|
על מנת להשתמש בפורום, יש להיות מזוהים במערכת. שם: כינוי, כפי שנרשמת באתר. כנ"ל באשר לסיסמה. מי שלא רשום לאתר, להירשם בדף הבית- בקוביה הוורודה
13/04/2011 06:00
אשירה
Posts: 4292
|
נחושה יקרה,
הכותרת שלך בעצם אומרת הכל, הכל בחיינו הוא בעצם יחסי ומכל לימון אפשר לעשות לימונדה,
הכי התרשמתי משני דברים עיקריים , קודם כל הנתינה שלך, כאשר היא נעשית עם כל הלב ולא כאיזו חובה, הנתינה הופכת לקבלה,
דבר שני האכילה השפויה תוך כדי כל הפעילויות האינטנסיבית והמעשים הטובים. שילוב של שני הדברים מרומם את הנפש,
אני משתתפת בצער חמך ומאחלת לו שימצא נחמה במשפחה האוהבת,
בוקר טוב,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 05:32
אקורדיאון
Posts: 16382
|
נחושתי כל כך נכון ,כשהכל נעשה מתוך כוונה אמיתית ורצון שכמובן אנחנו בוחרים בכך ,הרי כל כך קל לקטר ולהתעצבן
ואז הכל הופך כבד ומסובך , ולבסוף מה קורה,מבצעים את המשימות בכל מקרה אז לפחות שאנחנו נהיה עם התחושה הנהדרת
של עשייה והצלחה.
מצטערת על פטירתה של ידידת המשפחה ויישר כח על תמיכתך באימך ובחמך,בימנו גם זה ממש לא מובן מאליו.
יקירה שאבי כוחות מחודשים ליום הפעילות שמשוכנעת כי תבצעי אותן באהבה ונתינה כפי שאת יודעת.
יום נהדר,נשיבוקים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 05:23
dany
Posts: 19819
|
נחושתי התעייפתי................ איזה מרץ ואיזו פעילות..... יישר כוח.
אכן אין על התחושה שמצליחים ועומדים במשימה וביעד........
החיים הם באמת גלגל ענק של עליות וירידות גם באירועים וגם ברגשות.......... ותמיד תמיד אפשר לקחת אותם אל האוכל..... ואפשר לעשות כפי שאת עשית .יופי!!!!!!!!!!!
לחמך אני מאחלת שיתגבר על צערו , לא קל לאבד אדם קרוב.
ולך יקירה שרק ימשיכו לך ימים עמוסים ומלאי עשיה טובה ושמירה מעולה.
חג שמח המון אהבה.
נשיבוקים
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 00:38
נחושה
Posts: 6982
|
היי חברים אהובים,
ב 24:00 אני סיימתי להכין מרק לילדים למחר, לתלות כביסה ולהתעדכן בכל מה שכתבתם (פחות או יותר).
סדר היום שלי התחיל ב 06:00 אחרי לילה כמעט בלי שינה (מיד אפרט)
נסעתי להביא את אימי לבדיקה מהוד השרון לפ"ת, הייתי איתה, הלכנו לקניות מהירות, חזרנו להוד השרון, , חזרתי לפ"ת ולקחתי את חמי האהוב להיפרד באיכילוב מחברתו בשנים האחרונות.
נכון שכבר ציפינו (כי כבר לא היתה בהכרה והרופאים החליטו אתמול לתת לה ללכת בכבוד, חולה מורכבת) אבל עד שלא מבשרים היא חיה מבחינתנו...
בקיצור איך שנכנסנו למחלקה (איכילוב זה עיר) הבת והנכדה יצאו בוכיות ואמרו שזהו, זה נגמר...
ישבנו ונזכרנו ובכינו כי הרופאים היו בחדר ואמרו שהוא יוכל להיפרד יותר מאוחר, נכדתה שהיא רופאה ואנוכי הצלחנו לשכנעו שיזכור אותה כפי שהיתה
חייכנית, תמיד עם ציפורניים ואודם והשרשרת הנכונה והנעל התואמת, מוכנה ומזומנת לצאת לקפה או לחברה...התחבקנו ניחמנו ונסענו הביתה לפ"ת.
מיותר לציין שאכלתי איתו צהריים ואח"כ באתי והכנתי לילדים (יש לי אורחת חברה של הבת כולל שינה עד מחר בצהריים) ואח"כ הקפצתי את הקטן לטורניר כדורסל ואת הבנות לקניון
וחזרתי אליו לראות אותו קולע סלים וחזרתי בפקקים לאסוף אותן, ועליתי וירדתי ונסעתי אליו לקפה וקצת שיתפרק... ולקחת אותו הביתה אלינו לארוחת ערב.
וארוחת ערב ו....
בקיצור כבר אחרי חצות.
ויש לי כוח, ועשיתי הכול באהבה, ולא כתבתח לכם כדי לקבל קולולו (אכלתי קינוח קטן מתוק) , אבל כן רציתי....
להגיד לכם שקושי הוא איך אנחנו מפרשים את המצב, איך אנחנו רואים את החיים בפרופורציות הנכונות, איך אנחנו כן או לא שולטים באוכל ובפחממות שבדר"כ שולטות בנו...
יום קשה זה דבר יחסי...להיות בבית ולהתעצבן או לכעוס ולהתחיל מתוק חמוץ מלוח....או לרדת קומה קומה במקרר יותר קשה לדעתי מכל מה שעברתי היום.
כי אז מתוסכלים, מלאי רגשות אשם, אין חשק ואין מוטיבציה והנפילה הקטנה מתגלגלת ואז שקילה ואז אי אפשר להביט למירי בלבן של העיניים...
היום היה לי יום קל באופן יחסי כי הקפדתי על שתיה, על סלט גדול בערב, על שלוש ארוחות ביום בישיבה ואוכל ביתי ולא קנוי, הייתי עם מסטיק בפה ולא חשבתי על אוכל!!!
וגם למחר, כבר מחכה על הגז מרק עוף מלא ירק, סלרי וירקות מבושלים, מחכים בהפשרה חזה עוף ויהיו גם שעועית ירוקה עם עגבניות שרי וסלט....ואני אהיה יותר עסוקה מהיום אני בטוחה
אבל מאושרת ושלווה שאני עשיתי בשבילי מאמץ גדול, ואני משתדלת ואני אהיה עוד יותר מתמיד...נחושה.
לילה טוב פורום אהוב
וב"ה בשורות טובות, שקט ושלווה, ממני נחושתכם.
edited by נחושה on 4/13/2011
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
|
|