13/04/2011 17:38
dany
Posts: 19819
|
בהצלחה יקירה
לביאה כתב:
יולי יקרה
אשרך וטוב לך שאת במודעות כל כך גבוהה, מתייצבת מול המראה ומדברת עם עצמך ואיתנו על איך היית רוצה שהחיים שלך ייראו.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת וכשהצטרפתי לפורום עשיתי החלטה שגם אם אמצא את עצמי בחפירות עמוקות יותר מדי וגם אם אמצא תירוצים מאוד נכונים למה מותר לי לאכול, בסופו של דבר, בסופו של יום, אני בודקת עם עצמי היכן אפשר להשתפר. ואני מדברת באופן כללי, לא רק בדיאטה.
כמוך, אני מבינה שאין לי אפשרות אחרת. מסגרת בשבילי היא כמו חמצן. נכון, ההשתתפות הוירטואלית מאפשרת לי לברוח ולהסתתר ובכל זאת, אני מוצאת עצמי חוזרת שוב ושוב הביתה, לפורום האהוב, למירי האחת והיחידה שמצליחה לגעת בי (אפילו כמנויית אינטרנט משנגחאי) במקומות שאף אחת לא עשתה זאת בעבר.
אני מאחלת לך המשך עשייה.
אני השבוע שומרת חזק ומקווה להחזיר את כל החוב שצברתי במעמד השקילה ביום שישי.
שולחת לך כוח ואהבה משנגחאי הרחוקה להמשך שבוע מוצלח.
חג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 12:43
לביאה
Posts: 402
|
יולי יקרה
אשרך וטוב לך שאת במודעות כל כך גבוהה, מתייצבת מול המראה ומדברת עם עצמך ואיתנו על איך היית רוצה שהחיים שלך ייראו.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת וכשהצטרפתי לפורום עשיתי החלטה שגם אם אמצא את עצמי בחפירות עמוקות יותר מדי וגם אם אמצא תירוצים מאוד נכונים למה מותר לי לאכול, בסופו של דבר, בסופו של יום, אני בודקת עם עצמי היכן אפשר להשתפר. ואני מדברת באופן כללי, לא רק בדיאטה.
כמוך, אני מבינה שאין לי אפשרות אחרת. מסגרת בשבילי היא כמו חמצן. נכון, ההשתתפות הוירטואלית מאפשרת לי לברוח ולהסתתר ובכל זאת, אני מוצאת עצמי חוזרת שוב ושוב הביתה, לפורום האהוב, למירי האחת והיחידה שמצליחה לגעת בי (אפילו כמנויית אינטרנט משנגחאי) במקומות שאף אחת לא עשתה זאת בעבר.
אני מאחלת לך המשך עשייה.
אני השבוע שומרת חזק ומקווה להחזיר את כל החוב שצברתי במעמד השקילה ביום שישי.
שולחת לך כוח ואהבה משנגחאי הרחוקה להמשך שבוע מוצלח.
חג שמח
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 12:17
רבקה
Posts: 8411
|
יעלי יקרה
לך ולנו מגיע שאפו על זה שאנחנו
לא מוותרות וממשיכות במסגרת שלנו ששומרת עלינו מכל
ובראשה מורתינו שדואגת לנו לאיכות חיים נפלאה
יעלי אותה בחורה שרוצה הכל לבד שיצליח לה ,הלוואי
לא כולם ברי מזל שיכולים לבד
ולכן יש לנו את כל הפורום המדהים הזה שכל כך עוזר
ותמיד מנסה להחזיר אותנו לשפיות גם עם טעינו
כל הכבוד לך על אי הויתור צעד גדול להצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 10:13
אקורדיאון
Posts: 16382
|
dany כתב:
כפי שאני כותבת שאני למעלה משנה אצל מירי וס"ה מסתובבת סביב אותו משקל שזה בסדר למרות שכמו שמירי אומרת מפרידים ביני ובין האושר חמישה ק"ג אך אם לא הייתי במסגרת........... אוי וויי שאפתנית כתב: יולי בוקר טוב,
קראתי את דבריך וממש הצבת מראה מול הפנים. כל כך נכון וכל כך מדויק. בלי מסגרת פשוט בלתי אפשרי, במיוחד עם צריך להתמודד עם אכילה רגשית. אנשים לא מרגישים ולא נותנים את הדעת לנזק שהם גורמים לעצמם. כמו שכתבת, לנו יש את מירי ואת המסגרת וגם אם אנחנו אוכלות קצת יותר ואפילו עולות שבוע אחד במשקל הרי שבשבוע שלאחריו אנחנו מחזירות חוב וחוזרות לעצמנו, המסגרת שומרת עלינו וזה מה שחשוב. זה היתרון שיש לנו על שמנמודים אחרים.
חג שמח ותמשיכי לכתוב, תענוג לקרוא את דבריך.
שאפתנית
אכן המסגרת מחזירה מהר מאוד לשפיות ובעיקר לזמנים קשים.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 08:51
dany
Posts: 19819
|
כפי שאני כותבת שאני למעלה משנה אצל מירי וס"ה מסתובבת סביב אותו משקל שזה בסדר למרות שכמו שמירי אומרת מפרידים ביני ובין האושר חמישה ק"ג
אך אם לא הייתי במסגרת........... אוי וויי
שאפתנית כתב:
יולי בוקר טוב,
קראתי את דבריך וממש הצבת מראה מול הפנים. כל כך נכון וכל כך מדויק. בלי מסגרת פשוט בלתי אפשרי, במיוחד עם צריך להתמודד עם אכילה רגשית. אנשים לא מרגישים ולא נותנים את הדעת לנזק שהם גורמים לעצמם. כמו שכתבת, לנו יש את מירי ואת המסגרת וגם אם אנחנו אוכלות קצת יותר ואפילו עולות שבוע אחד במשקל הרי שבשבוע שלאחריו אנחנו מחזירות חוב וחוזרות לעצמנו, המסגרת שומרת עלינו וזה מה שחשוב. זה היתרון שיש לנו על שמנמודים אחרים.
חג שמח ותמשיכי לכתוב, תענוג לקרוא את דבריך.
שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 06:54
שאפתנית
Posts: 8392
|
יולי בוקר טוב,
קראתי את דבריך וממש הצבת מראה מול הפנים. כל כך נכון וכל כך מדויק. בלי מסגרת פשוט בלתי אפשרי, במיוחד עם צריך להתמודד עם אכילה רגשית. אנשים לא מרגישים ולא נותנים את הדעת לנזק שהם גורמים לעצמם. כמו שכתבת, לנו יש את מירי ואת המסגרת וגם אם אנחנו אוכלות קצת יותר ואפילו עולות שבוע אחד במשקל הרי שבשבוע שלאחריו אנחנו מחזירות חוב וחוזרות לעצמנו, המסגרת שומרת עלינו וזה מה שחשוב. זה היתרון שיש לנו על שמנמודים אחרים.
חג שמח ותמשיכי לכתוב, תענוג לקרוא את דבריך.
שאפתנית
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 06:13
אשירה
Posts: 4292
|
יולי יקרה,
זה עוזר כשמישהו שם לנו מראה מול הפנים,
הפעם זה קרה באופן מקרי שהמפגש יצר בך את התובנות,
אותה אישה בעצם לא ידעה עד כמה היא עזרה לך וגם לנו להבין שמקומנו פה,
ואין כמו מירי שנותנת סיכוי ותקווה ומעשירה אותנו בכל תחום,
--
אשירה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 05:43
אקורדיאון
Posts: 16382
|
יולי יקירה הצבת כאן את הדברים כפי שהם!לולא המסגרת למעט חריגים כולנו לא היינו עוברים דרך הדלת
כי היינו אכן מתחמקים מהאמת ונזרקים למצבי הרוח הירודים ,התיסכול וכו.
שפר מזלנו שהתקבצנו כאן מתוך הבנה שללא מסגרת לא נצליח לשמור על שפיות לאורך זמן,אכן לרדת לעלות
לא להרים ידיים להשקל ולשמוע כל שבוע הרצאה שנותנת את הכוחות המחודשים להמשיך.
יישר כח על הפתיחות ושיתוף חברי הפורום.
המון הצלחה!יום קסום.
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 05:28
dany
Posts: 19819
|
יולי יקרה
כן לפגוש את האמת פנים מול פנים עושה את זה עד הסוף!!!!!!!!!!!!!
טוב שיש לאן לחזור ולמי להגיע בכדי לקבל חיזוק ועידוד.... הנחיה ועזרה להמשך הדרך.
אנחנו כאן בפורום ממשיכים לתמוך לעזור ולעודד.......
ואצל מירי את מקבלת את הדובדבן......... לא רוצה להגיד קצפת כי זה לא בתפריט............
חג שמח יקירה
תשקלי לפני החג ומיד לאחרי החג השני..כי בחול המועד אין חוגים........ גם למירי מגיעה חופשה
נשיבוקים והצלחה
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|
13/04/2011 00:03
יולי
Posts: 754
|
שלום לחברות הפורום,
היום הלכתי לי לטיול בפ"ת עיר מגוריי כדי לקנות לעצמי מגפיים חדשות וגם שרוכים לבעלי שהבטחתי לו. בקיצור, ראיתי פנים מוכרות ולא ידעתי מהיכן אני מכירה . אז אמרנו שלום במין היסוס שכזה ואמרתי לפנים המוכרות, סליחה, אני מכירה אותך ולא יודעת מאיפה? אז היא הזכירה לי שהיא שייכת (הייתה בעבר) לחוג פ"ת. לא שאלתי לשמה כי באמת ממש לא נעים וככה ניהלנו שיחה שלמה שאני רק זוכרת פנים ושייכות בלי שם (ממש מביך!) אני אמרתי שאני יעל (יולי זה הכינוי שלי). ובקיצור הכי מצחיק שהיא זכרה אותי בגלל שאמרתי שאני עושה לעצמי בניית ציפוניים (חקרתי באינטרנט ולימדתי את עצמי על בשרי תרתי משמע- פעמיים הרסתי את ציפורניי המסכנות עד שסוף סוף למדתי לעבוד על עצמי כמו שצריך) בכל מקרה, מה שרציתי לומר זה התחלנו לדבר והיא ממש ביקשה שאבוא אליה ללמד אותה אבל לא הסכמתי כי אני לא מקצועית, לא מוסמכת, לא למדתי את זה בצורה מסודרת והדבר האחרון זה שאני לא רוצה לעשות חלילה נזק למישהי בגלל חוסר בידע "נכון". אולי מה שטוב לציפורניים שלי לא טוב לציפורניים אחרות? לא שווה לי לנסות, בקיצר היא גם רוצה לעשות לעצמה בחינם, אז הסברתי לה תיאורטית מה שאני יודעת ואיפה אפשר לקנות חומרים מקצועיים במחיר סביר יחסית וזהו, מקווה בשבילה שהיא תמשיך ללכת לבונת ציפורניים שלה כי זה מסובך בהתחלה ואם היא כבר רגילה למישהי אז עדיף ככה. בכל אופן הסתבר שהיא גם עזבה מתישהו את החוג (והיא התנפחה קצת, כלומר נהייתה יותר מלאה ממה שהייתה שאני זוכרת) ואמרה שהיא מנסה "לבד" כמה ימים (אני לא חושבת שבאמת אפשר כי לפעמים גם במסגרת חוטאים פה ושם לקינוחים מהממים או ממתקים ויותר מפעם בשבוע....כך שבלי מסגרת ממש סדום ועמורה, לדעתי ומנסיוני מנסיון העבר אני כבר 6 שנים ולפני לא היה אכפת לי מה נכנס , לפחות היום אם אכלתי יותר מידי אני מודעת לזה ולא חיה בסרט, למשל אני מהמרת שמחר בשקילה אעלה כי לא שמרתי בכנות ואכלתי יותר מידי באופן כללי- אבל אם לא הייתי במסגרת אז חבל לי על הזמן ממזמן).
אני שמחה שפגשתי אותה, כי היא הייתה נראית לי ממורמרת מהחיים, ביקורתית מידי, שלילית, (לפי השיחה שניהלנו ולא אפרט כי לדעתי זה נובע מנסיבות חיים ומדברים אישיים שלא שאלתי והיא אישרה שהשמנה זה הכל "ריגשי"...) אני מתנדנדת לי מחוג יום א' ועברתי לימי שני, והאמת שפחדתי משקילה והטבעתי את עצמי סתם בעבודות יזומות כי אני פוחדת לראות את האמת מול הפרצוף ...
ואני שמחה שפגשתי אותה כי אני רואה איך זה נראה ומרגיש בלי מסגרת, אז מירי יקרה בכל מקום שאני לא הולכת תמיד רואים פנים מוכרות וגם אם לא פגשתי אותך אז פגשתי חניכה וזה פשוט כל פעם מחזק את זה שאין כמו בבית . כי רק אצלך אפשר לבוא לדבר, להתייעץ, גם לעלות גם לרדת והכל נעשה באהבה ואת עוזרת שמבקשים נסוגה שמבקשים. פשוט אין עלייך בעולם (ואני לא מהמשתפכים פשוט קל לי לכתוב וקשה לי לדבר ככה ולהביע רגשות במילים מדוברות יותר קל להסתתר מאחורי המקלדת ופשוט לשפוך הכל או בטלפון ככה באופן אישי ויותר קשה לדבר בחוג כי תמיד יש אוזניים מאזינות למרת שכולנו בעצם באותה הסירה.
אז זה רק חיזק את זה שמחר אני באה (גם אם חוששת) למפגש ביום רביעי כי אין מלבדך (גם אחרי 6 שנים וגם אם עייפתי קצת, והתבגרתי קצת, אני צריכה להדליק את האש הראשונית הזו שוב ופשוט לחזור להיות על הסוס וזה קורה מידי פעם, וגם אם נפלתי אני אקום כי את יודעת שאני לא מהמוותרים , אני גדייה במזלי וזה עקשנות ורצון להגיע לפסגה תמיד..ואני יודעת שאני אצליח (גם אם לאט ואפילו לאט מאוד) ואני שוב אעשה את זה כי כבר עשיתי את זה יותר מפעם אחת, ואני ממש "מדברת" הרבה.
ולמה אני באה בעצם, הרי יכולתי לומר לעצמי שחבל, ושבוע הבא וכו', אבל הינה ראיתי מול העיניים מה קורה לנפש שלא באים, כל המרירות הביקורתיות והעוקצנות צפים וזה לא נעים לראות ולשמוע (וגם הנפש חשובה לא פחות מהגוף) וחוצמיזה זה לא יפה להתנפח ובעיקר לא יפה לוותר לעצמך ולהזניח,אז גם אם עליתי מבטיחה להתאפר ולהתלבש יפה (בבגדים דקים שלא ישקלו חלילה יותר מידי) ואתייצב לי בליאונרדו דה וינצי 13 ואגיע ושבוע הבא כבר סידרתי לי להגיע (מול תלמידי הנאמנים) ביום ראשון בבוקר לר"ג ואחרי ליל הסדר גם ברביעי (למרות שהייתי בטוחה שלא ייסתדר לי אבל במצבי הרגיש זה חובה כמו חובת גיוס לצה"ל! ואי הגעה זה כמו "נפקדות" וזה אסור, כיוון שאני עושה מה שאומרים לי ומה שמותר וצריך אני פשוט אגיע ואהנה לי גם אם פשעתי וחטאתי (ואכן זה קרה)
להתראות מחר,
באהבה וכבוד רבים למירי המקסימה
שהיא באמת אישה מזן נדיר ומיוחד
וכמובן לבנות הפורום המקסימות שתמיד תומכות ומעודדות
יולי
(יעל)
|
|
0
• קישור קבוע (Permalink)
|