק מזה כבר צריכים לבוא לך אנרגיות טובות.
מקלחת טובה, שינה טובה והכול יעבור, מבטיחה
ואם לא אז יש לך אותנו 24/7
נשיבוקים לחיזוקים
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 17:01
dany
Posts: 19819
|
לביאה יקירתי
על הירידה במשקל אין לנו שליטה אך על האוכל יש לנו........... זה בידינו יותר נכון בפינו!!!!!!!!!
מה שנותר הוא להיות סבלנית......... ובסופו של עניין תהיה תמורה לאגרה.
הרי אנחנו כאן לשם שינוי ולא למבצע בום וגמרנו.
אז עוד שבוע ועוד שבוע והגוף מתרגל...........
וזאת המטרה לשנות הרגלים, להיות שפוי, להיות אחראי, להיות מסוגל לנהל חיים נורמליים ולא תחת איום תמידי של איזה בולמוס.....
אז פשוט לא להתייחס למאזניים, אלא לעשייה עצמה.
מקווה שאכן לא נשברת ונשארת נאמנה לתהליך.
נשיקות
וחיבוקי חזק
שבת שלום והצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 16:12
אקורדיאון
Posts: 16382
|
לביאה נאמר לך כאן הכל,זו התורה אודות הגוף,והאמיני לי הוא זוכר לכאן או לכאן ולכן חבל מאוד יהיה דווקא עכשיו לשבור את הכלים,
נהפוך הוא זה הזמן לשמור באדיקות ולראות תוצאות בעוד כמה ימים.
מחזיקה לך אצבעות יקירה.
שבת שלום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 15:40
EFF
Posts: 6417
|
לביאה יקרה..מה הכי קל ופשוט? להרים ידיים ! אבל - לא(!) - במלחמה שלנו אנחנו לא נכנעים ולא הולכים שבי אחר האוכל או אחר התאוות שלנו. וזו הגבורה שלנו - ואף אחד לא יקח את זה מאיתנו.....הגוף אומר את דברו לפעמים באיחור - אבל אין מצב שהוא לא מגיב כלל. מילת המפתח כאן היא אורך רוח וסבלנות. תגידי: "קל להגיד"...נכון !! אבל כולנו שטים באותה סירה וכולנו רוצים לראות תוצאות ומהר - כנראה שזה בלתי אפשרי. התוצאות תבואנה ...
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 15:24
רוויטל
Posts: 288
|
לביאה
ברור שלהמשיך
זו הדרך הנכונה!
בשבוע הבא תישקלי ואם תישמרי תרדי משהו משהו!!
ברור שכן.
אם כך
להמשיך בתהליך! לא להשבר!לביאה כתב:
למה אני על הקצה?
כי שבוע שעבר, כשנשקלתי וראיתי שירדתי קילו בודד, אמרתי: " או.קי, קיבלתי מחזור, הבטן נפוחה, זה ירד בשבוע הבא..."
וכך עבר לו השבוע הזה ואני מתמודדת עם כל יום ליומו, מחברת פנינת הצלחה אחת לשנייה, ואפילו רואה במראה איך אני מרזה...
מרגישה בבגדים איך אני מחזירה את חובות פסח...
והנה היום, בוקר ליום מס' 14, נשקלתי ולא האמנתי - ירידה של 300 גרם עלובים ומעצבנים.
סליחה? - אני עם עודף של 30 ק"ג וירידה כזו מינורית מעצבנת אותי מאוד. וגם מאכזבת. וגם מחלישה.
וככה אני מסתובבת מאז הבוקר כעוסה וממורמרת ולא עוזרים כל הנימוקים ההגיוניים: "תמשיכי, זה ישתלם לך...", "אין לך שליטה על כמות הירידה אבל כן יש לך שליטה על כמות האכילה..." "סבלנות...".
ואני רק רוצה לאכול, לטרוף, להתנפל, להסתחרר, להתכרבל בחומו השקרי של המתוק - ולא להרגיש. לא להרגיש כלום. להתנתק.
ואני גם רוצה שפיות. רוצה מתינות ורגיעה ושגרה. רוצה כן להיות מחוברת לחיי היוםיום הרגילים והנדושים. השגרה היא כל כך מבורכת בשבילי.
וככה נערך מאבק הכוחות הזה וזה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו - באמצע!
--
מודעות....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 15:10
1103
Posts: 5022
|
לביאה יקרה
לגוף דרך משלו להגיד את דברו,וכנראה שגופך מבקש להאיט מעט כדי להאיץ בהמשך.
עברת דרך יפה ואף אם הירידה מינורית היא עדין ירידה,תמשיכי הלאה ובשבוע הבא
תהיה ירידה גדולה יותר.חבל לקלקל,אין טעם לכעוס ולהתמרמר,השתדלי להרגע בכל דרך
שהיא והכל יהיה בסדר.נכון שכאשר עודף המשקל הוא 30 קילו,יש ציפיות לתוצאות משמעותיות יותר, ,
אך את צריכה להבין שאנו חייבים להתאזר בהרבה הרבה סבלנות.גם אם תעמדי לפעמים במקום ולא תרדי אפילו גרם,
עליך להמשיך כי זו דרך חיים הממשיכה מעבר ל-.21 . יום.
אני מקווה שלא תרימי ידיים,
שבת שלום שבוע נפלא ותוצאה נפלאה בשקילה הבאה .
נילי
--
וסרהולץ
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 15:02
שאפתנית
Posts: 8392
|
היי לביאה, אנימאוד מבינה לליבך. אצלי יותר גרוע, שמרתי כל כך יפה כל השבוע כולל פעילות גופנית מוגברת, כולל שמירה ביום העצמאות והנה הפתעה - קילו יותר. איזה כישלון, איזו אכזבה.
ראיתי את ההרצאה של מירי ומצאתי בה קצת נחמה, אולי הרצון הכל כך עז שלנו לרדת פשוט תוקע אותנו, אולי ההתעסקות האובססיבית הזו (וזה באמת מה שקרה לי השבוע ועוד הייתי בטוחה שארד יפה) בסופו של דבר הורסת לנו.
לרדת 300 גר' זה מאוד יפה ולא משנה כמה משקל עודף יש לך העיקר הירידה. אסור לנו לתת לשומן לנצח אותנו ולכן גם אם מצב רוחנו עגום אנחנו לא נשברות ולא מכניסות לפה אוכל מיותר כי זה יעלה לנו במשקל נוסף.
כנראה שמאבק הכוחות שאת מתארת ימשיך להתקיים בכל אחת מאיתנו לעולמי עד.
שבת שלום והמשך הצלחה, שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/05/2011 13:26
לביאה
Posts: 402
|
למה אני על הקצה?
כי שבוע שעבר, כשנשקלתי וראיתי שירדתי קילו בודד, אמרתי: " או.קי, קיבלתי מחזור, הבטן נפוחה, זה ירד בשבוע הבא..."
וכך עבר לו השבוע הזה ואני מתמודדת עם כל יום ליומו, מחברת פנינת הצלחה אחת לשנייה, ואפילו רואה במראה איך אני מרזה...
מרגישה בבגדים איך אני מחזירה את חובות פסח...
והנה היום, בוקר ליום מס' 14, נשקלתי ולא האמנתי - ירידה של 300 גרם עלובים ומעצבנים.
סליחה? - אני עם עודף של 30 ק"ג וירידה כזו מינורית מעצבנת אותי מאוד. וגם מאכזבת. וגם מחלישה.
וככה אני מסתובבת מאז הבוקר כעוסה וממורמרת ולא עוזרים כל הנימוקים ההגיוניים: "תמשיכי, זה ישתלם לך...", "אין לך שליטה על כמות הירידה אבל כן יש לך שליטה על כמות האכילה..." "סבלנות...".
ואני רק רוצה לאכול, לטרוף, להתנפל, להסתחרר, להתכרבל בחומו השקרי של המתוק - ולא להרגיש. לא להרגיש כלום. להתנתק.
ואני גם רוצה שפיות. רוצה מתינות ורגיעה ושגרה. רוצה כן להיות מחוברת לחיי היוםיום הרגילים והנדושים. השגרה היא כל כך מבורכת בשבילי.
וככה נערך מאבק הכוחות הזה וזה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו - באמצע!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|