09/05/2011 06:07
 dany Posts: 19819
|
ענתי מתוקה מאד חבל שכבר ביום רביעי שהחלה הנפילה לא שיתפת אותנו אולי היינו מצליחים לעזור לך לבלום את הנפילה הגדולה! אז כך, באמת אין טעם לחפור, הרי ברור שכולנו נופלים על אכילה רגשית, ובואי נאמר את האמת יש לנו אלף סיבות כל יום לאכול אכילה רגשית........ אז?????????? א. את לא מתאכזבת שהתחלת משהו ולא עמדת בו, את אנושית ואת שמנמודה. ב. כל יום וכל שעה אצלנו זהו זמן נפלא להתחיל מחדש. לא מחר ולא ביום ראשון ולא אחרי החגים, אלא ממש עכשיו אחרי שסיימת לתקוע what ever. ג. להשמיד כל מה שהוא אויב , זה לא הזמן לאתגר את עצמך עם דברים מיותרים בבית, את לא מספיק חזקה. כן כן אני יודעת חבל וזה עלה כסף, לפח ומחוץ לבית.....ממש לעבור על המזווה והמקרר וכל מה שנראה שם מאיים ומפחיד והורס חלקות טובות יושמד!!!!!!!!!!! ד. להיות תמיד מוכנה עם ירקות חתוכים.............. ואם לתקוע אז פלפלים ומלפפונים. ה. מים בששון עד כמה שאפשר יותר. ו. את מדברת על הליכה אז נעליים והופ............. לדרך........ ואנחנו כאן תמיד תמיד לעזור ולתמוך ללטף ולאהוב. מתחילה מחדש......... לא קרה כלום............. לא אכזבה, לא יאוש, לא רגשות אשם כל אלו לא בבית סיפרנו. מאחלת לך באהבה המון המון הצלחה!!!!!!!!!!!!!!! shlez25 כתב:
אז ביום ראשון שעבר, שהיה גם 01.05.11 החלטתי להתחיל בסמליות לשמור באופן קפדני על פי כל החוקים ומיום רביעי התחלתי לטחון כאילו אין מחר... בשקילה היום בבוקר עליתי כל מה שהורדתי בשבועיים האחרונים... ואני מיואשת ועצובה וגם לא יודעת לאבחן מדוע ולמה, שזה הכי מתסכל.... האם זה הוויכוח עם אבא בטלפון ביום רביעי? (הם גרים מעבר לים וזה לא קורה בדרך כלל, אבל אולי?) אני בתפיסה שאם יודעים מה שורש הבעיה הרבה יותר קל לפתור אותה, ואני מנסה....היכן נעוץ השורש הזה? אז קמתי היום בכוחות מחודשים, מקווה שהפעם זה לא יקרה... מצד שני, האכזבה מעצמי, הרי רק התחלתי את הדיאטה והפורום הזה לא מזמן...וכל כך מהר נשברת??? כמה פאתטי- יושבת עם חטיף גלידה סניקרס- ובמקביל קוראת בפורום את הפוסטים....how low can i get?????? מקווה שהתחלת השבוע תביא איתה גם התחלה חדשה של שמירה... אני שהתחלתי עם כל ה-21 יום בסוף הראשונה שנשברת....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 21:27
 רוויטל Posts: 288
|
שלי חיזרי למסלול הכל בראש! אם רוצים מצליחים. יום אחד תתחילי ועיברי ליום השני בהצלחה. קטן עליך את ענקית בחשיבתך ומסוגלת. אז מתחילה...כבר עתה.
-- מודעות....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 15:02
 קרולין Posts: 6651
|
שלי יקרה, בוודאי ובטח שהתהליך לא פשוט בכלל....אם הוא היה קל כולנו היינו נעלמים מרוב רזון! זה עוד לא קרה לנו וגם לא יקרה!!! כולנו מכירים את נקודות המשבר, החולשה , ההתמודדות היום יומית...ואכן זה ממש ממש לא קל! אל ייאוש...תמשיכי הלאה כאילו כלום לא קרה. תתחילי מחדש את הספירה ... ב ה צ ל ח ה את יכולה! נשיבוקים קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 15:01
 אקורדיאון Posts: 16382
|
יקירתי מיותר לחלוטין לחפור למה מדוע ואיך,זה קורה ויקרה במהלך התהליך,החוכמה לקום ,להרים ראש ולהתחיל מאלף. האמיני לי שכולנו יורדות מאוד נמוך כששד האוכל תוקף.אז היה נגמר אנחנו במסגרת שאין לה מחיר וקדימה. בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 12:14
 ענתושש Posts: 37
|
ומשום מה זה לא נשמר... אני עובדת על זה..(-:
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 11:58
 ענתושש Posts: 37
|
כמה אנרגיות בפורום הזה...זר לא יבין זאת...(: אז שיניתי את הכינוי לשמי המלא (פרטי+משפחה) ולא שם המשפחה כמו מקודם (כולם קוראים לי שלי...( ועם השינוי גם התחלה חדשה... מבטיחה מבטיחה!!!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 11:43
 nikname Posts: 230
|
שלי הי כמה שזה מוכר. מוכר עד כאב. ככה הרסתי לעצמי 6 ק"ג מתוך 12 שכבר ירדתי. חשוב מאוד מאוד לצאת מהלופ הזה מהר, כי לפני ששמים לב, הופ את עם עוד קילו ורגשי אשמה מפה עד אינסוף. מהפוסטים שלך את נשמעת חזקה ויודעת מה את רוצה. תזכרי את זה כל הזמן ואל ייאוש. את השולטת ולא האוכל בך. התחילי מחדש ויישמי את מה שלמדת מהתהליך עד כה ע"מ שיהיה יותר קל הפעם בהצלחה רבה ושבוע טוב
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 11:24
 spunkil Posts: 111
|
היי שלי, קודם כל - מוכר מוכר מוכר לכולנו, כל אחד מאיתנו התחיל דיאטה כל כך הרבה פעמים ואחרי כמה ימים חזר לאכילה רגילה של מכל הבא ליד.. אז אל תכעסי על עצמך אפילו קצת, זה חלק מהתהליך. אני אישית לא הייתי מנסה לחפש סיבות חיצוניות כמו שיחה מעצבנת עם אבא או משהו כזה. כאלה יהיו תמיד, והייתי מנסה להתרכז במה כן לעשות כדי שזה לא יקרה, הרי ברור שהסיבה לזלילה הבאה פשוט נמצאת מעבר לפינה. לכולנו, מה שעובד לי זה להגיד לעצמי שגם אם עכשיו יתהפך העולם וצפרדעים יפלו מהשמיים למה זה אמור להשפיע לי על האכילה? מה גם שאני פשוט מנסה לא לאתגר את עצמי.. !! אם יש מתוק בבית ב-ד-ו-ק שהוא יכנס לי לפה מאוחר או מוקדם יותר, אז אני משתמש בשיטה המעולה שלמדתי כאן - שם פלמוליב ומעיף. כי הכל נרשם... דבר נוסף - חוץ מדיאטה משהו אחר שהפסקתי איתו לפני כמה שנים היה סיגריות. הייתי מעשן איזה קופסה ליום, ושונא את עצמי על זה. ועשיתי מספר נסיונות לא מועט להפסיק, וכל פעם או אחרי שבוע שבועיים או אחרי חצי שנה הייתי נשבר ומתחיל, עד שבסוף סידרתי את הראש ככה שאין מצב שאני מתחיל שוב (טפו טפו) המסר הוא - שאם לא הייתי מנסה כמה פעמים, ונכשל - לא הייתי גם מצליח בסוף. אז כדאי לקחת כל כשלון כעוד מרצפת שדורכים עליה בדרך ליעד. בהצלחה!! ליאור
-- רזיתי אצל מירי
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 11:06
 מיכל שרון Posts: 1318
|
שלי יקרה... כולנו כאן יודעים שיש מקומות נמוכים מאלה... למשל לשבת עם חטיף גלידה מול הטלוויזיה ולא מול הפורום..  עכשיו ברצינות.. את הרי קראת את הפוסט שלי, את רואה ממש בזמן אמת שכולנו כל הזמן נמצאות במקומות האלה של שבירה, של התמודדות, של אובדן שליטה, במקום שבו התבוסתנות מנצחת. לפחות את כאן בפורום, מנסה למשוך את עצמך למעלה, מבקשת עזרה, לא שוקעת באכילה הרגשית, אלא מנסה להתרומם ממנה ורק על זה תני לעצמך וואחד טפיחה על השכם, תאהבי את עצמך רק על זה.. כי זה נשמע לי כמו בוקר מלא בשנאה ובכעס וחבל... יקירתי אל תרגישי רע לגבי ה - 21 יום.. תהיי גאה שהצלחת להדביק כל כך הרבה בנות בפורום בהתלהבות שלך והכנסת אותן לרבאק של עשייה, זה ממש ראוי לציון, אז נכון נפלת... אז תקומי על הרגליים תכיני פנקס חדש ותכתבי בגדול - 1 - ותתחילי לספור מחדש... כי ככה זה כאן אצלנו... נחום תקום... את נפלת והנה אנחנו כאן בפורום נעזור לך לקום ושוב להתחיל את המחול האינסופי עם השומן... צעד קדימה ושניים אחורה וככה שוב ושוב, לאט לאט עד שהקצב משתנה וזה שניים קדימה ואחד אחורה וכך הלאה... מותק הרזייה זה תהליך.. זה לא קורה ביום וגם לא בשבועיים וגם אחרי שלוש שנים אצל מירי אני אומרת לך זו עבודה קשה ומתמשכת. קחי את עצמך עכשיו לאמבטיה, תצחצחי שיניים ואחרי זה לכי למטבח ולמקרר ואת האוייבים שהכנסת נא לזרוק לפח, לשים נעליים ולנצל את הקרירות הנעימה בחוץ ולצאת לסיבוב, תנקי את הראש, תחזרי עם אנרגיה חיובית הביתה ותתחילי מהתחלה כמו גדולה!!! את יכולה לעשות את זה.. כבר עשית כל כך יפה עד יום רביעי.. וגם לשמור 3 ימים שלמים זה נהדר.. עכשיו תתחילי שוב.. וככה כל פעם מחדש... "נופל וקם נופל וקם" זאת המנגינה שמתנגנת כאן.. בלי אכזבה תהומית, בלי כעסים נוראיים.. עם המון הבנה לעצמנו וקבלה של התהליך.. שיהיה לך המשך יום מוצלח... ואני מחכה לקרוא בפורום שיצאת מהלופ הזה אה?!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 10:16
 שאפתנית Posts: 8392
|
היי שלי, את בטח כבר יודעת שאכילה לא פותרת ויכוחים אז ככה שאין טעם להתנחם באוכל כי כמו שאת רואה הוא גורם לנו לתסכול לא פחות גרוע מוויכוחים, השנאה העצמית לאחר שעולים במשקל. אני מאחלת לך שהשבוע הזה באמת יהיה בסימן של התחלה חדשה, אל תוותרי לעצמך, תאהבי את עצמך יותר וכך השמירה תהיה קלה יותר. מגיע לך לחיות חיים נוחים ושמחים יותר אל תתני לשום ויכוח או יאוש שמתגנב לליבך להרוס את כל מה שאת עמלה עליו. הקיץ בפתח ולהיכנס אליו עם כמה ק"ג פחות יקל עלינו. הרי ויכוחים ישארו תמיד חלק מחיינו אבל השומן לא!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
08/05/2011 10:07
 ענתושש Posts: 37
|
אז ביום ראשון שעבר, שהיה גם 01.05.11 החלטתי להתחיל בסמליות לשמור באופן קפדני על פי כל החוקים ומיום רביעי התחלתי לטחון כאילו אין מחר... בשקילה היום בבוקר עליתי כל מה שהורדתי בשבועיים האחרונים... ואני מיואשת ועצובה וגם לא יודעת לאבחן מדוע ולמה, שזה הכי מתסכל.... האם זה הוויכוח עם אבא בטלפון ביום רביעי? (הם גרים מעבר לים וזה לא קורה בדרך כלל, אבל אולי?) אני בתפיסה שאם יודעים מה שורש הבעיה הרבה יותר קל לפתור אותה, ואני מנסה....היכן נעוץ השורש הזה? אז קמתי היום בכוחות מחודשים, מקווה שהפעם זה לא יקרה... מצד שני, האכזבה מעצמי, הרי רק התחלתי את הדיאטה והפורום הזה לא מזמן...וכל כך מהר נשברת??? כמה פאתטי- יושבת עם חטיף גלידה סניקרס- ובמקביל קוראת בפורום את הפוסטים....how low can i get?????? מקווה שהתחלת השבוע תביא איתה גם התחלה חדשה של שמירה... אני שהתחלתי עם כל ה-21 יום בסוף הראשונה שנשברת....
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|