16/04/2011 18:52
dany
Posts: 19819
|
רבקוש אשלח לך עוד............ שלא תחמיצי דבר
רבקה כתב:
איזה כייף לקרוא אותך שוב כאן מיכלי האמא
מזל טוב ענק להולדת יקירכם תומר שהוא בעצם גם יקירינו
הרי ליוונו אותו שלב שלב והנה המוצר המוגמר
מיכלי לי אין פייסבוק והשמועות שנגנבות כל הזמן לאוזני
איזה תמונות מדהימות יש למיכל וגיתי ולתומר
אז דעי לך שדני'לה פירגנה לי ושלחה כי כמה תמונות למייל
והבוטניקו האמיתי מקסים , מדהים יפיוף ובון בון
אז עטפו אותו באהבה שבטוח לא חסר לו
הרבה בריאות , נחת ואושר
ולא לשכוח ליטוף אמיתי לתומר ממני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 15:22
רבקה
Posts: 8411
|
איזה כייף לקרוא אותך שוב כאן מיכלי האמא
מזל טוב ענק להולדת יקירכם תומר שהוא בעצם גם יקירינו
הרי ליוונו אותו שלב שלב והנה המוצר המוגמר
מיכלי לי אין פייסבוק והשמועות שנגנבות כל הזמן לאוזני
איזה תמונות מדהימות יש למיכל וגיתי ולתומר
אז דעי לך שדני'לה פירגנה לי ושלחה כי כמה תמונות למייל
והבוטניקו האמיתי מקסים , מדהים יפיוף ובון בון
אז עטפו אותו באהבה שבטוח לא חסר לו
הרבה בריאות , נחת ואושר
ולא לשכוח ליטוף אמיתי לתומר ממני
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 10:26
קרולין
Posts: 6651
|
מיכל וגיתי יקרים!
ברכות חמות להולדת ת ו מ ר המקסים. תהנו ממנו ותגדלו אותו בנחת, בבריאות ובשמחה.
ולך מיכל יקרה,
את מ ר ג ש ת מאד.
שתהיה לכם המשך שבת נהדרת וחג שמח אתם כבר מ ש פ ח ה. איזה אושר!
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 10:24
dany
Posts: 19819
|
אכן תינוקי מדהים............ ולא כולם כאלו בימיהם הראשונים
אקורדיאון כתב:
מיכלוש ריגשת אותי עד דמעות. מה אומר לך אני מסתכלת בתמונות שאת מעלה בפייס וכל כאב היה שווה.
תומר פשוט מהמם,תהנו ממנו והוא הרוויח הורים חמים ואוהבים.
שבת נהדרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 09:43
אקורדיאון
Posts: 16382
|
מיכלוש ריגשת אותי עד דמעות. מה אומר לך אני מסתכלת בתמונות שאת מעלה בפייס וכל כאב היה שווה.
תומר פשוט מהמם,תהנו ממנו והוא הרוויח הורים חמים ואוהבים.
שבת נהדרת.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 08:49
dany
Posts: 19819
|
מה אומר חוויה לכל החיים ותראי שתזכרי אותה כפי שאני זוכרת את 4 הלידות שלי עד היום אחת לאחת................. ובזמנו לא קיבלו אפידורל כך ...................
המון מזל טוב ושתיהנו ממנו עד אין קץ.
שבת שלום
וחג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 08:33
קרנושה
Posts: 3420
|
מדהימה ומרגשת!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 07:51
דפי
Posts: 1126
|
מיכל יקרה בוקר טוב.
איזה תיאור מהמם של כל מה שעברת..
התרגשתי לקרוא עד דמעות. גם את הבן שלי נאלצו להוציא בוואקום ( כי היה לו וואחד ראש )
והוא היה ילד מקסים וחכם עד היום.
תומר שלכם זכה בהורים מדהימים .
שוב מזל טוב ענק והנאה מכל רגע.
חיבוקים דפי.
edited by דפי on 4/16/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
16/04/2011 07:19
מיכל שרון
Posts: 1318
|
פורום יקר... כמה זמן כבר לא כתבתי כאן.. מרגיש כמו נצח... סיימתי עכשיו הנקה והלילה הזה היה כל כך מוצלח יחסית לקודמיו שאמנם זה יהיה קצת מוגזם לומר שאני מלאת אנרגיות אבל אני בהחלט קמתי הבוקר יותר רעננה פחות מותשת וסחוטה... אז החלטתי לוותר על עוד חצי שעה שינה ולהיכנס לפורום...
אז מאיפה מתחילים? מסיפור הלידה... בכל אופן זו הגרסה המקוצרת... ביום ראשון לפני שבועיים התחילו לי צירים בבוקר שנמשכו 24 שעות, יום שלם עבר בהתמודדות עם הצירים - תוך כדי הספקתי לראות שני סרטים עם גיתי, לעשות כלים וכביסות ומאחה"צ כבר לתזמן כל ציר ולהיות עסוקה בעיקר בנשימות, בהירגעות ובהעלאת רמות האוקסיטוצין בגוף (ההורמון שמזרז את הלידה והצירים - הורמון האהבה). הנוכחות המדהימה של גיתי לצידי כל היום בהחלט עזרה לעניין האוקסיטוצין.
באחת בלילה הגענו לתיזמון של כ 5 דקות ציר כאשר כל ציר נמשך למעלה מדקה וחצי ואז נסענו לתל השומר... אחרי שעתיים מייגעות ומתישות במיון יולדות שלחו אותי הביתה עם פתיחה של בקושי 1 ס"מ... הייאוש תקף אותי.. הנה אני כבר בשבוע 41 ויומיים ובוטניקו שלנו מסרב לצאת!!! ואני כל כך חששתי מכך שנגיע למצב שבו הרופאים יכריחו אותי לבצע התערבות רפואית בדמות זירוז וכו'.
חזרנו הביתה בשלוש בבוקר וגיתי נכנס לישון.. ואני? נשארתי כל הלילה בסלון עם צירים שמסרבים להיחלש בעוצמתם אבל גם מסרבים לקצר את הזמנים ביניהם ולתפוס קצב מספק שייחשב ללידה פעילה. אלוהים יודע איך עברתי את השעות האלה עד שמונה בבוקר כשאז קלטתי פתאום שכל 4 דקות מגיע ציר וכל ציר נמשך למעלה משתי דקות... הכאבים עלו לרמה חדשה... ואז הערתי את גיתי... בתשע וחצי היינו שוב במיון.. הפעם כבר היתה פתיחה של 4.5 ס"מ ובשעה 10 בבוקר נכנסתי למרכז לידה טבעית בתל השומר ללדת את בוטניקו שלנו.
בשעה 12 בצהריים כבר הייתי בפתיחה של 10 ס"מ, השלב הלטנטי של הלידה היה ארוך וקשה ומייגע אבל הלידה עצמה מרגע שהתחילה התקדמה כל כך מהר שזה היה פשוט לא יאומן... כל המחשבות החיוביות שחשבתי וכל התקוות שקיוויתי כמו התגשמו ועברתי את השלבים הקשים ביותר בלי אפידורל, עם גיתי שלי והמיילדות המדהימות והמקסימות של המרכז, עם המוזיקה המרגיעה שלי ברקע ועם המון המון אהבה... ואז הגיע החלק הבאמת קשה.. כי מרוב שדמיינתי עבור בוטניקו את תעלת הלידה שלי למגלשת מים במימדיון הוא עבר אותה כל כך מהר שהוא לא הספיק לסובב את הראש כמו שצריך (ויש לו ראש טפו טפו טפו) והבוטן הקטן שלי נתקע!!!
אחרי שעה של נסיונות ולחיצות וירידה בדופק עובר והתשה סופית ומוחלטת של הכוחות שלי (להזכירכן בשלב הזה אני ערה כבר 30 שעות בערך) הוחלט ליילד אותי בואקום והרופא המקסים והמדהים ביותר שפגשתי מימיי חילץ ממני את בוטניקו שלי.. ואחרי הכאב הגדול ביותר שחשתי מימיי פתאום הונח עלי הבוטן שלנו.. סגלגל וחמים ובוכה ושוב עכשיו כשאני כותבת לכן אני מוצפת בכל הרגשות שעברו לי אז בגוף... תחושת התעלות מהפלא האנושי הזה, מעצמי, מהיכולות המדהימות של הגוף שלי... מהעובדה שעשיתי את זה..פאקינג הבאתי חיים לעולם הזה!!!! זה כל כך ענק ומטורף והזוי ומדהים ומרגש ומופלא בו זמנית שאי אפשר באמת לעכל את זה...
וזהו.. וככה נהיה לנו בוטן אמיתי וחי וממשי וכבר לא אמורפי ומנוחש כמו קודם... והיום תיכף שבועיים אחרי אנחנו כבר יודעים שהבוטן הזה הוא תומר שלנו, אנחנו יודעים שהוא מדהים כמו שקיווינו ושאין לנו בחיים אושר יותר גדול מזה.
אז זהו פורום יקר... זה סיפור הלידה שלנו... ככה נהיינו אבא ואמא אחרי 41 שבועות ויומיים של ציפייה... וואו!!!
שבת נפלאה לכולם, אוהבת המון... מיכל.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|