|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
15/04/2011 16:38
אשירה
Posts: 4292
|
נינוש כתב:
אשירה יקרה
תודה על השיתוף, ברוח החג הקרב ובא
אנחנו יודעות את התורה כל כך טוב שממש תורה שבעל פה
ובכל זאת קשה ליישם, לפעמים הולך ולפעמים בכלל לא
אני עם מירי כ15 שנה ויש לי קילוגרמים ספורים להוריד
מישהו מבחוץ יכול להגיד לי, נו כבר תורידי אותם וגמרנו
קל קל קל לדבר.......
איתך בכל הדרך!!!!!
תודה לך, נינוש יקרה,
תודה על העידוד והחיזוק,
מזלי שאני במסגרת ושיש לנו את הפורום הזה,
חג שמח,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 16:28
אקורדיאון
Posts: 16382
|
נינוש כתב:
אשירה יקרה
תודה על השיתוף, ברוח החג הקרב ובא
אנחנו יודעות את התורה כל כך טוב שממש תורה שבעל פה
ובכל זאת קשה ליישם, לפעמים הולך ולפעמים בכלל לא
אני עם מירי כ15 שנה ויש לי קילוגרמים ספורים להוריד
מישהו מבחוץ יכול להגיד לי, נו כבר תורידי אותם וגמרנו
קל קל קל לדבר.......
איתך בכל הדרך!!!!!
אוהו הכמה האלה קשים להורדה הרבה יותר.
בהצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 16:27
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירה כתב:
אקו יקרה מאוד,
אם יש למישהו זכות לתת עצות זה בהחלט לך. בטח לא לי, אולם כאן בפורום אנחנו אחת בשביל השניה ואם מישהי זקוקה לתמיכה או מילה טובה אני לא אחסוך מילים רק בגלל שאינני נותנת דוגמה אישית. אז אל לך לחשוב שאין לך זכות לתת עצות.
מאז שאני אצל מירי אני מדשדשת אבל סך הכל הרגשתי שאינני מתדרדרת, הפעם זה קצת שונה.
אתחיל מעכשיו, ראשית רישום, שתית מים ובלי פחמימות מחמש. אני חייבת חייבת חייבת לעצור את הנפילה הזאת.
תודה לך מתוקה ושבת שלום,
תודה יקירה ,תמיד נמצאת בשבילך ובאמת נראה לי שהכתיבה וכל אשר כתבו לך יעמדו בפרץ.
את יכולה האמיני לי.כן את חייבת לעצור את הנפילה שהרי עזבי כבר הכל,הבריאות ואיכות החיים!
המון הצלחה.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 16:27
נינוש
Posts: 1442
|
אשירה יקרה
תודה על השיתוף, ברוח החג הקרב ובא
אנחנו יודעות את התורה כל כך טוב שממש תורה שבעל פה
ובכל זאת קשה ליישם, לפעמים הולך ולפעמים בכלל לא
אני עם מירי כ15 שנה ויש לי קילוגרמים ספורים להוריד
מישהו מבחוץ יכול להגיד לי, נו כבר תורידי אותם וגמרנו
קל קל קל לדבר.......
איתך בכל הדרך!!!!!
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 16:18
אשירה
Posts: 4292
|
קרולין יקרה,
תודה לך על מילותייך המנחמות.
ברור שלא עולה על דעתי לעזוב את המסגרת. עזבתי כבר מספיק בעבר. אני גם לא מאבדת את התקווה,
פשוט לא מבינה איך פתאום כל הברגים התרופפו.
אבל כפי שכתבתי לאקו אני מתחילה מעכשיו ומקווה לחזור בחזרה למסלול השפוי.
ואני שוב רוצה לברך אותך בחג שמח עם כל בני משפחתך ובמיוחד עם ספירי החוזרת ממרחקים!!!
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 16:09
אשירה
Posts: 4292
|
אקו יקרה מאוד,
אם יש למישהו זכות לתת עצות זה בהחלט לך. בטח לא לי, אולם כאן בפורום אנחנו אחת בשביל השניה ואם מישהי זקוקה לתמיכה או מילה טובה אני לא אחסוך מילים רק בגלל שאינני נותנת דוגמה אישית. אז אל לך לחשוב שאין לך זכות לתת עצות.
מאז שאני אצל מירי אני מדשדשת אבל סך הכל הרגשתי שאינני מתדרדרת, הפעם זה קצת שונה.
אתחיל מעכשיו, ראשית רישום, שתית מים ובלי פחמימות מחמש. אני חייבת חייבת חייבת לעצור את הנפילה הזאת.
תודה לך מתוקה ושבת שלום,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 15:59
קרולין
Posts: 6651
|
אשירה ונחושה יקרות,
אתן מ ר ג ש ו ת וכ"כ נוגעות כל אחת בדרכה.
אשירה יקירתי,
קודם כל את מה זה אנושית, נורמלית ואוסיף סופר סופר רגישה ואמיתית. תודה לך על השיתוף והכנות זה ממש ממש לא מובן מאליו.
אני כ"כ מבינה אותך . יש תקופות בחיים שהאוכל שולט בנו. נקודה. לא משנה מה הסיבותתתתת, תודה לאל לכולנו יש סיבות...לא מצ'עמם לנו
לעומת זאת , יש תקופות שאנחנו שולטים באוכל. וגם כאן אוסיף נקודה.
זה שאת עם מירי, במסגרת, בעשייה, מתמודדת, מתרגלת, משתדלת, זה מה שיביא לך את ה ת ו צ א ה. תמשיכי ב ס ב ל נ ו ת ושוב...
בסבלנות , לא להתייאש, ולא להילחץ הכי חשוב לא להיות בלחץ , לה ת מ י ד בתהליך...הוא שווה הכל. לאט ובטוח תגיעי לכל יעדייך.
מחבקת ומחזקת אותך ואיתך לאורך התהליך.....
שבת שלום ומבורך.
קרולין.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 15:57
אשירה
Posts: 4292
|
תודה, נחושה יקרה,
נתת לי חומר למחשבה. הפידבק שלך מאוד נכון. לא חשבתי על כך שבעצם להדביק לעצמי את תווית פיצול האישיות זה עוד תרוץ במערכת התרוצים.
וכל הכבוד לך איך שהתמודדת עם שבוע כה קשה שעבר עלייך,
שתהיה לך שבת רגועה וחג שמח,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 15:57
אקורדיאון
Posts: 16382
|
אשירה ונחושה אוהבת אתכן,ממש ריגשתן אותי בפתיחות ובלשים את הדברים על השולחן.
אשירה לשים את הדברים כפי שאת חשה אותם על בשרך ,כבר עשית צעד ענק לכוון הנכון של לקחת את עצמך בידיים
וכאן איך את אומרת מדבר החלק האחד השפוי והוא זה שצריך לטפח כדי שיגבר על ההוא הלא רצוי אבל בהחלט קיים אצל כולנו
שהרי אחרת לא היינו כאן. בדיוק כפי שכתבה נחושה לא אחת לאחר איזה הוריקן ותחושת תיסכול למה ואיך זה קורה לי אני נכנסת לפורום
ונותנת עצות לאחרים ולא פעם שאלתי את עצמי באיזו זכות? בדיוק מהמקום הזה שכולנו באותה סירה וכשאני תומכת מייעצת זה יותר עבורי,
זה הרבה לדבר לעצמי.
אשירה אני לא רוצה ללחוץ עלייך אבל נסי בכל זאת להכנס למסגרת של לבוא פעם בשבוע ,לפחות לנסות את המחוייבות הזו של לבוא לעמוד על המאזניים
כשמירי מולך וכולנו סביבך ולא את עם עצמך.
אני מאחלת לך המון בריאות ואושר.
חיבוק גדול לחיזוק יקירה.
שבת שלום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 15:42
נחושה
Posts: 6982
|
אשירה יקרה,
קודם כל כל הכבוד ששיתפת אותנו, סימן שעצרת לכמה דקות .
כעת ברצינות...לי כתוב בתיק הרפואי המלצה מרופאה בכירה לרדת בהקדם 20 ק"ג לפחות!!!
ההמלצה היא מצדמבר האחרון...עברה חצי שנה כמעט!!! גם אני לא ירדתי אותם, גם אני יורדת שתיים עולה חצי יורדת אחד אבל לא עושה פריצת דרך משמעותית וכוונתי למגמת ירידה בלבד תוך הבנת הסיכון שבלשחק בנדמה לי ולא לשנות הרגלי אכילה, משטר הליכה ודפוסי התנהגות שגויים.
אני לא כותבת לך מהקטע של צרת רבים חצי נחמה אלא שתביני מאיפה זה "צומח"...
הבעיה איתנו שבכל קושי או הזדמנות, אנו מחפשים ניחומים, עניין, ומה לא בעצם באוכל- במתוקים ובפחממות בעיקר.
לא השכלנו לעצור דקה לפני הביס הראשון ואח"כ אנחנו מענות את עצמינו בייסורי מצפון (אם בכלל?) ובאכזבה כללית.
אז מה עושים: הדבר היחידי הוא רישום אמיתי וכנה של כל מה שנכנס לפה, כל כפית, ליקוק או כוס מים... והדבר השני, גם אם לא מצליח- לשמוע את הצפירה בחמש ולהתחיל בכל בוקר מחדש.
נו- את שואלת אז איך את חיה עם זה בשלום ועוד נותנת עיצות לאחרים? אז זהו שאני חושבת שזה שאני מגיעה לשקילה ולהרצאה, זה שבזמן האחרון אני ברישום יומיומי (חוץ מהשבוע האחרון עקב אילוצים), זה שאני משתדלת לא לרחם על עצמי כי לכולם קשה לעיתים מי יותר ומי פחות, זה שלא עליתי קילוגרמים בקצב אלא אני די שומרת ולעיתים מצליחה...אז אני מחוננת.
אסור לנו להרים ידיים בבחינת, יש לי פיצול אישיות, אני דבה, דפוקה, שמנה, סתומה או כל מה שאולי את מאחלת לעצמך
מותר לנו- ליפול ולקום, לצחצח שיניים, להתאפר ולהתחיל שוב ושוב ושוב מחדש
כי אם באמת נעשה מה שמירי אומרת ובאמת נתמיד מעבר ל 48 שעות של התלהבות ופרץ מוטיבציה חד פעמי - זה יצליח!!!!!!!!!!!!
איך אני יודעת?
כנסי לסיפורי ההצלחה, תסתכלי מסביבך בחוגים, תראי את הרולר של מי שהצליח באינטרנט עם מירי, ותראי את חברותייך לפורום שירדו 20-70 ק"ג!!!
סימן שזה אפשרי!!!
המון בהצלחה לשתינו ולכולם, אף אחד לא אמר שזה קל או פשוט, אבל כן מובטחת הצלחה למי שמקשיב ומבצע.
נשיקות
נחושה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
15/04/2011 15:04
אשירה
Posts: 4292
|
אני רוצה לשתף אתכן במה שקורה אתי לאחרונה, אינני יודעת אם זה קשור לחגים או לא, גם אינני רוצה להשבית לכן את השמחה שלפני החג, אבל עם מי אחלוק אם לא אתכן?
אני מרגישה שאני חיה בפיצול אישיות, אישיות אחת נושאת את המחשבות, את הידע, את ההבנה, את ההגיון. ובאותו זמן אישיותי השניה יש לה כאילו חיים משלה והיא פועלת ועושה דברים המנוגדים בצורה קיצונית לחלוטין לכל תבונה והגיון.
אומרים אצלנו שניתוח קיבה לא יעזור לנו וצריך לנתח את המוח, אז במוח ישנם חלקים שאחראים על המחשבות והם יודעים ואומרים את כל הדברים הנכונים, וישנם חלקים אחרים שקשה לי להתחבר אליהם והם פועלים באופן עצמאי לחלוטין.
בקיצור, מזה כמה ימים איבדתי לגמרי את הצפון בכל הנוגע לאכילה. באופן לא רצוני נכנסים לי לפה דברים שבפרוש אסור לי לאכול, לא רק מטעמי דיאטה, גם מטעמי בריאות. ואני כבר עברתי בעבר ארוע בריאותי טראומתי שנבע מהתדרדרות המצב, וזה עדיין לא גורם לי לעצור. אני מרגישה חוסר שליטה מוחלט וסחף שמזכיר לי את תמונות הצונאמי האחרון מיפן, ושיסלחו לי היפנים איך אני בכלל מעזה להשוות.
אני כותבת כדי לעצור את הסחף ואת ההתדרדרות. הייתי כבר במקום הרבה יותר טוב. לא האמנתי שזה יכול לחזור והנה זה חוזר.
מקווה שהכתיבה תהווה בלם,
שבת שלום,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|